מלח על הפצעים.
זה שורף כל כך.
זה שורף כל כך.
..מבולבלת מאדדדד
עוד אחד.
..מבולבלת מאדדדד
אולי שעוד מישהו יסכים איתי ויגיד לי שאני דפוקה?
..מבולבלת מאדדדד
ואני כזאת לא בגלל אף אחד.
רק בגללי.
רק בגללי.
...טיטואחרונה
אני לא אסכים איתך אבל כן אמליץ לך לקרוא משיבת נפש של רבי נחמן מברסלב, יש שם כל כך הרבה דברים שממש כיף לקרוא אותם ולהתנחם בהם, לא סתם זה נקרא משיבת נפש...
..מבולבלת מאדדדד
יש בהן שקר.
שקר כ"כ טוב שהוא נראה כאמת.
שכולם טועים בו.
שקר כ"כ טוב שהוא נראה כאמת.
שכולם טועים בו.
..מבולבלת מאדדדד
שחור.
הכל שחור.
הכל שחור.
..מבולבלת מאדדדד
תיכף חג.
אוף.
אוף.
..מבולבלת מאדדדד
אבל למה אני עצובה שאין לי משהו רע???
..מבולבלת מאדדדד
אז עכשיו אין לי עם מי🙁
העיניים האלה..ekselion
..פצלשש/
פאק
זה היה יום שישי, דיכאון כרגיל,
קמנו מאוחר, שתינו וחוסר פיקוס כמו תמיד
יצאתי לאכול טיפה אורז ולדבר עם אמא
חזרתי לחדר ונעלת
דפקתי ולקח לך די הרבה זמן לפתוח
נכנסתי והתריס היה למטה והכל היה חשוך
היה נראה שמשהו לא מאה
שאלתי אם הכל טוב, אמרת שכן
ראיתי שלא, אבל ביום שישי כל כך אין לי כוח להקשיב לכלום
לא התעקשתי
אמרתי לעצמי שבסדר
ואין לי ראש לזה כרגע
היה לי חשש לרגע אבל הדחקתי אותו
רשמתי לעצמי במוח להתייחס לזה בערב ולבדוק שוב
ואז בשניות החלטתי ליסוע לכנרת
כל אחד מאיתנו והדרך שלו לברוח
רבע שעה והייתי בחוץ
חזרתי במוצש מאוחר
נכנסתי לחדר
היה בליטה על השולחן
הסתכלתי.
שיט.
לא תיארתי לעצמי
שיש דברים כאלה כואבים
שיכולים לדקור אותי בלב כמו סכין
שכואבים כאילו מישהו מסובב את הסכין שוב ושוב.
לא תיארתי כמה אקפא ואלחץ
שארגיש ממש ככה, סכין בלב
שכל כך לא אדע מה לעשות
כמו שמצאתי על השולחן שלי את הסכין היפנית.
והבנתי שהחשש היה מוצדק.
העלמתי אותה אבל פאק יש עוד איזה ארבע בבית
לא אמרתי מילה,
לא ידעתי מה לומר.
לא רציתי לעכל
מה היה יכול לקרות
אם במקרה לא הייתי דופקת
כמה חתכים עוד היית עושה סעמק.
ואת חיה על הבטחות אני יודעת
לעזאזל מה עוד אני יכולה לעשות
לא הערתי כלום. לא אמרתי לאף אחד.
אבל זה כואב לי
ואני חסרת אונים מול זה.
אין לי איך לעצור את הכאב שלך
למרות שהייתי מוכנה לעשות הרבה בשביל זה
אין לי איך להחזיר את החברה האהבלה שלך
שדפקה לך תחיים
אין לי איך לשנות כלום.
אין לי למי לספר.
העוסית כבר יודעת, וזהו,גם לה אין הרבה מה לעשות.
שיט מה הלאה.
אני מפחדת לקחת אחריות
אני מפחדת שתהיי היא
שתאבדי את הכל לאיזה שניה ובי
אני לא רוצה להיות קשורה לזה
אני כלכך דואגת אבל פאק
אין לי כוח לאחריות
לרדיפות
לחוסר שינה
לניסיון לדבר,
זה אני, מנותקת
וככה אני כרגע בבית.
ואני פשוט לא יודעת איך לנסות לפתור אותך
לפני שהצלחתי לפתור פה אותי.
זה היה יום שישי, דיכאון כרגיל,
קמנו מאוחר, שתינו וחוסר פיקוס כמו תמיד
יצאתי לאכול טיפה אורז ולדבר עם אמא
חזרתי לחדר ונעלת
דפקתי ולקח לך די הרבה זמן לפתוח
נכנסתי והתריס היה למטה והכל היה חשוך
היה נראה שמשהו לא מאה
שאלתי אם הכל טוב, אמרת שכן
ראיתי שלא, אבל ביום שישי כל כך אין לי כוח להקשיב לכלום
לא התעקשתי
אמרתי לעצמי שבסדר
ואין לי ראש לזה כרגע
היה לי חשש לרגע אבל הדחקתי אותו
רשמתי לעצמי במוח להתייחס לזה בערב ולבדוק שוב
ואז בשניות החלטתי ליסוע לכנרת
כל אחד מאיתנו והדרך שלו לברוח
רבע שעה והייתי בחוץ
חזרתי במוצש מאוחר
נכנסתי לחדר
היה בליטה על השולחן
הסתכלתי.
שיט.
לא תיארתי לעצמי
שיש דברים כאלה כואבים
שיכולים לדקור אותי בלב כמו סכין
שכואבים כאילו מישהו מסובב את הסכין שוב ושוב.
לא תיארתי כמה אקפא ואלחץ
שארגיש ממש ככה, סכין בלב
שכל כך לא אדע מה לעשות
כמו שמצאתי על השולחן שלי את הסכין היפנית.
והבנתי שהחשש היה מוצדק.
העלמתי אותה אבל פאק יש עוד איזה ארבע בבית
לא אמרתי מילה,
לא ידעתי מה לומר.
לא רציתי לעכל
מה היה יכול לקרות
אם במקרה לא הייתי דופקת
כמה חתכים עוד היית עושה סעמק.
ואת חיה על הבטחות אני יודעת
לעזאזל מה עוד אני יכולה לעשות
לא הערתי כלום. לא אמרתי לאף אחד.
אבל זה כואב לי
ואני חסרת אונים מול זה.
אין לי איך לעצור את הכאב שלך
למרות שהייתי מוכנה לעשות הרבה בשביל זה
אין לי איך להחזיר את החברה האהבלה שלך
שדפקה לך תחיים
אין לי איך לשנות כלום.
אין לי למי לספר.
העוסית כבר יודעת, וזהו,גם לה אין הרבה מה לעשות.
שיט מה הלאה.
אני מפחדת לקחת אחריות
אני מפחדת שתהיי היא
שתאבדי את הכל לאיזה שניה ובי
אני לא רוצה להיות קשורה לזה
אני כלכך דואגת אבל פאק
אין לי כוח לאחריות
לרדיפות
לחוסר שינה
לניסיון לדבר,
זה אני, מנותקת
וככה אני כרגע בבית.
ואני פשוט לא יודעת איך לנסות לפתור אותך
לפני שהצלחתי לפתור פה אותי.
...טיטו
וואו, זה פשוט מצמרררר, זה עבר לי בראש כמו ראפ אחד ארוך והמילים מתאימות לזה פחד אבל הם כואבות עוד יותר, אם היה רק דרך לעזור...
זה נשמע כל כך קשה וכואב, מזדהה כלכךךך😓
זה נשמע כל כך קשה וכואב, מזדהה כלכךךך😓
..מבולבלת מאדדדדאחרונה
כואב... נוגע...😪😪
..מבולבלת מאדדדד
אני דפוקה.
זה יישאר ככה. אני יודעת.
רע לי. נמאס לי.
ועצוב לי.
זה יישאר ככה. אני יודעת.
רע לי. נמאס לי.
ועצוב לי.
..אנונימית~
אם ככה כנראה שכל בן אנוש הוא דפוק..
את נבראת טהורה. זה שהרוע של העולם משפיע, זה על כולנו. אבל אין יאוש אחות. זה הרב הרבה הרבה כוח רצון
את נבראת טהורה. זה שהרוע של העולם משפיע, זה על כולנו. אבל אין יאוש אחות. זה הרב הרבה הרבה כוח רצון
..מבולבלת מאדדדד
זה לא רק רוע.
זה כי אני כזאת.
זה כי אני כזאת.
..אנונימית~אחרונה
פה הטעות שלך נשמה
מה זה אני כזאת?? חייםם את ’כזאת’ כי ספגת את זה ממקום כלשהו. את לא נולדת ככה. ואיך אומרים? כל עוד הנר דולק וכו’..
את לא דפוקה! את נשמה טהורה שאנשים, והעולם המשוגע הזה קצת בלבלו אותה
..מבולבלת מאדדדד
הגוף כואב.
אני מרגישה כאב אמיתי. בידיים בעיקר
כשאני שומעת את ההודעות האלו.
אני מרגישה כאב אמיתי. בידיים בעיקר
כשאני שומעת את ההודעות האלו.
..מבולבלת מאדדדד
השפיות חטפה כדור, הלכה לעולמה
אין אמון באף אחד, אין גם נחמה...
אין אמון באף אחד, אין גם נחמה...
..מבולבלת מאדדדד
שוב אני כולי רועדת.
זה מפחיד אותי.
מרגישה רע
זה משתלט
זה גומר לי את האוויר
זה מפחיד אותי.
מרגישה רע
זה משתלט
זה גומר לי את האוויר
..מבולבלת מאדדדד
רוצה לשמוע שירים רק בשביל לברוח מעצמי, מהרגשות שבי...
אבל לא בא לי שירים.
אבל לא בא לי שירים.
..מבולבלת מאדדדד
ההרגשה שמתפשטת עכשיו בגוף
הכאב הזה
זה גומר.
הכאב הזה
זה גומר.
..מבולבלת מאדדדד
אז את שניהם אין עכשיו.
אולי לחזור אליו..?
אני יודעת שלא טוב.
אבל זו הנטיה שלי...
אולי לחזור אליו..?
אני יודעת שלא טוב.
אבל זו הנטיה שלי...
..מבולבלת מאדדדד
בא לי לבכות ולהירדם כאן. בפינה הזו.
מכורבלת בתוך עצמי.
מכורבלת בתוך עצמי.
..מבולבלת מאדדדד
ידעתי שהשלב הזה יגיע היום.
לא מפתיע.
ואפילו אין לי כח להתנגד להרגשות האלה...
לא מפתיע.
ואפילו אין לי כח להתנגד להרגשות האלה...
..מבולבלת מאדדדד
מיותרת מיותרת מיותרת...
המילה הזו מהדהדת כל כך הרבה...
המילה הזו מהדהדת כל כך הרבה...