באלי לבכות.
אני כזאת גרועה. אמאלה מלאת חרדה. לא יודעת להעמיד פנים, לא יודעת כלום.
אלוהים כמה אני אדם מוזר. לא מצליחה להבין למה אנשים רוצים שאהיה חברה שלהם. באמת באמת שלא מצליחה.
האמון בשיא שלו אלוהים.
באלי לבכות.
אני כזאת גרועה. אמאלה מלאת חרדה. לא יודעת להעמיד פנים, לא יודעת כלום.
אלוהים כמה אני אדם מוזר. לא מצליחה להבין למה אנשים רוצים שאהיה חברה שלהם. באמת באמת שלא מצליחה.
האמון בשיא שלו אלוהים.
בבקשה בבקשה אל תהיו חברים שלי.
בבקשה.
אני מתחננת.
בחיים לא. אני תמיד פה
לב
(אם את רוצה אני ממש אשמח לשמוע מה שלומך)
אהובה שלי.
היום אני יותר בטוב🙌🏼
יש איזה טוב לשמוע
לב
אני כ"כ שמחה שהוא מכבד אותי ונותן לי גם את הספייס שלי
היה לו קשה בהתחלה. ועכשיו הוא מבין🙏
גם ככה אנחנו כ"כ הרבה שעות יחד כל יום...
אתה תראה שאנחנו צריכים את זה, שנינו🙏
אהבת את ה***** היום, אני יודעת.
מחר בע"ה אותו דבר 🥲
ומחר ללמוד בכל הכח למבחנים 🥲
קטן עלינו. נכון?
|לא להגיב|
למה הכל נופל עליי
ולמה אני מרגישה אשמה בזה
ולמה הכל מתפקשש
היא שאלה אותי בראשון מה איתי בנושא הזה
ולא ידעתי מה להגיד
מי מספר לה
מי מספר לכולםן
(אניצריכהכןאנייודעת)
היום היא הציעה עבודה שם
ואמרתי אבל שאין לי סיפור
והיא שאלה אם זה מוקדם מדי
אמרתי שכן
באלי להיעלם
אפשר שכל זה לא יהיה
אין לי אומץ
אין לי כח לזה
אני חייבת כבר
אבל אין.
איך עושים את זה איך
אופ
(לא להגיב)
לדבר זה ככ מכאיב
מתישהו אני לא אבכה מזה?
היא פשוט הלב הכי גדול וטוב בעולם
איך היא עושה לי טוב אלוהים
תודה עליה. סו מאצ
לילה טוב עולם
כן זה מעצבן
מה, אני אמורה לקחת אחריות?
למה?
אני לא הסתומה שעשתה את זה
אני עייפה מלהתמודד עם טיפשות של אחרים
היא אמרה שאני נראית טוב
וזה חייך אותי
היא אמרה שהיא לא יכולה לחשוב על פעם ואיך היה חרא ואיך עכשיו הרבה יותר טוב
וזה קצת כאב והרבה שימח כי פאקינג איפה הייתי פעם ואיפה אני היום
באמת ככ הרבה עבר מאז למרות שזה מרגיש שזה היה הרגע
ודמט מי היה מאמין בכלל שזה יכול לקרות שאני באמת יכולה להשתנות לטובה מי היה מאמין בטוח לא אני
אז הלב קצת שמח
הוא הרבה עייף אבל הוא עייף מדברים טובים
ועכשיו לישון
לילה טוב עולם
סוויט דרימס
את בעצמך.
לב גדול
עכשיו טוב לי בלב.
רבנו, השלמנו.
בבקשה שלא יהיה שוב🙏
אני אוהבת אותך. מאד. אבל יש דברים שאנחנו חייבים לשמור עליהם. בשבילנו. שנינו.
איזה כיף זה לריב עם כולם, נכון?
לדעת שלא משנה מה אני עושה, תמיד אצא לא בסדר.
ותמיד ייפגעו ממני.
זה פשוט כ"כ כיף ששורף כל הגוף מכאב מהמריבה הזו, נכון?
טוב לך עכשיו אחרי שהשפלת אותו מול כולם?
והכי כיף זה שעכשיו אני נשרפת עם כל זה לבד.
עם 3 אנשים שפגועים ממני.
ועם הנפש שלי ששרטתי.
|לא להגיב|
אתה יודע שאם זה ימשיך ככה אנחנו לא נמשיך.
לא היתה לי שום סיבה בעולם להשפיל אותו בשבילך.
מה יצא לך מזה? כלום.
אבל אני נפגעתי מזה יותר מדי.
ואולי כחברה זה כן מה שמצופה ממני? כבר אין לי מושג...
אבל התלוננת על זה שאמרתי שיש לך התנהגויות של ילד בן 5. ואז הסברת למה זה נכון! מה נסגר??
ואתה אשם לא פחות ממנו.
ולא, אני לא חברה שלו. אני חברה שלך. לכן הגנתי עליך.
אבל עברת את הגבול.
אה, וכמובן אתה לא מודע בכלל לזה שאני נפגעתי.
וכמה כיף לי ששוב אתה מדבר על ****...
נסעתי להביא להן עוגות
משהו בלב שלי התכווץ מהבוקר, מההבנה שאני מגיעה לעיר הזאת, עיר שפותחת בי מקומות כואבים מאוד בלב.
הפחד בין לספר מה חוויתי וכמה הלב שלי כאב לבין הצורך לשתוק כדי שלא יכעסו עלי.
היה לי פעם חרם
זאת אותה הרגשה.
זה תופס את אותו מקום בלב.
זה מוציא את אותן דמעות.
אלו אותן אנחות.
להחליק את זה, בתוך הגרון ושירד עד ללב, ינוח שם, יצטבר ויתנקה מתישהו.
איזה מזל שאני מטפלת בזה.
איזו גאונה אני שאני לא נשארת עם זה לבד.
נשימה
נשיפה
צבעים
לנקות את הגוף
להוציא את כל מה שמיותר.
זה הזוי לי שזה אשכרה קורה...
כי רק אתמול נפגשנו.
והוא כ"כ חסר לי... ואין לי מושג איך אעבור את השבת... בלעדיו...
גם ככה אנחנו אחרי שבוע שבקושי התראנו...
באלי כבר שנהיה אחד של השניה...
ואם זה לא יקרה?
....
אבל בינתיים לא חושבים על זה
כי יש לנו אחד את השניה וזה הכי מדהים בעולם
ואיזה כיף שיש מקום שאני יכולה לכתוב שאני מתגעגעת אליך בלי שאתה קורא בכלל... אני יודעת שגם לך קשה שאנחנו לא יחד...
אבל בשבוע הקרוב יהיה לנו אחד את השניה כל יום❤❤
יש לי געגוע מסוג אחר
געגוע של הנשמה
ואולי פשוט נתראה בגלגול הבא
כי בגלגול הזה זה פשוט לא אפשרי
ועם זאת יש בי שלווה שאת מוצאת לך מקום
ובסוף יותר טוב לך בלעדי
גם אם זה לא נראה לך כרגע
ועם זאת תמיד יש לך אצלי מקום בלב
אולי תבין גם בלי שאני מבקשת ותשלח לי?🙈🙈
הטראומה היא נחש
שחי בשקט בתוך הגוף, ומדי פעם מתעורר ומרים את הראש
(הוא רק מחפש אוכל, צריך להאכיל אותו קצת והוא ירדם חזרה)
אבל למה רק לקרוא את זה גורם לי לבכות??
ואני שונאת את עצמי כ"כ.
על זה שאני בוכה.
על זה שמה שמעסיק אותי כל הזמן זה רק ****
ואוף אני מתגעגעת אליו ברמה שקשה לי לתאר...
אני רוצה להיפגש איתו ולחבק אותו ולהיות יחד כל היום...
ואז זה מתערבב עם געגוע לעוד אנשים...
אני אוהבת אותך.
אתה יודע את זה. נכון?
אני שמה לך פה חיבוק. במקום במציאות. עד שניפגש.
🫂🫂🫂🫂🫂🫂🫂
אבל... אם זה לא יקרה?
גם ככה כ"כ קשה... ואז...
אוף שיעבור כבר החודש הזה
אני לא אוהבת שהמצב סטטי... אני רוצה להתקדם...
היתה שם הצעת נישואין. דמיינתי מה יהיה אצלי... ובעיקר מי...
והאמת נזכרתי בך סתם ככה
בצחוק שלך בשיחות עומק רדודות בשעות הזויות
או אז כשישבתי ובכיתי לך על הכתף
או שנשכבנו מסטולים על הדשא אחרי כמה צ'ייסרים
ודווקא בשבעה שלו פתאום שוב התחלנו לדבר
איזה עולם דפוק
זוכרת את פאר טסי שהיינו שומעים
כשהתיישבנו בדשא עם כולם ושמת עלי ראש
כשנהגתי אז בטרמפ שלקח אותנו חזרה לירושלים
כשהזמנת אותי לשבת אצלך בבית
כשלי לא היה בית
מצחיק שבית זה לא קירות
אפילו לא ריחות
אני לא יודע מה גרם לנו להתרחק אולי פשוט
כל אחד חי את חייו משלו
ומטבע הדברים לאט לאט מצאנו את מקומנו בכדור הזה
עברתי הון שינוים מאז
הפכתי לגבר
לא רציתי להתאהב או לאהוב
אז התאהבתי חזק מדי בעצמי
השקעתי את כל כולי בעצמי
והחיים עוברים
פתאום אני בן 21 או שקול הרבה יותר, אני מתאמן, תכף מתגייס
לא מזהה את עצמי במראה.
ועדיין חושב עליך מדי פעם
רק שתדעי,
אני מתגעגע
מוקדש לכל מי שמוקדש
אני מתעב את עצמי
מוכר
אל תדאג. יהיה טוב🙏🙏
תזכור שיש אנשים שאכפת להם ממך ויוותרו על צרכים שלהם בשביל שלך יהיה טוב יותר.🙏
יש לי רצונות ומשיכות מוזרות לאנשים.
כמו נגיד לצייר עכשיו את שני.
היא עוצמתית מידי
למה אני נמשכת לעוצמות האלו שוב ושוב.
אני ככ רוצה.