שרשור חדש
\\שלכת~

פאקינג נמאס לי. 
באמת באמת נמאס.

וואיחופשיה לנפשי
איך אני תמיד מוצאת את עצמי באמצע איך
מה אני ביסודי? אני בסך הכל רוצה להיות בסדר עם כולם
איייייייכחופשיה לנפשי
כאילו איכ כאילו למה אנשים שאני מחבבת בוחרים להתנהג בצורה כזאת?
זה אשכרה לא נגמרחופשיה לנפשי
צריך לבדוק קורלציה בין רגישות עצמית לחוסר רגישות כלפי הזולת
איכשהו זה מסתדר לי עם כמה אנשים שאני מכירה ומחבבת רוב הזמן
...חופשיה לנפשי
לחסום זה לא אלים
לקרוא לאחרים לחסום בלי שום התנהגות בריונית או אלימה זה כן
היו כל כך הרבה שלבים לעצור בהם ובחרתם שלא ובעיקר בחרתם להרעיל לכולם את הפיד
וחוץ מזהכבר לא ישיבישעראחרונה

יש אנשים שרגישים יותר וכלפיהם צריך להתנהג ביתר רגישות.
זאת דעתי בכולופן...

..טעטע איתי(:

כמה שזה מורכב.מורכב זאת לא מילה.אף אחד בחיים לא יבין אותי.בחיים.אני אשכרה מתמודדת עם כל זה לבד.באמת לבד.לבדדדדדדדד.

חלאססססססססססססססססססססססססססססססססס.

באלי ל

אני לא רוצה לבכות יותר.חלאס.נמאס לי מזה.כבר שלושה חודשים דיייייייייייייייייייייי.מבטיחה שכל יום זה יותר מחמיר.כל יום הכאב יותר גדל מהיום הקודם.זה משוגע.בסדר?זה פשוט משוגע.

נכון,וואלה מצד שני,הגאולה מתקרבת.זה ברור לי.כל יום שעובר-מתקרבים יותר.נגיד עוד 11 ימים הגאולה,ואז יום עובר,אז עוד 10 ימים תהיה הגאולה..קיצר היידד.אבל נו.אנלא רואה בעין דברים.ואז כילו לא נחמד..מציק לי דייייייייייייי מציק לי הכל.

הייתה כאפה מאד גדולה היום.אני חייבת להתרחק מכאן.למה אני לא מקשיבה ל.כל הזמן אני חוזרת.אני הילדה הכי רעה בעולם הזה אוף.

היתה שיחה איתו מבערך 11 בלילה אשכרה עד עכשיו..והוא פשוט..והכל מבולבל לי אהההה הכל מבולבל וצועק לי ברמות.ואני חייבת מישו לדבר איתו על הדברים.ומצד שני אין מישו בעולם שבאמת מרגיש לי שיבין וירגיש אותי ולא ישפוט ו.

מלא פחדים.ומרגיש לי שעוד רגע ואני נכנסת להתקף חרדה חזק אני מפחדת ואין לי כוח לאבד את זה.דייי לא באלי לדבר.לאמשנה.

..טעטע איתי(:אחרונה

(תודה עליך.

היה טוב איתך היום❤)

למות-אן


זו הייתה בחירה לא טובה-אן


..דף תלוש
מימז זו תרפיה
הומור שחור זו שיטת התמודדות
איזה כיפ שגיליתי שזה טיפה מעודד אותי
..חיוךך

איזה שנה אה

..דף תלוש
זה כל פעם מחדש מעלה לי תעצבים
אבל יותר מעצבים
אני פשוט רוצה לבכות
וחיבוק
והבטחה שיהיה בסדר אולי קצת
שהעולם ישנה את ליבו
ויתחיל לקבל קצת את השונה
אותי
שאני לא אצטרך לשנות דבר
כדי לרצות אחרים
שאני לא ארגיש צורך לרצות אותם בכלל
שאני אהיה שלמה עם עצמי ועם מי שאני
לקבל את זה שהעולם מלא גוונים
וכולם יפים וטובים
ואין אחד.ת שהיא טועה
או מגעילה
או כל המילים ההרסניות האלו
ופאקינג קצת קבלה
לא צריכה הבנה
כאילו, אפשר
אבל קצת הכלה
גם אם לא מבינים
להכיל
ולקבל אדם כאדם
גם אם היא שונה
ולאהוב
כאדם
ולחבק
כי כל אחד.ת צריכה חיבוק
לפחות פעם ביום
ככה אומרים
לא?
געגועים ל-אן

ושפתאום היא נהייתה אפשרית לקשר, זה מרגש ולא מובן מאליו בכלל.

איך זה קרה. 

אז יש שינויים, דברים שנראים סגורים וחתומים נהפכים.

והיא קיימת בחיים שלי וזה מיוחד ממש ומראה משהו,

משהו חשוב.

שבסוף זה כן אפשרי.

אז אולי יש תקווה?

אוף איכס

..דף תלוש
תמיד פה יותר קשה לי לשמור על סדר בארוחות
חצי באשמתי חצי לא
מה שכן הכאבים לא עוזבים אותי וזה שיט אחד גדול
ואני רק רוצה לברוח ולישון למרות שזה מה שעשיתי כבר רוב היום הזה
אני מותשת מכלום אוף
ויש עוד את התור ההוא אין לי כח
איך מוצאים בי עוד כוחות
איך ממשיכים למרות שרק רוצים לוותר

אבל יש עץ לימון ושמים ורוח וציפורים מצייצות
יש אנשים שסהכ רוצים לעשות לי טוב
ויש אותי
קצת
אולי
..דף תלוש
השיחה איתה מיקדה לי תמחשבות
רוצה להיות בריאה
אבל לא רוצה לעלות
לא רוצה לחשוב בכלל על אשפוז
אבל אולי זה הפיתרון
מצד שני לא יקבלו אותי במצב הנוכחי
רק לשם אולי אבל לא באלי
ואולי לשם אבל מפחיד אותי בכלל לחשוב על זה
היא אמרה שגם אצלה זה היה ככה
להיכנס לרשימת המתנה ולהיות בטוחה שעד שזה יקרה כבר לא נצטרך
ואז לגלות אחרת
ואז להיכנס
אולי באמת
אבל מפחיד אותי
לא רוצה לא באלי
לא באלי החלמה
לא באלי לעצור תחיים
מצד שני הם די עצורים כבר עכשיו
אבל אוף לא באלי להיות מוגבלת ולא לעשות מה שאני רוצה וללכת לאן שאני רוצה מתי שאני רוצה
והאמת שעד שהיא אמרה על שם, אפילו לא הייתה לי מחשבה על שם
אבל אולי, באמת
אבל לא
אני לא רוצה
אוף זה ככ מסובך
החיים מתוסבכים לי
ואני מתעקשת לסבך אותם עוד יותר
(אמרתי לה שהם לא מודעים
ושזה אולי עוד חסם
אבל ממתי הם זה חסם לדבר כזה
לא משנה מה הם חושבים, או יודעים
זו בחירה שלי
אבל פאק איט לא באלי לבחור)

היום אנלא בסדר מחשבות בעומס יתר
כן אה.
..דף תלוש
די כבר עם הכאבים האלו
יאו
אני הולכת להשתגע
בעצם
אני כבר משוגעת.

(לא פוגעת
לפחות במודע
אבל מי יודע אם זה יישאר ככה
אופ.)
..דף תלושאחרונה
למה אני מגיעה לשעות כאלו
בלילה הכל מרגיש לי לבד יותר
החושך סוגר עליי וחונק אותי
העיניים שורפות מעייפות
הראש כואב מכובד היום
הנפש רוצה רק לישון
אבל אני לא מאפשרת לי את זה
אני מפחדת לישון
ועד שאני באמת מנסה לישון
אני לא מצליחה
עד שאני נרדמת לוקח נצח
ואז אני מתעוררת אלף פעם במהלך הלילה
ואז לא מצליחה לקום בבוקר
קמה בצהריים
וכל הסדר יום שלי נדפק
ושוב מגיע לילה ואני מפחדת לישון
כותבת את עצמי לעצמי
בלי שום מטרה
מייחלת לשינה שתגאל אותי מהכאב העצום הזה
מדקלמת קלישאות

גם זה יעבור
בסוף יהיה אור גדול
גם רע עובר אתה תראה
והכל חולף
בדיוק כמו שאני ככה זה טוב
אני שלם ולא חסר בי דבר
מותר לי את עצמי לאהוב
אני אש יוקדת
אני סמוראי
אני סלע מול הרוח
וכל זה כי אין חיבוק
כל זה כי יש כאן לב סדוק
ומי ימלא את כל החלל הזה
ואלוהים רק תעשה שיהיה קצת פחות כואב
וישמצב שאלוהים אוהב אותי אחרי הכל
כולנו אבודים בחלל
והיום אנלא בסדר מחשבות בעומס יתר
ודבקתי בתורת המלחמה
הנשמה שלי בוערת והנפש שלי חיה
ואיך אתמול היה אתמול
והיום הוא יום חדש
ותמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
וזה משחק מלוכלך קצת
זה לרקוד עם דמעות בעיניים
ובסוף כל מי שצעק שותק
השתיקה חזקה ממילים
ואת בסך הכל
רצית
להיות
יפה
תשעה חודשיםמשיח נאו בפומ!
השתמשת, זרקתמשיח נאו בפומ!
..-אן

(אאוצ', כואב)

זה נכוןימ''ל

רק אם מצפים ליחס אחר.

בפועל רוב האנשים מתנהגים ככה, אז עדיף לא לצפות.

למה. אני לא מסכימה.-אן

מלשון, על רוב האנשים שמתנהגים ככה.

זה עצוב לחשוב את זה.

להסביר?ימ''ל

אין לי כל כך כוח, אז בקצרה כי באמת כתבתי קצת במובסטי וצריך לסייג.

 

זה לא שאני חושב שרוב האנשים 'משתמשים וזורקים' מתוך רוע ו/או אנוכיות.

אבל הם כן נמצאים בקשרים שמתאימים להם כל עוד ובאופן שהם מתאימים להם, ושהם כבר לא - אז הם לא. מיעוט של אנשים נשארים אכפתיים מהצד השנו ו/או שחשוב להם לתחזק את הקשר גם כשזה כבר לא אינטרס שלהם וכשהקשר הופך לחד צדדי, זה קיים אבל הם מיעוט.

אז קורה שאנשים מרגישים שהשתמשו בהם וזרקו כי הקשר כבר נגמר, למרות שזה לא ש'השתמשו' אלא פשוט היה קשר וזה לא ש'זרקו' אלא פשוט נגמר מה שמחזיק את הקשר. ולפעמים שני הצדדים מרגישים ככה, פשוט כי כל אחד חווה את זה מהזווית שלו...

תודה שהסברת-אן

עכשיו אני מבינה.

מסכימה בעיקר עם החלק של החוויה. 

שלפעמים ההרגשה שלא מתאים היא לא של שני הצדדים ואז נהיה שהשתמשו וזרקו.

אבל עדיין אני מסייגת, וחושבת, שאם באמת אכפת ממישהו

ויש קשר שהוא אמיתי, אז, אפשר גם לתקשר את החוסר התאמה בנקודה מסויימת.

או את הקושי. או המורכבות. 

ואז אולי זה עושה את זה פחות נזרק. אולי. אני לא בטוחה.

וגם, נראה לי מה שמכאיב ועצוב זה המחשבה שהכל מאינטרסים.

והייתי רוצה לחשוב שקשר הוא יותר מזה. 

מסכיםימ''ל

לגבי זה שאפשר אחרת, אבל זה בדיוק החלק שעליו כתבתי שרוב האנשים לא מתנהגים ככה.

אמנם רוב האנשים לא רעים וזה לא נובע מכוונות רעות, אבל הם כן מאוד סובייקטיביים ודי אנוכיים ופחות אכפתיים כלפי הצד השני כשזה כבר לא משרת את האינטרס שלהם. אמנם עצוב ופסימי, אבל מהניסיון שלי ככה זה.

אז בזה אנחנו חולקים-אן

שאני מקווה שרוב האנשים כן. או רוב האנשים שאני הייתי רוצה לחיות ביניהם.

ושאינטרס לא עומד מאחורי כל דבר בחיים.

ניסיון הוא דבר שמשתנה בהתאם לחוויות שאתה צובר, האין זאת?

ייתכןימ''ל

כתבתי מההיכרות ומהניסיון שלי.

 

אני משתדל להתנהג אחרת, אבל לגבי אחרים אני מעדיף להיות סקפטי מאשר נאיבי.

..-אן

גם לי יש ניסיון כזה. אני כנראה מנסה לקעקע אותו,

מרוב רצון לא לשקוע בייאוש.

 

ואני תוהה אם הסקפטיות והנאיביות שתיהן צדדים של הכחשה של המציאות.

(ועכשיו אני ממש מדברת לעצמי, משוחרר מתגובה)

כלומר, המציאות כמו שהיא, יש בה גם כאב. 

לא תמיד אנחנו צופים נכון את האחרים ולפעמים מתאכזבים.

אז להיות חשדן, שווה לא להתאכזב לעולם,

אבל גם מקפיא משהו. את האותנטיות של לפגוש בעולם.

בסקרנות של ילד. בתמימות. באמיתיות. 

ולהיות נאיבי, קצת לצד השני, להאמין שהכל טוב בכל מקום.

להאמין לכל אחד ולכל דבר, בלי לבדוק, בלי לצבור היכרות.

בשתיהן מנסים לברוח מהכאב, של להיפגע.

ואולי יש דרך אמצע.

משהו גם מחובר לעצמי, ורוצה קשר אמיתי, 

וגם בודק. ולא הולך על כל הקופה עם כל מישהו.

אולי יש משהו שבו אפשר לשחרר את האחיזה החזקה הזו בלדעת מה אני עושה.

ועדיין, להקשיב לתחושות הפנימיות, לא לרחף בחלל.

ואם יש כשל- לא לכעוס עליי שהאמנתי. ואולי, אפילו, להיות זהירים בלהחליט שטעיתי.

גם הצד שני עובר דברים, ולא הכל נשאר באותו מקום למשך זמן.

איך אפשרמשיח נאו בפומ!
לבנות משהו אמיתי עם אנשים
אם אתה לא מצפה ליחס אחר?
שאלה מצוינתימ''ל

אפשר לבנות קשר מסויג וזהיר, זה גם קשר אבל הוא באמת יהיה חסר.

בשביל לבנות משהו עמוק יותר צריך לתת אמון, בתקווה שהאדם הזה ראוי לאמון שלך.

 

זה לא קל, יותר טבעי לזרום ולתת אמון ואז להיפגע. אני תופס מעצמי אדם סקפטי ומפוקח, ובכל זאת אני נותן אמון מהר מדי.

...משיח נאו בפומ!אחרונה
אני לא בנאדם שנותן בקלות אמון באנשים
לכן עד שזה קורה, עם מישהו שחשבת שהוא ראוי לזה ו*הוא* פוגע, זה כואב פי כמה


זה עצוב. אבל כמו שאמרת כנראה בסוף הכל זה אינטרסים

תודה על התגובות
גם לך אן
מכירה מקרוב-אן

פויה ואיכסה למי שעשה את זה.

פשוט אין עולםאין עולם הכל דמיונותקדוישה
עבר עריכה על ידי קדוישה בתאריך י"ט בתמוז תשפ"ב 16:26


שונאת אותה בטירוף-אן

כעס חם, אכזרי, גדול

מאיים לבלוע אותי

היא כזו מגעילה, מסריחה, פשוט בן אדם מגעיל.

רק לצאת טוב, זה מה שהיא רוצה. 

גועלי.

מחכה לתגובה שלה, ולא מחכה.

כועסת.

רוצה לשים גבול.

היא לא תשלט עליי.

לוקחת את החירות שלי.

לשלוט היא רוצה.

ואני רוצה להיות אדם לעצמי, משוחרר, לא שבוי.

מגיע לי להיות אדם חופשי? בעל בחירה?

אני רוצה להאמין שכן

מה עושים עם רגשות-אןאחרונה

לפעמים מטביעים. לפעמים כותבים

לפעמים מציירים

לפעמים ח#$%$#

לעזעזאל עולמים

אני כועסת ופגועה

וגם עייפה מכל זה

וגם מותשת מלהוכיח לעצמי שאני חזקה

וגם רועדת מפחד

ממנה

שתכריח אותי לעשות משהו

וגם לא רוצה לפגוע בבנות

וגם לא רוצה לפגוע בעצמי

זה מכאיב ומכעיס ומעצבן

שנאה

כעס

זעם

בלבול

אשמה

תיעוב 

פחד

עצב

בדידות

ריקנות

תחושת סכנה

איזה כייף זה לעשות טוב למישהו אחר (:משיח נאו בפומ!
זה תמיד קורה ברגע הכי לא צפוימשיח נאו בפומ!אחרונה
..דף תלוש
אין ספק שזה מיטיב עם ההרגשה הכללית.

פאק יו וורלד סו מאצ

אני מידרדרת
וזה קצת לא ככ אכפת לי
זה חצי לא אשמתי
אבל גם חצי כן

אני רוצה לברוח
אפשר?
..דף תלוש
כואב לי
מאוד
הבעיה שאני מכירה את הכאבים האלו
ואני בדיוק יודעת ממה הם
ואני גם יודעת שאין מה לעשות איתם.
פאק איט

אני רוצה לברוח ליקום מקביל
אפשר?
..דף תלושאחרונה
כי בסוף כל יום אותו דבר
את יושבת ובוכה

(מכפתלי)

(חלשה
לא מנסה אפילו
יודעת שזה ייגמר רע
מאוד
ולא עושה כלום כדי לשנות את זה

עלאק יש חיוך אז הכל בסדר
חה
את מצחיקה את עצמך.)

לכי לישון כבר ילדה סתומה
I haven't powerרצה לאש
€€€€€€גם לי
הכל אבוד הכל נדפק הכל נהרס
בגלל אנשים רעים
עם מסכות טובות


אין לי חשק לכלום אבל כבר התחלתי תוכניות עם אחרים ואי אפשר לזרוק אותם
אאעעעעעפפפפפפפווועעעע

ולמי אכפת
העיקר שכולם יחמיאו להם ויאהבו אותם וישבחו אותם
ולמי אכפת
למי מפריע
להשליך מישהו לדמם לבד
₪₪₪₪₪גם לי
לפחות כשאתם מתרצים תירוצים
תתרצו תירוצים לעניין
ולא תירוצים מזלזלים
כאילו אני איזה ילד קטן
&&&&גם לי
זה כיף
נכון?

זה כיף לנפנף מהראש
את מי שרמסת

ולהתמכר למחמאות
מאלו שלא יודעים
עלייך
כלום


כולם אומרים לך "שלמות"
אז מי הוא בכלל ההוא
למה שיהיה אכפת לך
מהסבל שלו
מהסבל שעשית לו
%%%%%%%גם לי
ומי יאמין לך
ומי יתייחס אליך


מי אתה לידם בכלל
@@גם לי











הכל בבת אחת
איך בכלל אפשר להתמודד
מאיפה הכוחות להמשיך
++++גם ליאחרונה
אסור אסור אסור אסור לתת אמון
למה למה למהגם לי
למה שיהיה לי כח
למה לתת עוד אמון
למה אנשים לא יכולים אחרת

למה למה למהוגם לי
למה לו מותר הכל
ואני צריכה לומר אמן ולבלוע את זה
למה הוא לא דואג גם לנפש שלי
למה אני יבוא לקראתו בלי סוף
והוא כלום, כלוווםםםם

אולי צריך לקרוא לי שק חבטות?
🥺🥺
סליחה אפשר בבקשה לעזוב אותי בשקט?גם לי
החיקויים האלו לא ראויים לא מכובדים ולא יפים


יש דברים יותר מתאימים לעשות מהם צחוק
עזבתי, בי ביוגם ליאחרונה
עד שדברים בחיים מתחילים להסתדרגם לי
חייב להיות מישהו שיהרוס
שינתץץץץץ

אוף



😖😖
וזה המעודןגם לי
ההרגשה האמיתית היא 😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠😠
🥶🥶וגם ליאחרונה
אררר😡
..דף תלוש
לחץחרדה

לנשום ילדה לנשום
..דף תלוש
שמישהו יעלים אותי כבר
או לפחות את הכאבים הלא נגמרים האלו

אני עייפה מהחיים
אוקיי?

אני רוצה לוותר
ככ ככ רוצה לוותר

עלאק לעלות על הגל בכל הכח
שתנסה שיטות אחרות למה זה לא עובד עליי
איך לעזאזל היא עדיין לא מבינה את זה
ולמה אני דפוקה ולא הולכת למישהי אחרת

היא שאלה אם אני רוצה לעלות
אמרתי לא יודעת
הלב צרח בכל הכח
על כל השאלות שלה בערך עניתי לא יודעת
כבר אין כח להגיד את האמת
אז לא יודעת
וזהו
(אה
לפעמים אני באמת לא יודעת)

אני מותשת והיום רק התחיל
באלי שקט וים ולישון.
..דף תלוש
דיכאון זה אדישות
את סוערת
אבל רק בפנים
בחוץ את סגורה
מופנמת
שותקת.

ההתקף חרדה הראשון שהיה
אבל למה. למה בכלל לעשות לי את זה

אנחנו נורא אוהבים לבכות
נכון?

להיכנס לתוך עצמי
להיות לבד ככ
להתרחק מכולם
ולרצות למות

אני רוצה ים
אני רוצה חיבוק
אני רוצה לישון לנצח
אני רוצה להיעלם

טוב?
..דף תלוש
כולם מתעלמים ממני
כיפחיים לנו
..דף תלוש
כאבים שלום
נמאס לי.
אני עייפה מדי מדי
אני רוצה שקט
וחיבוק
אפשר?
..דף תלוש
כאבים בחזה זה מסוכן?

משומה לא כזה מלחיץ לי
..דף תלוש
אני אלוף העולם
בלהדחיק
כמו עוף חול אני נשרף
אבל בוחר (?) בכל יום להמשיך לחיות

מה את בוחרת
לחיות
חה

הגוף שלך קורס
הנפש מזמן גם
ואת נופלת נמוך נמוך נמוך
מתחת לרצפה
מתחת לאדמה
איפה שכל הריקבון
שם את נמצאת
מבלה את הימים בלנסות לשרוד
ולא תמיד זה עובד לך
נלחמת ולא יודעת למה בעצם
אז נכנעת
שוב
ושוב
ושוב
מדחיקה את הכל
בורחת
משתגעת
..דף תלוש
אין אוויר בשמים איך אפשר לנשום
ליטרלי.
..דף תלושאחרונה
הכל תקוע במקום

והמוח העייף שלי ממשיך להיאחז בפלאשבקים
חכם מצידו נכון

הכאב בלב מתערבב עם הכאב בגוף
והכל בלגן של כאב
זה לא דיכאון, היא אמרה
כאב זה לא דיכאון
נו מילא
כאילו זה משנה בכלל

רצון לברוח ולכתוב ולשרוף ולהירדם מחובקת עם העולם ועם עצמי
טוב?