כמה שזה מורכב.מורכב זאת לא מילה.אף אחד בחיים לא יבין אותי.בחיים.אני אשכרה מתמודדת עם כל זה לבד.באמת לבד.לבדדדדדדדד.
חלאססססססססססססססססססססססססססססססססס.
באלי ל
אני לא רוצה לבכות יותר.חלאס.נמאס לי מזה.כבר שלושה חודשים דיייייייייייייייייייייי.מבטיחה שכל יום זה יותר מחמיר.כל יום הכאב יותר גדל מהיום הקודם.זה משוגע.בסדר?זה פשוט משוגע.
נכון,וואלה מצד שני,הגאולה מתקרבת.זה ברור לי.כל יום שעובר-מתקרבים יותר.נגיד עוד 11 ימים הגאולה,ואז יום עובר,אז עוד 10 ימים תהיה הגאולה..קיצר היידד.אבל נו.אנלא רואה בעין דברים.ואז כילו לא נחמד..מציק לי דייייייייייייי מציק לי הכל.
הייתה כאפה מאד גדולה היום.אני חייבת להתרחק מכאן.למה אני לא מקשיבה ל.כל הזמן אני חוזרת.אני הילדה הכי רעה בעולם הזה אוף.
היתה שיחה איתו מבערך 11 בלילה אשכרה עד עכשיו..והוא פשוט..והכל מבולבל לי אהההה הכל מבולבל וצועק לי ברמות.ואני חייבת מישו לדבר איתו על הדברים.ומצד שני אין מישו בעולם שבאמת מרגיש לי שיבין וירגיש אותי ולא ישפוט ו.
מלא פחדים.ומרגיש לי שעוד רגע ואני נכנסת להתקף חרדה חזק אני מפחדת ואין לי כוח לאבד את זה.דייי לא באלי לדבר.לאמשנה.