הלו הלו לא להתרגש
את כבר מכירה את זה, זה לא חדש לך
זה מרגיש כמו סוף העולם
יום יומיים וזה עובר
רק תנשמי
אל תשכחי לנשום
את מכירה את זה
את יודעת איך זה עובד
את יודעת שזה מרגיש כמו סוף העולם
אבל זה עובר
את זוכרת שזה עובר?
העולם לא קורס עלייך
החיים לא נגמרים
הכל בסדר
שום דבר לא מתרסק ומתפורר ונגמר
תחזיקי מעמד
עוד נשימה אחת
יום יומיים וזה עובר
מבטיחה לך
אל תשרפי הכל עכשיו
תשאירי לך גשר לחזור
זה לא הזמן לשרוף הכל ולברוח
זה
לא
הזמן
את תחכי יום יומיים גג שבוע
את תראי שזה משתפר
ואם זה לא ישתפר,
את תקחי נשימה עמוקה
ואז תחליטי מה לעשות
אל תעשי דברים שתתחרטי עליהם!!!
חכי רגע!!!
את אימפולסיבית ואת הולכת להתחרט על זה
תנשמי
תבכי
תצעקי
אולי יהיה ים
רק לנשום
לשרוד את השבוע
ואז אפשר לשרוף הכל
אבל רגעעעעע
תקשיבי לייייי
בבקשה, זה בשבילך
רק בשבילך
זה מרגיש כמו התחלה של סוף העולם
אני יודעתתתתתת
אבל תנשמי את זה בבקשה
כלום לא נגמר
הכל רק מתחיל
תיכף יהיה טיפה יותר טוב
תחזיקי מעמד
בבקשה
בבקשהההה
זה לא הזמן ליפול
זה לא הזמן לוותר
את לא צריכה לנצח עכשיו
את לא צריכה להצליח כלום
תשחררי הכל
תרפי
פשוט אל תשרפי כלום
רק לנשום
תשרדי
עוד נשימה
ועוד
את לא מתה
הכל רק מתחיל
כלום לא נגמר
את רואה
דברים מתחילים להתבהר
תמשיכי לנשום
I want to get better
Danm it I want to get better
Or maybe I'm not
Maybe I don't care anymore
Maybe it's all too much for me
Maybe I should go live alone and escape the whole world
Maybe I should * myself
Maybe no one cares about me
I want to * so bad
It's been 950 days now
And I wanna break it so bad
It's gonna mess up my whole future I know
?But do I even have a future
Maybe I'm screwed so bad that I shouldn't even try
And maybe it's the * talking right now
But damn it I wanna * myself right now
I finished a whole carton of cigarettes in this weekend and I don't care
I don't wanna eat right now and I have to
Fuck it
I wanna run away from this place
I'm reading a really sad book and maybe it's affecting me
God I hate myself
Are you even exist? Or you just a made up stuff of people who are too sad and have to made up some crap about a divine being
Aaaaaaaaaaa I want to run away
I have to eat and then I have to clean and I hate this and I hate myself and I feel like letting go
Aaaaaaaaaaa I wanna scream and disappear
God if you're exist please help me
(Don't worry about me I'll be fine
Or maybe not)
ובנוסף להכל גם זה
סבא אני מתגעגעת
אני לא מאמינה שעוד רגע עוברת שנה
זה לא יכול להיות ששנה אתה לא איתנו
י"ט כסלו
איזה תאריך מיוחד בחרת לך
תאריך שיותר בחיים לא אשכח
סבא אני צריכה אותך פה איתי
סבא תתפלל עליי שם למעלה
אני צריכה את התפילות שלך
תגיד שם לאלוהים שאני צריכה אותו יותר מתמיד
תשמור עליי שם מלמעלה טוב סבא?
אני צריכה שמירה
אני צריכה אות אני צריכה סימן שאלוהים איתי
אני צריכה סימן שאתה איתי
שומר עליי ולא עוזב
סבא שלי אני מתגעגעת
דמט עם העיניים הרעות
זה אמור לרוקן לי את הראש ממחשבות ובמקום זה אני רק חוזרת לאותו יום
לעיניים הרעות
גאד
אפשר שהן יימחקו לי מהזיכרון בבקשה
אני ככ רוצה לשכוח אותן
ככ ככ רוצה.
באלי לישון עד אינסוף אפשר
He is
Not
.Better
(And so do I)
יש בך יותר מזה אהבה שלי
יש בך יותר
אל תתרגשי
יש בך המון
את שווה יותר מזה
תסתכלי
תרימי ראש
אל תשקעי
שאיפה ---
נשיפה ---
שוב
שאיפה ---
קחי עמוק
הרבה
תחזיקי
---
נשיפה ---
עוד קצת ואת אחרי
זה יעבור מהר
אל תדאגי
יומיים וזה נגמר
אל תבכי
לב שלי
תיכף זה נגמר
קחי עוד שלוק של אוויר
תרימי ראש
תיכף זה נגמר
🤍
אההההההההההה
אין לי מושג איך לעצור את זה.
שיהיה כאן
(כלום גם ככה לא משנה)
הם פשוט ככ לא מבינים כמה נזק אלוהים
אני כבר ממש משתדלת לא לתת לזה להשפיע
אני רגילה שכל פעם כשאני באה לפה הדיבורים האלו נמצאים
אבל רק יצאה שבת וכולם הולכים להישקל
מה נסגר איתם
והוא מודיע לכולם מה המשקל שלו
ואני באמת מתחרפנת
אין לי את מי לשתף עכשיו
אותה אני לא רוצה כי זה יטרגר אותה
אבל די באמת די
כל הדיבורים על אוכל ומשקל
כמה אפשר באמת
למה הם ככ סתומים
עכשיו חוזרים ללבוש בגדים ענקיים שמסתירים
ברגע זה זה טוב לי אולי
אופ הטריגרים
השבועיים האלו היו נוראיים
אני רק רוצה לישון ולא לקום
כתבתי עכשיו וזה גרם לי לבכות
ואז היא נכנסה והייתי צריכה להסתיר
אז ברחתי לעשן בחוץ
וקר לי וזה מטרגר ובאלי לברוח
ובאלי לשרוף דפים עם אותיות קטנות-קטנות צפופות-צפופות
ובאלי לא יודעת מה
אופ.
זו הייתה מתקפה אישית.
והיא שמה אותי על הספוט
ובאלי להיעלם
ובאלי שהן יבינו שאני עושה כל מה שאני יכולה
ושאני בתקופה נוראית ואני באמת עושה כל שביכולתי כדי לעזור ולעשות
ואפילו התורנות ה"בסיסית" שהיא כבר לא בסיסית בכלל היא קשה לי ברמות לא הגיוניות
וכולן התכוונו אליי. כולן.
ובאלי לברוח מפה ולא לחזור
ובאלי לא יודעת מה.
אני גמורה
ובאלי לבכות
ואיכ. פשוט איכ.
אני רוצה להיעלם אפשר
אלוהים איזה ימים קשים
איפה אתה כשצריך אותך
אין לי מילים
רק תפילה
קח את התפילה הזו
היא טרייה ממש,
רותחת
תבטיח לי שישנו שם
תעזור לי לנשום
באיזשהו מקום...
רציתי להיות שקופה. רציתי לעשות טוב ושלא ישימו לב אליי. שלא אצטרך להביא את עצמי. שלא אתבע. אבל מסתכלים עליי.
לא רציתי שישאלו אותי. מה אני חושבת, מי אני, או איך אני מרגישה.
כי אין לי תשובות יפות ומסודרות לתת על כך.
רציתי רק לסמן וי לעצמי, לשרת את העולם כדי שתהיה אשרה לחיי.
יכולתי לראות רק את החלשים והכנים שנזקקים ליד טובה. המושלמים לא עניינו אותי כבר.
על השאיפות של עצמי ויתרתי וקברתי אי שם.
ומדי פעם מגיע האדם, שמסתכל ולא רואה אותי כעוד בנאדם, שמסתכל עליי. ורואה אותי ומבקש אישור כניסה.
ובמקרה האדם הזה אף פעם לא אמור להיות קשור אליי. אבל הוא מלא בדאגה.
וקשה לי כשהוא בסביבה.
שלא יראה את התשובה.
איך נשברים בלב בלי לתת לזה להיראות? איך להסתיר את המצוקה?
כי אני חייבת לפתור את זה לבד, בדרך הארוכה...
(אין לי מה להגיד)
למה חיים של אחרים מעניין אותך בכלל?
גם כל השאלות שאתה מפנה להתבוננות אישית... מה גורם לך לשאול אותן?
ועוד אני אמורה ללכת לשם היום
איך אלוהים איך
לפחות אני אפגוש אותה
זה יהיה קצר אבל לפחות זה יהיה אחרי מלא זמן שלא
אני באמת רוצה לברוח משם. באמת.
אופפפפ
היא לא מבינה שלא מדברים איתי על הנושאים האלו?
למה את מופתעת בכלל אה
את יודעת טוב מאוד שאין להם מודעות למה אומרים ומה לא
כבר אין בי כוחות לעוד דברים כאלו באמת
זה עשה לי כואב בבטן וגעגוע חולה לפעם
וזה דפוק. זה דפוק
אבל זה מה שהיה
מה נעשה
אלוהים למה זה המסע שבחרת לי אה
זה הגיוני שהם לוקחים לי 1600 ש"ח בחודש?
במצטבר כבר הגיע ל19,200 ש"ח.
יודעת שיש סיבות טובות והכל אבל זה מבאס.
הייתי יכולה להשתמש בכסף הזה לדברים נחמדים או לחסוך😏
סתם עצב של לילה
סתם
בלי סיבה
לפעמים אני חושבת שאולי זה החצי שלי
אולי אני מרגישה אותו
ברור לי שזה לא נכון
אבל נעים לחשוב כאילו אנחנו מחוברים
זה מנחם
זו הבטחה שהוא קיים
אלוהים מה זה הניסיונות האלו
באתי בשביל לטפל בעצמי ויצאתי שבר כלי
יש אנשים פשוט חסרי רגישות וטיפת אמפתיה לסובבים אותם
אני לא חושבת שהוא עשה את זה בכוונה. אני חושבת שאין לו יכולת להבין כמה הוא טועה בדרך שלו וכמה הוא פוגע באחרים
וההוא באמת ניסה לעזור. באמת
ולא יכולתי
לא הייתי מסוגלת
ברגע שהוא אמר את המשפט, תרימי את הראש תסתכלי לי בעיניים
מה את מפחדת לפגוש אם תרימי את העיניים
העיניים הרעות הכו בי
הן רודפות אותי העיניים הרעות
הוא רצה שאדבר איתו
הוא לא ידע שאפילו זה שהוא יושב לידי זה קשה לי כי הוא *
בטח שלא לדבר ולהסביר למה אני ככה
בטח שלא להסתכל לו בעיניים
גם ככה זה קשה לי שיש שם גם * וחששתי מזה מאוד מאוד
והחששות התאמתו
והתפרקתי מול כולם
ולא רק אני
וזה מראה כמה הוא מסוגל לפגוע גם אם הוא לא מתכוון בכלל
רציתי ללכת משם. ככ רציתי
וגם התיק שלי נתקע מתחת לכיסא שלה וגם הוא ביקש ממני להישאר
לא יודעת למה זה טוב
הוא רצה שאדבר מול כולם למה אני ככה ומה קשה לי עכשיו
כן בטח
והיום אין פה מדריכה ואין לי עם מי לדבר
אני צריכה לצאת עוד מעט ואין לי שום כוחות במלאי לעשות את זה
מצד שני אם אשאר פה זה גם לא יהיה טוב במיוחד
אלוהים מה אני עושה
תעזור לי
אני כועסת. אני כועסת ופגועה ושבורה
למה היה צריך להיכנס לזה שוב אופ
בשני בעיקר התעצבנתי וכעסתי
והיום זה שבר אותי לחתיכות קטנות קטנות
כל מה שחשבתי עליו זה כמה שאני רוצה לפגוע ואיך אני אעשה את זה ברגע שאני אצא משם
ולא פגעתי בסוף
אז זה ניצחון אולי
לא יודעת
אין לי שום כוחות לראות את הטוב בסיטואציה הזו
אולי אני אסע לים
אבל כבר לא הייתי שיעור אחד ואני כן צריכה לבוא
אבל זה יכול עוד יותר לטרגר אותי ולעשות לי עוד יותר קשה
לא יודעת מה לעשות
הבכי נפסק אבל לא הפסקתי לרעוד
והבכי עדיין עומד לי בגרון
אני לא מוכנה לדברים האלה. הטריגרים שם לא נגמרים
והוא בכלל אחראי להרבה מהם
למה הוא לא מבין שיש דברים שלא אומרים
הוא כתב שהוא החליט לעזוב וכתבו לו שייתן לזה הזדמנות
בלב אני רוצה שהוא יעזוב
ברור לי שהוא צריך את הטיפול הזה אבל קשה לי איתו ככ
אני לא יודעת מה עושים
אופ
אלוהים תעזור בבקשה בבקשה
באלי לישון עד אינסוף
אני מותשת ככ ככ
איך ממשיכים בכלל
היא נגעה בי לפני שהיא הלכה ואמרה איי לאב יו
וזה טוב
היא חמודה
אבל קשה לי שנוגעים בי בטח כשאני בהתקף ופלאשבאקים בלי סוף
מה שכן לא קפצתי כמו בד"כ
שזה טוב אולי
אני כבר לא יודעת מה טוב
אני יודעת שכואב לי ברמות לא הגיוניות עכשיו
שאני מותשת ומוצפת ובאלי להיעלם
נשארתי עם הגקט גם כשבחוץ חם ברמות
מנגנון הגנה שלא עוזר
מה עושים
אוף
אלוהים תציל אותי
- - -
טרנד?
לא אני כתבתי, לא מילותיי, רק נחשפתי לשיר קצר/ פואמה,
הנה הוא להלן (לא הייתי ממליץ לחפש את הביצוע):
The clock's hands fold,
I feel pulsing in my chest
all the agony of one more day,
in this world of darkness.
Through my nostrils,
runs the smell of my own death
printed on the grey sunday sky.
I kill myself, take my life...
In my last mourning I realize,
I've always been the nothing I feared becoming...
חוו דעתכם? (!)
She asked me that again
Honestly I knew it'll happen
And I said not yet
Which is true
But I couldn't tell her
Again
And I hate myself about it
I know I'm not ready yet
But it makes me ache every time
I feel awful
I'm anxious
I need to calm down
I just wanna cry
Today was a lot
Maybe I just need to sleep
I'm so exhausted
God what is happening to me
Tatte I need you right now please
מרגישה שלא נעים לי
אמא מחרימה לי דברים בקצב מסחרר, מעירה לי על ימין ועל שמאל
אבא גם מצטרף לחגיגה
חנוק לי בבית
כש**** פה המחנק גובר שבעתיים
לא יודעת מה אני עושה עם הספר ל****, פדיחות של החיים
אין לי כוח להסתיר את הבגדים שלי או משהו
אני בסך הכל רוצה שיתנו לי לחיות
ברגע שישחררו אותי וירגעו ויהיה לי טוב אני מעצמי לא אחפש דברים אחרים
זה ממש קשה לי הידיעה שכל רגע עשויים לחטט לי בחפצים האישיים
זה לא כיף
זה מרגיש לי משטר דיקטטורי
גם נמאס לי מהילדה הזאת, היא מחרפנת אותי כשהיא רוצה ממני משהו ואין לי כוח להסביר לה שוב ושוב ואחרי זה לשמוע את התודות שלה
מרגישה שאני קצרה יותר גם לסביבה שלי
ואני בסך הכל רציתי להיות ילדת פז, שמפיצה רק אור סביבה
אחת מהסיפורים והאגדות שמעלה חיוך על פני כל רואיה
אני רוצה להשתדל, אני רוצה לשאוף
אני רוצה לחזור להיות ילדה של אבא, צדיקה כזאת, שמחפשת רק איך להיטיב ולקיים מצוות.
לחזור להרגיש אותו כאן קרוב, חלק ממני, לקיים את כל התורה כולה בלי לעגל פינות.
אני מבינה שגם לאמא לא קל, היתה לה ילדות עשוקה במידה מסוימת, ובסך הכל היא הקימה בית טוב בהרבה ממה שהיא גדלה בו.
זה קשה לחיות בבית עם בנות גדולות, גם היא רוצה רק לנשום ואולי היא לא יודעת איך עושים את זה.
רק רוצה שיהיה לי טוב, ושיהיו לי אנרגיות חיוביות שמחות, ללכת, לעשות, לפעול להקים וליזום.
לא לחזור עייפה סמרטוטית מהעבודה.
אני רוצה ש**** תתחתן בקרוב, רוצה ממש, כבר התייאשתי מזה בסתר ליבי.
אני גם רוצה להתחתן אבל חוששת, חוששת מללכת על צעד אל חזור ברמה מסוימת.
אני רוצה לטוס
רוצה לברוח
רוצה לשבת שעות על החוף ולבהות בגלים
רוצה להרגיש את משב הרוח ולהתרגש ממשק כנפיה של ציפור
רוצה לחיות את החיים באמת
לא להעביר את רוב שעות הערות שלי במשרד.
רוצה לחשוב מה יכולה לשפר.
אני מבינה שאבא ואמא אוהבים אותי הכי בעולם, וגם להם כבר קשה, וחנוק.
אני צריכה לחשוב על דרך איך להיות ילדת הפז כמו שהייתי תמיד, אפילו שאני כבר לא ילדה.
לצאת לנשום לשמוח להיות מוארת מבפנים, איך עושים את זה?...
מה לא עושים:
לא פונים לאנשים הלא נכונים
זוכרים שעוד קצת, עוד טיפה וזה נגמר.
מקפידים על שעות שינה בכמות טובה.
מפסיקים עם הטלפון לכל כך הרבה שעות,
פשוט מתחילים לחיות את החיים.
אז לחיי החיים האמיתיים (מרימה כוס)
אני יודעת שזה נשמע שרוט, אבל החיים שרוטים לפעמים.
תפילה לאללה שהכל יסתדר
אין בי עוד כוח לעוד.
לא מוטיבציה,
לא יוזמה.
רק ריקבון מתפשט.
ומסכה שמתלקפת,
מגלה את פרצופי האמיתי.
ה', עשה אותי שליחותך,
לא עוד כלים.
נפשי, רוחי וגופי כמהים ל"קו ישיר",
ואם אין הרצון, ואין זה הזמן לדחוק - שיכלו כולם ויכללו בך,
לפחות, נסך בי תבונה טהורה לראות בה את הסימנים.
כי אני לבד.
אבי ואימי עזבוני,
אתה ה' - התאספני?
מראות צווחים, וקולות חזותיים,
והכל משתכלל ועולה לגבול המפריד בין חיים למוות,
פעם פה, פעם שם.
כבר אין עבר הווה עתיד,
יש רק פעימת הלב של הרגע הנתון,
תעזור לי, חנון ורחום,
למול את עורלתו,
שלא אשוב לכסילה עוד.
עשה למענך אם לא למעננו...
