עברי אנכיאולי כדאי למצוא מעשים (מצוות), ושינויים בעולם הפנימי שחלקן צרכים לאדם, ואין לזלזל בהן. לדוגמה, קשה לעבוד את ה' בעצב, ולכן עצב זה אופי מגונה ויש להתרחק ממנו.
הרבה שינויים בעולם הפנימי קורה. חלק מהן, זה למחוק הרבה תבניות רגשיות מהעבר. תבניות שמונעות ממך את החיים. החיים.
דוגמה למצוה, ואני חושב שזה מהחשובים, צניעות.
זה מקבל עדיפות כי זו מצוה הדומה ל"ואהבת לרעך כמוך". היא חובה שביום יום נמצאת תדיר. והגיוני בעיניי להתחיל מאותן שחובתן גדולה (מלשון, הרבה. ז.א. היא הרבה במשך היום). וכן מצד "לפני עור לא תתן מכשול" וגם מצד "ואהבת לרעך כמוך" צריך להיות צנוע.
התובנות של החובה, ושל אהבה (תהררי- בזה) כלפי ה', אולי יתחילו* להתקבע בעקבות המעשה. רבנו בחיי בחובות הלבבות וכן הרמב"ם (מוזמנת לאמץ אותם כרבנים, ויש עוד מלא שכדאי) סוברים שאחרי המעשים נמשכים הלבבות.
כמובן שצריך לחדד את התובנות עם השכל. נח היה איש צדיק (במעשים- אבן עזרא וספורנו,ו כן בגמרא) ותמים (במושכלות, בשכל) אין בור ירא חטא.
אז בצניעות, לדעתי על פי הרמב"ם בשילוב עם דברי הבן שלו (הרב אברהם בן הרמב"ם), כדי לחולל שינוי פנימי, צריך להקצין לצד השני (הרמב"ם), ובהדרגה (הרב אברהם).
ז.א. אם ניקח בגד צנוע כדוגמה, אז קחי בגד שבעינייך הוא דוסי, וללבוש יומיים, ולהפסיק כמה שנוח לך ושוב.
הרבה מהקשיים נובעים מכך שאנחנו מרגישים, גם אם לא חושבים, חייבים למישהו. לוקח זמן לשים קצוץ על כולם.
לא לשים על אף אחד כשאת חושבת שאת בדרך הנכונה, מומלץ בחום;
חשוב למצוא רב כדי לדעת מה נכון לעשות.
תחשבי מה חשוב לך ברב, לדוגמה, תכונת אמת, יראה מה' ועוד.
(לדעתי, הרצון התועלתני עדיף מאדיאל גבוה. תיהי אגואיסטית גם בדת. הרמב"ם כותב שילד מתחנך על ידי ממתקים, ואחר כך נעליים ומסיים בערך ה'עולם הבא'. תשתמשי ברצון לניתוב הדרך. השינוי בן יהודי ליהודי מזוייף הוא שמים וארץ. ולעזוב את הארץ אי אפשר עם אידיאל.
על כל קיום של מצוה זוכים לחלק מחיי העולם הבא. היינו חיי נצח מענגים. שווה (תהררי- בזה).
כתבת "עדיף למות עם משמעות". אם תחיי עם (ה)משמעות, תחיי לנצח. את לא תמותי.)
חפרתי, בהצלחות בחפירה
את באמת לא מאמינה שיש הקב"ה?
האמנם?
מהיכרותי הקטנה מאוד איתך אני יודע להגיד לך שזה לא נכון.
או שאולי את לא מאמינה בכוחה של תפילה?
וגם זה לא נכון..
את זאת שפתחת שרשור של פרקי תהילים בצמ"ע, ואני בטוח שעשית רעש גדול בשמים. ב"ה.
ולראות איזה שינויים אדירים הוא עשה בעצמו.
איך את שונה מהמקום שהגעת ממנו, ובאיזה דברים את בעצמך עמלת והתאמצת - ובסוף ב"ה הצלחת להשתנות לטובה
שעשית שינוים לטובה בחיים שלך
לא התחזקת מתישהו בחיים שלך?
את לא יותר מאיפה שגדלת?
בטח שאת כן.
אבל שומעים ממך שאת יותר דתיה מהם.
עד שאין לי יכולת אמיתית לענות אבל אנסה לחזק ולעודד על פי דרכו של מורי ורבי ר' נחמן מברסלב שעיקר תורתו נשענת על המצב שלך!
למי לדעתך נועדה האימרה "אין ייאוש"? מדוע הוצרך רבינו לצעוק אותה כל כך כל ימי חייו בכמה דרכים שונות? אין זאת אלא שרבינו התכוון למצב שבו באמת נחשוב כאילו יש ייאוש ונדמיין שאני לא יכול ולא מסוגל, ומול כאלו מתקפות אפס התקווה...
מול מצב כזה צועק אליך רבי נחמן באהבה רבה ובגעגוע עמוק- אין ייאוש!
לא רק שה' אוהב אותך, אלא שאם רק תאמיני תגלי שה' טמן בתוכך את הכח לשרוד את כל הירידות האלה ועוד לצאת מנצחת כל כך שעוד תחזקי אחרים!
בהשגחה אני עכשיו לומד מאמר של רבי נחמן שמבאר שאי אפשר לזכות לשום דבר בעבודת ה' באמת (כמו למשל המצב שאת מתארת שאת לא זוכה לעשות באמת..) אלא על ידי מידה שנקראת "ארך אפיים" שהיא שילוב רגשי בין לקחת אחריות עד הסוף מחד, ושחרור נפשי מכל מתח ועול מאידך. השילוב הנ"ל מתאפשר רק על ידי אמונה חזקה שה' איתי בכל רגע ושומע ומאזין לכל דיבור שיוצא מפי. זה בקיצור.
אני ממש ממליץ לך בכל ליבי שתלמדי את מאמר קנ"ה בליקוטי מוהר"ן ואת הלכות תפילין הלכה ה' בליקוטי הלכות שממש יחזירו לך את החיוך, החשק והנשמה...
באהבה ובהזדהות ובתקווה לתקווה!!
דברים, מהותיים, שאת חושבת שהן שקר~
רק מעודד, לא ממליץ;
אני כבר לא יכולה.
אני. לא. יכולה.
אני לא.
לומצליחה לנשום כבר.
אני לא קשורה לפה.
למה אני מרגיש כאילו אני מפריע לכולם
לכולם
זה קורה בעיקר כשאני מרגיש רע עם עצמי, אז אני ממש מנסה לא לפגוע גם באחרים
ואני נהיה נודניק
וכואב לי בכתף
והיום ירדו לי דמעות.
חבל שלא השפיעו כלום.
אבל למה שישפיעו בכלל? אם תאונת דרכים רצינית לא השפיעה.. אז כמה דמעות ישנו אותי??
הלב שלי כבד
וריק
וכואב
אני כזה עצלן
הלוואי ובאמת היה אכפת למישהו מהמצב שלי
שבאמת היה אכפת לו. באמת.
אבל.. אם אין אני לי - מי י?
ונראלי שבאמת.. אין אני לי. אני לא כאן בשביל עצמי.
לא אכפת לי מהמצב העגום שאני נמצא בו, ואני לא מצליח לעשות כלום כדי לשפר את מצב החופש שלי
נשבר לי
נמאס לי
ואני אובד עצות
התפילות כבר על אוטומט
ואני פשוט שלומפר נוראי
ואיבדתי הכל
וכועסים עלי
וזה מגיע לי
ואני באמת באמת גרוע בכל מה שקורה לי.
עד כאן מילים שנכתבות מתוך ייאוש, שלכאורה הן לא אמיתיות
כמו כל ייאוש - הוא לא אמיתי... זה לא באמת נכון מה שאני מרגיש עכשיו
אבל אני מרגיש את זה ככ הרבה פעמים
מה עושים
אוף.
לילה טוב.
בעה
אני ממליץ על ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ה'.
בחם, באהבה ובהזדהות ובתקווה לתקווה..
חסר תקנה.
