..רק הפעם.
..רק הפעם.
..רק הפעם.
..רק הפעם.
אבל לפחות אני עוד רוצה לעבוד על עצמי.
..רק הפעם.
.
..רק הפעם.
..רק הפעם.אחרונה
חשבתי שעברתי את זה בקצת,מסתבר שלא.
אולי כי כל היום הזה הייתי עסוקה במלא דברים,לא השארתי זמן פנוי כדי לשים לב לרגשות שזה מעלה בי,חוץ ממתי שבאמת כבר לא יכולתי לסבול את זה שכולן שמו לב שמשהו איתי לא בסדר וזה לא הגיוני לרעוד ככה אז פשוט יצאתי כדי לבכות ולנשום ולהבטיח לי שאני בסדר.
ו,אני כאילו,קשה לי עם החבורה הזאת.קשה לי עם קיטלוגים.אני מרגישה לא שייכת,דווקא כי יש כאן תנועה של,צריך להשתייך לחבורה ואני לא אוהבת את זה.קשה לי עם חבורות ועוד מתנשאות כאלו וכל כך רעשניות שבא להקיא.
לפעמים אני פשוט מבינה קצת למה אנשים בשוק שהם שומעים בת כמה אני.
די הגיוני להם יותר שאני אהיה בחורה בת 23 ולא בחורה בגיל שלי.
נו מילא,אני יותר שקטה ושונאת את הרעש והקולניות של גיל העשרה וגם אם זה מגיע ממקום בסופו של דבר לא טוב,זה ממ,
בעצם זה מסובך.
אפשר להגיד שאף פעם לא תאמתי כביכול לגיל האמיתי שלי
ותמיד הייתי נראת כמה שנים יותר.
והיה לי קשה להכיל היום את הישירות הזאת שלה,את החדות,את הפצעים החשופים שלי שאני בקושי נותנת לאחרים לגעת בהם.
ו,אני עייפה.
ועם סיפוק.
אני מפחדת ממחשבות,אני לבד בתוכן מידי והן מפילות אותי ואני אשכרה נלחמת ממש לא להיכנע להן.
אני טובה.
אני מרימה פה משהו שלא הגיוני לבת בגילי.
אני אחראית.
מעריכים אותי.
אז על מה הקטע הזה להפיל את הכל עכשיו בתוך המערבולת השקטע שלי שלכאורה כבר לא שייכת אלי.
אולי כי לכאורה,
כי לא הזזתי את זה לגמריי מהחיים שלי.
אבל איך היא אמרה,אי אפשר לחיות כך וכך שנים בעולם הזה ולצפות שלא נצא מצולקים.
נגיד ש,|נאנח|.
אה,וכן,אני לא אגיד לילדים שלי שאני יותר טובה מהם בתחום מסויים ושיתנו לי לעשות את העבודה כי אני לגמרי יותר מבינה מהם,גם אם זה באמת נכון.
ולמה?
כי לא משנה כמה הילד חשב שהוא מצליח ליצור את ההכי יפה,עכשיו הצבת אותו במקום של,אני עושה יותר יפה מימך,
אף פעם לא תוכל להגיע לרמה שלי.
אין לו פה את הביטחון בעצמו.
דברים כאלו מורידים ביטחון עצמי. נ ק ו ד ה .
אני אתן לו לעצב,אייעץ אם הוא רוצה אבל ל ע ו ל ם לא אוריד את הכישרון שלו,כדי להגביה את היכולות שלי,לא משנה כמה הן מרשימות.
וזה כולל גם את שאר בני האדם,שהם לא הילדים שיהיו לי.
אני צריכה עוד לחדד את זה לעצמי אבל ממ,כן,זה הכיון.
.)
...אחד כזה
קשה לי.
באמת קשה לי.
אין לי למי לפרוק, עם מי לדבר.
אוף.
אין לי כוח אפילו להרגיש עצב.
רק ריק.
כלום.
לאות שמשתלטת לאט על הכל, על כל חלקה טובה.
מה שאהבתי פעם, שהיה לי כל כך טוב, נראה כבר חסר טעם.
וההורים לוחצים עלי להתחיל לצאת.
איך אני יכולה לבנות בית כשאני שבורה?!
"כל הבחורים הטובים יתפסו"
לא אכפת לי, לא מגיע לי אחד טוב.
יותר נכון, לא מגיע לבחור טוב לקבל אותי, שבורה.
ואני כל כך מפחדת להחליט, לחיות, להתקדם.
הכל נראה כל כך גדול עלי.
אני רוצה רק לישון, לישון כל היום.
אבל אין לי כוח אפילו להירדם...
---שמש בחורףאחרונה
❤️
..דיבור
..דף תלוש
מי ער?חיימשליי
איך היה לכם בשבת?
..חיימשליי
העולם הזה חורפ. לחלוטין.
תאמת שאניהרמוניה
מה איתך
..חיימשליי
אוי נו.
אני התייאשתי עד שבאת.
חחחח😆הרמוניה
אם עוד באלך
..חיימשליי
באלי.
מה איתך?
את לא רוצה לשמוע חחח באמת גרועהרמוניה
אם לומר את האמתהרמוניה
או שאני מפחדת שהבנאדם ישפוט אותי ויחשוב עליי דברים רעים מדי
וחוץ מזה אני משתדלת לתת לעצמי יחס לבד, אבל אני מזניחה וזה מצטבר בינתיים
אני אהיה כנה.חיימשליי
אני מכירה את ההרגשה.. והיא כואבת. אבל מנסיון ככל שזה מצטבר מתרגלים לזה וזה לא טוב ולא בריא.
את יכולה לשפוך אצלי, אם את מעוניינת. אני פה כדי לשמוע.
אפשר גם בפרטי, כמובן.
..חיימשליי
אגב שאנשים שבאמת לא עומדים בצרות שלהם כנראה יגידו לך את זה בתוספת התנצלות. ואת יכולה גם לשאול אותם לפני, דוגרי.
כן, נכון😏הרמוניה
אז הפעם אני כבר הלכתי לישון חח...הרמוניה
אני בעז"ה אוציא את זה עם עצמי זה באמת חשוב

..חיימשלייאחרונה
את אמיצה.
בהצלחה.
...ימ''ל
התנוונות רגשית. האם יש כזה דבר? עם הזמן שוכחים איך להרגיש?
או שאולי זה כמו לרכוב על אופניים שתוך דקות חוזרים לזה כאילו לא הפסקת.
כך או כך, בינתיים זה חסר.
והרגש המסוים הזה בפרט.
יש כזה דבררצה לאש
אני גם שואלת את עצמי את השאלה הזו לפעמיםחיים של
אבל אני חושבת שזה כמו אופניים.
כמה דקות (כנראה שיותר) וזה חוזר...
זה תלוי בחומרת השריטהמיונז
אני גם שואלת את עצמי את זהמשיח נאו בפומ!
אז לא יודעת
ההיגיון אומר אופנייםיהיה בסדר....אחרונה
כמו כן,
יש להבחין בין לשכוח איך להרגיש לבין לשכוח איך זה מרגיש.
איזה יום קשוחמשיח נאו בפומ!
..חיימשלייאחרונה
(לב)
..טעטע איתי(:
"למה יש לך תיק ככ גדול על הגב?"
סלחי לי,המ,יהיה נחמד אם לא תשאלי את זה..אין לי כוח להסביר את עצמי ואין לי כוח וגם לא באלי לשתף.ולמה כל פעם מחדש איכשהו אני צכה לענות על זה בלי שירגישו משו?..לא באלי על העולם הזה.באלי ל.ונמאס ששואלים אותי כל הזמן תשאלות האלו.זה הדברים שנמצאים אצלי הכי בפנים.למה שאפתח אותם?
וכשהיא שאלה אותי מה רע לי שם..אמרתי לה שזה עמוק מידיי.
ו,גם כשאני עונה ככה זה מעיק עליי.כי לא באלי שידעו כלום.פשוט כלום.וגם מאיפה הזכות לשאול?כאילו זה יועיל לי במשו אם אומר..גם כן.וגם כשאני שותקת,השתיקה שלי אומרת כל כך הרבה.פף.אני ככ שונאת שאלות.כאילו אני בחקירה משטרתית.סתמו תפה ילדים.
(ממ באלי את זה.פף אבל זה לא אמת.
להתגבר להתגבר להתגבר.
בום.
אנחנו נצליח נראלי.אנחנו נצליח.
יהיה בסדר איתי,אני יודעת.)
הייתי אמיצה היום כל כך.תודה לו.
פף לא רוצה את מחר.באלי לא לקום.
..ציפור שיר.
..ילדה של אבא
מזדהה
..חיימשליי
אנשים שאוהבים אותך ימשיכו לחשוב עליך.
לא דווקא לדאוג. סתם לחשוב ולתהות מאהבה.
..ילדה של אבאאחרונה
תודה
שתיים זה הרבה.
פריקה. אפשר?חיים של
אוף.
אנחנו קבוצה של 4 בנות שהיינו חברות טובות מאד!
2 התחתנו וממילא הקשר ירד.
היינו נפגשות כל שבוע שבועיים ומתכתבות על בסיס יומי.
עכשיו - נשארנו 2 רווקות שנשארנו ממש בקשר.
ואז היא קצת השתבשה, ויצא כמה פעמים שנפגעתי ממנה ובלעתי ובלעתי ובלעתי וסתמתי.
כי ריחמתי עליה וסלחתי.
ואז יום אחד היא עוד פעם עשתה משו שפגע בי.
ונמאס לי לשתוק.
ואמרתי לה את זה.
והיא ענתה לי תגובה כ"כ מגעילה.
שפשוט לקחתי צעד אחורה ולא כתבתי לה יותר. בשביל לא להיפגע יותר.
עכשיו - הן רוצות להיפגש כולן.
וממש ממש ממש לא באלי לפגוש את ההיא.
אז אני סותמת. מחכה לראות על מה המפגש הזה יפול הפעם (בתקווה)
או שמקסימום אני אבריז עם איזה כאב מוח או משו.
אוף. מרגישה רע עם הסיפור הזה.
כשאמרתי לה שזה מעצבן מה שהיא עשתה,חיים של
היא אמרה שאנחנו לא חברות מספיק טובות כדי שהיא תספר לי את זה.
אה.
תודה.
גם אני אהבתי אותך.
אוי אני סתומהחיים של
שכחתי שרואים שקראתי את ההודעות.
פשוט לא באלי לפגוש אותה
והן כולן זורמות על להיפגש היום.
איך היה בסוף?מיונז
לא הלכתיחיים של
וואי איזה יופי.. היה נשמע שממש אין לך איך לחמוק מזהמיונז
הן ביטלו בגללי וזה לא נעיםחיים של
ולמה לאחותי אני אומרת את הסיבהחיים של
אני פשוט יכולה לכתוב בקבוצה שלא מתאים לי להיפגש איתן כרגע.
בגלל זו וזו.
אוי שזה יעשה בלאגן
וצומי ולא באלי.
אה.חיים של
הלב שלי אומר שאולי היא מתקשרת להתנצל.
המוח שלי אומר שהיא כנראה צריכה ממני משו.
גם להוריד מעצמה מצפון זה משהו.
משהו שאני לא בנויה לתת לה עכשיו.
תוהה אם זה הפריקינג קונטרול שלי או היסוד אדמה שבי.
מצב פח
ואולי התת מודע שלי חיפש דרך להיפטר ממנה?חיים שלאחרונה
..כדור אש
זה רגשות
המון מהן
בלי סוף
זה טוב ורע
וזה מהון מהם.
והם, החלומות לא התגשמו
אני התגשמתי
נהייתי מגושמת.
ובא לי גשם.
לעדן, לרכך, לזכך
הא, אלול, נכון.
..מוקצנת
..הילד
אותי כך תיקח
בלי שהיא
ובלי שאני
..רק הפעם.
..דף תלוש
מגעיל לי וכואב לי ובאלי לישון לנצח
שלא יקרו עוד דברים די נגמרתי מה אתם לא מבינים פה מה
וכל ההתקדמות שלי בערך הלכה לפח
כן כן אני יודעת שיש רגרסיה תמיד אחרי התקדמות אתם לא מחדשים לי כלום אבל בתוך זה זה מרגיש פיכסה אחד גדול
אני רוצה חיבוק רק חיבוק ולבכות וסיגריה ולישון.
..דף תלושאחרונה
((למה יש לי געגוע לשם))
אני פותח לב לשינויציפור שיר.
לישועתך קיוויתי ה'.
..ציפור שיר.אחרונה
ושאני לא בסדר.
ו, אולי תקבלו אותי ככה
בלי לרצות לשנות אותי כל הזמן.
..רק הפעם.
היא שואלת אותי איך אני מרגישה עם ההתחלה הזאת
מה אני אגיד
ממ,בסופו של דבר,זה יותר בסדר לי.יותר רגוע.יותר מאוזן.
אחת העבודות שלי זה להיות במרכז יותר ולהפסיק להסתתר ולהסתיר.
זה קשה לי.קשה כל כך.התרגלתי לאהוב את החושך והלבד והחוסר תקשורת.
הכי קל זה לברוח לפינה ולהישאר לבד ולהעלם.
לנשום עמוק וחזק.ואני בסדר.
