לוודא שכולם פה
חיים, עדיין
למרות שכואב וריק ומוסתר
כמו 'מי ער' שבצמ"ע,
אז ב'מי חי'
-ציני עצבני מתוסכל
שלא אכפת לו-
אולי פעם בחודש צריך לערוך מפקד(:
ואוו לחלוטיןבת.
בהחלט.נשמה שלי
זה יהיה טוב
האמת שסוג של צחקתי😶(:
התכוונתי למשהו בסגנון של-
'מי לא התא** עדיין', כן?
אפילו,בת.
אני חושבת שיש בזה משהו באמת טוב ועמוק ותר.
כי כי יש כאן כ"כ מלא כאב, וזה טוב לפעמים לראות שכולם בסדר, ואולי אפילו התקדמו וצמחו ובמקום אחר כבר...
תפתחי
?
הממ(:אחרונה
רוצה את לפתוח?
אין לי כוח לעצמי בשביל זה🙈
..טעטע איתי(:
אהאה אז אל תדאגי..אנחנו לא נתאבד,רק למען השירשור הזה♥️
אוי חחח את..כפרעליךךך.
אוי חחח את..כפרעליךךך.
..נשמה שלי
הזוי איך הכל מסתובב.
פעם למעלה פעם למטה.
..
תודה עלייהם.
זה עושה טוב לדבר איתם
,,אני זמנית כאן
קצת יותר מדי
,,אני זמנית כאן
א' ב'. ותמימות.
,,אני זמנית כאן
אבא אבא אל תלך. אל תעזוב בניך. אבא אבא אל תלך. מושכני אחריך. 
כמה שזה מדויק לנו. וכמה שזה ישן. ואיך עכשו יש לי כן סבלנות לנגינה הזאת ולחושך. וכואב לי. ופשוט כואב לי. ומותר לי. הכי מותר לי שיש. בי.
כמה שזה מדויק לנו. וכמה שזה ישן. ואיך עכשו יש לי כן סבלנות לנגינה הזאת ולחושך. וכואב לי. ופשוט כואב לי. ומותר לי. הכי מותר לי שיש. בי.
,,אני זמנית כאן
בשלב הבא.
אני בפתח.
מחכה דקה.
מחכה לנצח.
המיטה חמה.
והלב כמו קרח.
והנה תחנה ריקה.
פעם בחיים
קיבלתי פרח
אדמה רכה
אור עליו זורח.
איך יבש פתאום
איך צמא למים
רוצה לשתות כדי לגדול.
מה אני יודע
לאסוף טיפות
מכל הים הזה
מכל הים הזה.
הוא לא משחק איתי.
אני יכול להתלכלך
אני יכול להיפגע
להיפגע.
מילים ולחן: יוסף נטיב
,,אני זמנית כאןאחרונה
אבל זו הגירסה הכי יפה לזה.
..3,000
אז בוא נשים פס
גם על עצמי
כן, זאת את עצמי, אז תפסיקי לייסר את עצמך על מי שאת
ודיוק כמו שלכל אחד שאת אוהבת יש עומק והוא אגם מיוחד
אז גם את
אוקיי?
חדל קשקשת
ומצד אחד ומצד שני
לא משנה מה נבחר ולא משנה במה נכשל ולא משנה מה נעבור
אני נאמנה לעצמי, לעזאזל
ואם אני זאת שבוחרת רע ואם אני זאת שנכשלת בכל דבר ואם אני זאת שעוברת דברים בחלק מהפעמים כי היא דפוקה וזה אשמתה
אז אני זאת שבוחרת רע ואני זאת שנכשלת ואני זאת שעוברת דברים כי דפקתי את עצמי
ולא, לא אכפת לי שצריך אנשים שנכשלים כדי שאנשים אחרים ירגישו טוב עם עצמם, שילכו לעזאזל האנשים ועצמם
אני עצמי
אולי דפוקה, אולי נכשלת
אבל אני שווה בדיוק כמו כולם
וזה כל היופי בי
שאני דפוקה ואני נכשלת
כי אני דפוקה בצורה יפיפיה ואני נכשלת בסטייל
ועכשיו, בבקשה שזה ישאר לי בראש לכל החיים. תודה.
יש לי תחליףמשיח נאו בפומ!
איי
זה שורף
זה שורף
,,משיח נאו בפומ!אחרונה
והכאב הזה, של פרידה
הגעגוע שצף מחדש
הלב הזה, ירפא מתישהו ?
הגעגוע שצף מחדש
הלב הזה, ירפא מתישהו ?
...ציפור שיר.
אח..
כואב ממש
...
וזה לא סתם.
זה עם מטרה.
..
אוף.
זה נגמרמעונן
?
אצלי בלב
..מעונן
לא תיהיה עוד אחת כמוה.
לא תיהיה פשוט
אולי עוד הרבה הרבה שנים
אולי
מאמי שלי,
אני כל כך מצטערת
באמת שאני רוצה לחזור
אבל אם לא בשבילי, בשבילה.
זה הקרבה את יודעת,
אף פעם לא הקרבתי את עצמי ככה
וזה כואב לי אלוהים זה כואב.
..מעונן
אני רוצה להגיד לך הכל
אבל אני פשוט לא יכולה,
נבצר ממני
אני עושה משהו שאני לא רוצה
ואת יודעת את יודעת איך זה מרגיש שאת עושה משהו שאת לא רוצה (?)
אהובה שלי
החיים שלי תמיד חוזרים אלייך בסוף
אבל הסוף הזה שונה
אני גדלתי כמה שנים
למרות שגדלתי כמה שנים אני לא מחליטה את ההחלטות שלי לבד
יכלתי
אבל זה היה כבר הפסד
וזה היה רע
אז הלכתי לפי מה שהיא אמרה לי לעשות.
..מעונן
את יודעת,
אני חושבת שזה הדבר הראשון שאני לא עושה בשביל עצמי
(הלוואי והייתי משוכנעת שזה היה בשבילי)
אני פעם ראשונה מקריבה
אני לא רוצה להרוס הכל
..מעונן
נדמה שהגעגוע הופך לכואב אחד גדול
הכואב אחד גדול הזה, נראה כמו-עיגול שחור שאי אפשר לצאת ממנו הוא עייף ומותש מבכי ויש בו חוסר תקווה
הוא פוגע באנשים את יודעת?
עיגול שחור וכואב
..מעונןאחרונה
מעניין מתי העיגול השחור הזה יצא מחיי
כי הוא כבר לא רק כואב הוא גם מעייף
...רחל יהודייה בדם
מרגישה עייפה
...רוח סערה
לא. משחקים. בבני. אדם
לא.
ליום הולדת שבע אמא הלכה איתי למשתלה ליד איזור התעשייה הישן, שם בין ערימות אדניות מאובקות בחרתי לי אחת כחולה וגדולה וביקשתי למלא אותה בזרעי קלמנטינות. אמא אמרה שאי אפשר לגדל על אדן החלון קלמנטינות אז התפשרתי באכזבה, והצבעתי על פרחי הגרניום היפים
אח"כ חזרנו הביתה ואמא עזרה לי להניח את האדנית על אדן החלון ונתנה לי ספל ביד. זכרתי איך להשקות ומתי
זכרתי גם שבספר אחד ישן כתוב שילד אחד דיבר אל הפרחים שלו
וחשבתי שזה יהיה מאד מסתורי ודרמטי אם אני אדבר אל הגרניום שלי
(כן. הייתי ככה מגיל קטן)
אז מה קרה בסוף?
אני יודעת מה קרה. הפסקתי להשקות את הגרניום
או שבכלל באה הרוח ולקחה אותם
למה אני נזכרת בדברים מפעם. זה כזה פעם רחוק
(זה לא טוב לי.זה צובט וכואב)
אני פרח. את יודעת?
אני פרח
השם השני שלי הוא פרח
הראשון הוא אחד ממליון.
אה
וזהו.
לא.
ליום הולדת שבע אמא הלכה איתי למשתלה ליד איזור התעשייה הישן, שם בין ערימות אדניות מאובקות בחרתי לי אחת כחולה וגדולה וביקשתי למלא אותה בזרעי קלמנטינות. אמא אמרה שאי אפשר לגדל על אדן החלון קלמנטינות אז התפשרתי באכזבה, והצבעתי על פרחי הגרניום היפים
אח"כ חזרנו הביתה ואמא עזרה לי להניח את האדנית על אדן החלון ונתנה לי ספל ביד. זכרתי איך להשקות ומתי
זכרתי גם שבספר אחד ישן כתוב שילד אחד דיבר אל הפרחים שלו
וחשבתי שזה יהיה מאד מסתורי ודרמטי אם אני אדבר אל הגרניום שלי
(כן. הייתי ככה מגיל קטן)
אז מה קרה בסוף?
אני יודעת מה קרה. הפסקתי להשקות את הגרניום
או שבכלל באה הרוח ולקחה אותם
למה אני נזכרת בדברים מפעם. זה כזה פעם רחוק
(זה לא טוב לי.זה צובט וכואב)
אני פרח. את יודעת?
אני פרח
השם השני שלי הוא פרח
הראשון הוא אחד ממליון.
אה
וזהו.
..רוח סערה
חלש לי
..רוח סערה
לא לריב
לא להתווכח
לא לדבר
לא לתקשר
להעלם
לא להתווכח
לא לדבר
לא לתקשר
להעלם
..רוח סערהאחרונה
קנאית ורכושנית חסרת תקנה
..טעטע איתי(:
הרע לא רודף אחריי,
זאת אני שרודפת אחרי הרע.
..טעטע איתי(:
אנלא באמת רוצה להרגיש רע,
אבל גם לא רוצה להרגיש טוב.
לא רוצה כלום.
..טעטע איתי(:
כל מה שאני צכה זה שלא ישפטו אותי.
אם לא ישפטו יכול להיות שאצליח לצאת מכאן.
וזה קשור גם אליי,בעיקר אליי.
לא לשפוט את עצמי.
לאהוב אותי ככה.איך שאני,עם מה שאני.
נשמה מקדישה לך את השירנפשי ערגה
..טעטע איתי(:
איי לייק איט!
תודה על זה מותק.
וואו.חזק ואמיתי.
בכיף נשמה יפהנפשי ערגה
שיר טוב. איך קוראים לו?בהסתרה
בדיוק כמו שאנינפשי ערגה
..טעטע איתי(:אחרונה
לפעמים להיות לבד זה לא כואב.זה אפשרי להיות לבד בלי להכאיב אם אני באמת רוצה.בסדר,כרגע אני לא רוצה.אבל זה אפשרי וזה בבחירה שלי,באופן כלשהו.צריך להבין שבסוף בסוף זה באמת בבחירה שלי,עם כמה שאומרים שאין לי שליטה.זה לא נכון.אני יכולה לשמור על עצמי.אני יכולה.חושבת שמסוגלת לחיות אם אבחר.כרגע לא רוצה אבל זה לא אומר שאין לי בחירה בזה.יש לי בחירה לבחור לחיות באמת ויש לי בחירה אם לשרוד ויש לי בחירה לא על החיים שלי אבל בחירה על מה לעשות עם החיים שלי.שוב,אם ארצה.
לפעמים זה לא רע להיות לבד.לפעמים זה מרגיע.
רוגע זה לא רע.זה בסדר להירגע.זה בסדר.זה טוב אפילו נראלי.
אני בסדר.אני יכולה לנסות להבין וגם להרגיש שיש בי כוחות לחיות באמת.אם אני רוצה לעבוד כאן.זה רק אם ארצה לעבוד.וזה תלוי ברצון שלי.הכל הכל תלוי ברצון שלי.יכול להיות לי טוב אם ארגיש שמגיע לי.ומגיע לי.זה סתם כדי לבלבל אותי.סתם כדי להפיל אותי יותר ויותר.באמת שמגיע לי.אני בסדר.אני צכה להרגיש שאני בסדר.ואני בנאדם.אני לא מלאך.אבא יודע שהוא ברא אותי בתור בנאדם.לא בתור מלאך.לא בתור מלאך.
וואי.חייבת לזכור ולהרגיש את זה.כי זה נכון.וזה אמת.
לפעמים זה לא רע להיות לבד.לפעמים זה מרגיע.
רוגע זה לא רע.זה בסדר להירגע.זה בסדר.זה טוב אפילו נראלי.
אני בסדר.אני יכולה לנסות להבין וגם להרגיש שיש בי כוחות לחיות באמת.אם אני רוצה לעבוד כאן.זה רק אם ארצה לעבוד.וזה תלוי ברצון שלי.הכל הכל תלוי ברצון שלי.יכול להיות לי טוב אם ארגיש שמגיע לי.ומגיע לי.זה סתם כדי לבלבל אותי.סתם כדי להפיל אותי יותר ויותר.באמת שמגיע לי.אני בסדר.אני צכה להרגיש שאני בסדר.ואני בנאדם.אני לא מלאך.אבא יודע שהוא ברא אותי בתור בנאדם.לא בתור מלאך.לא בתור מלאך.
וואי.חייבת לזכור ולהרגיש את זה.כי זה נכון.וזה אמת.
טוב, זאת הייתה שיחה מוזרה...🤨מזמור לאל ידי
🙄
להתרחק. להתרחק. להתרחק.משיח נאו בפומ!
..טעטע איתי(:
אבא תודה שיש לי עכשיו שקט רגוע וטוב.תודה אין סופית.
לילה טוב ומתוק.
לילה טוב ומתוק.
..טעטע איתי(:אחרונה
זה הרב קרליבך התפלל עליי בדוק.וואו.הרבה זמן לא הרגשתי כמו עכשיו.זה בזכות הרב'ה.זה בזכות הרב'ה.
..טעטע איתי(:
"לפעמים כואב לאדם מעבר לכלים שלו.
לאדם כזה אי אפשר לעזור במילים.
יש רק דרך אחת, לחבק אותו עם כל הנשמה.
דעו לכם, אפשר והוא לא יקבל את החיבוק שלכם. אבל זה לא משנה.
אח"כ, כשיגיע הבייתה, הוא לא ישכח שמישהו חיבק אותו.
זה דבר גדול, זאת פריצת דרך".
(רב שלוימה קרליבך)
לפעמים יושב איתנו אדם ממש אבוד, ואנחנו מנסים לדבר איתו.
הוא היה רוצה לצעוק:"אני לא צריך שתדבר,אני רק צריך שתקשיב!"
לפעמים אנחנו לא יודעים מה להגיד במצבים קשים, ובאמת לא צריך.
צריך רק לחבק עם כל הנשמה.
לפעמים יש כאלה שהם כ"כ מיואשים, שהם דוחים את החיבוק הזה.
אבל אח"כ, כשהם יושבים עם עצמם, הם מבינים שאוליי שווה לחיות
רק למען החיבוק שהם קיבלו.
..טעטע איתי(:
עבר עריכה על ידי טעטע איתי(: בתאריך ו' בשבט תשפ"א 01:40
עבר עריכה על ידי טעטע איתי(: בתאריך ו' בשבט תשפ"א 01:27
"יש אהבה של "לפני הבריאה", אני מלא אהבה, ומתוכה אני יוצר משהו.ויש אהבה של "אחרי הבריאה", אני כבר אוהב מישהו, ורק מתוך האהבה הזאת אני מוכן לפעול".
לפעמים אדם משתדך עם אשה, והוא אוהב אותה אהבה מוגבלת.
הוא רוצה לדעת כמה כסף יש למשפחתה, כמה תארים יש לה, וכ'ו.
זאת לא אהבה אין סופית! זאת לא האהבה של לפני הבריאה.
אי אפשר לרפא אדם עם אהבה של אחרי הבריאה.
מתי שכואב למישהו- זה לא הזמן לחנך אותו ולומר לו שהוא לא צודק."
ישנם 2 אהבות.
1. אדם שמלא אהבה לעולם ולעצם האנשים.
2. אדם שכבר אוהב מישהו מסויים, ולכן מתחבר אליו.
אי אפשר לאהוב בן זוג עם אהבה של אחרי הבריאה.
אי אפשר לתקן כאב בהוכחה,באהבה כזאת.
..טעטע איתי(:אחרונה
"מהם כיסופים? השבט מיהודה מסביר מדוע המעיין או ה"עין" נקרא כך.
מעיין הוא מקום ששואבים בו מים.
יכול להיות שכרגע נראה שיש בו רק קצת מים.
אבל באמת אפשר לשאוב משם עד אין קץ.
על פני השטח רואים קצת מים. אך מי שמתבונן בעיניים קדושות, במבט של ציפיה, יכול לראות הרבה מעבר לזה. כשאדם מסתכל עלי לא במבט של אהבה, הוא רואה רק איך אני נראה באותו רגע.
אבל שהוא מביט בי מתוך אהבה עצומה, בעיניים מצפות- הוא שואב מתוכי את כל הפונטציאל שלי ומגלה אותו עד למדרגה הכי עליונה. לכן מעיין נקרא "עין".
כשאני אוהב אדם, ומסתכל בו בעיניים אוהבות, אני לא יכול לראות בו רוע. חוסר יכולת.
גם אם כל הסובבים אותו אומרים לו כך.
אני מסתכל עליו, ורואה רק טוב. אני מאמין בו בכל כוחי.אני מאמין בו יותר ממה שהוא מאמין בעצמו.
כמו מעיין. לפעמים רואים בו רק קצת מים. אבל אפשר לשאוב ממנו ממש בלי סוף. כי מתחת לפני השטח הוא מחובר למי תהום.
היום כל כך חסרים אנשים שיסתכלו עלינו במבט האוהב הזה. הטהור.המאמין.
צריך אנשים כאלו בעולם.
(אךךך.הרב'ה איי איי איי הרב'ה שלוימה..
מעין עולם הבא.)
מעיין הוא מקום ששואבים בו מים.
יכול להיות שכרגע נראה שיש בו רק קצת מים.
אבל באמת אפשר לשאוב משם עד אין קץ.
על פני השטח רואים קצת מים. אך מי שמתבונן בעיניים קדושות, במבט של ציפיה, יכול לראות הרבה מעבר לזה. כשאדם מסתכל עלי לא במבט של אהבה, הוא רואה רק איך אני נראה באותו רגע.
אבל שהוא מביט בי מתוך אהבה עצומה, בעיניים מצפות- הוא שואב מתוכי את כל הפונטציאל שלי ומגלה אותו עד למדרגה הכי עליונה. לכן מעיין נקרא "עין".
כשאני אוהב אדם, ומסתכל בו בעיניים אוהבות, אני לא יכול לראות בו רוע. חוסר יכולת.
גם אם כל הסובבים אותו אומרים לו כך.
אני מסתכל עליו, ורואה רק טוב. אני מאמין בו בכל כוחי.אני מאמין בו יותר ממה שהוא מאמין בעצמו.
כמו מעיין. לפעמים רואים בו רק קצת מים. אבל אפשר לשאוב ממנו ממש בלי סוף. כי מתחת לפני השטח הוא מחובר למי תהום.
היום כל כך חסרים אנשים שיסתכלו עלינו במבט האוהב הזה. הטהור.המאמין.
צריך אנשים כאלו בעולם.
(אךךך.הרב'ה איי איי איי הרב'ה שלוימה..
מעין עולם הבא.)
אכזבהמשיח נאו בפומ!
למה זה בא רק ממני
מה עושים כשנטרפים מדאגהמשיח נאו בפומ!אחרונה
אני מסתורית גם לעצמילרגע אחד.
..התברזל!
הגשם שוב הגיע מוקדם
ויש פקקים בעיר בדרך לים
תמיד אמרת שזה עולם משוגעעעע
...נשמה שלי
זאת מטרה?
לפחות זה מוציא מהייאוש, מהאדישות.
וזה טוב.
נמ.