למה הכל כואב לי.
כ"כ הרבה אופציות. כולן מכאיבות בסדר עולה שנגמר באין סוף.
כ"כ הרבה אופציות. כולן מכאיבות בסדר עולה שנגמר באין סוף.
אין לי מושגקרובה
...רחל יהודייה בדם
ריק ריק ריק
..טעטע איתי(:
אני.אשקרה.כאן.לבד.
באלי ל.חזק.דיי.כמה שיותר מהר.
שורף לי המציאות הזאתי.
דיי לאחיזת עיניים לכולם.כואב לי הלב ואני כל הזמן משקרת.כל הזמן מראה משו אחר.
נשבר לי הזין מהעולם הזה.
אבא.
אני רוצה להאמין שאתה אבא טוב.
ככה סתם.
אבא טוב.
ואני רוצה חיבוק.חיבוק חזק חזק.שיקח לי את כל הכאב הזה.את כל ההסתרות.השקרים.כואב לי שאני ככה.כואב לי לחיות.
אני רוצה אמת.וגאולה כבר.
אני רוצה גאולה חזק.דיי להסתרה הזאת.תגלה אותך כבר.אני טובעת פה.אני טובעת.אבאאאא.אני רוצה כוחות לעמוד בניסיון שאתה נותן לי.רוצה כוחות.ואין לי כבר כוחות להחזיק.אין לי כוחות.לא מרגישה בהם.נשברת מיום ליום.
באלי ל.חזק.דיי.כמה שיותר מהר.
שורף לי המציאות הזאתי.
דיי לאחיזת עיניים לכולם.כואב לי הלב ואני כל הזמן משקרת.כל הזמן מראה משו אחר.
נשבר לי הזין מהעולם הזה.
אבא.
אני רוצה להאמין שאתה אבא טוב.
ככה סתם.
אבא טוב.
ואני רוצה חיבוק.חיבוק חזק חזק.שיקח לי את כל הכאב הזה.את כל ההסתרות.השקרים.כואב לי שאני ככה.כואב לי לחיות.
אני רוצה אמת.וגאולה כבר.
אני רוצה גאולה חזק.דיי להסתרה הזאת.תגלה אותך כבר.אני טובעת פה.אני טובעת.אבאאאא.אני רוצה כוחות לעמוד בניסיון שאתה נותן לי.רוצה כוחות.ואין לי כבר כוחות להחזיק.אין לי כוחות.לא מרגישה בהם.נשברת מיום ליום.
..טעטע איתי(:
כמה גאייווס כמה.
..טעטע איתי(:
אני כל כך לא ראויה לחיים.
אין לי זכות קיום.ככ אין.
לא מבינה למה אתה משאיר אותי.
התרחקתי.התרחקתי לחלוטין.באמת שכבר לכולם נמאס ממני.
למה בכל זאת אתה משאיר אותי כאן?!?!?!?!
למה?!?!?!?!?!
לא רוצה לקום בבוקר.לא רוצה.לא.
אוף הדמעות האלה לא מפסיקות לרדת לי מהעיניים.
לילות שלמים.
זה מתיש אבא.זה מתיש.
העולם הזה גדול עליי.מידיי מידיי.
אין לי זכות קיום.ככ אין.
לא מבינה למה אתה משאיר אותי.
התרחקתי.התרחקתי לחלוטין.באמת שכבר לכולם נמאס ממני.
למה בכל זאת אתה משאיר אותי כאן?!?!?!?!
למה?!?!?!?!?!
לא רוצה לקום בבוקר.לא רוצה.לא.
אוף הדמעות האלה לא מפסיקות לרדת לי מהעיניים.
לילות שלמים.
זה מתיש אבא.זה מתיש.
העולם הזה גדול עליי.מידיי מידיי.
..טעטע איתי(:
כמה כאב כמה.
דמעותתתתת.תעצרו כבר אוף תפסיקו לרדת תפסיקו.אנלא יכולה יותר.לא יכולה.באלי ל.
אוף עוד לילה מחורבן
כמה חורבן כמה.אפשר להבין בשביל מה אתה מחכה?!?!דיי לחורבן דיי דיי דיי.זה שורף.זה שורף.כמה אפשר כבר לבכות על הבית כמה כמה כמה.דייי.אני רוצה בית.אני רוצה גאולה.וקשה לי אבא.קשה לי עם החורבן הזה.קשה לי כבר לחכות.תופיע כבר אבא קשה לי תופיע טעטע תופיע כבר.המסע כבד.המסע כבד וגדול מידיי עלינו.ואנחנו..אנחנו אבודים.לגמריי אבודים.פף.
אפשר?
(בסדר.נכון שאתה יותר חכם ממני אבל אוף אבא.
שום אבל.
רררר.
כמה אחיזות כמה)
דמעותתתתת.תעצרו כבר אוף תפסיקו לרדת תפסיקו.אנלא יכולה יותר.לא יכולה.באלי ל.
אוף עוד לילה מחורבן
כמה חורבן כמה.אפשר להבין בשביל מה אתה מחכה?!?!דיי לחורבן דיי דיי דיי.זה שורף.זה שורף.כמה אפשר כבר לבכות על הבית כמה כמה כמה.דייי.אני רוצה בית.אני רוצה גאולה.וקשה לי אבא.קשה לי עם החורבן הזה.קשה לי כבר לחכות.תופיע כבר אבא קשה לי תופיע טעטע תופיע כבר.המסע כבד.המסע כבד וגדול מידיי עלינו.ואנחנו..אנחנו אבודים.לגמריי אבודים.פף.
אפשר?
(בסדר.נכון שאתה יותר חכם ממני אבל אוף אבא.
שום אבל.
רררר.
כמה אחיזות כמה)
..טעטע איתי(:
מה אני עושה פה לא יודע
מה זה פה בכלל אני שואל.
ררר.
אני לא מבינה כלום.
אני צכה הודו כדי לסדר אצלי כמה עניינים ואוליי..אוליי נחזור.אבל זה עוד לא הזמן.זה ככ לא.ולמה לא שאלו אותי ולמה נולדתי ככה פאק באלי ל.אני לא צכה להיות פה.ויודעת שזה סטרא אחרא אבל דיי.זה כבר מתיש אותי כל העסק.לכו.פשוט לכו.באלי ל.ותפסיקו להגיד לי מה לעשות ומתי לעשות וכמה.תנו לנבול בשקט.תנו לנבול בשקט.פאקקק.
מה זה פה בכלל אני שואל.
ררר.
אני לא מבינה כלום.
אני צכה הודו כדי לסדר אצלי כמה עניינים ואוליי..אוליי נחזור.אבל זה עוד לא הזמן.זה ככ לא.ולמה לא שאלו אותי ולמה נולדתי ככה פאק באלי ל.אני לא צכה להיות פה.ויודעת שזה סטרא אחרא אבל דיי.זה כבר מתיש אותי כל העסק.לכו.פשוט לכו.באלי ל.ותפסיקו להגיד לי מה לעשות ומתי לעשות וכמה.תנו לנבול בשקט.תנו לנבול בשקט.פאקקק.
..טעטע איתי(:
אני בנאדם מאמין,אבל עדיין.
זה ככ לא סותר.ככ לא.
וואי נמאס לי לחיות ככה.
איזה עולם משוגע פאקקק.
זה ככ לא סותר.ככ לא.
וואי נמאס לי לחיות ככה.
איזה עולם משוגע פאקקק.
..טעטע איתי(:
אנו מתגעגעת פשוט.יש לי מלא שאלות ואין לי את מי לשאול.
אני מתגעגעת לחיות.
אני מתגעגעת לפעם.כשהכל היה תותים טעימים.ררר.קשה לי כבר אוקי?
אני מתגעגעת לחיות.
אני מתגעגעת לפעם.כשהכל היה תותים טעימים.ררר.קשה לי כבר אוקי?
..טעטע איתי(:
פף ואני..אני מתגעגעת לעצמי.
..טעטע איתי(:
להתראות.
..להיות בשמחה!!!
רק ממ רוצה לחבק אותך חזק.
..טעטע איתי(:
פף.חצרוני צודק.אני צכה אהבה אמיתית לעצמי.אהבה אמיתית.זה ייצב אותי.הוא צודק.הוא ככ צודק.אוף אני צכה כבר להתנער.
אני צכה אהבה אמיתית.אני צכה.אהבה.אמיתית.
פף אבא.
לא מרגישה כוחות כבר לעשות משו.
אין לי סיכוי.אוף מאיפה לי.
(לא רוצה לקלל.)
אני צכה אהבה אמיתית.אני צכה.אהבה.אמיתית.
פף אבא.
לא מרגישה כוחות כבר לעשות משו.
אין לי סיכוי.אוף מאיפה לי.
(לא רוצה לקלל.)
..טעטע איתי(:
אנלא מבינה כלום.
מה נסגר איתי מה נסגר איתי.דיי לא.אני לא רוצה לקלל.אני לא.קשה לי.פף.קשה לי מידיי העולם הזה הוא.ררר אבא אין לי כלום.אפס.אבא נשבר לי ה.פף ררר טעטע.
מה נסגר איתי מה נסגר איתי.דיי לא.אני לא רוצה לקלל.אני לא.קשה לי.פף.קשה לי מידיי העולם הזה הוא.ררר אבא אין לי כלום.אפס.אבא נשבר לי ה.פף ררר טעטע.
..טעטע איתי(:
להפסיק.אוף להפסיק.
אין לי זכות קיום.אין אין אין.
אין לי זכות קיום.אין אין אין.
..טעטע איתי(:אחרונה
קוף.
הלוואי שירה גאולה הייתה קיימת פף.אני רוצה לדבר איתה כל כך.
הלוואי שירה גאולה הייתה קיימת פף.אני רוצה לדבר איתה כל כך.
#טוב#יש ויש...
כל הטוב הזה שנופל עליי פתאום
כמו הגשם שבחוץ
ולא לימדו אותי לתפוס טיפות
אז קצת קשה לי
מוצאת את עצמי הולכת ב'זיג-זג' כדי שלא יפלו
אבל הן נופלות
ועד אחת
נופלת
כמעט שהתייאשתי מלתפוס אותן
אני עוצרת רגע את הרדיפה אחריהן
ופשוט נהנית
ככה מהגשם שיורד עליי
מהדפיקות בראש
ומהמים
עכשיו אני מרגישה שתפסתי כל כך הרבה
רק כי עצרתי לרגע
וחשבתי-
על הטוב.
..זוהרת בחושך
באלי רק לעשן ולעשן ולעשן
למה אתה לא רגוע
בנאדם
שב בשקט ותעשן איתי תודה
למה אתה לא רגוע
בנאדם
שב בשקט ותעשן איתי תודה
...ציפור שיר.
זה נראלי דורש ניתוק. אבל אמיתי.
כדי שזה יתאפס. אחרת זה סתם מפוזר.
אבל תוך כדי הקשבה. לא במלחמה.
ורק מה שמתאים.. לא לאחרים.
ורק כי אני רוצה.
לא כי אמרו לי.
כדי שזה יתאפס. אחרת זה סתם מפוזר.
אבל תוך כדי הקשבה. לא במלחמה.
ורק מה שמתאים.. לא לאחרים.
ורק כי אני רוצה.
לא כי אמרו לי.
..שנזכה!
ריבונו של עולם
אם נדבר גלויות (למה אם? תעשה שזה יקרה. טוב?)
לפעמים
אין לי כח בעולמך להיות
(המ.
יש לי כח בעולמך להיות.
אבל,
העולם הזה,
הוא בכלל לא מרגיש עולמך.
אתה יודע?
ובעולם הזה, שהוא לא בדיוק עולמך,
אין לי כח להיות.
אבא אתה מתחבא יותר מידי טוב.
וזה קשה.
קשה למצוא אותך.
ולא תמיד יש לנו כח וכח רצון לשחק איתך מחבואים.
לא כי זה משעמם. זה פשוט מתיש.
אפשר כבר שנמצא אותך,
ושתהיה אתה הסופר?
שאתה תחפש אותנו.
שממש נרגיש איך שאתה רוצה אותנו.
פשוט
יש איזה תחושה באוויר ששכחת אותנו ונעלמת.
מחילה על החוצפה.)
אנה מפניך אסתתר
מה אטען? מה אצטדק? מה אדבר?
(קצת ענווה. זה טוב.)
חנון ורחום
הן לפניך גלוי
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי
נלחם בעצבות, בייאוש המכרסם כתולעת
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת
קולות מהעבר לוחשים לי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש
אַיֶּכָּה?!
..שנזכה!
והעולם הזה גדול עליי לאחרונה.
מחשבות
דמיונות
זיכרונות
רצונות
הרגשות
בלבולים
איזונים
תסכולים
כאבים
צפיות
אכזבות
פחדים
כל מיני עניינים.
ו,געגוע.
געגוע שמציף.
ששואב.
שמפרק.
שפותח ת'לב מבפנים.
שסוגר אותו מבחוץ.
שמשאיר אותך איתו לבד.
(בין ככ הרבה תקוות ואכזבות
עכשיו הזמן לחזור הביתה
לנשום מחדש את הקירות
למצוא בחדר של הנפש את כל החוויות
עכשיו פשוט לשוב הביתה
@בברסלב בוער אש!-תודה עלייך
געגועים)
..שנזכה!
אולי נתייאש מהרעיון של תעודת בגרות?
זה סתם מתסכל שכולם מצפים ממני להכי הכי
כי אני לא שם. וגם לא שואפת לשם.
עוררתם אותי
מגיע לכם תודה
(אז תודה)
החלטתי לתפוס תעצמי בידיים
ואני רוצה. באמת רוצה
וגם קצת משתדלת
כי משתדלת בעוד דברים
אתם אומרים שאתם יודעים שיש לנו עוד חיים חוץ מהלימודים
ויש לי אמון בכם
ואתם גם נשמעים אמינים,
נשמע שבאמת מבינים אותנו.
אז אם ככה, אני לא מבינה אתכם.. מה? מה?
אנשים תתחילו להעריך רצון
וכנסו למצב של נחת
ותפסיקו ללחוץ
ותנו לי לחיות
מה ביקשתי. מה.
מה? מה?!
את החיסורים תשאירו לי.
די לחייב אותי בפלאפון לקבל החלטות.
ודי לחשוב שמה שאני אומרת יקרה ואז להתלונן שאני לא עומדת בהסכמים.
אני אומרת לכם מראש שזה לא ילך
אז תאמינו לי
אני לא אומרת לכם את זה מחוסר אמון בעצמי
אני אומרת את זה מהכרה ביכולות שלי
ויש לי יכולת להתגמש לכיוונכם, אבל נחת. נחת!
זה תהליך, זה לא תוך יום.
תרפו
ותדרשו פחות
אתם כבר מעצבנים
ובגללכם אני בסוף לא עושה כלום.
בתוך ימבה של דברים.
טובעת בתוך הים הזה, אני לא עושה כלום חוץ מלקפוץ על הגלים.
חוץ מלצוף על הגב ולתפוס תראש מעל המים.
תרדו הילוך ונוכל לדבר נורמאלי
ובסוף אני יודעת שאתם צודקים
ואתם גם ככ ככ לא
אבל בסופו של דבר זה אני הבעייתית בעיקר
אבל אוף אוף
לא רק
די.
..בברסלב בוער אש!
יפונת.. את מתוקה ככ ואני מתגעגעת.
וטוב לקרוא אותך.. את צודקת ככ וחבל שלא מעריכים את הרצון וזה לא כיף ככה
רק שתדעי ש, נכון הם לא מעריכים את הרצון. אבל אוף זה קל להגיד וקשה לעשות את זה.. אבל תזכרי שה' רואה כמה את רוצה וזה מספיק.
אני אוהבת. את ככ מתוקה ומדהים לקרוא אותך ותמיד זה היה הפוך יעני שרק את קוראת..וכיף לי לקרוא אותך ואני מעריכה אותך ברמות והלואי את יודעת את זה.
נשיקות
..שנזכה!
אואואו אהבה אהבה
תודה על מה שאמרת
הלוואי נזכור אתזה תמיד
ואני רוצה לבוא אלייך יומאחד (יענטו כמה ימים..)
מה אומרת? מארחים בסגר?
..בברסלב בוער אש!
❤.
הלואי הלואי.גם אני.)
כןןןן באליי |משוע לאורחים| חח סתם ואו אני שיא הישמח שתבואי אבל אוף גם אני צכה לבוא אליך ממ ואז אני תוקעת אותנו כי אני די לוקח לי שנים.. בסוף את תבואי לפני חח אוף לא נעים
בכל אופן אני מאד ישמח שתבואי
ו, אם את שואלת אותי אז אנחנו מארחים, לא ידעת מה אמא אומרת אבל נשאל אותה מחר
עכשו אני בבידוד אבל אמורה לעשות בדיקה ולצאת אז נראלי בימים הקרובים כזה אני כבר ידע תוצאה..אני ידבר איתך
..שנזכה!
(סבבה תעדכני
ואנחנו מארחים.. מוזמנת אחרי הבידוד
טוב נעבור לסמס בפלפ..)
..בברסלב בוער אש!אחרונה
סגורר ישש שוה לי רצח נשמע שמעניין אצליכם שם
אוך האמת שאין לי סוללה כליל
..משיח נאו בפומ!
השם השם
..משיח נאו בפומ!
זה מפחיד אותי. מאוד.
..משיח נאו בפומ!
כשפתאום המציאות הקשה מכה לך בפנים
המצב האמיתי מתברר לאשורו
הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי, ממה שידעתי
ואני חסרת אונים
אין באמת מה לעשות
רק הדאגה הזאת
החרדה הזאת
ממה יהיה
המצב האמיתי מתברר לאשורו
הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי, ממה שידעתי
ואני חסרת אונים
אין באמת מה לעשות
רק הדאגה הזאת
החרדה הזאת
ממה יהיה
עוד לילה לבן בגלל..משיח נאו בפומ!אחרונה
..רוח סערה
איפשהו בעולם יש מישהו שחסר אותי.
איפשהו בעולם יש כלב/ה שיום אחד ת/יהיה שלי.
ואולי אפילו שניים.
איפשהו בעולם יש בית, אולי הוא בנוי. אולי עוד לא
אבל התכנית מסודרת. והוא שלי.
איפשהו בעולם יש שירים שייכתבו ויולחנו על ידי. מילים יפות, מנחמות וצובטות.
בראש יש לי רשימה מכובדת של אנשים שאני אוהבת. אני לא יודעת כמה מהם אוהבים אותי, כמה מהם בקשר איתי רק מרחמים
אני מנסה לחשוב שזה לא נכון. ואולי זה סתם חוסר הביטחון שלי
אולי אני באמת אהובה בזכות מה שאני. הלוואי שיש כמה, אני לא צריכה הרבה
מספיק שכמה יראו מי אני ומה אני
דברים שאני לא רואה בעצמי
שיראו שגם הרע הוא בלבול, ושאני רוצה רק טוב.
וזהו
אהבה ולילה טוב.
איפשהו בעולם יש כלב/ה שיום אחד ת/יהיה שלי.
ואולי אפילו שניים.
איפשהו בעולם יש בית, אולי הוא בנוי. אולי עוד לא
אבל התכנית מסודרת. והוא שלי.
איפשהו בעולם יש שירים שייכתבו ויולחנו על ידי. מילים יפות, מנחמות וצובטות.
בראש יש לי רשימה מכובדת של אנשים שאני אוהבת. אני לא יודעת כמה מהם אוהבים אותי, כמה מהם בקשר איתי רק מרחמים
אני מנסה לחשוב שזה לא נכון. ואולי זה סתם חוסר הביטחון שלי
אולי אני באמת אהובה בזכות מה שאני. הלוואי שיש כמה, אני לא צריכה הרבה
מספיק שכמה יראו מי אני ומה אני
דברים שאני לא רואה בעצמי
שיראו שגם הרע הוא בלבול, ושאני רוצה רק טוב.
וזהו
אהבה ולילה טוב.
..רוח סערה
הגשם לא מפסיק לרדת
אני אוהבת גשם.
אני אוהבת גשם.
ילדונה,רק הפעם.
עשית לי דמעות בפנים..
(רק להגיד שאת אהובה חזק ואת במחשבות שלי.)
(רק להגיד שאת אהובה חזק ואת במחשבות שלי.)
..רוח סערה
אוהבת❤️
גם אני.רק הפעם.אחרונה
..מי?
תמיד רציתי להצליח לפרוק ע"י כתיבה.
אבל אני לא טובה בזה.
בעצם, אני לא טובה בשום דבר.
אז מה חדש?
אם שנאה עצמית הייתה רעל. כבר מזמן הייתי מתה.
ואולי היא באמת רעל.
ואולי אני כבר מתה.
שרוטה. הנשמה שלי שרוטה. בשריטות עמוקות שנפתחות שוב שוב. כל יום מחדש.
ולא מבריאות.
חשבי מה ההגדרה של דיכאון.
הגעתי למסקנה שזה חוסר תקווה.
אז אני בדיכאון.
טוב זה קל.
חח ברור.
אבל למה?
כי אין תקווה.
כש**** ו*** בדיכאון, אני יודעת שזה יעבור מתישהו.
הזמן ירפא את הלב השבור שלה, ואת טראומות הילדות שלה.
והן יסתדרו.
אבל איך זמן יכול לרפא שנאה עצמית?
אני רואה מול עיניי רק שחור. ענן שחור של חוסר תקווה. וחוזר עתיד.
וקצת, אני אגלה לכם בסוד - מוות.
כאילו בדמיון שלי אין חיים בעוד כמה שנים.
אני אף פעם לא יודעת אם זה טוב או רע שכל התכונות הרעות נמצאות בי, גם פחד.
פחד מהכל.
מהמציאות.
זה רע.
כי ככה אין לי שום יכולת להתקדם. הכל מפחיד.
לאלא. מבעית.
זה פחד מזוקק.
פחד שבגללו אני מתפתלת במיטה בבכי נורא.
שלא נשמע לאיש כמובן.
ככה זה אממ הוא נחשוב..
שנה בערך?
לא.. הגזמתי.
זה אולי כמה חודשים...
אבל השנאה תמיד הייתה. גם אם במינון נמוך.
טוב אולי לא תמיד.. מכיתה ט בערך?
אני לא זוכרת.
עוד בעיה. לא זוכרת רגשות.
אולי כי אין לי כאלו..
אני מרגישה כאילו נוצרתי כטיוטה לאיזה משהו.
סחוטה. חברת יחוד.
מין צל כזה.
צינית.אדיוטית.פתאטית. טיפשה. אבל עם שכל - אז חופרת. מוזרה. לא מצחיקה.
חרא של ילדה.
איזה חיים זבל.
הייתי כותבת איך אני מתארת את החיים שלי.
אבל זה קבוצה של דיבור נקי שם.
חח.
וגם לא כדאי להפחיד את כל השאר. מסכנות מה חטאו?
מעניין אם יום אחד אני אספר להם מה באמת עובר עלי.
ואולי לא. כי גם אני בעצמי לא יודעת מה באמת עובר עלי.
לפעמים אני מקווה שזה רק חלום רע ואני אתעורר
אבל לא. זה אשכרה החיים שלי.
אם תהיתם מה הדבר הטוב בפחד - זה הפחד מהמוות.
אממ לא בטוח מהמוות אלא מהלא נודע.
ועכשיו אני מרגישה עוד יותר חלולה.
זה כמו להתכתב איתן שעות וזה המטח נגמר ואני נשארת עם חתיכת מתכת ביד והמון מחשבות.
אז ככה.
רע.
מעניין אם זה בכלל זה. שאני לא נוגעת בכלום. שכולם לא נוגע לי.
שלא אכפת לי מכלום.
אשכרה לא אכפת לי מכלום!
אתם מכירים אדם שלא משנה לו?
איזה מין יצור אני אלוהים??
או שאין אלוהים. או שיש? מי יודע?
מי?
ה'מת שיש לה כישרון להגיד לך מה את מרגישה. ואולי זה רע.
כי זה חידד לי רגשות שהייתי אמורה להדחיק.
הלחיים כאלה חארות.
וגם אני.
פאק.
אבל אני לא טובה בזה.
בעצם, אני לא טובה בשום דבר.
אז מה חדש?
אם שנאה עצמית הייתה רעל. כבר מזמן הייתי מתה.
ואולי היא באמת רעל.
ואולי אני כבר מתה.
שרוטה. הנשמה שלי שרוטה. בשריטות עמוקות שנפתחות שוב שוב. כל יום מחדש.
ולא מבריאות.
חשבי מה ההגדרה של דיכאון.
הגעתי למסקנה שזה חוסר תקווה.
אז אני בדיכאון.
טוב זה קל.
חח ברור.
אבל למה?
כי אין תקווה.
כש**** ו*** בדיכאון, אני יודעת שזה יעבור מתישהו.
הזמן ירפא את הלב השבור שלה, ואת טראומות הילדות שלה.
והן יסתדרו.
אבל איך זמן יכול לרפא שנאה עצמית?
אני רואה מול עיניי רק שחור. ענן שחור של חוסר תקווה. וחוזר עתיד.
וקצת, אני אגלה לכם בסוד - מוות.
כאילו בדמיון שלי אין חיים בעוד כמה שנים.
אני אף פעם לא יודעת אם זה טוב או רע שכל התכונות הרעות נמצאות בי, גם פחד.
פחד מהכל.
מהמציאות.
זה רע.
כי ככה אין לי שום יכולת להתקדם. הכל מפחיד.
לאלא. מבעית.
זה פחד מזוקק.
פחד שבגללו אני מתפתלת במיטה בבכי נורא.
שלא נשמע לאיש כמובן.
ככה זה אממ הוא נחשוב..
שנה בערך?
לא.. הגזמתי.
זה אולי כמה חודשים...
אבל השנאה תמיד הייתה. גם אם במינון נמוך.
טוב אולי לא תמיד.. מכיתה ט בערך?
אני לא זוכרת.
עוד בעיה. לא זוכרת רגשות.
אולי כי אין לי כאלו..
אני מרגישה כאילו נוצרתי כטיוטה לאיזה משהו.
סחוטה. חברת יחוד.
מין צל כזה.
צינית.אדיוטית.פתאטית. טיפשה. אבל עם שכל - אז חופרת. מוזרה. לא מצחיקה.
חרא של ילדה.
איזה חיים זבל.
הייתי כותבת איך אני מתארת את החיים שלי.
אבל זה קבוצה של דיבור נקי שם.
חח.
וגם לא כדאי להפחיד את כל השאר. מסכנות מה חטאו?
מעניין אם יום אחד אני אספר להם מה באמת עובר עלי.
ואולי לא. כי גם אני בעצמי לא יודעת מה באמת עובר עלי.
לפעמים אני מקווה שזה רק חלום רע ואני אתעורר
אבל לא. זה אשכרה החיים שלי.
אם תהיתם מה הדבר הטוב בפחד - זה הפחד מהמוות.
אממ לא בטוח מהמוות אלא מהלא נודע.
ועכשיו אני מרגישה עוד יותר חלולה.
זה כמו להתכתב איתן שעות וזה המטח נגמר ואני נשארת עם חתיכת מתכת ביד והמון מחשבות.
אז ככה.
רע.
מעניין אם זה בכלל זה. שאני לא נוגעת בכלום. שכולם לא נוגע לי.
שלא אכפת לי מכלום.
אשכרה לא אכפת לי מכלום!
אתם מכירים אדם שלא משנה לו?
איזה מין יצור אני אלוהים??
או שאין אלוהים. או שיש? מי יודע?
מי?
ה'מת שיש לה כישרון להגיד לך מה את מרגישה. ואולי זה רע.
כי זה חידד לי רגשות שהייתי אמורה להדחיק.
הלחיים כאלה חארות.
וגם אני.
פאק.
..מי?אחרונה
זה משאיר אותי עם חור בלב. בור.
לא מלב שבור חלילה. כמוה.
מעניין אותי לדעת איך לב שבור מרגיש.
איך אהבה מרגישה.
איך זה להרגיש.
הבור שלי הוא פשוט ריקנות.
כאילו אני קליפה ריקה שמסתובבת פה במטרה ל-מה בעצם?
עכשיו אפילו לבכות אני לא מצליחה.
איזה חרא.
ויש לה יום הולדת היום.
טיפשה שכמותי.
פשוט מטומטמת.
והיא הבטיחה לי שהקשר שלנו חזק שונה משלהם. אבל לי היא לא אמרה כלום.
חוץ מכמה ממ היא עשתה.
איזה חרא.
פשוט סתומה. סתומה.
לפעמים אני ככ שקועה בחוץ. אבל הלב עצמו ריק.
ואולי לא לפעמים. אולי לתמיד.
והם יש פסיכולוגית שתקשיב.
מי הקשיב לי אי פעם?
רק היא. לשעה בערך.
וגם זה היה קמצוץ. ועשה לי ככ רע.
אבל.
בא לי למות.
לא מלב שבור חלילה. כמוה.
מעניין אותי לדעת איך לב שבור מרגיש.
איך אהבה מרגישה.
איך זה להרגיש.
הבור שלי הוא פשוט ריקנות.
כאילו אני קליפה ריקה שמסתובבת פה במטרה ל-מה בעצם?
עכשיו אפילו לבכות אני לא מצליחה.
איזה חרא.
ויש לה יום הולדת היום.
טיפשה שכמותי.
פשוט מטומטמת.
והיא הבטיחה לי שהקשר שלנו חזק שונה משלהם. אבל לי היא לא אמרה כלום.
חוץ מכמה ממ היא עשתה.
איזה חרא.
פשוט סתומה. סתומה.
לפעמים אני ככ שקועה בחוץ. אבל הלב עצמו ריק.
ואולי לא לפעמים. אולי לתמיד.
והם יש פסיכולוגית שתקשיב.
מי הקשיב לי אי פעם?
רק היא. לשעה בערך.
וגם זה היה קמצוץ. ועשה לי ככ רע.
אבל.
בא לי למות.
..רחל יהודייה בדם
מה הטעם?!
רוצה לישון
וללכת לים בודד
רוצה לישון
וללכת לים בודד
הכל מתרחק ממנירצה לאש
זה תמיד ככה. ידעתי שזה יהיה
..בתוך בני ישראל
וכלום לא עוזר,
..בתוך בני ישראלאחרונה
פעם הי'ה פרוכח.
פעם ציפיתי ש***** לא יעשה דבר כזה.
ואולי רק אני השתניתי. אבל לא נראה לי, כי במובן מסוים ידעתי גם אז.
אני יודעת גם היום. זה החלק המעצבן.
אני רוצה לעשות משהו ומפחדת ל.
(די לא אמרת שאת עוזבת את זה בשקט ולא מתערבת אז מה אם הורסים משהו שיכול ל אולי זה עדיף ואולי זאת רק הגאווה שלך)(לא נראה לי)(אז מה.)
פעם ציפיתי ש***** לא יעשה דבר כזה.
ואולי רק אני השתניתי. אבל לא נראה לי, כי במובן מסוים ידעתי גם אז.
אני יודעת גם היום. זה החלק המעצבן.
אני רוצה לעשות משהו ומפחדת ל.
(די לא אמרת שאת עוזבת את זה בשקט ולא מתערבת אז מה אם הורסים משהו שיכול ל אולי זה עדיף ואולי זאת רק הגאווה שלך)(לא נראה לי)(אז מה.)
..רחל יהודייה בדם
אלוף העולם
בליפול, ולקום,
וליפול.
ולקום.
בליפול, ולקום,
וליפול.
ולקום.
//לרגע אחד.
זה בדיוק המקומות שזה נמדד בהם. בחריצים.
///לרגע אחד.
עכשיו אפשר לראות מי פה אמיתי ומי שחקן.
אבא, כל השבת חלמתי עלזה. זה היה טו מאץ.
מה עושים עכשיו.
אבא, כל השבת חלמתי עלזה. זה היה טו מאץ.
מה עושים עכשיו.
////לרגע אחד.
הבעיה היא שאני מפחדת להתמודד מול עצמי.
בורחת לשם ולשם ולשם. העיקר לא להיות מול עצמי.
מפחיד לי מדי המציאות הזאת.
בורחת לשם ולשם ולשם. העיקר לא להיות מול עצמי.
מפחיד לי מדי המציאות הזאת.
/////לרגע אחד.
הכאב הזה שחותך אותי עכשיו.
אח.
אנחנו לא שולטים פה בכלום.
אח.
אנחנו לא שולטים פה בכלום.
//////לרגע אחד.אחרונה
אני צריכה ללמוד לנשום מחדש.
..ציפור שיר.
(צריכה מקום בשביל המילים שלי..)
יש לי יותר מידי. ואין מקום.
יש לי יותר מידי. ואין מקום.
..~אניגמה~
באלי לברוח מעצמי וזהו
00אהבה.
החיים הם לידה, אתה נולד ומת ושוב נולד ושוב מת. מעגלים כאלה של פריון ומוות.
הייתי רוצה להסתכל על המציאות בעיניים של נס. כמו שלידה זה נס. וכמו שמוות זה נס וכמו שחיים אחרי מוות הם נס. אני רוצה להודות, אני רוצה להגיד שהלב שלי מלא וגדוש בהודיה, ברגשות עמוסים של הכרת הטוב. כמה פעמים נולדתי, כמה פעמים צמחתי מתוכי, כמו פרח כזה, כמו משו בלי מחשבה שלא מפחד למות שוב ולחיות שוב, לא מפחד בכלל. כמה ניסים ראיתי בעיניים שלי. כל יום נס. כל רגע נס. כל פעימה לב. נס. נס. נס. כל צמיחה. כל מוות. כל קושי. כל קושי מוביל לצמיחה. כל מוות מוביל לחיים. כמה ניקיון זכיתי לנקות אותי. איזה זכות של אור.
הכרתי את האהבה, הכרתי את הטוב. הכרות עם טוב זה ברק בעיניים, זה רפואה. גיליתי מהי רפואה. ומה מרפא לי את הלב. וגיליתי שרפואה של הלב היא שונה אצל אנשים, כמו שאנשים בעצמם הם שונים. ושאין אנשים רעים, יש אנשים שרע להם. וגיליתי שהרפואה שלי היא שירים של אביתר בנאי וריח של לבנדר, ואנשים טובים. ושמש ביום קרה ומעיינות, וירוק. כל ירוק. ולעזור לאנשים. ולשמוע דיבורים מחזקים ואוהבים ומרק עוף. ונשימות. ולמדתי לנשום. ולמדתי לחיות ולמדתי לראות טוב ולהאמין ולדעת שהכל לטובה. ולמדתי להשתמש במח ולא רק בלב וראיתי ניסים בעיקר. בעיקר ראיתי ניסים. נס. נס. נס.
לשנה הבאה אני רוצה לבוא נקיה. אני רוצה לנקות ממני את כל הכעס, את כל הכאב המיותר והלא מיותר. לנקות את הלב. לנקות את הפחד, לנקות את הגוף המפחד והרועד, לנקות את הנפש שצורחת וכואב לה. לנקות אותי. לנקות, להסיר הכל. להסיר את המחסומים. לנשום לתוכי טוב, להוציא ממני כעס וחרדה. לצאת לחופשי.
לדעת ולהאמין שהכל בא לטובה שלי. רק לטובה שלי.
יש רעש של גשם וריח של מרק. וטוב.
ויש לי אנשים שאוהבים אותי ואני אוהבת אותם וטוב.
ויש קמנצה שאני עוד אדע לא להתבייש ממנו. ויש אותי. וטוב.
ויהיה טוב עוד. ועוד יהיה טוב מטוב.
והלב ילך ויתנקה. והבורא יתן לי לראות ניסים , עוד ועוד. ואהבה .
תודה.
הייתי רוצה להסתכל על המציאות בעיניים של נס. כמו שלידה זה נס. וכמו שמוות זה נס וכמו שחיים אחרי מוות הם נס. אני רוצה להודות, אני רוצה להגיד שהלב שלי מלא וגדוש בהודיה, ברגשות עמוסים של הכרת הטוב. כמה פעמים נולדתי, כמה פעמים צמחתי מתוכי, כמו פרח כזה, כמו משו בלי מחשבה שלא מפחד למות שוב ולחיות שוב, לא מפחד בכלל. כמה ניסים ראיתי בעיניים שלי. כל יום נס. כל רגע נס. כל פעימה לב. נס. נס. נס. כל צמיחה. כל מוות. כל קושי. כל קושי מוביל לצמיחה. כל מוות מוביל לחיים. כמה ניקיון זכיתי לנקות אותי. איזה זכות של אור.
הכרתי את האהבה, הכרתי את הטוב. הכרות עם טוב זה ברק בעיניים, זה רפואה. גיליתי מהי רפואה. ומה מרפא לי את הלב. וגיליתי שרפואה של הלב היא שונה אצל אנשים, כמו שאנשים בעצמם הם שונים. ושאין אנשים רעים, יש אנשים שרע להם. וגיליתי שהרפואה שלי היא שירים של אביתר בנאי וריח של לבנדר, ואנשים טובים. ושמש ביום קרה ומעיינות, וירוק. כל ירוק. ולעזור לאנשים. ולשמוע דיבורים מחזקים ואוהבים ומרק עוף. ונשימות. ולמדתי לנשום. ולמדתי לחיות ולמדתי לראות טוב ולהאמין ולדעת שהכל לטובה. ולמדתי להשתמש במח ולא רק בלב וראיתי ניסים בעיקר. בעיקר ראיתי ניסים. נס. נס. נס.
לשנה הבאה אני רוצה לבוא נקיה. אני רוצה לנקות ממני את כל הכעס, את כל הכאב המיותר והלא מיותר. לנקות את הלב. לנקות את הפחד, לנקות את הגוף המפחד והרועד, לנקות את הנפש שצורחת וכואב לה. לנקות אותי. לנקות, להסיר הכל. להסיר את המחסומים. לנשום לתוכי טוב, להוציא ממני כעס וחרדה. לצאת לחופשי.
לדעת ולהאמין שהכל בא לטובה שלי. רק לטובה שלי.
יש רעש של גשם וריח של מרק. וטוב.
ויש לי אנשים שאוהבים אותי ואני אוהבת אותם וטוב.
ויש קמנצה שאני עוד אדע לא להתבייש ממנו. ויש אותי. וטוב.
ויהיה טוב עוד. ועוד יהיה טוב מטוב.
והלב ילך ויתנקה. והבורא יתן לי לראות ניסים , עוד ועוד. ואהבה .
תודה.
וכולם יוצאים עם כולםשחקנית
ואלי ההתעסקות בזה
תשכיח את מה שלי חסר
(אני כלכך רוצה להיות חלק
אז דברו איתי)
תשכיח את מה שלי חסר
(אני כלכך רוצה להיות חלק
אז דברו איתי)