פורום ריק ומוסתר (עמוד 482)

תשמור עלינו פשוטים.

שים לנו יד על המצח, יד על הלב. מוח ולב.
למד אותנו שלבד הוא לא תמיד כאב.

העייפות הזאת.. האדישות. אתה מרסק להם את הלב.
זה כואב.
די עם אנשים שכואב להם. הפנמנו.
אם הייתי שם הייתי צורחת אליך. אבל אני פה, אז אני לוחשת לך צעקה. ואתה תשמע.
תשמור עלינו פשוטים. ותגאל. עוד מעט לא יהיה לך את מי.
לא יאמינו למשיח גם אם יראו אותו על גג בית המקדש. קוראים לזה יאוש, קוראים לזה אדישות. וזה מובן. מובן יותר ממשיח שעומד בזמן הזה על גג בית המקדש.
עייפנו.
(למד אותי לתת כוח, או שתקח את שלי ותתן להם. הלוואי הייתי יודעת איך לעשות טוב.
אנשים. חיבוק.)

Don't read don't comment

Ignore

לא שאלתי אותה איך היא



לבד שם, ובמיוחד עכשיו
נמ.

ילד יפה
מסכן

היום הזה הגיע.
אני מפחדת פחד מוות כמעט מהדבר הזה. זה יהיה רע. רע מאד.
זה כואב לי בבטן וההיא לא עוזרת.
באלי כבר להיות אחרי.

ואני חתיכת צבועה על היום ועל אתמול אבל העיקר שהסתדר. איכ איך אפשר לחיות עם השקר של עצמי.


שיגמר כבר הדבר המציק הזה.

ישלי עצוב ולבד בפנים.
למרות שרגוע, לבד. לבד רגוע כזה.

עוד מעט עבר, ולגמרי בשלום.
תודה.

זה שקר

אגב. עייף לי
ובכלל לא אמרתי את זה מאה פעם בחצי שעה האחרונה
לעזאזל שישחררו אותי כבר
מקלחת ולישון
אינלי כח

פקח את העיניים,
הטוב פה,

רק תנשום אותו.

תודה לך
מחזק!

כואב יותר..)

(בוקר אור❤
פה אם מתאים..)

ה"אבל אפשרי"

אני אכתוב לך כמה משפטים שיצא לי לקרוא
ובי, נגעו

זה לא האנשים ששמחים שמוקירים תודה,
זה האנשים שמוקירים תודה
ששמחים.

ו
שכח את כל הסיבות למה זה לא יעבוד
והאמן לסיבה האחת למה זה כן!

ואני אוסיף לך כמה מילים ממני
כאב, ואופל יכולים לכאוב
ולהיות חיצוניים לנו למרות זאת,

והם יכולים לחדור לנו לנשמה
ולהפוך
להיות ,אנחנו.


תחשוב על זה, רק טוב 🙏
וכשקשה ונראה שעובדים לחינם
זכור שמה שאתה יכול לעשות כאן בעולם
אף אחד לא יכול!
ושאלוקים ברא אותך כדי שתהיה אתה ולא אדם זה או אחר 2,
לא משנה מה,
זכור את זה

כל מה שאלוקים רוצה ממך
זה להיות אתה.

מאה אחוז אתה.

ומי שתאהבי כל-כך ישכח קצת לפעמים
זה מרסק ת'לב---

 

 

זה לא לפעמים.תמיד זה ככה,

או שאנלא מאפשרת לזה לקרות.

ואני כבר לא באמת אוהבת.

יעני האהבה שלי היא עם תנאים.

אבל הכי מובן הא?

פף.

 

איי אבא שורף לי הלב.

פף.

 

 

 

אני מתגעגעת ***.אני מתגעגעת.

אני מתגעגעת לפעם.

מתגעגעת ככ ככ.

קשה לי כאן מאוד.

 

 

 

 

 

 

 

קשה לי להכיל ולקבל תמציאות.קשה לי לשכוח ולהמשיך הלאה.

 

 

 

 

 

 

 

אני רוצה לחיות אבא.רוצה לחיות.

 

 

 

 

 

 

היא אמרה לי שאני צכה ללכת לבית חולים חוליי נפש.לאשפוז.אורגינל.

נקרע לי הלב.

מה היא מבינה בדברים האלה מה.וואי אני לא יכולה איתה כבר.והיא אמרה לי גם שכתוב בתורה שאסור לפגוע בעצמי.

אני רוצה לקלל אותה.מה היא שופטת מה.ולמה אני מתעצבנת למה.שתגיד מה שהיא רוצה.

הי הי ילדונת..
אסור לאף אחד בעולם לשפוט אותך.

(ומחר,יהיה טוב פשוט..בעזרת השם.
מחכה לך.)

אוף דיי באמת מה אנשים יודעים על בנאדם מה.היא לא יודעת כלום.וזה הזוי לי לדבר עליה ככה כי היא מותק מאוד מאוד אבל זה עובר כל גבול.והיא נדירה אז בחייאת מה נסגר איתי.אוף אני צכה כוח.

 

 

(וואי חייב להיות טוב.

תודה עליך.)

המ,אז אל תשפטי גם אותה?
תעשי איתה חסד ולא תשפטי אותה למה היא מתנהגת ככה ושופטת את המצב שלך..
למרות ש,אוף.זה מעצבן ממש.
במיוחד אם זה מישהי קרובה וטובה.
אבל,יום יבוא והיא תבין.


לב.

אוף נכון.את צודקת מאוד.

וגם היא הכי מתוקה.

זהו,דיי לא שופטים.

היא פשוט לא מכירה את זה אז דיי זה לא קשור להתעצבן אוף זה לא קשור.

טוב.בעז"ה לא נקפיד עליה.

אני אוהבת אותך.תודה שהארת לי תנקודה.

 

 

 

 

מואההה.

זה מפחיד לי. מפחיד מידי.

מה אם זה מה שאני חושבת שזה?

צכה כוחות.

(ממ,הייתי חייבת להגיב..אל תקחי את התגובה אלייך אם זה נראה לך לא קשור.

אם זה מה שאני חושבת שזה,את ממש לא אשמה ואת ממש לא עושה דרמות מכל דבר קטן.
וזהו.
אם הבנת ובאלך,תכתבי לי ואסביר לך עוד יותר למה התכוונתי(;
ושוב,כל כאב הכי קטן שלנו,זה בהחלט גם בגלל דברים מהעבר.
אל תאשימי את עצמך עכשיו גם בהגדלת כאב מידי כי זה לא.
אני אוהבת אותך.
וסליחה אם לא מתאימה פה תגובה,פשוט הייתי חייבת..)

זה שוב שטח אפור.

כל החיים שלי הם שטח אפור.



לבן זה קל, זה חיים טובים ויפים ופשוטים, זה ילדה שחוזרת הביתה ומקבלת אותה אמא שלה עם חיבוק וארוחה חמה.

שחור זה קשה, זה כאב והקשיים אבל זה דברים עם הגדרות ואבחנות, זה דברים שברור שהם לא תקינים, זה ילדה שחוזרת הביתה ומקבלת אותה אמא(?) עם מכות ועונשים.

אפור זה מבלבל. אפור זה הגבולי, שממש לא טוב מספיק כדי להיקרא טוב, אבל גם לא רע מספיק כדי להיקרא רע. אפור זה ילדה שחוזרת הבייתה ו, זה ככ מבלבל וגבולי שאי אפשר אפילו להגדיר מה קורה שם באפור הזה.

אפור זה החיים שלי. שומדבר שם לא ברור. קשה וכואב לי שאי אפשר אפילו להסביר, אבל אין גורמים מוחשיים לכאב הפסיכי הזה ואין הגדרה ואין אבחנה.

כשיש הגדרה יודעים במה לטפל ויודעים איך לטפל ויודעים לעזור. אבל מה כשאין הגדרה? מה קורה כשהכל כאן הוא ערפל גדול ולא מובן?

כבר המון זמן אני מנסה להרכיב כאן פאזל, פאזל שקוראים לו הכאב שלי והגורמים לו, פאזל שחסר חלקים וחלקם השני דהויים ואפורים וקשה להבין אותם בכלל...

הלוואי היה פה קצת בהירות בעולם הזה, הלוואי היה ברור מה קרה ומה קורה ומה יקרה. אבל לא, האפור הזה, עם כמה שהוא מבלבל וקשה, הוא גם היופי פה. אחרי הכל, מי רוצה עולם רק של שחור לבן? זה בטח משעמם(;

ילדה יפה.
תודה שכתבת את זה.

הלוואי,הלוואי שהחיים לא יהיו רק שחור לבן ולא יהיו רק אפורים.
אמן שהם גם יקבלו צבע,שיעשה איזון ושמח ונחת בלב.

את עצומה.
את הכי מתאמצת לחיים טובים,אני יודעת את זה.
את צריכה לקבל מדליות בקצב.
אני גאה בך ויודעת שבסוף(וגם עכשיו,לאט לאט..),יתבהר הכל ויהיה טוב גלוי,תהייה שלווה והכי חשוב,יהיה לך נחת מעצמך.
את מדהימה.
אל תפסיקי.את עוד תגיעי רחוק.
אוהבת🦋🖤

נשומי שלי,
שימחת אותי נורא. תודה שקראת. תודה שהגבת.
אוהבת מאד❣️

ילדונה,
את כל כך טובה. כל כך כל כך טובה. אל תשכחי את זה אף פעם.
את ענקית ואת יודעת את זה.
את גיבורה גיבורה גיבורה. גיבורה ברמה פסיכית.

שתדעי שאני אוהבת אותך. מאוד מאוד.
ומתפללת בשבילך שיהיה בהירות הדרך, שנראה לאן ללכת בלי הרבה הסתבכויות. שיהיה גם שחורלבן וגם אפור.


(ישלי מלא חשק להוסיף פה שתי אימוגים אבל זה אאוטינג לשמו אז תדמייני)

נשומי שלי,
תאמת, אני לא שוכחת אתזה אף פעם כי אף פעם לא זוכרת אתזה בכלל..
אבל שימחת ממש שקראת והגבת.
ואמן גם לך בהירות, מגיע לך בהירות, ככ מגיע..
אני אוהבת מאד מאד❣️

ילדת פלא

תודה שנתת לי לקרוא את זה..

אני אוהבת את המחשבות שלך. הם אמיתיות, הם חכמות, הם מחכימות ומדויקות.

את פלא גדול. מההכי בפנים של הלב שלי.

 

אפור זה מבלבל אבל הוא גם זה שנותן לנו את האפשרות לנשיאת הפכים. הוא זה שנותן לנו את האפשרות להרגיש הכי חזק את מה שאנחנו מרגישים ובאפור הזה אפשר להרגיש כל מה שאנחנו רוצים להרגיש. אפשר להיות בעצבות הכי גדולה ועדיין לשמוח שמחה עצומה. כי הוא נותן מקום, כי הוא לא ברור. ואנחנו אנשים ונשיאת הפכים היא הפלא שלנו.

האפור הזה גם מכאיב מאד אבל ממנו תמיד אפשר לדעת שבסופו של דבר יהיה טוב וטוב אמיתי. יש בו המון לבן. וגם המון שחור, נכון. אבל תמיד אפשר להוסיף עוד לבן כמו שאפשר להוסיף עוד שחור.

ויואו כמה לבן הוספת לי. תודה עלייך.

 

את אור גדול, הלוואי שתיזכרי את זה תמיד.

העולם הזה הוא אפור

אנחנו פה לבן.

 

אוהבת מאד