..אור חדש.






נראלי אני מתחילה להבין.

אני אשמה פה בהכל.
היא בכלל לא התעללה בי, סתם אני מידי רגישה ולוקחת דברים ללב.

הכירו, אני הדרמה קווין של העולם.

וכל הסבל שלי, זה סתם סצנות שאני מציגה כי אלוקים יודע למה..


(אבל אולי אולי...)
..אור חדש.





זה מפחיד לי. מפחיד מידי.

מה אם זה מה שאני חושבת שזה?

צכה כוחות.
..רק הפעם.
(ממ,הייתי חייבת להגיב..אל תקחי את התגובה אלייך אם זה נראה לך לא קשור.

אם זה מה שאני חושבת שזה,את ממש לא אשמה ואת ממש לא עושה דרמות מכל דבר קטן.
וזהו.
אם הבנת ובאלך,תכתבי לי ואסביר לך עוד יותר למה התכוונתי(;
ושוב,כל כאב הכי קטן שלנו,זה בהחלט גם בגלל דברים מהעבר.
אל תאשימי את עצמך עכשיו גם בהגדלת כאב מידי כי זה לא.
אני אוהבת אותך.
וסליחה אם לא מתאימה פה תגובה,פשוט הייתי חייבת..)
עולם אפוראור חדש.

זה שוב שטח אפור.

כל החיים שלי הם שטח אפור.



לבן זה קל, זה חיים טובים ויפים ופשוטים, זה ילדה שחוזרת הביתה ומקבלת אותה אמא שלה עם חיבוק וארוחה חמה.

שחור זה קשה, זה כאב והקשיים אבל זה דברים עם הגדרות ואבחנות, זה דברים שברור שהם לא תקינים, זה ילדה שחוזרת הביתה ומקבלת אותה אמא(?) עם מכות ועונשים.

אפור זה מבלבל. אפור זה הגבולי, שממש לא טוב מספיק כדי להיקרא טוב, אבל גם לא רע מספיק כדי להיקרא רע. אפור זה ילדה שחוזרת הבייתה ו, זה ככ מבלבל וגבולי שאי אפשר אפילו להגדיר מה קורה שם באפור הזה.

אפור זה החיים שלי. שומדבר שם לא ברור. קשה וכואב לי שאי אפשר אפילו להסביר, אבל אין גורמים מוחשיים לכאב הפסיכי הזה ואין הגדרה ואין אבחנה.

כשיש הגדרה יודעים במה לטפל ויודעים איך לטפל ויודעים לעזור. אבל מה כשאין הגדרה? מה קורה כשהכל כאן הוא ערפל גדול ולא מובן?

כבר המון זמן אני מנסה להרכיב כאן פאזל, פאזל שקוראים לו הכאב שלי והגורמים לו, פאזל שחסר חלקים וחלקם השני דהויים ואפורים וקשה להבין אותם בכלל...

הלוואי היה פה קצת בהירות בעולם הזה, הלוואי היה ברור מה קרה ומה קורה ומה יקרה. אבל לא, האפור הזה, עם כמה שהוא מבלבל וקשה, הוא גם היופי פה. אחרי הכל, מי רוצה עולם רק של שחור לבן? זה בטח משעמם(;


..רק הפעם.
ילדה יפה.
תודה שכתבת את זה.

הלוואי,הלוואי שהחיים לא יהיו רק שחור לבן ולא יהיו רק אפורים.
אמן שהם גם יקבלו צבע,שיעשה איזון ושמח ונחת בלב.

את עצומה.
את הכי מתאמצת לחיים טובים,אני יודעת את זה.
את צריכה לקבל מדליות בקצב.
אני גאה בך ויודעת שבסוף(וגם עכשיו,לאט לאט..),יתבהר הכל ויהיה טוב גלוי,תהייה שלווה והכי חשוב,יהיה לך נחת מעצמך.
את מדהימה.
אל תפסיקי.את עוד תגיעי רחוק.
אוהבת🦋🖤
..אור חדש.
נשומי שלי,
שימחת אותי נורא. תודה שקראת. תודה שהגבת.
אוהבת מאד❣️
..פשטות.
ילדונה,
את כל כך טובה. כל כך כל כך טובה. אל תשכחי את זה אף פעם.
את ענקית ואת יודעת את זה.
את גיבורה גיבורה גיבורה. גיבורה ברמה פסיכית.

שתדעי שאני אוהבת אותך. מאוד מאוד.
ומתפללת בשבילך שיהיה בהירות הדרך, שנראה לאן ללכת בלי הרבה הסתבכויות. שיהיה גם שחורלבן וגם אפור.


(ישלי מלא חשק להוסיף פה שתי אימוגים אבל זה אאוטינג לשמו אז תדמייני)
..אור חדש.
נשומי שלי,
תאמת, אני לא שוכחת אתזה אף פעם כי אף פעם לא זוכרת אתזה בכלל..
אבל שימחת ממש שקראת והגבת.
ואמן גם לך בהירות, מגיע לך בהירות, ככ מגיע..
אני אוהבת מאד מאד❣️
..להיות בשמחה!!!אחרונה

ילדת פלא

תודה שנתת לי לקרוא את זה..

אני אוהבת את המחשבות שלך. הם אמיתיות, הם חכמות, הם מחכימות ומדויקות.

את פלא גדול. מההכי בפנים של הלב שלי.

 

אפור זה מבלבל אבל הוא גם זה שנותן לנו את האפשרות לנשיאת הפכים. הוא זה שנותן לנו את האפשרות להרגיש הכי חזק את מה שאנחנו מרגישים ובאפור הזה אפשר להרגיש כל מה שאנחנו רוצים להרגיש. אפשר להיות בעצבות הכי גדולה ועדיין לשמוח שמחה עצומה. כי הוא נותן מקום, כי הוא לא ברור. ואנחנו אנשים ונשיאת הפכים היא הפלא שלנו.

האפור הזה גם מכאיב מאד אבל ממנו תמיד אפשר לדעת שבסופו של דבר יהיה טוב וטוב אמיתי. יש בו המון לבן. וגם המון שחור, נכון. אבל תמיד אפשר להוסיף עוד לבן כמו שאפשר להוסיף עוד שחור.

ויואו כמה לבן הוספת לי. תודה עלייך.

 

את אור גדול, הלוואי שתיזכרי את זה תמיד.

העולם הזה הוא אפור

אנחנו פה לבן.

 

אוהבת מאד

ל' ניסן בס"ד, תשפ"ו (1)ריקומוסתרארכיון

אני מולה, ואני בוכה. אפילו שפגעתי בה קשות היא יודעת שאני מיוסר. 
היא שולחת לרגע יד מהוססת, כאילו רצתה להניח אותה על הכתף שלי במחווה מנחמת והתחרטה ברגע האחרון.
(שאיפה עמוקה), "[שם פרטי]" ,(פאוזה). 
אני מושך באף ומרים מבט.

היא מסתכלת ישר לתוך העיניים אבל איכשהו זה לא כואב, כי משהתחלתי לבכות אני מרגיש חשוף לגמרי. 
המילים הבאות שלה נושאות משקל גדול.
"אם אתה צריך מחילה - אני נותנת לך אותה. שומע? אני מעניקה לך מחילה. אתה מחול, נסלח לך."

העיניים שלי מתרחבות ואני נרתע במעידה קלה לאחור.

משתנק לרגע בשקט, מסיט מבט ועוצר את הדמעות.

- "תודה"

"שומע?" היא אומרת שוב כדרכה, כמעט בלחישה. "אני יודעת, זה בסדר."
אני לא יודע מה היא יודעת, אבל אני רק חוזר: - "תודה"

 
~

ראיתי דברים מוזרים באותו היום. דברים משונים מאוד. אבל אצילות הנפש הזאת לא הייתה מובנת מאליה. ודווקא אז, כשהרגשתי קרוב אליה יותר מאי פעם, ידעתי שזה הזמן להתרחק, להתנתק ולעולם לא לחזור.

לא יהיה סוף טוב יותר לסיפור הזה.

טוב... לא יהיה אם לא אכתוב אותו בעצמי.


לכן זה מה שעשיתי.

..מבולבלת מאדדדדאחרונה
מהמם.

ויהיה סוף טוב. באמת. 

כל השמש המסנוורת הזאתxmasterx

השמש הלבנה שמרחפת מעל מעוורת הכל ולא נותנת לראות מה שאמיתי וצריך לראות

הולך בעיר ליד הטיילת כולם חצי לבושים רק חיכו לזה

איפה הקלאס

איפה המסתורין

איפה המתח

ממתי לחשוף הכל מההתחלה נחשב לאיזה משהו טוב?

מבאס ומייאש

תני משהו לחקור לגביו

אבל אני חוקר אז אולי ליxmasterx

זה לא נכון ולאחרים כן

לא בדור הנכון

לא במקום הנכון

לא בזמן

לא במרחב

לא ביקום

לא בעיר

איפה איזון בין בורקה להפקרות? אולי בכפכפי טבעxmasterx

וחצאית

או בקוקו וסרפן

איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן

עם טוריה

שיבריה

ולא זוכר מה עוד ובכלל

אולי בגבעות הרחוקות של החוות

אבל באוסטרליה או משהו

או שיאמצו את ההרגלים המינימליים שלהן

לא יודע מה מאכלס לי את התודעה

החום מביא איתו את הריק והשטות

והתחלתי להתאמן ושם זה אותו דבר בחדר כושר הזהxmasterxאחרונה

לא מתרכז בכלום כל הטייצים האלה והחרא הזה מפתיע אבל אני נגד

או שלא מפתיע

תני לפרופורציות הנכונות והיפות של הגנטיקה המשובחת שלך לדבר לא לטייץ מעצב שיט

צ'יטים

שקר

מי שלא זכתה בגנטיקה של גובה נכון

פרופורציות נכונות בין ירך לשוק

קו לסת בולט

ולא יודע מה עוד הוגדר ברנסאנס או ביוון העתיקה

אף אחת לא מחוץ למטריקס אם תאכלי ככה תיראי ככה וגם אתה גבר

נהיה ממושמעים זה שווה

נזיז ברזלים

נסבול

נאכל בשר וביצים

ואי אפשר בלי אלכוהול אבל נפצה

וסיגריות בוערות

מה עוד?

--מחכה לרחמים~

תראה אותי עם כל השברים האלה

תראה

תחבק

תגאל 

////צאצא

אבא קשה לי.

 

..דף תלוש

I hate myself

_____________________הרמוניה

😥😥😥😥😥😥😥😥😥😥💔⛈⛈🌧🌧🌧🌧🌧___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

..הרמוניהאחרונה

תודה אלוקים

יצאתי מפה קצתxmasterx

היה נחמד להתנתק מהמעט שאני כותב כאן כרפלקציה אמורפית על מצב מנטלי במציאות מלחמתית שלא זולגת למציאות הפיזית במידה שמספיקה לערער את הקיום אבל כן במידה שמספיקה לערער את החיים


וכל חווית הקיום הזאת הובילה לפגישה עם המהות

שבה התנתקתי מהרשת ומהמכשירים המסיחים וניתחתי לעצמי את המציאות הקטנה והאבקתית שלי

קראתי קצת

למדתי קצת

התחלתי להתאמן

שתיתי פחות

ניקיתי אורוות

פסח זה חג הנקיון

הניקיון הזהxmasterx

הרבה פעמים מתבלבל לכל מיני עם פינוי טוטאלי של כל החיים לפח

נפנה נחיה בריק ונאגור מחדש שיהיה מה לזרוק בשביל חווית הנקיון השקרית הבאה


אבל זה לא נכון לנקות זה לברור את המוץ מהתבן כל הבר עומד מולך ואתה צריך לשלות ממנו את מה שכן חשוב לפנות מה שלא ולסדר מה שלא נמצא במקום

שהכל יהיה מקומו של עולם והעולם יהיה מקומו

משהו כזה שקראתי פעם

ולהמשךxmasterx

ספירת העומר העומרים גדלים והזיפים גם

סימן אבל מתערבב עם סימן חיות וצמיחה משמחת של חיים ופריחה

של אוכל חדש

של פרנסה ושפע חקלאי

יש כאלה שמתאבלים

בלי מוזיקה

הכל אפור ושחור וקודר

אני לא שם לטוב ולרע

נוהג ושומע את המוזיקה חוזר ומקשיב וגם מחדש בדברים חדשים

תציעו שיהיה מה לשמוע מחדש

הכל הולך

השמש חוזרתxmasterxאחרונה

והתחזית לעתיד שיהיה חם יותר

ויותר

ויותר

ויותר

כל הזמן

וזה יכול להרתיע אבל די עברנו מה שעברנו

נעסיק את עצמנו בדברים שונים

.....צאצא

מעולם לא קיבלתי את זה אמיתי.

אהבה.

זה יבוא?

אולי יעניין אותך