שרשור חדש
בוקס ישר ללב ולפניםor1900
בדד.אני_גרוט

אני יושב לי פה בדד

מבודד

נרקב לי אט אט

גוסס לאיטי

המיטה היא נחמתי

 

איי זה כואב כשאין מה לעשות

מגרד לי כבר השכל מכל התחפושות

סתם אמרתי תחפושות כי זה התחרז

כי בסוף לא משנה מה הכל אלי שוב מתנקז

 

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי

בדד

בלי עתיד 

בלי תקווה 

בלי חלום...

 

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי!

בדד

בלי מזגן

בלי דירה

בלי סלון

 

ושוב הימים עוברים

וחולפות השעות

ואיך אפשר שוב באותם מקומות להיות

ואני מתכוון למיטה

למחשב

ולגיטרות

כי בסוף הכל משעמם

כשאין מה לעשות

 

וכן נמאס לי כבר

לשבת לחכות

לשום דבר שלא יגיע

כי אני כמו (@)דמעה שקופה

בתוך אוקיינוס גדול

אוקיינוס שמזיע

 

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי

בדד

בלי עתיד 

בלי תקווה 

בלי חלום...

 

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי!

בדד

בלי מזגן

בלי דירה

בלי סלון

 

וזה חוזר שוב

וכואב הראש

איי

וזה הולך לכאוב אווץ'

דוחף לנועה (לא גבריאל, השניה) תחפושות ופלסטרים לתוך הפאווץ'

מהיר כמעט כמו סוניק

רשע כמו רובוטניק

תגיד לי איך אתה לא טכנאי מחשבים עם שם כמו רביד פלוטניק?

ושוב

 

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי

בדד

בלי עתיד 

בלי תקווה 

בלי חלום...

 

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי!

בדד

בלי מזגן

בלי דירה

בלי סלון

 

ביי הלכתי...

...מחפשת אמת
כן יש בי חלום
לעוף חופשי מכל
החסימות
שבתוכי
ולזכות שוב
פשוט להיות
שמח.
...רחל יהודייה בדם
אלוקים,
זהו, אני עשיתי את שלי
עכשיו אני משחררת
זה שלך,
אני מאמינה בך
שמה שלא יהיה הוא
יהיה טוב.
חיזקת אחותי! את נשמה יפה!נפשי ערגה


די זה לא רציני. עברו כבר כמעט חודשיים צא לי מהראש כברררנפשי ערגה


...בהסתרה
זה מעגל שאני כבר שנתיים בערך מנסה לצאת ממנו.
אבל איך? כמה שיטות כבר ניסיתי.
אנלא מצליחה. אבל רוצה.
R.I.P.Licorne

 

מילים רגשות תחושות אהבות שנאות העדפות רצונות תקוות משאלות פריקות חיזוקים שירים כאבים שמחות תובנות מסקנות שאלות תשובות החלטות אובססיות אמונות אידיאלים בקשות שאיפות משמעות עולמות אני

 

 

מזוכיזםמחשבה!
זאת יכולה להיות הסיבה היחידה למה שאני עושה עכשיו כנראה.
או שזה כדי להראות לעצמי שזה כבר לא מכאיב לי. אם כן אז לא עבד, או שאני יעבוד על עצמי.
וחשבתי שהיום זה נגמר, אבל היא טוענת שלא, וכנראה זה ימשך כל השנה אז אני אהיה חייבת מתישהו להתבגר.

איך מפסיקים לקנא לעזאזל? במיוחד כשאין באמת סיבה.
אני צריכה לכבות את האינטרנטמחשבה!אחרונה
ולא לחשוב על זה יותר בכלל אפעם. ולהיות תמיד יותר חזקה מזה.

ואחזה מזל שיש לי אותם, שהם מוציאים אותי מהבית, ונדבר שטויות, וזה ישמח אותי וככה לא נחשוב, ולא ניפול. ותיהיה מדורה, אני אבקש להדליק. ואור. וטוב. "ומתוק האור וטוב לעיניים".
לבד3,000

לבד

זה מכרסם בעצמותזה מכרסם בלב, זה מכרסם ברגשות

לבד

כל מה שאני עושה בסוף לא משנה אתזה

שאני תמיד אשאר איכשהו

לבד

עם כל האנשים שאני מוקפת מהם

ומקדישה את הזמן שלי כדי לעזור להם

או להיות איתם

רק להיות איתם

שלא יהיו

לבד

וזה נראה כאילו בשנייה

אין להם שום בעיה

לעזוב אותי

שאשאר

לבד

כי כל אדם צריך ללמוד להסתדדר בחיים,

נכון?

אז בוא פשוט 

נהיה מלכתחילה לבד

נדאג לעצמנו 

לבד

לפחות נחסוך את הפגיעה 

 

כי לא משנה כמה שריונות אני שמה,

וכמה דרכים אני מנסה למנוע מהאדם להיות מסוגל לפגוע

זה לא משנה

כי אנשים הם כמו הוקאיי

ואני כמו מטרה

שהם פשוט לא מסוגלים לא לפגוע בה

בול- פגיעה

 

הפגיעה תמיד תבוא

הדרך היחידה למנוע אותה, היא למנוע את זה 

שיהיה עוד הוקאיי בחיים שלי

 

לבד

זה די נוראי

אבל דו דה מאט

פגיעה+ לבד

או פשוט להיות להיות לבד?

 

לחיי טעויות חדשות!

געגועor1900
געגוע
עמיר בניון
מילים ולחן: עמיר בניון

סתיו לך געגוע
יש צביטה בתוך הלב
וחיוך שנחבא, מחכה לשמש
החושך מהתל בך
שומר סודות מפחד ומחכה
לבוא הבוקר, שחר עלה
אתה רוצה לברוח
מכל היתר

אם הייאוש בא לקראתך
אל תתן לו יד
התחבר לנשמתך ולא תהיה לבד
לא תהיה יותר לבד
לא תהיה יותר לבד

אל תתן אף פעם
שתקוותך תתחיל לדעוך
אל תוותר, הייה מנצח
ואז תחשוב פתאום אולי
עד מתי לי עד מתי, אלחם?
זה כדאי?
כל זאת אזכור ואנסה, בחיי

אם הייאוש בא לקראתך...
החיים האלה אכזריים.מרושעיםשונאת את עצמי

למה לחיות למה

..אור חדש.
(המ, מקווה שאפשר להגיב..
רק להגיד שכואב לקרוא. מאד כואב.
ושלצערי, אני מזדהה מאד עם מה שכתבת, ועם השם של הניק והכל..
ושאני שולחת חיבוק, ומקווה מאד שתרגישי טוב יותר..
מקווה שלא תרגישי יותר כמה החיים מרושעים, ושתצליחי לשמוח ולחיות אותם, עם שמחה ואהבה אמיתית..)
זה בסדר.לא צריך לכאוב לך בגללישונאת את עצמי

אמן.תודה

מקווה גם בשבילך

..אור חדש.
אני חושבת שעדיף לשמוע שכואב למישהו ולכאוב ביחד, מאשר להשאיר את הכאב בפניםם..
אממ מנסה להאמין שזה יכול לקרות, למרות ש_, קצת קשה להאמין לזה כשהמציאות לא מראה אתזה ככה..
ממשונאת את עצמי

טוב.אז תודה לך

אני איתך בזה...

..אור חדש.אחרונה
באהבה נשמה(:
אני פה בשבילך אם את צריכה..
...נשמה שלי

3 חודשים כבר.

די.

באלי לגמור עם זה.

לתמיד.

..מנדול
(בא לי לשמוח בחג הזה).
...רחל יהודייה בדם
אינשאללה 🙏
..מנדול
בעזרת אללה
..נשמה שלי

(באלי גם..)

..מנדול
(הכל אפשר רק אם נירצה..)
..נשמה שלי

צודק..
 

..מנדול
בהצלחה!
..נשמה שליאחרונה
תודה
גם לך!
למה גברים חייבים להיות גברים?אורה שחורה
למה הם לא יכולים להיות קצת נחמדים?
או מרגישים?
או רגישים? רק קצת. לא בהגזמה חלילה.
למה ה' לא ברא להם פונקציות כאלה?
רק להיות מגעילים? למה?
זה חיי סבל לאשה.

תעשו לי טובה אל תגיבו לי.
רק פורקת.
בא לי לצרוח. ולא מצליחה.
...בהסתרה

קל לי לעשות מה שאומרים לי.
ולהקשיב לזה.
לחשוב שזה נכון.
אבל זה שקר. ככ שקר.
אולי זה לא נכון בכלל?
אולי אני צריכה לעשות ההפך?
אני כבר לא יודעת.

כעעעעעעעעעעענפשי ערגה


...נשמה שלי

זה הזוי שככה זה התהפך..
לטובה..

הלב והמעיין - רבי נחמןor1900
ויש הר, ועל ההר עומדת אבן, ומן האבן נובע מעיין.
וכל דבר יש לו לב, וגם העולם בכללו יש לו לב. והלב של העולם הוא קומה ודמות שלמה, עם פנים וידיים ורגליים וכו'. ואפילו הציפורן של הרגל של אותו הלב של העולם הוא מלוּבָּב יותר מלב של אחר.
וההר עם האבן והמעיין הנ"ל עומד בקצה אחד של העולם, והלב של העולם עומד בקצה אחר של העולם. וזה הלב הנ"ל עומד כנגד המעיין הנ"ל, ונכסף ומשתוקק תמיד מאוד מאוד לבוא אל המעיין בהשתוקקות גדולה מאוד מאוד, וצועק מאוד לבוא אל אותו המעיין. וגם המעיין משתוקק אליו.
וזה הלב יש לו שני דברים המחלישים אותו: אחד – השמש רודפת אחריו ושורפת אותו, כי רצונו הוא ללכת ולהתקרב אל המעיין; שני – מרוב ההשתוקקות והגעגועים שהלב מתגעגע ונכסף תמיד, ומשתוקק מאוד עד כלות הנפש אל אותו המעיין, הוא צועק מאוד. כי הוא עומד תמיד מנגד למעיין וצועק: "גווַאלְד!", אוי! הצילו. ומשתוקק אל המעיין מאוד.
וכשצריך הלב לנוח, שירווח לו קצת, באה ציפור גדולה ופורשת כנפיה עליו ומגינה עליו מן השמש, ואז יש לו מנוחה. וגם אז, בשעת המנוחה, הוא מסתכל גם כן אל המעיין ומתגעגע אליו.
ומאחר שהוא מתגעגע אליו כל כך, מדוע לא הולך הלב אל המעיין?
כי אם ילך ויתקרב אל ההר, אזי לא יראה את השיפוע של ההר ולא יוכל לראות את המעיין. ואם לא יסתכל על המעיין תצא נפשו כי עיקר חיותו הוא מן המעיין. וכשעומד כנגד ההר, הוא רואה את ראש השיפוע של ההר ששם נמצא המעיין, אבל מיד כשילך ויתקרב אל ההר, ייעלם מעיניו ראש השיפוע, ולא יוכל לראות את המעיין, ואזי תצא נפשו, חס ושלום.
ואם היה הלב מסתלק מן העולם, חס ושלום, יתבטל כל העולם כולו. כי הלב הוא מקור החיות של כל דבר, ובוודאי אין קיום בלי לב. ועל כן אינו יכול ללכת אל המעיין, אלא רק עומד כנגדו ומתגעגע וצועק כנ"ל.
וזה המעיין אין לו זמן, כי אינו בתוך הזמן כלל. ועיקר מקור הזמן של המעיין הוא רק על ידי שהלב נותן לו במתנה יום אחד. וכשהיום ייגמר לא יהיה עוד זמן למעיין, והוא יסתלק מן העולם, חס ושלום. ואזי יסתלק גם הלב מן העולם, חס ושלום, ויתבטל כל העולם חס ושלום.
ואז, סמוך לגמר היום, מתחילים הלב והמעיין לברך זה את זה בברכת פרידה, ומתחילים לומר חידות ושירים נפלאים זה לזה באהבה רבה ובהשתוקקות גדולה מאוד מאוד.
ואיש החסד האמיתי משגיח על כך. וכשמגיע היום לסופו, וכמעט שהוא נגמר ונפסק, אז איש החסד האמיתי נותן ללב במתנה יום אחד. והלב נותן את היום למעיין, ואז שוב יש זמן למעיין.
וכשאותו היום נגמר והולך לו, הוא הולך גם כן בחידות ובשירים נפלאים מאוד, שיש בהם את כל החכמות.
"ויש הבדלים בין הימים. כי יש יום ראשון בשבוע ויום שני וכו'. וכן יש ראשי חדשים וימים טובים. וכל הזמן שיש לאיש החסד האמיתי – הכול בזכותי," כך אמר הקבצן כבד הפה.
"כי אני הולך ומקבץ את כל החסדים של אמת אשר מהם מתהווה הזמן, כנ"ל.
אם כך, יש לי הסכמה מאיש החסד האמיתי שאני יכול לומר חידות ושירים שיש בהם את כל החכמות. ועתה אני נותן לכם זאת כמתנת חתונה, שתהיו כמוני."
והייתה שם שמחה וחדווה גדולה מאוד.