שונאת להציף את עצמי פה אבל אני מידי לא מסוגלת.
חשבתי שמאותו שישי התגברתי עלזה,נו ,לא היו לי מאז שום סיוטים וחלומות רעים על זה.
ועכשיו הכל צף לי ברמה פסיכית ואני לא מצליחה להכיל עוד דיבורים.
(ו,למה להעיד,למה.
זה רק עושה רע בפנים.
ו,למה אתן חושבות שזה כזה קל לסדר היום דברים
ו,למה את כזאת חסרת אחריות.
ו,למה אני שוב לבד.)
(מזל ששאבעס היום,לפחות זאת תחושה שאני עם השם ולא לבד.)