פורום ריק ומוסתר (עמוד 548)

יום אחד

אולי

אני אעשה את זה

את מה שחלמתי תמיד

 

יום אחד אני אגיע לשם

לקצה

אני אעלה על ההר

וכבר לא אפחד להסתכל למטה

 

יום אחד אני אפסיק לדבר

אתם תראו,

אני אעשה,

מבטיחה,

אני אהיה אמיצה

 

יהיה כזה שקט מוזר,

חסר פשר

 

אמא תיסע לעבודה

אבא גם הוא

אחיות שלי המתוקות-

תתעסקו בעניינים שלכן

אחים שלי- בשלכם

ואני,

זו שרגילים לראות אותה ככה,

ברקע,

שקופה,

גוססת,

מדממת,

אני כבר לא אהיה חלק מהנוף.

 

לקראת הערב אולי כבר יתחילו לתהות

ינסו לחפש

אבל הבטחתי

ואני אקיים.

 

זה יהיה עצוב

זה ברור

אף אחד לא אוהב הפתעות

בחיים שלו

 

אבל גם אני לא אוהבת

לא אוהבת להיות תמיד זו שאין לה חיים

לא הפתעות

לא שינויים

לא כלום

רק שקט כזה

רע

אכזר

לבן.

 

ואתם תתגברו

אני מבטיחה

יש לכם במה לשקוע

במה להשקיע

את הזמן

המרץ

במי את האהבה

 

אני אעשה לכם שלום

מלמעלה

ואהיה מאושרת

סוף סוף

 

למה ה'

למה למה

איזה עינוי

 

עינוי של הנפש

אני מרגישה סחוטה

עוד מעט שקיעה

אני מתלבטת.
אעאעעעע אני צריכה תשובה.

זה הזוי אבל,
די בטוחה שזה היה הוא בשבת. וכל פרצוף שני קפצתי מהספסל ורעדתיי בכל הגוף.. היא רק הסתכלה עליי במבט מוזר כזה
לא באמת שמעתי מה היא אמרה.. לא באמת הקשבתי למה שיצא לי מהפה
העיניים שלי היו צמודות לקבוצה ההיא שם
מחפשות את הפרצוף המוכר שלו
ושיואו. כמה אנחנו נהנים להכאיב לעצמינו
אחח הטירוף


דפוקה. בחייאת

אני רוצה לעשות את זה שוב. אני לא מסוגלת לעשות את זה שוב.
לא. אני לא מתחרטת על מה שעשיתי. אבל השתפרתי, ועוד פעם זה יהיה כמו להרוג את הטיפת חיות שנשארה ממני.

מחר כבר עכשיו
לא נרדם מאתמול
מתפלל שהיום יהיה מוצלח מאתמול
הלב לא נותן מנוח

ולא. בעכס. זה לא כיף לי

נגמרתי מהסיוטים.

ולמה המוח המפגר שלי החליט שזה הוא
למרות שאני בטוחה ב90% שזה לא הוא.

כאילו,
הוא הזכיר אותו,
אבל ראיתי אותו רק פעם אחת
(גם אותו נו)


גאד המוח שלי פשוט מחליט מה שבא לו.
מסתמך על זה שאני שונאת את.


ופשוט זה שוב עולה
ושוב צף
ושוב ושוב


מתי זה ייגמר.



אני בוכה
(בלב)

(פאק ואם זה בכלל ה$@#^&*
אומייגד איך לא קישרתי עד עכשיו.)
(לא יודעת אם זה הגיוני בכלל)


איכ למה אני עסוקה בזה בכלל.

כואב לי הגוף ממש
הסנטר שלי רוטט מידי פעם ואני לא יודעת למה. מזל שיש מסיכה
אני שונאת שיש עניינים טכניים לדבר עליהם אבל יש. זה להתרגל למשהו אחר כזה וזה מוזר ומפחיד. אלוהים.
פחדתי מעצמי היום, יש הסכמים שאסור להפר, גם אם זה לא באמת משהו בעייתי- זה עדיין הסכם. וכמעט הפרתי היום הסכם אבל בסוף ישנתי וזהו.
נראה לי שהיא ראתה את הפלאפון.
הייתי ממש יפה בשבת, הלוואי שהיא תתן לי את הבגד הזה, ושאני אעז ללכת ככה קצר בבית.

רציתי לספר להורים שאני כבר לא דתייה אבל, זה כאילו, למה להכביד על עצמי. גם ככה ממש חרא ואני לא יודעת אם זה רעיון טוב, עוד שינוי בכל התקופה המשוגעת הזאת


ואני כ"כ כועסת פתאום על הכל. אני באוטובוס וזולגות לי דמעות ואני חונקת יפחה
זה לא הוגן כל המצב הזה

"תשומת לב וחיבה וירטואלית, בשביל הרבה אנשים זה כל מה שצריך בשביל לחיות." זה ציטוט מהפורמים, אולי של @סלט

יאוו, כמה שהוא נכון. ומזל שאני מוצאת את זה לפעמים.
(כשאני לא מוצאת תשומת לב פיזית.)

זה היה סתם.
בקושי דיבור אמיתי היה שם.
רק אני דיברתי.. וזה היה טיפשי
כי זה לא אותו דבר כמו פעם.
זה נגמר מה שהיה.
אבל אני לא רוצה שייגמר.
כנראה זה טוב שזה נגמר.
תפנימי.

אין לי כח לזה שוב
והם כל פעם גורמים לי למצב כזה
וזה בכלל לא אשמתם
ולמה אני כל כך קנאית?
מזל שאני לא הייתי שם. (וגם שהיא לא)
ופשוט נמאס לי מזה, ומסקנה היא
בטוח הדבר האחרון שהיא רוצה זה לעשות לי רע
והיא לא יודעת
וגם לא תדע
יאיי


אני צריכה לחשוב מה יעשה לי טוב בשבוע הקרוב ולעשות אותו. והעולם יתמודד ויפרגן לי.

הכל נרדם

מה
הולך

שבת קודש עברה...
למרות שהייתה מורכבת חבל שהלכה...
מתי תבוא המנוחה?
מתפלל לה' שכבר בשבת הקרובה!

אתה לא רואה שאיבדת אותי?
איבדת אותי סופית.

באלי שבת בשדה לבד

אלוהים העולם הזה מסריח.
כאילו כמה עוד דברים יקרו ויציפו.
אתם לא אנשים. אתם רוצחים.

ולעזאזל כל יום שומעים על עוד ועוד

וזה שבר אותי כבר בפעם הראשונה.
אז שוב?
מסתבר שאפשר לשבור לב שבור.
אפשר לרסק. לנפץ.

לשמוע על ה#%@$&# האלו

להן נותנים להסתובב חופשי
לפגוע. להתעלל.

וממני. ממני מונעים.
כי אני חולת נפש שיכולה לפגוע.

אני בחיים. אבל בחיים. לא הייתי פוגעת בנשמות הטהורות האלו.
הם נשמות טהורות הרבה הרבה יותר ממני ומכולם.


אוקיי.
הבנתי.

הצדק וההיגיון בעולם הזה מאוד מאוד הגיוניים.


לכו.



מוצף לי

רע לי ככ.

תשאל

תשאל מה קרה

לא צריך לקרות הרבה כדי לזעזע

להחריד

לצמרר

אנשים קטנים 

כל כך קטנים

שדוחפים את האף שלהם למקומות לא להם

כן אותם אלו שיודעים עליך הכל

יותר ממה שאת יודעת על עצמך 

הם יודעים כמה פגישות את צריכה לעשות כדי להתארס עם בחור

הם יודעים למה תורידי את הבחור ההוא

ותמשיכי עם הבחור ההוא

הם יודעים נו

הם מבינים ממש

והם גם מכירים

ברור שהם מכירים

הם מכירים אותך יותר טוב מעצמך והם יודעים את הבחירות שלך

עוד לפני שבחרת

כי הם כאלה

מתימרים

מתימרים לדעת

מתימרים להבין

מתימרים להכיר

למה לכם להתימר<?

להתאמץ כל כך

להכנס לאנשים לחיים?

למה ?

אני שואלת באמת בתמימות

איפה זה פוגש אתכם? 

ולמה זה למען ה' מעסיק אתכם???.

חסרי חיים

זה מה שאתם

לכו תקוששו עלים בשדות 

במקום לרכל על אנשים

ולהמציא עליהם כל מיני סיפורים שלא נולדו

לנפח דברים שקרו

להקצין

אה איך זה כיף להקצין נכון?

תענוג צרוף

אתם הרי יודעים מה בדיוק קרה

מה בדיוק ארע

מה היא חושבת עליו

ומה הוא חושב עליה

אתם בטוחים שאתם יודעים הכל

כאילו שממש אתם הייתם בסיטואציה

אולי תעדכנו אותי בפרטים שגם אני אדע?

או שפשוט תבינו שלא אתם הייתם בסיטואציה 

כן אתם לא הייתם

למרות שאתם כבר נכנסים לדמיונות

מרוב השמועות שמתגלגלות אליכם

תבינו אתם לא באמת מבינים הכל

ואולי צר לי להגיד לכם

אבל אתם לא מבינים כלום

וגם אין לי צורך שתבינו באמת

אין לי צורך שתכנסו לי לחיים האישיים

באמת

ממש תודה 

אבל מוותרת מראש