פורום ריק ומוסתר (עמוד 562)

מחשבות של הבל
מעל ראשי משוטטות.
גלים גלים את הדעת
הן תוקפות.

אנשים שמתחתנים ונעלמים

עוד יום עבר

עוד יום מבוזבז
עוד יום שחור ברור לי מה אני רוצה ממנו
עוד יום שלא עשיתי בו כלום

ואני מתחבא מאחורי פצלש
בשביל לא להוציא כלום החוצה
ומפוצץ את הראש עם יאיר אליצור



אההההה

איזו הזיה
ונמאס מאלרגיות
וכואב לי ושורף לי

בכלל רציתי לנסוע
ולא רוצה שבת
ועוד בבית
ועוד עם ****

פוף פוף


ויאללה לישון כבר

 

 

ומשו טיפה מרוסק פה...

••••




°°°°

*לא אני המארגן, אלא רק המפרסם*

🥁 מוכנים? הינה זה בא! 🥁
מפגש של קבוצת הכתיבה קיץ תש''ף!!!

מה בתכנית?
✍🏻 היכרות עם חברי הקבוצה
✍🏻 סדנת כתיבה כיפית בהנחייתי 🗒️✏️
✍🏻תרגילים אישיים וקבוצתיים 👤👥
✍🏻 הקראה ושיתוף בתוצרים🗣️
✍🏻 כיבוד קל וטעים 🍉🍿🍪
✍🏻 והרבה אווירה טובה! 😁🎉

מתי?
אחד מהתאריכים הבאים 📆 (הנוח לרוב המשתתפים):
1. יום חמישי הקרוב, ט''ז אב, 6.8
2. יום ראשון הקרוב י''ט אב, 9.8
3. יום שלישי הבא כ''א אב, 11.8

איפה?
בירושלים בירתנו היפה! 🍺

ההשתתפות בתשלום סמלי של 10₪ בלבד
(לכיבוד והפתעות נוספות )

הזדרזו להירשם! 😁
אישורי הגעה ובחירת תאריך אצלי בפרטי:

אפשר גם להגיב כאן ואשתדל ליצור קשר.

אני עושה חידות כלליות

כל החידות הכלליות שלי - נוער וגיל ההתבגרות

איך אפשר להאמין שהכל לטובה כשהמציאות נראית אחרת לגמרי?💭❓

היום!!💫
בשעה 20:00🕕
חוזרים בכל הכוח לשיעור התניא השבועי!📖

פני באישי לקבלת הקישור הקבוע בזום

יהיה חזק. אל תפספסי💥

מעניין מתי אפסיק לספור

 

מנהגי אבל כאלו של בנות הורמונליות

ואני יודעת שהשבוע זה הצליח בפעם הראשונה אז במקום מסוים פחות כואב ובמקום אחר זו פשוט ריקנות שמתפשטת בי

 

כאילו נלקח לי חלק מהלב, אבל נשאר תלוי כזה

כמו שן שמתנדנדת אבל נשארת תלויה מחוברת כמעט נופלת, וכמו חיטוט בפצע כואב אנחנו משחקים בה עד שהיא נופלת

ועכשיו נפלה סופית החתיכה מהלב ואני מרגישה את החור הזה גדל בי וזה כואב

אבל כאב רחוק של משהו שנגמר

לא הכאב המוחשי שתלוי באוויר ומתנדנד בי בחוסר יציבות

 

אז חוסר יציבות רגשית וכו

עבר

 

עכשיו סתם בודד לי קצת בתוך כל המלחמה על הטוב

אולי יום אחד אני אפסיק להילחם וזה כבר יהיה חלק ממני

 

מגעיל אותי שאני מבינה את המניעים שלי לפעולות בתת מודע

כי זה תמיד ככ עצוב

 

 

די

די נו

תנשמי עמוק וזהו

 

 

..

עד כדי כך אני אוהב..

אני רוצה אקריליק ומכחולים וקנבס ענק ופשוט לצייר לקשקש בלי לחשוב ולחשב ולדייק בפרפקציוניסטיות ואחר כך לא לאהוב את מה שיצא ולזרוק לפח.
איך אנשים אוהבים את מה שיוצא מהידיים שלי, זה בכלל לא יפה. זה מכוער. מכוער כמוני.
אני צריכה שיעשו לי סדנת כתיבה או סדנת ציור או אנערף מה.
אני צריכה ים דחוף עם אנשים שאני אוהבת
המהמ
השמש עולה מעל ההרים ומסנוורת אותי. אני עייפה. עייפה בנפש
להתחיל את היום בחמש וחצי זה לא אידיאלי כשאני לא ישנה
אולי אני אפגש היום עם רות? פף אבל אין לי כח לכלום

איזה קשקושי שטויות את מי אני מעניינת בכלל

יום טוב וכו'

אני אוהבת אותו כ"כ. הלוואי שיהיה לו רק טוב בחיים






(זה עושה לי לבכות)