אני כל כך רוצה לרצות
באמת
ומי שלא ישן לא חולם
ומי שלא חולם כועס
ומי שכועס כועס
וכמה מדרגות נעלה עד שנראה זה את זה
ואם הרב אלי לא בא
אבוא אני ללא סיבה
והנה הוא
הנה אתה
והדיבור הוא מדרגה
ההר גדול ולא רואים
את הפסגה
ומי שלא ישן לא חולם
ומי שלא חולם כועס
ומי שלא אוכל רעב
ומי שרעב זאב
ומי שזאב זאב
ומי שלא נושם לא עוצר
ומי שלא עוצר שובר
ומי שלא שובר יישבר
ומה שלא עובר לא עובר לא עובר לא עובר
איזה טוהר.
עשית לי דמעות.
ככ ככ!! דידי! חלאס עם ההסתרה הזאת!
את קודש קודשים. ממש.
תודה לך.. עוררת.
(רק משו אחד. כשקשה לנו פתאום אנחנו לא רואים את הקב"ה ובכאב הגדול הוא פתאום לא נמצא ולא שומע
אבל הוא נוכח וקיים ונמצא, כשקשה לנו הוא ממש איתנו, לא לידנו אלא סוחב אותנו. הוא מתחתנו, מחזיק, לכן כשקשה לנו אז קשה לראות אותו, כי הוא למטה.)
לשמוע יהודי שצועק זה לא ברור מאליו.
הוא שומע אותך. הוא באמת שומע.
יש נהר גדול בשמיים, נהר מדמעותיהם של ישראל. הוא רועש וגועש ונשמע חזק בשמיים.
ותאמיני לי, גם אבא רוצה להתגלות. יותר מכל דבר אחר.
לא יודעת למה הוא לא מתגלה, לא ברור, לא מובן. רק יודעת שהוא שומע ושהוא איתנו. גם הוא בגלות.
קדושה את. קודש קודשים.
הלוואי שיתגלה בקרוב ממש. הלוואי הלוואי.
רק אל תפסיקי לצעוק.. בזכותך עוד יבוא משיח.
❤❤
כמה כפוית טובה אני.זה מפחיד.
פתאום אתה קולט,מיליוני אנשים היו שבועות וחודשים רעבים ללחם,ואני מה אני.
רק יש צום קטן וישר כולם אוכלים ושותים בכמויות.
כמה תודה צריך להגיד על כל רגע בחיים.
סליחה טעטע.סליחה שאני שוכחת את זה.
סליחה ששוכחים להגיד תודה.
תודה אבא תודה.על הכל.פשוט תודה.
אם אפשר אז אני ישמח שתזכיר לי את זה יותר.
הלואי היתה יורדת לי עכשו דמעה.אפילו אחת.על החורבן.
הלואי היתי מצליחה לבכות על זה באמת.
בית המקדש השלישי בנוי מדמעות ואני גם רוצה להשתתף בו.
בבקשה אבא.אני גם רוצה להרגיש צער.
אנחנו ככ רוצים גאולה.רוצים לראות בית מקדש.ואו.
