בכלל בכלל לא
כל הסרטונים הישנים האלו
פויה עבר
פויה הווה
הצילו עתיד
😣😐
כל הסרטונים הישנים האלו
פויה עבר
פויה הווה
הצילו עתיד
😣😐
בכלל לא עושה לי טוברוח סערה
בא לי ביתמשיח נאו בפומ!
בא לי לב
התגעגתם?Licorne
לא, ברור שלא
זו רק אני שעוצרת את הלב שלי מלשלוח זרועות לכל בני האדם
מלשלח את לשוני בכל הזדמנות כדי לגרום לעוד כמה אנשים לחייך
לתת ללב שלי להתרחב מעט מהרעיון ש
הי
אני גרמתי להם לחייך
אבל לא
נגמר היום וכל אחד חוזר לביתו ואף אחד לא זוכר את השנינות הזו
אף אחד לא חושב על האדם שיושב לבד באיזה בית, אוכל לבד ומלטף את הלב שלו בעצמו
אותו אדם שאוכל וחושב על אותם אנשים שצחקו מאותם משפטים חסרי חיות
נוטפי ציניות סמויה שמחרבת את הנפש
ודופקת את הפטיש בלב חזק יותר, גורמת לו להחסיר פעימה ואחרי אחת נוספת להרגיש חי מתמיד
האיש הה שרוצה להרגיש חשוב למישהו כי היום הוא ישב בטבע כשכולם עוד ישנו וחשב לעצמו
אני פאקינג בודד למוות
ואפילו שעד היום היה לו טוב עם הרעיון
והוא רצה להיות לבד ולהתגעגע בשקט לאותם ימים
פתאום חלף הגעגוע לעבר והפך עצמו לגעגוע לעתיד שאולי יבוא
ונמאס לי לדבר על עצמי בתור אדם זר או גוף שלישי
אולי זה פשוט פחות מביך אבל אם הבוטות שלי מוצאת את עצמה חיה בשלום עם האנושות ביום יום אני מצפה ממנה לחיות בשלום עם עצמי
מעניין איך הפכתי מהאדם הביישן (שוב אדם) והשקט להוא הבוטה הישיר והאסרטיבי ומנומס למרות הכל
לציני קר ונוטף בדידות שהוא מתבייש להודות בה
ואם מישהו שמכיר אותי היה מגדיר אותי ככה הייתי מתחתנת איתו (ברור לכם שזו הגזמה)
למה מי שיצליח לראות את הבפנים שאני מסתירה ככ טוב הוא כנראה גאון בנפש האדם, או גאון בי
הרי כולם מקנאים בצחוק המאושר שלי, באור הזה בעיניים שאמרו שיש רק לילדים, בתלתלים החיים האלה שקופצים סביבי בכזו חיות
בחיוך, בסומק הנצחי שלי בשנינות ובחכמת חיים
הכל נכון,
ואני לא חושבת שזו הצגה
אני חושבת שזו דרך נוספת להציג את התקוות שלי ובו בזמן להסתיר את החששות
להסתיר את הפחדים והשחור
שחור
שחור
הרי תמיד היית שמחה לא?
ככה באת אלינו
וככה זה אנשים שבאים פתאום
הם רק מופעים והעבר שלהם לא קיים מבחינתך
תנסו להסתכל קצת מעבר
תנסו לראות את נקודת העצב בעיינים, את האופן שבו כל חיוך נגמר
את מה שהציניות באה להסתיר
את המקור לכל אותה חכמת חיים וניסיון
את הרצון הסמוי הזה שהאדם שאני אוהבת יגיד לי גם היום, וואו איך שהתלתלים שלך יפים
ואולי הוא גם יגע בהם
את מה שאני מנסה להשיג בכל זה
את האמת
אני רוצה למצוא את האמת
את האמת בעצמי, ואת האמת במי שיראה אותי
את הסיבה האמיתית שגורמת לי להדוף ממני את כל מי שמתקרב
כל מי שמנסה לראות מעבר
והפחד הארור ארור ארור הזה שבי
שבניגוד למה שאני חושבת מרגישה ורוצה לעשות הוא מתרחק
הוא נבהל כשמישהו טופח לו על הכתף, מחבק, נוגע לו בתלתלים
הוא מריץ שוב במוח את הסיסמא הזו שלו בני אדם הם אינטרסנטים
אפילו אהבה לאחר היא מתוך אהבה עצמית בלבד
וזה נכון
אבל למה אכפת לי?
בוא נהיה אינטרסנטים בשניים
לא
סטופ
אלוקים איזו פריקה
אני לא מאמינה
ואתם יודעים מה
אני אשמח לדעת שקראתם
(כן נו, אופ
די עם המבט הזה)
זו רק אני שעוצרת את הלב שלי מלשלוח זרועות לכל בני האדם
מלשלח את לשוני בכל הזדמנות כדי לגרום לעוד כמה אנשים לחייך
לתת ללב שלי להתרחב מעט מהרעיון ש
הי
אני גרמתי להם לחייך
אבל לא
נגמר היום וכל אחד חוזר לביתו ואף אחד לא זוכר את השנינות הזו
אף אחד לא חושב על האדם שיושב לבד באיזה בית, אוכל לבד ומלטף את הלב שלו בעצמו
אותו אדם שאוכל וחושב על אותם אנשים שצחקו מאותם משפטים חסרי חיות
נוטפי ציניות סמויה שמחרבת את הנפש
ודופקת את הפטיש בלב חזק יותר, גורמת לו להחסיר פעימה ואחרי אחת נוספת להרגיש חי מתמיד
האיש הה שרוצה להרגיש חשוב למישהו כי היום הוא ישב בטבע כשכולם עוד ישנו וחשב לעצמו
אני פאקינג בודד למוות
ואפילו שעד היום היה לו טוב עם הרעיון
והוא רצה להיות לבד ולהתגעגע בשקט לאותם ימים
פתאום חלף הגעגוע לעבר והפך עצמו לגעגוע לעתיד שאולי יבוא
ונמאס לי לדבר על עצמי בתור אדם זר או גוף שלישי
אולי זה פשוט פחות מביך אבל אם הבוטות שלי מוצאת את עצמה חיה בשלום עם האנושות ביום יום אני מצפה ממנה לחיות בשלום עם עצמי
מעניין איך הפכתי מהאדם הביישן (שוב אדם) והשקט להוא הבוטה הישיר והאסרטיבי ומנומס למרות הכל
לציני קר ונוטף בדידות שהוא מתבייש להודות בה
ואם מישהו שמכיר אותי היה מגדיר אותי ככה הייתי מתחתנת איתו (ברור לכם שזו הגזמה)
למה מי שיצליח לראות את הבפנים שאני מסתירה ככ טוב הוא כנראה גאון בנפש האדם, או גאון בי
הרי כולם מקנאים בצחוק המאושר שלי, באור הזה בעיניים שאמרו שיש רק לילדים, בתלתלים החיים האלה שקופצים סביבי בכזו חיות
בחיוך, בסומק הנצחי שלי בשנינות ובחכמת חיים
הכל נכון,
ואני לא חושבת שזו הצגה
אני חושבת שזו דרך נוספת להציג את התקוות שלי ובו בזמן להסתיר את החששות
להסתיר את הפחדים והשחור
שחור
שחור
הרי תמיד היית שמחה לא?
ככה באת אלינו
וככה זה אנשים שבאים פתאום
הם רק מופעים והעבר שלהם לא קיים מבחינתך
תנסו להסתכל קצת מעבר
תנסו לראות את נקודת העצב בעיינים, את האופן שבו כל חיוך נגמר
את מה שהציניות באה להסתיר
את המקור לכל אותה חכמת חיים וניסיון
את הרצון הסמוי הזה שהאדם שאני אוהבת יגיד לי גם היום, וואו איך שהתלתלים שלך יפים
ואולי הוא גם יגע בהם
את מה שאני מנסה להשיג בכל זה
את האמת
אני רוצה למצוא את האמת
את האמת בעצמי, ואת האמת במי שיראה אותי
את הסיבה האמיתית שגורמת לי להדוף ממני את כל מי שמתקרב
כל מי שמנסה לראות מעבר
והפחד הארור ארור ארור הזה שבי
שבניגוד למה שאני חושבת מרגישה ורוצה לעשות הוא מתרחק
הוא נבהל כשמישהו טופח לו על הכתף, מחבק, נוגע לו בתלתלים
הוא מריץ שוב במוח את הסיסמא הזו שלו בני אדם הם אינטרסנטים
אפילו אהבה לאחר היא מתוך אהבה עצמית בלבד
וזה נכון
אבל למה אכפת לי?
בוא נהיה אינטרסנטים בשניים
לא
סטופ
אלוקים איזו פריקה
אני לא מאמינה
ואתם יודעים מה
אני אשמח לדעת שקראתם
(כן נו, אופ
די עם המבט הזה)
(את כותבת קסם.)מזמור לאל ידי
זה מדוייק כמו כאב.
זה הכאב עצמוLicorne
בניסוח עילג
תודה בכל אופן
תודה בכל אופן
הלוואי עלי לדעת לכתוב "עילג" שכזה...מזמור לאל ידי
תודהLicorne
כולם אינטרסנטים
פשוט חלק מודעים לעצמם ולמניעים שלהם לפעולות
או שהם מסתירים את זה יותר טוב
ועכשיו?Licorne
עכשיו?
עכשיו פחות אכפת לי
הרי זה בדיוק מה שאני עובדת עליו כבר 3 שנים
עכשיו כבר לא אכפת לי
ואני לא משקרת, אני פשוט מכחישה את העובדה שאני מודעת לעובדה שמחשבות נגד נגד המציאות שהיא שקר מוחלט ביחס לביטוי הכאב שכאן לא עובדות על אף אחד במיוחד לא על עצמי
מה שאני מנסה להגיד
שאני תמיד בסוף יום חוזרת להתעסק בכאב שאני מנסה להתחכש לו במשך היום
מנסה להחליק, מנסה לחשוב שאני אחרי זה
אבל אין אחרי זה
הרי כל העיסוק שלי בכאב הוא בעבר בהווה ובעתיד גם יחד
יש לי אפשרות לעיסוק באושר של העבר? הרי זה סתם מתסכל
האושר של הרגע?
ממ
האושר בעתיד?
ואולי זה מנותק מהמציאות
ועכשיו צפים כל המשפטים שמספרים לי שאני יוצרת את העתיד בזה הרגע אבל אפילו את האושר שבשניה הזו אני לא מוצאת
ואתם?
איזה אושר קיים בי עכשיו?
בעולם?
איזה רגע שלם מתיימר להכיל את הרגעים הטובים שבי
אני לא מבינה את עצמי עכשיו
אני לא מבינה את עצמי
אני לא מבינה
אני לא
אני
כואב לי הראש
עכשיו פחות אכפת לי
הרי זה בדיוק מה שאני עובדת עליו כבר 3 שנים
עכשיו כבר לא אכפת לי
ואני לא משקרת, אני פשוט מכחישה את העובדה שאני מודעת לעובדה שמחשבות נגד נגד המציאות שהיא שקר מוחלט ביחס לביטוי הכאב שכאן לא עובדות על אף אחד במיוחד לא על עצמי
מה שאני מנסה להגיד
שאני תמיד בסוף יום חוזרת להתעסק בכאב שאני מנסה להתחכש לו במשך היום
מנסה להחליק, מנסה לחשוב שאני אחרי זה
אבל אין אחרי זה
הרי כל העיסוק שלי בכאב הוא בעבר בהווה ובעתיד גם יחד
יש לי אפשרות לעיסוק באושר של העבר? הרי זה סתם מתסכל
האושר של הרגע?
ממ
האושר בעתיד?
ואולי זה מנותק מהמציאות
ועכשיו צפים כל המשפטים שמספרים לי שאני יוצרת את העתיד בזה הרגע אבל אפילו את האושר שבשניה הזו אני לא מוצאת
ואתם?
איזה אושר קיים בי עכשיו?
בעולם?
איזה רגע שלם מתיימר להכיל את הרגעים הטובים שבי
אני לא מבינה את עצמי עכשיו
אני לא מבינה את עצמי
אני לא מבינה
אני לא
אני
כואב לי הראש
למה אני מתעסקת איתו בכלל?Licorne
עם הכאב
ושוב
איזה רגע שלם מתיימר להכיל את הכאב שבי?
למה עדיין כואב לי?
תעני
למה כואב לך?
כואב לי
כי
אופ
ושוב
איזה רגע שלם מתיימר להכיל את הכאב שבי?
למה עדיין כואב לי?
תעני
למה כואב לך?
כואב לי
כי
אופ
כואב לי כיLicorne
זה אבסורדי
המפתח אצלי
אני. צריכה. לסתום.Licorne
אני ככ הולכת להתחרט על חוסר הסדר הזה מחר
על החוסר הזה
על ההתבטאות הנוראה הזו של הנפש שלי שפשוט השפרצתי בכיעור על שרשור צהוב
טרי
איכס
אני ככ הולכת להתחרט על זה
על החוסר הזה
על ההתבטאות הנוראה הזו של הנפש שלי שפשוט השפרצתי בכיעור על שרשור צהוב
טרי
איכס
אני ככ הולכת להתחרט על זה
אני חוטיםLicorne
שמעורבבים עכשין אחד בשני בסרבול מתסכל ומיאש
מעורר עצבים כאלה וחוסר סבלנות
אני חוטים כאלה מסריחים עכשיו
מעול לא הרגשתי ככ חסרת הכוח הזה של
העצמיות?
(מה אני מנסה לגרום לעצמי להבין?)
מעורר עצבים כאלה וחוסר סבלנות
אני חוטים כאלה מסריחים עכשיו
מעול לא הרגשתי ככ חסרת הכוח הזה של
העצמיות?
(מה אני מנסה לגרום לעצמי להבין?)
.,Licorne
ואולי העומס של היום לא נתן לי להספיק לחשובLicorne
אבל כבר היום אני מתחרטת על היום
אופ
איזה יום😧
אופ
איזה יום😧
(למה?)מזמור לאל ידי
אם רק הייתי יודעתLicorne
(מסתתרת ככ הרבה משמעות שלא הצלחתי לבטא בין האותיות
וכלום לא יוצא)
וכלום לא יוצא)
*צמרצורת*Licorne
הרגע הזהLicorne
שאני שאני אשכרה שופכת פה את הלב שלי שעה
ואחרי מגילה שגורמת לי לחוש טיפה פחות עמוסה וטיפה יותר שקועה בדיכאון אני רואה את המכשיר צורח לי 0% בפתאומיות ככ מרגיזה ומפזר את המילים בחלל העולם
ואני מרגישה ריקה בדיוק כמו תוחלת החיים הקצרה של הפלאפון
אני מרגישה חתיכת 0 חסר משמעות
חסר חיים
חסר
תועלת
והמוח שלי גם הוא נכבה
ונכבה לי הלב
ואסור לתת לעיניים להיעצם כי זו בריחה
ואסור לברוח כי זה תמיד מדרדר בזמן הזה
ואני חתיכת כפוית טובה
בנא רע
ככ רע
רק מעצם המחשבות האלו וזה מציף אותי חולשה
ויש ככ הרבה טוב מסביבי ואושר ושמחה וחיים ותקווה ואמת ויופי
אבל אני שקועה בשחור שלי מנסה למצוא את עצמי
מפיחה תקוות שווא וחושבת שאולי אם לא אני אמצא אותי אולי מישהו אחר יואיל בטובו
וחיכיתי למישהו שיראה אותי ויגיד לי שיש בי ככ הרבה משמעות ולא עשרות אנשים שיראו אותי ויגידו לי שיש ככ הרבה משמעות בדברים שאני יכולה להעניק
ואני יכולה יעידו החיים
ויש משמעות לאותם דברים ברור שיש
אבל מה זה נותן לי? (כבר סיפרתי לכם שאני אנוכית ואגואיסטית?)
אז יש אנשים שירגישו אם אעלם
כי אני איכשהוא תמיד שם בשבילם כשכואב להם הלב או הראש
כשהם צריכה עזרה פיזית או תמיכה נפשית
כשהם רוצים להשתחרר קצת ולצחוק או כשהחיים נותנים להם כאפה והם באים לבכות אצלי
ואני כותבת את זה וכמעט בוכה כי כאב לי הלב עכשיו
וכואב לי הראש
אני צריכה תמיכה נפשית
ותתפלאו אבל אני ממש רוצה לבכות (ניסיתי אגב, לא עובד)
ואני רוצה לצחו אחכ על כל העולם הדפוק הזה
לצחוק לו בפנים ולצרוח שיש לי הכל
ויש לי הכל
אבל אין לי הכל
ואין לי למי לפנות
ותפסיקו לבזבז את הזמן שלכם ולקורא את השטויות שלי
אני סתם אדם מסכן
Licorne
אני מרגישה שאני מאכזבת את כולם
ובמיוחד את עצמי
אני מרגישה ככ חסרת תועלת
ואנשים ממשיכים לבוא
אני צורחת בלב
רק תנו לי להירקב בשקט באיזה יער
ואם אתם רוצים לתת לי כגמולי אז תקחו ממני גם את הגיטרה
ואל תשאירו לי דף או עט
סתם בזבוז
ואני לא מאמינה שאני חוזרת למקום הזה
והלב שלי בוכה
נשבעת לכם הלב שלי בוכה
"הלב הוא שריר" חושבים בלב אנשים חסרי חיים
כמוני
והשריר הדבילי הזה שלי לא לומד לפתח את עצמו
ואני אולי לא מבינה בשרירים אבל שריר המוח שלי כואב עכשיו
אם יש שריר כזה
או אני צריכה לסתום אני בזבוז זמן
אני גועל נפש מרוכז
אני
חסרת
תועלת
אני
כפוית
טובה
אני לא אני עכשיו
ה' ישמור
בואו נדברLicorne
בואו נדבר על אושר
על מה שגורם ללב שלכם להתרחב ככ שהמוח שלכם צורח בהיסטריה מפעיל את כל מערכות החירום כי הוא פוחד להתפוצץ
או על כאב
לא/ לא הרגעים שאתם מתבוססים במחשבות על הכאב
לא ההתפלשות עצמה שמעירה אותם לבד
בואו נדבר על הכאב עצמו
הפיזי הזה
ככ פיזי
שכואב לכם לנשום
כואב לכם לחשוב
ויש גוש בגרון אני נשבעת לכם שזו לא סתם ביטוי ריק אלא כאב שמוצא מקום או לא מוצא מקום ולכן הא מתיישב שם
והם מחפש רגע שהוא יקבל ביטוי מהסוג שלא מושך אותי למטה יותר אלא מקטין את נפחו
ואיך שהוא הוא ממלא ומציף את כולי אבל אני ככ ריקה
ויש שחושבים שהם יודעים מה גורם לריקנות הזו ואני רוצה להרביץ להם כי אני כבר הייתי במקום הכי עמוק של הכאב ויצאתי ממנו עד שהבנתי שהוא לא עמוק יותר ויש סיבות לכאב שמעולם לא העליתם על דמיונכם
אומרים שאם אתה מקנא בחיים של מישהו אתה צריך להסכים לקבל את כל החבילה שלו
גם את הכאב
ואני מסתכלת על ככ הרבה חבילות ותוהה איך שפר גורלם שהכאב שלהם הוא כזו מתנה ענקית
ואני מוכנה לקבל גם 4 חבילות אם מישהו יקח את שלי
אבל זה לא ריאלי
וזה כפוי טובה
בואו נדבר על לדבר
פשוט קצת לבד לי עכשיו ולמרות שאני משדרת את הרצון הזה ללבד כבר שנים אני רוצה מישהו לדבר איתו
בואו לא נדבר
כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד ובטח אתם תתקרבו ואני אצרח לכם ללכת
כי מי אתם שתנסו להבין
ומי אני לעזאזל שאכתב דבר רשע כזה
אני חסרת תועלת
טוב, הבנתיLicorne
אוקי
עזרה משמיים מארבע כיוונים שונים בו זמנית
בסדר בסדר
תודה אבא
אני אוהבת אותך
לא רגע,
זה ברור
מהתחלה
תודה אבא
אני אוהבת אותי
וסליחה שחשבתי ככה
לא לא לא
שניה, טעות
שוב:
אני אוהבת אותי
תודה אבא
סליחה שאמרתי ככה
ששכחתי מי אני
עזרה משמיים מארבע כיוונים שונים בו זמנית
בסדר בסדר
תודה אבא
אני אוהבת אותך
לא רגע,
זה ברור
מהתחלה
תודה אבא
אני אוהבת אותי
וסליחה שחשבתי ככה
לא לא לא
שניה, טעות
שוב:
אני אוהבת אותי
תודה אבא
סליחה שאמרתי ככה
ששכחתי מי אני
(לא מיוחד במיוחדLicorne
אבל התכוונתי לזה)
ועכשיוLicorne
אחרי שנזכרתי
אחרי שקיבלתי עזרה
אולי אנסה לתקן קצת
אולי אצלי בלב
אולי אצלכם
אני אסביר
פעם הייתי נכנסת לכאן בתקופת טובות שלי
קוראת וכואבת בשביל כל מי שכתב דבר מה
היום אני נכנסת רק בתקופות הקשות שלי ומשפריצה את הכאב שלי בלי להתחשב בילדות שאולי נכנסות לכאן בתקופות טובות שלהן וכואבות בשבילי
זה באמת חסר התחשבות
ואנוכי
וכיוון שאני לא כזו אני אבקש עתה את סליחתכן ילדות אהובות
ואת סליחתם של אנשים שאולי גרמתי להם לתחושה של חוסר נוחות
(אם אין כאלה אנא ראו הודעה מוזרה זו כמבוטלת, עמכם הסליחה)
ואנסה לתקן
ובכן
היה לי יום טוב היום
למה?
ובכן, בגלל שהוא היה ככ גרוע
בגלל שיש לי עכשיו בסיעתא דשמיא את האפשרות להסתכל עליו כאילו מהצד
כי ברוך ה' קיבלתי את העזרה שלי מכמה כיוונים שונים
והצלחתי להתנתק מהכאב לעת עתה
להיות מעט פחות נטולת החלק ההגיוני שבי ומעט יותר אחראית לגבי חיי ןאוביקטיסית
אני רשמית עכשיו
זה קצת מציק לי אבל זה בלתי נשלט, מצטערת
הרעיון הוא
הכאב הזה הוא רע מאוד
עד הרגע שבו אני מחליטה לקחת אותו למקום של צמיחה ואז היחס של הטוב חיב לגדול באותו יחס של הרע
עומק של כאב לא נעלם כשנגמר הכאב
הוא פשוט הופך לאושר עמוק
והייתי מאושרת בחיי
וזה היה עמוק ככ שהתרחב בי הלב באופו פיזי
תתפלאו
אבל הלב לא רק כואב באופן פיזי אלא גם שמח ומאושר
משהו מי מקווה שקראתם את זה למרות שהניסוח פחות ברור
אחרי שקיבלתי עזרה
אולי אנסה לתקן קצת
אולי אצלי בלב
אולי אצלכם
אני אסביר
פעם הייתי נכנסת לכאן בתקופת טובות שלי
קוראת וכואבת בשביל כל מי שכתב דבר מה
היום אני נכנסת רק בתקופות הקשות שלי ומשפריצה את הכאב שלי בלי להתחשב בילדות שאולי נכנסות לכאן בתקופות טובות שלהן וכואבות בשבילי
זה באמת חסר התחשבות
ואנוכי
וכיוון שאני לא כזו אני אבקש עתה את סליחתכן ילדות אהובות
ואת סליחתם של אנשים שאולי גרמתי להם לתחושה של חוסר נוחות
(אם אין כאלה אנא ראו הודעה מוזרה זו כמבוטלת, עמכם הסליחה)
ואנסה לתקן
ובכן
היה לי יום טוב היום
למה?
ובכן, בגלל שהוא היה ככ גרוע
בגלל שיש לי עכשיו בסיעתא דשמיא את האפשרות להסתכל עליו כאילו מהצד
כי ברוך ה' קיבלתי את העזרה שלי מכמה כיוונים שונים
והצלחתי להתנתק מהכאב לעת עתה
להיות מעט פחות נטולת החלק ההגיוני שבי ומעט יותר אחראית לגבי חיי ןאוביקטיסית
אני רשמית עכשיו
זה קצת מציק לי אבל זה בלתי נשלט, מצטערת
הרעיון הוא
הכאב הזה הוא רע מאוד
עד הרגע שבו אני מחליטה לקחת אותו למקום של צמיחה ואז היחס של הטוב חיב לגדול באותו יחס של הרע
עומק של כאב לא נעלם כשנגמר הכאב
הוא פשוט הופך לאושר עמוק
והייתי מאושרת בחיי
וזה היה עמוק ככ שהתרחב בי הלב באופו פיזי
תתפלאו
אבל הלב לא רק כואב באופן פיזי אלא גם שמח ומאושר
משהו מי מקווה שקראתם את זה למרות שהניסוח פחות ברור
מחשבהLicorne
חלק מהכאב שלי היה שאין איש שמכיר אותי ואכפת לו מספיק כדי להבחין בבור שלי
חלק מההשתקמות שלי בכמה פעמים בחיים היא עצמית בלבד
ובחלק זעיר נעזרתי באנשים (זרים באופן כללי)
ואיכשהוא באופן מפתיע ארבע מתוך חמש האנשים שעזרו חי עכשיו אין להם קשר כלשהוא קודם רציני איתי
אולי, זה חלק מתוך ההבנה של אורח לרגע רואה כל פגע והאנשים שאמורים היו להיות ראשונים לא רואים כי מעולם לא באמת אירחתי אותם
או כי זה ככ טבעי ההתנהגות שהם לא חושבים מעבר
מתוך הרגל, לא מתוך רוע לב חלילה או טמטום
חלק מההשתקמות שלי בכמה פעמים בחיים היא עצמית בלבד
ובחלק זעיר נעזרתי באנשים (זרים באופן כללי)
ואיכשהוא באופן מפתיע ארבע מתוך חמש האנשים שעזרו חי עכשיו אין להם קשר כלשהוא קודם רציני איתי
אולי, זה חלק מתוך ההבנה של אורח לרגע רואה כל פגע והאנשים שאמורים היו להיות ראשונים לא רואים כי מעולם לא באמת אירחתי אותם
או כי זה ככ טבעי ההתנהגות שהם לא חושבים מעבר
מתוך הרגל, לא מתוך רוע לב חלילה או טמטום
היום אני לא מבינה את עצמי עד הסוףLicorneאחרונה
אולי זה טוב
אולי לא
אני לא מבינה עדיין
אולי לא
אני לא מבינה עדיין
----געגוע~
הממבברסלב בוער אש!
אם מותר לי להגיד,אז אני גם
מאודמאודמאוד
עושה לי טוב
|לא מבין|Licorne
נהנית?
אני עדיין לא מבינהLicorneאחרונה
(ואני לא משתדלת לא להיות נחמדה
סליחה אם מישהו נפגע ממני)
מה מקור ההנאה שלך?
סליחה אם מישהו נפגע ממני)
מה מקור ההנאה שלך?
מרגישה חברה פח שקשה לי לשמוח איתה בלב שלםמיונז
נכון אני לא ככ גרועה ומותר לי שזה יכאיב לי?
כאילו מי אתה איש מוזר שבא ולוקח לי את החברה?? מיי?מיונז
הנורמלית האחרונה
את לא חברה פח, בכלל. את אנושית מאוד, מותר לכאוב על ריחוק מחברה, אפילו אם הסיבה שמחה מאוד. תני לעצמך את המקום הזה של "אבל" וזה יתן לך כח גם לשמוח.
תודה לך. אני יודעת שזה בסדר אבל צריכה לשמוע את זה הרבה..מיונז
אני כל הזמן בוכה, זה באמת לגיטימי שזה ככה בבכי?
פשוט כואב לי.
לא רוצה שתשתנה החברות שלנו
מתי היא התארסה?הנורמלית האחרונה
לגיטימי, באמת. פשוט תני לעצמך לבכות ומצד שני תזכירי לך שבכל זאת זו שמחה גדולה ומן הסתם יש בך צד ששמח.
את נשמה. באמת תודה..מיונז
אמת ויציב, באמת זה גם משמח, בייחוד שיודעת כמה היא כאבה ורצתה ככ.. זה פשוט גם מכאיב יחד עם השמחה..
ושמחה לעדכן שיותר בטוב ב'ה!
ושמחה לעדכן שיותר בטוב ב'ה!
ב"ה!הנורמלית האחרונהאחרונה
..בברסלב בוער אש!
שבורים.כלכך שבורים.
אבודים.יפים.מכוערים.מבולבלים.
ואלה לא מבינה.לא מבינה מה אתה רוצה פה.
אבודים.אבודים.אבודיםםםםםםםםםםם
אני מוזר לכולם
וזר לעצמי
בלי מקום בעולם
איןאיןאין מקום בעולם הזה
אין שום מקום
ואין שקט
ואין מנוחה
וכלום.
ואין כלום.
ודיייייייייייייייייייייייייייי
ו אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע
כמה אפשר להיות אבודים
כמהההההההההה
בועט ברוח בועט ברוח בועט ברוח
בועט בלי סוף
שונא את הכל
שונאשונאשונא
כמה בנאדם יכול לחיות באשליה דייייי באמת.
כמה אפשר לחנוק ולהסתיר ולחנוק ולהיחנק.
ולעצור את הלבכות
שכל שני'ה מאים להתפרץ לבחוץ
עם כל בנאדם חדש
ששואל אותך
ורואה שמשו עובר
ואתה--אני בסדר
ואתה כלכך לא.
כלכך כלכך לא.
ורוצה לברוחלברוחלברוחחחח
לצעוקקקקקקקק
ולצעוק
ואין לאן
ואתה פשוט רץ במקום
כלכך אבודים
אוי אבודיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
זוג פנסים פוצע את הלילה השחורבברסלב בוער אש!אחרונה
עכשיו נוסעיםםםם לרבי שמעון אעאעאעאעאעאעעע
כדור שחור מתפוצץ אצלי בתוך הבטן
רפאל אחי נרדם אצלי על הכתף
בלבלבלבללב
החיים מצחיקים אותי.Reminder
תקופה ארוכה שהלכתיזהמהיש
האם חזרה היא חיובית או שלילית ואולי אין לכך תשובה.
ומאיפה הגיע הרצון ההוא פתאום? ברור שיש לו מקור ואני בוודאי תומכת, אבל מסובך ללב שלי.
טוב לכתוב פה למרות שלא ברור מי. מבאס כשלא מוצאים מקום אחר לפרוק בו ויש צורך אנושי שמישהו יקרא.
לבקש שלא תגיבו? עוד לא הצלחתי להחליט.
ומאיפה הגיע הרצון ההוא פתאום? ברור שיש לו מקור ואני בוודאי תומכת, אבל מסובך ללב שלי.
טוב לכתוב פה למרות שלא ברור מי. מבאס כשלא מוצאים מקום אחר לפרוק בו ויש צורך אנושי שמישהו יקרא.
לבקש שלא תגיבו? עוד לא הצלחתי להחליט.
לפני בני אדם: 
אחרי בני אדם: George Maison
לפני הר חרמון לבן יבש:
אחרי הר חרמון לבן יבש: 🤩
אחרי הר חרמון לבן יבש: 🤩
..מזמור לאל ידי
"בשביל להבין אותו
היא תצטרך להשתחרר
מכל מה שהיא יודעת
על אנשים אחרים"
היא תצטרך להשתחרר
מכל מה שהיא יודעת
על אנשים אחרים"
..מזמור לאל ידי
"בעולם של הכי,
מסתובבים המון אנשים אפורים.
הם לא נולדו כאלה,
הם רק דהו מרוב מאמץ להבהיק..."
מסתובבים המון אנשים אפורים.
הם לא נולדו כאלה,
הם רק דהו מרוב מאמץ להבהיק..."
..תפוז סיני
איפשהו שם באמצע. בין לשלוח ללשכוח.
אולי לא היה שם כלום
אבל ההסטוריה מקריאה לי מילים הפוכות.
תכל'ס אין כלום וכבר חשבתי לשכוח, כי זה מגוחך
אבל ההסטוריה מקריאה לי מילים הפוכות
חלפו כבר שנתיים. הכל נראה אחרת. ויש הרבה אפשרויות.
אבל ההסטוריה מקריאה לי מילים. מילים שהיו יפות. ומפדחות. אבל היו מילים.
כבר כמעט שלחתי ומיד שכחתי ואז קראתי
את ההסטוריה שמקריאה לי מילים הפוכות
אז לא שלחתי ולא שכחתי.
יושב באמצע, מחכה, אולי לסימן, שיקח אותי לאחד הצדדים.
אולי לא היה שם כלום
אבל ההסטוריה מקריאה לי מילים הפוכות.
תכל'ס אין כלום וכבר חשבתי לשכוח, כי זה מגוחך
אבל ההסטוריה מקריאה לי מילים הפוכות
חלפו כבר שנתיים. הכל נראה אחרת. ויש הרבה אפשרויות.
אבל ההסטוריה מקריאה לי מילים. מילים שהיו יפות. ומפדחות. אבל היו מילים.
כבר כמעט שלחתי ומיד שכחתי ואז קראתי
את ההסטוריה שמקריאה לי מילים הפוכות
אז לא שלחתי ולא שכחתי.
יושב באמצע, מחכה, אולי לסימן, שיקח אותי לאחד הצדדים.
הרגעים האלורוח סערה
שבאמת לא אכפת לך מכלום
אבל עמוק בפנים אכפת לך מהכל ואת בלחץ אטומי
וברגע שהפקק ישתחרר את תוצפי בכל הלחצים האלו
וזה ייגמר כל כך רע
הלוואי שלא היה אכפת לי מכלום
אבל עמוק בפנים אכפת לך מהכל ואת בלחץ אטומי
וברגע שהפקק ישתחרר את תוצפי בכל הלחצים האלו
וזה ייגמר כל כך רע
הלוואי שלא היה אכפת לי מכלום
מצב הזוי שעוד לא קרה ליsimple man
אין שום דבר שמצליח לי לברוח אליו
**שוליינית
לא יודעת אם להאמין או לא.
והגעתי לנקודת שבירה שלי. זה היה לא יפה. לא לאדם ולא לאלוקים.
עכשיו צריך להסיק מסקנות וללמוד להבא.
והגעתי לנקודת שבירה שלי. זה היה לא יפה. לא לאדם ולא לאלוקים.
עכשיו צריך להסיק מסקנות וללמוד להבא.
|אני גאה בעצמי|מזמור לאל ידי
גם כביסה!
גם כלים!
שאפו לי!
גם כלים!
שאפו לי!
אהמזמור לאל ידיאחרונה
וגם עשיתי תספורת!
מחר!!!התוועדות אנ"שות
יום רביעי, כ''ו אייר, בשעה 18:00🕕
שיעור תניא וליקוטי מוהר''ן בקבוע📖
לומדות ומתחברות ♡
מחר השיעור בנושא אהבת ישראל,
מהמם במיוחד❤️
וגם @נפש חיה. תדבר שם!
אז למה את מחכה?
פני אליי באישי וקבלי קישור לשיעור בזום.
הולך להיות שמח
שיעור תניא וליקוטי מוהר''ן בקבוע📖
לומדות ומתחברות ♡
מחר השיעור בנושא אהבת ישראל,
מהמם במיוחד❤️
וגם @נפש חיה. תדבר שם!
אז למה את מחכה?
פני אליי באישי וקבלי קישור לשיעור בזום.
הולך להיות שמח
עוד 37 דקות!התוועדות אנ"שותאחרונה
זה ניסוי מעניין- תנסו גם.מזמור לאל ידי
אני הנקמן- גיל 18 בבית של סבא וסבתא
מסביבי מיטה ואלכוהול.
אני הילדותי- בין 3 מסביבי צעצועים אני זקוק לתשומת לב.
אני הפזיז- גיל 17, בבית, מסביבי חפצים חדים.
תנסו לבדוק איפה זה תופס אתכם/ן.
קחו כמה הגדרות (פזיז, נקמן, כעסן, ילדותי, וכו)
ותנסו לחשוב על ההגדרה העצמית שלכם/ן ככזה/ת.
באיזה גיל הייתם/ן? איפה אתם/ן נמצאים/ות? ומה יש מסביבכם/ן?
מסביבי מיטה ואלכוהול.
אני הילדותי- בין 3 מסביבי צעצועים אני זקוק לתשומת לב.
אני הפזיז- גיל 17, בבית, מסביבי חפצים חדים.
תנסו לבדוק איפה זה תופס אתכם/ן.
קחו כמה הגדרות (פזיז, נקמן, כעסן, ילדותי, וכו)
ותנסו לחשוב על ההגדרה העצמית שלכם/ן ככזה/ת.
באיזה גיל הייתם/ן? איפה אתם/ן נמצאים/ות? ומה יש מסביבכם/ן?
אה?🙄מזמור לאל ידיאחרונה
,,אני זמנית כאן
עייף מלהחזיק תראש מעל המים
ואני חלש אני נופל מהרגליים
אבל לא מתייאש
אין מה להתווכח
עוד ננצח
היום יהיה שמח.
..
הלב הזה.
הוא מסוגל להישרף בסוף.
רציתי לשתוק יותר.
למה ציונים מנהלים לי תחיים.
למה כולם מחקים אותי.
למה אני לא מצליחה לצאת מהסיבוך שלי.
למה אנשים מצפים ממני.
למה אנשים לא קולטים אותי.
..
הימים היו טובים.
זה הלב. שלוקח לו זמן. ועוד הרבה זמן.
לעכל. להכיל. להיות.
..
בא לי להקיא איפה שהוא. בע.
,,אני זמנית כאןאחרונה
עבר עריכה על ידי אני זמנית כאן בתאריך י"ט בסיון תש"פ 23:34
אני כאן
עשיר בצלקות
אני אקנה את הדמעות שלך
שלא תוכלי לבכות
..
אבל זה מה שנשאר.
הדבר היחיד שיש לו תוצאה
ושאני כן שמחה בו.
דמעות.
..
עוילם.
אי עוילם.
עוילם.
כלום.