פורום ריק ומוסתר (עמוד 727)

מכתב פתיחה

שרשור חדש

אני צריכה נסססססריעות.

אני לא יכולה לשאת את כל הדברים האלו ביחד ואיכשהו הכול בא בשרשרת ולא כואב כמו שמייאש, כל כך מייאש. קשה לי. קשה לי. אף אחד לא לימד אותי איך לעשות את זה ובאמת שאני מנסה בעצמי אבל קשה לי כל כך והייתי רוצה לעשות את זה הדרגתי אבל אי אפשר כי אני כבר בת 20 וכולם מסביב שואלים מה אני עושה עם החיים שלי ואני כל כך משתדלת וההתקדמות נהדרת אבל עדיין אין לי עבודה אז איך ייקחו אותי ברצינות כשאומר מה התוכניות שלי
והדבר הבא שאני צריכה לעשות הוא ללכת שוב למאמר ההוא ולמצוא את השיטה שנראית לי טובה ולהתחיל לחפש ספרים ומאמרים ולהבין לקראת מה אני הולכת
ומחר אני אשתדל פשוט להנות ולהגיד שלום לאנשים ולהיות ביחד עם כולם וביום שלישי בטיפול אולי אצליח להגיד כמה קשה לי למצוא עבודה ושאני צריכה עזרה
ואולי אנסה לארגן משהו קטן ליומולדת, לא מתנת פיוס אבל צעד לקראת שלום

רק הפיראטים לממשלהיזם

..אור נעים

לפעמים אני חושבת
שאולי אני בעצם
כל עונות השנה.
לפעמים עננה
לפעמים סגרירית
לפעמים פורחת
ולפעמים מוארת.
אבל בישראל
כמו בישראל
הקיץ מגיח רק לתקופה שאולה
ובחיים
כמו בחיים
האור מבצבץ לרגעים.
אבל במודרנה
כמו במודרנה
אפשר גם לדמות קיץ.
להפעיל מזגן על קצת חימום
לשים אור צהוב, חמים
ללבוש חולצה קצרה
לקחת ארטיק פרוטי
ולהרגיש
כאילו
עיצומו של הקיץ.
ואולי גם
בחיים
כמו בחיים
צריך לדמות לעצמך
רגעים של קיץ.
לדמיין, לביים
ואולי בסוף
גם להרגיש
את הקיץ
את קרני השמש המלטפות
את רגעי האור.
כי למה להסתפק רק בשלושה חודשים כשאפשר לספוג עוד קצת מקרני השמש.. של החיים.

(...רצה לאש

תפסיקו עם הדיבורים היפים שלכם על אידיאלים.

אלוהים רצח לכם את הילדה.
אלוהים רצח אותה
ר צ ח .

)

השאלה היא אם להלחם בסרט הזהזיויק

כמה שזה פתטי - זה מפתיע מחדשזיויק

ערכו של עם קדוש במוצאי ש"קקמנו ונתעודד

מי יוכל לשער את ערכו הגדול של עם קדוש במוצאי שבת קודש.

מי יוכל לפאר את זיו רוממות קדושת הנשמה הישראלית, אשר כבר התנשאה מזיו פארה מקדושת היום הקדוש, חמדת כל ימים.

מי יעצר כח לשורר, לצייר לחזות חזון, על יקר הדר הגוי הנפלא, העולה על במתי עולם, העונק חמה בקומתו, המשתרע לשחקים, המתנשא בקדושת חפצו למרומי שפרירי שחקי שחקים,

אשר בכל יום השבת אור ד' זורח עליו, הופיע ויאיר בסעודותיו, בתפילותיו, בהרגשותיו, בתענוגיו, בשלותו והודו.

ומי ידבר עוד על דבר הערך הגדול של הקדושים והצדיקים,

היודעים לפאר את השבת ולכבדו בכבוד הראוי לו, ברוממות קדושתו,

והם מחלקים שלל לכל עמם, שלל שמים, שפעת ברכות קודש של הרגשות נעלות וחפצים כבירים.

מה יקרתם לי, ולי מה יקרו רעיך אל, מה עצמו ראשיהם.

נעמתם לי תלמידי חכמים שבישראל, חכמי תורה, אנשי סגלה ומעלה.

נעמתם לי צדיקים ישרי לבב נאמני רוח, אמוני עם סגלה, יקרתם לי כלכם, כל המוניכם, כלו קדש הוא. בפנימיות נשמתכם אש קדש יוקדת.

רואה אני את כבודכם, מתעטר ומתפאר אני ביפי-טהר-רוחכם - חביבי לב, ילדי קדש.

לברכה תהיו בארץ, בארץ חמדה. תתברכו על אדמת הקדש, תתפשטו לענפיכם.

כל הגויים בכם יתהללו, מלכים כבודכם יראו, ואתם כהני ד' תקראו, משרתי אלהינו.

כל מחשבה טהורה מכם תצא, כל רעיון על-ידיכם יתהלל ויתפאר,

כל נשמה בעזרכם תתענג,

הכל בכם יפאר, בכם יתגדל.

כמובן ציטוט של הרב זצ"לקמנו ונתעודדאחרונה

לפעמיםאור עולם

בא לי סתם לבכות.

בלי סיבה ועם אלף סיבות בו זמנית.

בדר"כ זה בין כה לא קורה.

דפוק לגמרירק להיום

תסתכל עליה
אם רק היא
או היא
איך החיים שלה נראים
היא גם סובלת?
היא תבין אותך
או שתחשוב
כמו כולן
שאתה דפוק
היא תדע לקחת את הטוב
או להשתמש ברשעות בי
להתעלל
לנצל
למחוק עוד
לא להשאיר כלום.
וזו?
אולי היא שונה.
לא.
אף אחת לא.
אין כזו חיה
הכל דמיונות.
אנו סובלים
והן סובלות
וכולנו לבאר שחת
ששיחתנו את חיינו
בהפסדים
בכלום
באפס
שלא הרגשנו
שלא היינו אנחנו
שלא נאמנים לתחושה
רק לשכל ולתורה ולסביבה ולחברים ולמשפחה ולאשה.

תסתלקו כבר
אתם לא באמת רוצים אותי
אתם רק לוקחים ממני
כל הזמן
לקחת ולקחת
בלי לאפשר בלי לתת
מה שאתה רוצה זה פסול
זה אסור
אתה לא בסדר
אתה צריך להיות כמונו
יש לך פוטנציאל להיות מישהו אחר

אבל מי אני?
מי אמר לכם מי אני.
ולמה מה שאני רוצה
יותר נכון
צריך
חייב
זה לא?

אני מכיר את השפה שלכם היטב
שפת אם
אני שולט בה
ויודע להכניס אתכם אליה
יותר משאתם יודעים
אני חי אותה
אבל אני מת אותה.
מוות.
הו איזו מילה אסורה.
רק חיים יש אצלינו.
תראה כמה הכל ורוד
יש לנו דרך בשבילך
ביטוח חיים
מאיפה הבטחון?
ולמה אני צריך לשלם כל יום וכל שניה
לביטוח העלוב הזה
שלא היה שם כשהתרסקתי
כשהייתי צריך.
סוכני מכירות ארורים של אלוהים
תרפו.
אני מסנן.
המנוי לא זמין.
דפקתם אותו מספיק.
אני לא מספיק טוב?
סבבה.
אז תפסיקו ליפיף
תגידו
אתה דפוק.
תפסיקו לגרום לי להבין ולחשוב לבד
שאני דפוק
תגידו בפנים
יא דפוקים.

אלוהים
תן לי כבר
תפסיק לחסום
אתה בראת אותי ככה
אז מה הטענה מה?!?
בראת כדי שאני אתמודד כל החיים
אני מתמוגג כל החיים
הרסת
לא חמלת.

שמישהי כבר תהיה!

חחחח איך לא הבנתי.כלה נאה

יש אנשים שאצלם החיים הם ישריםמשה

הם עוסקים בכל עניין לפי הגיל הספציפי שלו, וככה הם מתקדמים הלאה (או לא).

יש אנשים שאצלם החיים הם הפוכים. בגילאים צעירים הם עוסקים בעולמות של אנשים מבוגרים.

בעולם הגדול רואים את זה למשל אצל חבר'ה שלומדים בעתודה. הם צעירים מרוב הסטודנטים בכשלוש שנים, ואחר כך שהם מתגייסים הם הופכים להיות זקני השבט.

רואים את זה גם על תלמידי ישיבה שהתגייסו יחסית מבוגרים. מ"כ שלי (חייל בן 19) שפתאום מתמודד עם טירון בן 26 שמספר שאשתו חולה.

ושוב הם אאוט. זקנים מדי.

ברור שלא.משה

הרבה פעמים אנשים צריכים סביבה תומכת כדי להתמודד עם עניינים מסויימים. כשזה "מחוץ לסטנדרט" זה נהיה קשה הרבה יותר.

זה משתלט עלירק להיום

אם רק היה אפשר

לחיות בעולם של מותר ומותר

להשתחרר

להתערטל

לשבור כבר את הסכר הארור הזה ולתת לכל המים להתפרץ בכל הכוח שלהם

לשטוף את הכל

להציף

להתמלא

לקבל את זה

בשר בבשר

משיא לשיא

לא לתת לרגע להיות חסר

להתפוצץ ואז שוב להתפוצץ

להסתחרר מהכוח של זה

לאבד את הראש

לתחושות הכי נעימות

והכי חזקות

שיש לעולם הזה להציע

והוא רק מצניע

אני אגמור את חיי בתחושת פספוס

תמידית

כי כל הזמן זה לשלוט

לחסום

לעצור

דיייייייייי

עכשיו אני רוצה את זה

מי יעצור אותי?!

פשוט לשבור כבר לרסיסים

את כל המוסכמות הזו

וכל הקשקוש המוסרי

ופשוט להתמסר

להתמכר

להתפקר

עיניים נפגשות

לב גואה

קטנים הופכים לגדולים

מעצימים

יודעים לאן הדרך מובילה

ולוקחים אותה בכיף

לאט

ואז מגבירים מהירות

כי העוצמה הזו מחכה לנו

מוצאים

נעצרים לרגע

ואז

נותנים להכל לקרות

בלי מעצורים

פשוט שיקרה

לעזאזל המחר

לעזאזל העולם כולו

עכשיו טוב

עכשיו אני צריך את זה

עכשיו כולנו צריכים

וזה מה שבאמת משנה

זה מה שהעולם הקטן והדפוק הזה יכול להציע, אז למה לא לקחת את זה כבר?!?!?!

כנראה אני היחיד בעולם שחושב ככה

לא מצאתי עוד את הדרך

בודד בעולם

כמו אברהם

הולך לארץ שהבטיחו לי

אבל לא מצאתי אושר

רק ציווי אלוקי

ואני ממשיך ללכת

מכח הדפיקות האנושית

במקום לחתוך

וללכת לעצמי

אל עצמך אתה הולך.

אוףףףףףףףףףף

מילים ארורות, לא מצליחות להביע כלום.

עכשיו כולם חוזרים

ואני צריך להיות שוב ילד טוב

אז הנה אני חוזר

ולהתראות תחפושת

נפגש שוב בהתפרצות הבאה

כשארסן אותך

שוב

ושוב

עד שנפסיק לנשום

....שורקת

עבר עריכה על ידי שורקת בתאריך כ"ד באב תשע"ט 18:49

כואב נורא.

'יישורקת

ואו קראתי שוב וזה גזה חזק.
אתה כאילו הצלחת לכתוב עמום אבל בקריאה שנייה זה כזה ברור.

שמח שיש מישהי שמבינה סוף סוףרק להיום

Zzzשורקתאחרונה

עבר עריכה על ידי שורקת בתאריך כ"ד באב תשע"ט 18:50

...אבישג השונמית

-את ממש פסיכופטית
-*סוציומטית

**שוליינית

הוא רצה שאני יפתח, יספר. לא יכולתי. כי מה יש לספר.
אמרתי שהחיים שלי נהדרים כי הם באמת כאלה לעומת אנשים שנרצחה להם אחות ביום שמשי ויפה.

**שולייניתאחרונה

אל תעשי את זה. בשבילי.
סליחה, אני אוהבת אותך אבל כבר עשיתי את זה.

..עמירם

כן אמא, אני יודע שאני צריך לעשות את זה. אני גם רוצה. אבל לפעמים, אין כח.

אולי נפשי אולי פיזי, אבל אין כח.

אני צריך לנסות איכשהו למצוא נקודת זמן בתוך כל החוסר זמן הזה. קצת לחשוב עם עצמי, כאילו בחייאת, אני מתחיל ללמוד עוד שניה במקום חדש, לגמרי, אבל לא מאופס בכלל.

אשכרה חופש מנוצל, אולי מנוצל מדי. 4 ימים בבית, לא יותר.

תשלח לי ניגון שיעיף אותי!

..עמירםאחרונה

מזל שיש אוזניות בחיים.

ולהיעלם על הערסל במרפסת

^^אור נעים

כי מאחורי
שמי התכלת
המוארים
הממלאים
האם גם שם
יש עוד ועוד שמיים מוארים.
או שמא
מאחורי
שמי התכלת
המוארים
הממלאים
אגלה
גם
עננים אפורים
דהויים
מרוקנים.
והאם
מאחוריי
עמוק עמוק בפנים
אנשים מצליחים לזהות מה הם אותם הצבעים.
האם רואים הם המשך של
צהוב
מואר
בוהק
רענן
או שמא
מגלים גם צבעים שהם
לאו דווקא קשת בענן.
ואני
מה אני מגלה בתוכי.
ולרוב
מוצאת
שהצבעים אצלי
הם לא
כחול
ורוד
אפור
ועוד שלל צבעים ברורים
אלא לפעמים
הם פשוט
מעורבבים.
וכזו גם אני לעצמי,
לא תמיד מאוד ברורה
אבל אוסף של צבעים.
כזו אני
מורכבת
אבל מהרבה הרבה
צבעים.

אמ.רצה לאש

ללכת לנחם?

נראלי שלא. זה יעשה לי רע.

(לפעמים זה דווקא מה שמאפשר לעכל)סביון

ולפעמים גם זה לא.מתנחלת גאה!

אולי כןמשה

בניחום אבלים את רק צריכה לשבת בצד ולהגיד כן כן על מה שיגידו לך. זה תפקיד די מוגדר שאין בו הרבה מדי חופש לעשות פאדיחות אם יעשו אותו נכון.

שלא תדעו צער.

(חוזר בדיוק מהלוויה...)

אם זה יעשה לך רע אל תלכי.מתנחלת גאה!

את מכירה אותה?עמירם