כן אמא, אני יודע שאני צריך לעשות את זה. אני גם רוצה. אבל לפעמים, אין כח.
אולי נפשי אולי פיזי, אבל אין כח.
אני צריך לנסות איכשהו למצוא נקודת זמן בתוך כל החוסר זמן הזה. קצת לחשוב עם עצמי, כאילו בחייאת, אני מתחיל ללמוד עוד שניה במקום חדש, לגמרי, אבל לא מאופס בכלל.
אשכרה חופש מנוצל, אולי מנוצל מדי. 4 ימים בבית, לא יותר.
תשלח לי ניגון שיעיף אותי!