וואי
אבל זה מעיף אותי אלפי צעדים אחורה
אני לא שם
אבל רוצה לחזור לשם...
וואי
אבל זה מעיף אותי אלפי צעדים אחורה
אני לא שם
אבל רוצה לחזור לשם...
תשתקי.
לא לדבר. תשאירי את הפה שלך סגור.
הבנת?
אם לא, אני אסביר לך את זה שיהיה לך ברור!
תורידי את הראש שלך ותפסיקי להפריע.
עיניים אליי. תבכי תבכי. את רוצה את זה. את יכולה לבכות כמה שבא לך. זה לא מעניין.
put your hands behind me. I will fasten the leash around your neck if you disturb. Just put your hands on your sides. And let it. You love it
בא לי לקום מחר בבוקר ולשכוח שיש עולם
באלי להיות רק עם הקב"ה רק עם התורה
ללמוד ולשמוח
בלי לחשוב מה זה נותן לי
בלי לדפוק חשבון לעולם
אז הוא עזר לי
עכשיו מרגיש מיותר
כנראה גם ממנו צריכה להתנתק...
מרגיש לי שלא מתאים לי להמשיך.
אז לא.
ודי.
הייתי בסיבוב שערים
איזה דבר יפה זה
מה היחס הנכון לשמאלנים?
אני צריכה מישהו שבאמת מבין שיסביר לי.
ואם אני רוצה
זה עוזר לי?
לא.
מרגישה ספירה לאחור של החיים שלי
היום 5.
מה יהיה כשזה ייגמר?????
אני מפחדת לאבד את זה.
ויהיו דברים שאמורים להסיח את דעתי
אבל נראלי שרק יציפו יותר
אבאלהההההה
איך עוברים את זה??????
אני כועסת על עצמי כ"כ
הרבה יותר משהיא כועסת עלי
זה ייגמר מתישהו???
פתאום ההבנה הזו שנוחתת
מנחיתה אותי, יותר נכון
עופפתי
אני חייבת להתאפס
הצילוווווווווווו
איך אני עוברת את זה????????
עוד 5 ימים.
שיט.
אין לי כח.
מה עושים???????
אלוקייייייייים תעזור ליייי.
אין לי כח לכל העצבים האלה, אני לא מראה לאף אחד בעולם שאני כועס אבל מבפנים זה אוכל אותי ומכאיב לי, כאילו נוגס לי בלב ואז גורם לי פשוט ללכת הצידה ולבכות.
זה כאילו היה מתסכל בטירוף ומעצבן ולא יודע מה עוד אבל מצד שני פתאום שלחת לי משהו אחר שחיכיתי לו הרבה זמן משמיים וזה קירור אותי לגמרי.
ואני יודע שזה דפוק אבל זה מעצבן אותי שככה הכל התקרר, כי אני מחזיק הכל בפנים וכל פעם שאני נותן לזה בסוף הסחת דעת זה אחרי זה בפעם הבאה יהיה כואב עוד יותר ומתסכל עוד יותר.
אבל בריאת אותי ככה נכון? אחד כזה שמנסה להיות כאילו שום דבר רע לא מזיז לו רגשית, אף אחד לא יכול לפגוע בו או לעצבן אותו שלא לדבר על בכי שנראה שאין לו שק דמעות... אבל אני יודע שהמציאות היא שזה רק כלפי חוץ... מבפנים הכל שבור חוץ מהלב שכוסף ומחכה, וכל פעם מתסכלת כזאת אני מוצף געגוע והערכה עד כמה היא טובה וכל אלה שלישי סתם חסרי הערכה כלפיי, סתם מעצבנים שקמים מאוחר ואז מפילים עליי את האשמה שהם לחוצים בזמן, מה אני אשם קמתי בשש וחצי ועשיתי אפילו אוכל אז למה לכעוס ולצעוק למההההההה?????
בפעם הראשונה אני מבין למה כולם כותבים פה באלי להיעלם, כי עכשיו זה חצי מהתחושה שלי, החצי השני רוצה להישאר ולנצח, מי יגבור?
(הצד השני ינצח. אתה גיבור.)
לא בטוח בעניין הגיבור, אבל בטוח לוחם.
תודה 
שהסרטון ששלחת עם החיבוק הרגיש לי כל כך אני כי אני גם כזה אבל מבפנים לא מבחוץ, מבחוץ חיוך אבל העניין אומרות משהו אחר וכשאני רוקד ושמח כנראה שישר אחרי זה יבוא בכי מהיתפרקות על הבדיקה הזאת שעשיתי לעצמי בעצם השמחה הזאת.
אבל אני משתדל באמת לשמוח והאמת להיות החומת בטון הזאת שאני משדר כדי שאני אבין שזה האמת ושאף אחד לא יכול לפגוע בי כי אם מה שאומרים אמת אז אני אתקן את עצמי ואם לא אז למה להתייחס. אבל למרות זה זה קשה לי לשרוד כל מתקפת פתע כזאת על הרגש, וכשהחומה הזאת נשברת אני איתה...
ואז מרכיב הכל שוב כאילו לא נשבר ומחכה לפעם הבאה כדי לשמור על החומה הזאת עד כלות כוחי.
אמרו לי שזה נקרא הדחקה אבל אני לא מאמין שזה הדחקה כי להדחיק זה להתכחש למציאות, אני לא מתכחש אני פשוט מנסה לחיות מציאות שבה זה יהיה יותר טוב. מציאות שבה אני באמת החומת בטון שרציתי.
לא ספרתי היום בכלל את הזמן.
אני גאה בעצמי!!
יאללה
שלוש
שתיים
אחת
מתחילים
צריכה לשחרר אותו
להגיד שלום יפה ושיהיה לו בהצלחה ואיזה כיף לו שהוא מצא את שאהבה נפשו.
הוא לא יודע שמבחינתי הוא היה אהוב נפשי והסיבה שלי לקום בבוקר, כי הייתה שם תקווה, היו שם חיים שאחרי ואחזתי בו בכוח בזמנים הקשים שלי כשלא ראיתי כלום חוץ מפתרון סופי.
ואיזה מדהים זה לשחרר אותו עכשיו
לשחרר
להוציא ממני את האנרגיה המשכרת הזאת
לרצות לצאת לשדה, לדבר את המועקה, לדבר אליו, להגיד לו תודה על זה שהוא היה האיש שלי בחלומות ותודה על זה שהוא לא יחזור יותר כי אני לומדת להחזיק את עצמי ולא להישען על אחרים
תודה שאתה לא שלי
איזה כיף שאני משחררת אותך
מגיע לי משהו מדוייק ראוי אני טובה מגיע לי טוב
לשחרר
לשחרר אותך מהלב שלי
תודה
וואי מהממת את❤
לשחרר זה סופר קשה. בטח עם הרגשת השלמה שכזו
אין עלייך💗💗