איזה עולם
טעמתי ממנו טיפה וכבר באלי לבלוע הכל
פסיכולוגית זה ממש לא המקצוע שלי
איזה עולם
טעמתי ממנו טיפה וכבר באלי לבלוע הכל
פסיכולוגית זה ממש לא המקצוע שלי
אלוהים, אתה יודע, אם הית מתגלה היתי שואל אותך שאלה אחת, היתי שואל אותך אם יש סיכוי שאתה עוזר ליישב קונפליקט קטן בחיים שלי. כן, אני יודע, מקובל לחשוב שהיתי מבקש ממך את עשרת הדברות של 2022, או מקסימום ברוב חוצפתי את עשרת הדיברות של 2032. אבל לא, אני לא צריך את זה כרגע, זה לא משהו שמקונן לי במוח ומחורר אותו, יש דברים אחרים, מסובכים יותר.
סביר להניח שהשאלה השניה שלי אליך היתה - האם בזבזתי את השאלה הראשונה על פרש...
וסביר להניח שהיתי עונה גם בעצמי שכן....
אבל כרגע אני בטוח שזה מה שהיתי שואל -
###נואו דינמיקה-I'm good enough
עם קצת שקט ועומק, אני עוד אסביר לעצמי תשובה משכנעת, כזו שתצליח לחיות לאחר מבול אבני הביקורות, לנשום, והכי חשוב, אולי כמעט הכי חשוב, לבעוט. אבל בעיטה רכה, לא כואבת. כי אלו החיים.
ולגלות להם שאני הייתי פעם משהו,
והיום אני משהו אחר.
הסתובבתי קצת בשבת לבד. זה נתן לי הרבה זמן לחשוב. הרבה זמן להבין על מה שאפתי להיות פעם ומה אני בפועל, מה שאפתי להיות ומה אני שואף היום.
וזהו.
אני לא מה שחלמתי להיות, וגם הפסקתי לשאוף לשם. גם כי חלק מהדברים השגתי. יש לי שאיפות אחרות היום וזה בסדר.
שוב שבת בלי בית
בלי מקום
להיות.
אחרי חודש,
בלי מקום.
הייתי מהצד
פתאום קמה בבוקר,
וואלה לא
את בפנים אם חשבת.
אני גאה בו שהוא שלח.
זה חתיכת אומץ.
פפ איתך
סיבכת אותי)
באלי להיות גאה בעצמי.
ושלא התערבב לי השכל והרגש.
ושאבא פה בכל מהלך.
כי בלי החצי שנה הזאת כלום טוב לא היה קורה.
ועכשיו אני במקום אחר.
ותודה פשוט.
והלוואי שזה יהיה המילים הנכונות.
והלוואי שהכל יתבהר כבר ויהיה קל יותר.
בכל זאת טישטוש של שנתיים זה המון זמן.)
ואנחנו אחרי,
זה לא כזה נורא.
שבועיים זה יותר מידי?
באלי שהם יעצרו ולא יעברו)
מה עובר עלי???
להתחיל הכל מחדש,להיות שונים
להתחיל לזוז,לישמוח,ליחיות,לישאוף
ולמה להזיק,למה להתקע?
כמו תמיד
יודע לעשות רק רע
לה
ולו.
פפף ממ למה בידיוק?
למה אני לא יודע לאמר את הדברים הנכונים במקומות הנכונים
למה ליגרום לעוד רע
לעוד כאב
לעוד שקר להרוס לנו את החיים.
מצטער.
לדבר איתה זה עשה לי טוב,זה נתן לי קצת יותר שמחה ואור
יהיה קשה להחליט
לפחות שבוע לחשוב,עליה.
וגם אם נחליט שלא אז מקווה שנאהב ברמה זו או אחרת
וגם אם נחליט שכן מקווה שהפעם זה יהיה יותר בוגר יותר אמיתי שנצליח לבטא את כל הרגשות שבאוויר
והלוואי שדע לאן ליצעוד.
געגועים
אליה
לדיבור שלה
למבט.
פפף נחליט
ולמה הכל מסובך
פתאום אתה מגלה שכנראה יש פה איזה משהו.
בוכה לנו.
ומעיק לנו.
והיא חמודה.
באמת
אבל.
למה סיפרתי לה בכלל.
אני מאמינה בך בשבילך ואני תמיד פה כדי להזכיר לך את זה אם את רוצה.
רוצה לא. צריכה..?
לא יודעת.
די די די כבר.
אני עם שיר מפעם וזה גרוע ומציף אבל לא רוצה להעביר.
מזוכיזם.
אני רוצה שייגמר. הרגע.