חלומות נוגסים בי,
לא משאירים חלק ריק
נכון.
חלומות כבר לא קיימים בי
מכווצים בפינה.
כמו ניירת שלא ראוי אפילו למחזר.
רוקמת
טווה חוטי דמיון
יצירה שלא קיימת.
מכלה חמצן בעבורם
מחסירה פעימה
כמעט חנק
ולא.
בלילות הם נוקשים
ושקט
מצטופפים לידי
נמוגים בערפילי הבוקר
כמו ולא נועדו
להיות.
חלומות,
האם היו או היה זה
חלום?
חשבתי שכבר עברתי מספיק.
כבתחילהאחרונהבאלי לי להגמר כבר, על איזה מיטה ישנה. מברזל.
באלי להתפורר עד שלא ישאר ממני זכר.
באלי להכנס למיטה
לצאת שיהיה טוב
או לא בכלל.
נערך. שלא יהיה לשון הרע.
אני פשוט לא מעכל את מה שעשיתי
בזמנו
מסתבר שעשיתי רע
וזה מוזר לי לחשוב את זה
לחשוב שעשיתי רע למישהו
אבל רע אמיתי
כנראה
אין מה לעשות
וכנראה גם אי אפשר לתקן
אני מנסה שוב ושוב
דלת ברזל
יש עוד לאן לחזור בתשובה
ומוזר. וקשה. וכואב. וצובט. ושורף.
טוב. צריך אותך, טוב?
אוהבת אתכן יפות. בזכותכן אני קיימת.
הלוואי ויהיה לכן חיים מפוצצים בטוב ושפע גלוי.
מגיע לכן.
צריך אותך. בהחלט.
אני צריכה אותך.
אופ אמן שיהיה לך טוב בקרוב.
ואופ תלכי לישון..
אוהבת אותך ככ יפה שלי.
ואמן שיהיה לכולנו חיים מפוצצים בטוב ושפע גלוי.
לא מגיע לי כלום אבל שוין.
לכי לישון..
מגיע גם לך. כל כך.
סיבוכים סיבוכים
למה לא סיננתי מההתחלה.
למרות שזה לא באמת היה עובד.
למה להנחית עליי פרוייקטים שאין לי כח אליהם
יש לי מספיק דברים על הראש בחייאת.
זה היה נורא הזוי.
נורא.
וכמובן שהיא גם שאלה שאלות על סתם דברים
ומשקרים ואומרים כל מיני דברים מתחמקים
אבל כמו כולם היא עושה כזה- טוב, את מדברת ברמזים..
פיכ.
למה צריך להיות לי קשר אליה בכלל.
יואו.
עכשיו אני לא רגועה בכלל
ובכלל אני צריכה לישון ממזמן
להתקלח ולישון.
פף.
איזה יום הזוי.
אמאלה תזמון הכי גרוע שאפשר.
אם הייתי גומרת זה לא היה קורה.
פיכ.
מחר יש מגמות.
אולי נספר לה קצת ממה שעבר עליי היום
או שלא.
איןליכחאיןליכחאיןליכח.
קיבלתי החלטה.
[בינתיים]
אבל אין לי איך לעמוד בה.
לא ברור איך אני אחזיק מעמד.
לי אין כוחות.
אני רוצה לישון ולישון ולישון.
וזהו.
לא.......
אני לבד???
לא...
כן...יש למישו תשובה???
מישו איתי כאן??
הלוואי....
בשמחה שלימה כזאת
באמונה גדולה
יש עננים
שחורים
משפט גאוני
בא נצעק אותו.
עננים שחורים
קודרים.
הר ומדבר
זה סבבה לגמרי .
אבל בשביל המשל, זה מושלם
בוזאחרונהשבת מתגעגעת
זה צובט בלב
הכרחתי את עצמי לראות, לקרוא ולהיזכר
תכלס זה בקטנה- עברנו, עברתי החיים ממשיכים
בעיקרון כן אבל גם לא
עם כל מסכת האנטי שלי- זה כואב
אבל אני לא מרגישה
אז אני כן!
אני מתגעגעת לשם, אליהם
לאנשים
לריחות
לאוירה
לצבעים
זה חיים..
אז למה אני בורחת?
למה הכל נראה כאילו בעולם אחר?
מעורפל ורחוק ממני. כאילו זה לא הייתי אני אז.
כן הייתי אני רק אחרת. אחרת ממש.
אפילו לא שמתי לב איפה קרה השינוי הזה.
כבר לא עוקבת.
שתתנפץ הבועה הזאת.
העיקר לשכוח ולהדחיק- אבל למה??
היצור הכי ניפלא שראיתי בחיים,פשוט יצור מדהים
זה נגמר
לא להאמין.
תודה ששאלתם
וגם.
לא פשוט
הרצון לשלוח לך הודעה
כמו תמיד
ההרגשה שמשהו חסר
כאילו לקחו לך משהו מהידיים
ואתה עדין בתנוחה שאתה מחזיק אותו
עם מבט של תהייה
המחשבות של הנכון ולא נכון
הכאב משהכאבתי
החוסר
הפחד מההמשך
לאן
קפצת לבריכה
אבל לא בטוח שיש שם מים
הכל משמיים.
(כמעט) כולן
וריק ריק ריק ריק ריק
ועם זאת
אני מרגיש נורא לבד
אני נהיה יותר חלש...
חרטה?
אין.
אבל האופטימיות. נמוגה
הלבד הזה
צעדים לא נכונים?
להיזהר.
להיזהר כן אבל לעשות.
אולי להתחיל לצעוד
יש בכלל דבר כזה?
מקווה שזה הדבר הנכון.
ה' אולי זה עוד ממה שאני צריך לעבור בדרך.
שיהפוך חולשה לעוצמה גדולה.
תודה שהייתם.
ה' איתי.
היד שלי נראית כמו..
האמת אין משהו שדומה לזה.
ואני רק מחמירה את העניין.
בואו נהיה סתומים עד אינסוף
וזהו.
כואב לי.
כואב לנו פסיכי.
זה הזוי כבר כמות האנשים שקשה להם בעולם הזה.
אלוהים,
די.
אופ.
די.
טוב.
אני לא אגמור היום.
אולי.
אבל אולי נעשה עוד דברים סתומים.
אולי.
אני רוצה לצרוח.
אבל אני אסתום.
כמו ילד טוב.
עד הסוף?
מתגעגעת...אבל הוא נהנה לעשות את זה בכל חור
מתגעגעת...אחרונה