ואני מרוצה. מאוד.
לא קרה היום רוב מה שתוכנןמשה
אל השגרה.הר ומדבר
קצת לפני מנחה אני עוצר.
לקראת השגרה, הכבידה.
מחכה קצת שהלב יהיה חזק כמו בטון,
ולא אטום כמו בטון.
חזק כמו היציקות של הבית.(איזה כיף!)
שיתקתק כמו המדפסת בבית ספר. מכונת יריה.
לא כמו המדפסת החורקת שפה, למרות שהיא חדשה.
להתעלם ממה שקרה, ולהמשיך קדימה.
אל השיגרה.
..מתנחלת גאה!
שיהיה בהצלחה רבה!
..בתוך בני ישראל
עבר עריכה על ידי שמש וסערה בתאריך ז' בחשון תשע"ט 07:40
בהצלחה לך.אתה כותב יפה. ואמיתי.
תודה רבה!הר ומדבר
דוגרי. אוסף מחשבות.הר ומדבר
לצרוח ולהגיד את האמת בפנים.
לצרוח. שיבהלו.
כן, אני רציני.
שיתחשבו באחרים.
שיש אנשים מוזרים.
שאין לכם מושג מה עבר עליו, ולי כן.
ואם זה היה מישהו אחר הייתם מסכימים בכיף.
הוא גם לא מזיק, מנסיון.
אפשר להגיד דוגרי.
ולצרוח. וכמעט לרצוח.
עם דמעות בעיניים.
ופתאום כולם מסכימים.
כשזה יוצא מבפנים.
לפעמים אי אפשר להיות אדישים.
צריך פשוט לשב ולנגן בחליל.
וואו..זמרת מיוחדת
..הר ומדבר
ואם רק תדעו מה הוא עבר
בטוח תחבקו אותו
העיקר שיבוא
באלי לצעוק לכם
רק שאני
עם יד על הפה
ואני סבבה,
והוא מחפש את עצמו
אגוהר ומדבר
תנו לי לבד, הוא צועק.
הבעיה שזה בצעקה.
בא להרוס הכל,
בגלל הפוזה.
האגו שלי.
שיראו מי שר.
יותר נכון מי מזייף.
מדבר בעצבנות,
ומעצבן אחרים.
להרוס להרוס,
ועוד פעם להרוס.
אני כותב מדם ליבי.
בוכה.
והם ממשיכים.
שולחים חיצים.
לפוצץ.
כאילו שאני עשיתי דווקא.
הם הדווקא.
להירגע.
מכניס אוויר. ומוציא.
פתאום האגו מתפוצץ.
בבום.
שנעשה מה שבא לנו.
אני מנגן לי בחליל.
וואו.זמרת מיוחדת
אתה כותב יפה ונוגע
זה מדהים.מתנחלת גאה!
אוסף את עצמי.הר ומדבר
מביט באדמה הרטובה תוך כדי ביס אחרון.
לקחת עלי תיק גדול וללכת.
איזה דברים משמחים, ומעייפים.
אני צריך להתפלל על זה.
שרשור שנכתב ברובו לפני שהלכתי לישיבההר ומדבר
כשחיפשתי את עצמי איפה אני.
כל שבוע
בנקודת החיבור
בין הבית לישיבה
משהו נתקע
לעזוב את המדומה
העולם הווירטואלי
להתנתק לגמרי
ולהיכנס לעצמי
מסרב לעזוב
ורוצה להתנתק
מדדה בעצמי
עד שאין ברירה
צלילים של בוקרהר ומדבר
עבר עריכה על ידי הר ומדבר בתאריך י' בכסלו תשע"ט 12:01
כל יום ראשון
השירים מכים בי
צלילים שנכנסים לנפש
כשכל הבית
מתמלא קולות
ואני לבד עם הצלילים
כשהווליום עולה
ואני בהיי
בשקט רעשני
פלייליסט מגוון
שלא שמעתי
הרבה זמן
לעשות תרגילים זה כיף לפעמים.
;;;;הר ומדבר
הנסיון הזה
נסיון קשה
בדווקא. לעצבן
את עצמי.
את אלוקים.
את כולם.
ועוד יום לבכות.
להתבוסס בדם.
של עצמי.
של כולנו.
ולברוח
רחוק.
..מתנחלת גאה!
מדוייק.
תודה.הר ומדבראחרונה
אני יותר מידי גאה בעצמיפיצוחית
||לרקוד
..לרקוד
..רגע שלם
הנשמה שלי כואבת.
עם ישראל.
שוב להפגין חולשהיחידי
עד מתי. זה לא תורם לי
חנוכה. חג חשוך.מדבר הלב.
כל החג לא אמרתי לא על הניסים ולא הלל.
איזה ניסים ואיזה ריסים..
רק בימים ההם. בזמן הזה? לא.
פףף.
..שפיות
לא מצליחה להפסיק להקיא
אלוהים די
בבקשה די
שונאת לילה. כואב לי. הפחדים סוגרים עליי
ואין לי כח לעשות עם זה כלום
אלוהים די
בבקשה די
שונאת לילה. כואב לי. הפחדים סוגרים עליי
ואין לי כח לעשות עם זה כלום
כן.לעבדך באמת!
תפגעי בי.
תגעי לי בנקודות חולשה.
פעם,
אחר פעם.
כל רגע.
וביום אחד.
תגערי. בי.
תכאיבי.
את טובה בזה.
תהרגי אותי מבפנים.
תייסרי לי את הנפש.
כן, בדיוק בנקודות בהן אני סובלת.
התחננתי שתפסיקי.
צעקתי ש די.
הסברתי לך שזה מכאיב לי.
אבל את כנראה לא מבינה.
מה חטאתי לך?
זה מדאגה?
יופי.
עדיף שלא תדברי.
תגעי לי בנקודות חולשה.
פעם,
אחר פעם.
כל רגע.
וביום אחד.
תגערי. בי.
תכאיבי.
את טובה בזה.
תהרגי אותי מבפנים.
תייסרי לי את הנפש.
כן, בדיוק בנקודות בהן אני סובלת.
התחננתי שתפסיקי.
צעקתי ש די.
הסברתי לך שזה מכאיב לי.
אבל את כנראה לא מבינה.
מה חטאתי לך?
זה מדאגה?
יופי.
עדיף שלא תדברי.
;;ממשיך מכאן.
אלוקים
למה זה מגיע לי?
למה?
זה קורע לי כל נים בנפש
אני קורסת
איך מתמודדים עם זה עכשיו?
אין איך לממן לימודים
איך לממן חתונה
כל החיים משתנים עכשיו
אולי אני מגזימה
אבל ככה זה מרגיש לי
למה?
למה לעשות דברים כאלה באמצע החיים?
למה דווקא לי הוא בחר לספר?
למה להרוס דווקא לי את היום?
לעזאזל
זה לא החנוכה שדמיינתי
זה לא החיים שדמיינתי
אין לי כח יותר לכלום
באלי פשט לוותר על הכל
ולעזב את כל מה שבניתי
בשתי ידיים
בעמל רב
לעזוב
ליפול
עמוק
מטה
למטה
לעזוב את השאיפות
לעזוב את המטרות
לעזוב עבודה
לעזוב לימודים
לעזוב את אמת
לשחרר
לדאוג מדברים מפגרים
ולא מדברים בעלי משמעות
כי אם אני עוזבת את כל הלמעלה
החיים הופים לכלום
ואז הדאגות הם גם מטומטמו.ת.
אם אני נשארת עם זה- הדאגות אמיתיות,
הוהו כמה אמיתיות
והם רק הולכות לגדול ולגדול
ככה זה
קל לחיות בשקר
האמת קשה
עד עכשיו לא הרגשתי את זה ככה
עכשיו פתאום, זה נפל
אבל אני לא מסוגלת לעזוב
זה כ"כ מפגר
אני מרגישה דפוקה לעזוב
אני באמת לא מאמינה בזה
אמת מידי בהירה לי אני לא יצליח לעזוב
וגם אין לי במי למרוד
שום דבר לא מניעה אותי לעשות דבר טיפשי כזה
נשאר פשוט
להתמודד
לוותר על החלום להתחתן מתישהו בקרוב
לוותר עליו כנראה
לוותר על עוד כמה דברים כואבים
וגם להתפלל, נכון
|מתפרץ בבכי|
למה זה מגיע לי? לנו?
למה אלוקים. למה
מערכת ייסורים
אין לנו כח. אין לנו כח. מה יהיה איתו? יהיה אותו בכלל?ממשיך מכאן.
אלוקים.
ונכתוב מהפצלש של הפלצש. זה מגניבזר לעצמיאחרונה
נראלי שאנחנו קצת יותר בסדר
יהיה טוב
השאלה מתי ואיך,
אבל יהיה
קפוא לי
ולא באלי להיות שם אב לאני משתמטת וזה סתם חבל
והיא עשתה לי טוב בלב
ועד שפגשתי אותה הייתי פח זבל
ה יעזור לנו
קפוא לי.מלכות דקדושה
שום דבר לא מצליח לחמם אותי.
כי
הקור בא מבפנים.
קשה לי כבר, אוקיי?
כואב לי.
ועייף לי.
רצח.
ואסור לי לפגוע
והלחץ הזה
והאיפוק שלוחץ עליי
רק אם אני אעשה את זה הוא ישתחרר
ואסור.
טאטע.
אין.
לי.
כח.
אבל אני עדיין רוצה טוב.
..מלכות דקדושהאחרונה
נכשלתי.
פעמיים.
מטומטמת.
למההה.
(היא התארסה
וזה לא מזיז לי
ואני אוהבת אותה באמת
אבל.
טאטע.)
××לרקוד
איזה מדהים זה
שפתאום קר
וחושך ואור לשניה
כמו פלאש של תמונה
ואז רעש חזק שמפחיד ילדים
ופתאום הכל שוטף הכל
ואנשים בורחים הביתה
ומים זורמים בירידות של ירושלים
מטריות רצות להספיק את האוטובוס האחרון שלא ייתקעו בקור
ומעילים וכובעים שמחים כי יש בהם שימוש
וידיים בכיסים
וחם בפנים
משפחה שלימה סביב משחק קופסא
וההסקה פועלת
ונעים שם
ופתאום ריק בחוץ
חתולות מתחבאות בפחים
הציפורים כבר נדדו רחוק מכאן
חוץ מכמה נערים
ונערות
פורעי חוק
שלא מפחדים להתלכלך קצת
שעמדו שעות בטרמפים
משחקים עם המזל
מדלגים בין שלוליות
צוחקים עושים שטויות
פורקים את הכאב בדרך שלהם
לכל אחד שם יש סיפור
יש ברק בעיניים שרוצה לטעום עוד
הם אין להם גבולות
צועקים על אלוהים שיוריד עוד גשם
יותר חזק
ויש עלים על הרצפה למרות ששלכת זה בסתיו ועכשיו בכלל כבר חורף
איזה מדהים זה
שפתאום קר
שפתאום קר
וחושך ואור לשניה
כמו פלאש של תמונה
ואז רעש חזק שמפחיד ילדים
ופתאום הכל שוטף הכל
ואנשים בורחים הביתה
ומים זורמים בירידות של ירושלים
מטריות רצות להספיק את האוטובוס האחרון שלא ייתקעו בקור
ומעילים וכובעים שמחים כי יש בהם שימוש
וידיים בכיסים
וחם בפנים
משפחה שלימה סביב משחק קופסא
וההסקה פועלת
ונעים שם
ופתאום ריק בחוץ
חתולות מתחבאות בפחים
הציפורים כבר נדדו רחוק מכאן
חוץ מכמה נערים
ונערות
פורעי חוק
שלא מפחדים להתלכלך קצת
שעמדו שעות בטרמפים
משחקים עם המזל
מדלגים בין שלוליות
צוחקים עושים שטויות
פורקים את הכאב בדרך שלהם
לכל אחד שם יש סיפור
יש ברק בעיניים שרוצה לטעום עוד
הם אין להם גבולות
צועקים על אלוהים שיוריד עוד גשם
יותר חזק
ויש עלים על הרצפה למרות ששלכת זה בסתיו ועכשיו בכלל כבר חורף
איזה מדהים זה
שפתאום קר
..מתנחלת גאה!
הכתיבה שלך עושה לי טוב.
זה ככ יפה תודה.
זה ככ יפה תודה.
תודהלרקודאחרונה
הקדושה הזאת.רוקדת בגשם
רק שלא כאן ולא אצלי ומעבר לגדר ואי אפשר לעבור.
והתסכול הזה
והתסכול הזה
לפעמים אני לא מפסיק לעשות ולפעולאודה ה'
רק כדי לא להתחיל לחשוב
__לרקוד
__לרקוד
איך הלב מנותק.
__לרקוד
__________
טוב. לי.לעבדך באמת!
תודה אבא.
..בזמני החופשי
איזה
פחד
בכל מצב אחר
לא היה לי קשר לדבר הזה
צריכה פשוט לעזוב
פחד
בכל מצב אחר
לא היה לי קשר לדבר הזה
צריכה פשוט לעזוב