קשה לו לאחוז שמגיע לו טוב
שהוא ראוי לזה
שאני נותנת לו.
הוא חושש שזו מלכודת
הוא מתנגד עוד יותר
ולוקח לו זמן להבין שהכל בסדר
וזה לא מאיים
זה פשוט טוב. טוב פשוט.
של השלמה
של קבלה
של הבנה
של הכלה
של הקשבה.
והוא מקשיב.
באמת שהוא מקשיב.
הוא כ"כ התנגד לפני כן
עוד יותר מתמיד
ולאט לאט שחרר
הייתי צריכה לחשוב על זה שזה מה שיקרה
אם בדבר קודם זה היה כך
למה שפה זה יהיה אחרת?
אבל הוא מקבל באהבה
לאט לאט הוא יפנים שהוא ראוי לטוב הזה
שמותר שיהיה טוב
ורצוי שיהיה טוב
והוא משתחרר
התחלה מתכווץ כולו
מפחדת להרפות
ולאט לאט נותן בי אמון
ונפתח
ומרפה
ונרגע.
