זהו, החופש התחיל. לקחת נשימה עמוקה, ולהרפות.
יש רוח טובה בחוץ. אני אוהבת את האווירה של הבוקר כשהוא שקט.
אבל דווקא השקט הזה, הוא גורם לי לחשוב קצת.
יש תחושה של משהו קצת לא ברור. משהו מוזר.
השנה זו השנה הראשונה בלי תוכניות מסודרות, וזה מוזר לי ממש.
אז צריך לחיות. לצאת לטיולים וכאלו.
ומה עוד? אין.
רוצה לפעול והכל, אבל אין כח ורצון להשקיע. ובכלל, עדיין לא קלטתי שאני כבר בתוכו..
ורציתי לעשות שיעורים, לארגן וליזום ובאמת שיהיה כיף..
אבל הזרימה היא שואפת לאפס.
ואולי, אולי נכתוב ונתחיל לארגן? יש לי חופש שלם לפעול ולהפוך.
ואולי, אולי ניקח אומץ ונספר לה?
היא תעזור מאוד!
אבל.. גם תדרוש. ותחייב. ואני רוצה אבל לא רוצה.
ושכחתי. יש לי ללמוד בע"פ עד סוף היום 5 שורות! פפ, רעיונות מוזרים.
פתאום הבנתי אתמול כשלא היה לי כח ללמוד בע"פ, למה לא כולם אוהבים את מה שאני אוהבת ולמה זה לא מלהיב כ"כ אנשים.
