זה בטח בערך עכשיו.
אולי קצת יותר מאוחר.
מקווה שילך טוב בע"ה
זה בטח בערך עכשיו.
אולי קצת יותר מאוחר.
מקווה שילך טוב בע"ה
לא נורא.
אבל כבר אין מה לעשות עם זה.
רק לאכול את הדייסה שבישלתי.
מותר לי.
ואף אחד לא יגיד לי לא.
נכון.
אבל מותר לי. באמת שמותר לי.
מותר לי לבכות.
מותר לי לפחד.
מותר לי להתפרק.
ומותר לי לטעות.
הוצאה של משרד החינוך,
חוברת קטנטנה מאוירת ללימוד התלמיד את זכויותיו.
לפעמים אני קולט כמה היא הייתה נפלאה, כשעולים בי משפטים קצרים ממנה.
העלית בי אחד.
"זכותי לטעות!
אחריותי,
ללמוד מן הטעויות שלי."
47 שנים למותו.
כל מה שאנחנו יכולים זה לקוות.
לא באמת.
אנחנו יכולים יותר. הרבה יותר. לפעול בהיגיון וברציונליות, ללמוד מפעם אחת לפעם הבאה, מההצלחות ובמיוחד מהטעויות, לאט לאט אפשר לסמוך על עצמנו ביותר ויותר דברים.
ואז,
אנחנו יכולים לא רק לקוות, אלא גם להאמין..
נכון לא
חכם לא חושבת
טוב עוד לא יודעת. נראלי שלא.
שוב, אני לא באמת בעד דיבורים באוויר....
הייתי עושה זאת לא מעט בעבר, זה עזר לי, נקודתית, להרגיע את שטף המחשבות, כביכול לסדר אותן,
אבל פתרון זה לא.
הגיוני זה לא מאוד.
אבל אי אפשר להחיש את הלמידה הזאת.
מהניסיון על הבשר...
כן.
ואני שמחה שניסיתי
אין לי מושג למה את מתכוונת ועל מה את מדברת.
אני לא יכול לעזור לך... אולי אף אחד חוץ ממך לא יכול.
בכל מקרה אני עסוק מדיי בעצמי.
אמ,
שבוע טוב נראה לי
כ"כ הרבה זמן בלי שירים.
זה קשה כ"כ...
מנקה קצת את הנפש.
ישנן צרות גדולות יותר...
נכון.
אבל השירים הם שעוזרים להתמודד עם הקשיים האחרים...
נס שהשבת הזו עברה יחסית בטוב. בלי *יותר מדי* טריגרים.
מה בשלושת השבועות? נקווה שמותר לי לשמוע.
מאחל לך הצלחה.
השירים הם עזרה קטנה יחסית למה שאפשר לקבל.
משתיקים לנו את הקול שלא מפסיק לדבר בראש,
מסיחים את דעתו ממנו.
זה פלסטר. לא טיפול עומק.
לעניות דעתי
תודה.
צודק. זה פלסטר. אולי גם מנקה קצת. אבל לא מספיק.
ללא ספק כלי חזק.
אבל מתעתע.
אף אחד לא אומר ולא יגיד שזה רע,
אבל השכל הישר של אחד יבין,
שברגע שזה הופך לתלות,
לא משנה במה מדובר,
זה רע...
שוב.
אבל עוד מעט כבר לא.
שום דבר לא.
אבל אחר כך כן.
זו הבעיה בדברים האלו
מה יקרה בפועל? עוד לא יודעת.
הלוואי והייתה מצליחה לזכור
שהחיים שלה קצרים,
שהיא צריכה להמשיך באור
תמיד תדעי להכניס את הנכונים לחייך
ואל תבזבזי על אף אחד שלא שווה את זה
מאמצים שלא נדרשים מכוחך
אני מקווה שאת כבר יודעת
שהבחירה שלהם היא לא שלך
אחרי שניסית, זה בידיים אחרות
זה לא בגידה, זו רק אמירה
הלוואי ולא הייתי יודעת, הלוואי והיא היתה נקלחת בחזרה
אבל האמת היא חזקה,ומעמידה מראה
תזכרי,תזכרו, דברים כבר לא יחזרו להיות אותו דבר בחזרה.
נסיכה יפה אחת
הגיע הזמן להתקדם
עם כל הכאב
שניהים
בלי כוונה
במקום אחר.
קחי את עצמך, תפסיקי לצפות
ותשתדלי בחיים
לא להיות אחת כזאת.
לעולם לא להיעלם לאנשים שזקוקים לך
תשארי האור
של כל מי שימשיך לרצות בך
רציתי לכתוב, רציתי להעלות
אבל כל דבר מרגיש ריק. חסר.
מה יהיה על כל המצב הזה
עייף מהחיים
עצוב מהעשן
עוד צביטה, בעיטה,ועוד אחת
אלך לי להצטמק בפנים,
כבר כמעט לא שולחת.
(ולפעמים אני קצת עייפה מלכאוב
מלהציג שלא כואב
מלשמור על טאקט,ולא לכתוב.)
הלוואי ואצליח,
להיות תמיד בשביל האנשים שזקוקים לכך
שאהיה הפינה המוגנת
של כל מי שימשיך לרצות בכך.
תודה על הכתיבה
נגע בי
❤
לא רוצהההההההההה
מעט מדי דמעות נשפכו
על חוסר הכאב הזה
שאין אותה
ויש מיטה
איך כרית מיובשת
שלחנו ידים
ניסינו להיות
חשבנו הכל נאסף
הכל אהבה
מותר לחוות
אל תוך הלילות
שוקולדים עוגיות
העייפות בנסיעות
מחכה להודעות
לא שומעת חדשות
רק רוצה שוב לנסות
ועכשיו הרגליים קרות
אותם העיניים כבויות
שוכח את כל הסיבות
איך בשש-בש מנצח
שמלה לבנה
חתן השנה
סוגר תצבא
תורה
להיות הכלה
בסרט אימה
דמיון לא מופרע
שובר את ליבה
עוד לגימה
בבוקר נתפקח
FireBushאני מתפלל על הילדים שלי
שלא יירשו את השריטות שלי
שיחבקו אחד את השני
אמן שיהיו בריאים תמיד
אמן אמן אמן על הילדים שלי
שלא יירשו את השריטות שלי
שיחבקו אחד את השני
אמן שיהיו בריאים תמיד
מפחדת לאבד את זה.
מפחדת לאבד את עצמי.
שוב.