המשפחה שלי מפורקת
כולנו שרוטים וכל אחד מנסה לשרוד בדרכו
אבל הבית שבור
אני יודעת שיש צרות גדולות יותר ושאפשר לראות את מה שכן יש
אבל ברור שחייב פה שינוי או ריסטארט
ולאף אחד אין כבר כוח
אני מרגישה אבודה
המשפחה שלי מפורקת
כולנו שרוטים וכל אחד מנסה לשרוד בדרכו
אבל הבית שבור
אני יודעת שיש צרות גדולות יותר ושאפשר לראות את מה שכן יש
אבל ברור שחייב פה שינוי או ריסטארט
ולאף אחד אין כבר כוח
אני מרגישה אבודה
מבחוץ אני אחלה אבל בפנים לא אותו דבר
אנשים אומרים עליי דברים טובים
למרות שאני לא רואה בעצמי טוב בכלל
לא צוחקת שהציעו לי שמונה הצעות השנה
מרגישה עשירה
לא יצאתי עם אף אחד מהם אבל עדיין...
אבל עכשיו אין לי כוח
מאוכזבת וגם עצובה
ורק שוקעת בזה יותר כי אני לבד
ובמקום לקום או להתנחם איכשהו
אין לי כוח לעשות שום דבר
ההורים שלי נראים לי רעים
למרות שתמיד דיברתי להגנתם
ואני יודעת שהייתה להם כוונה טובה
והם לא אשמים במצב
זה פשוט כי אין לי כוח להתפלל או לחזור בתשובה
ואני לא מצליחה לעמוד במה שאני רוצה לשנות
מדהים איך רק הבנתי את עצמי וחזר לי קצת הכוח
זה זמן להשתנות
ויש לי רשימה שלא נגמרת של דברים שהתחייבתי לעשות
והנשמה בוכה כשמדברים איתה פחות
שלי היא מפגינה, יוצאת לרחובות
היא מחכה שאשים לב אז היא הולכת וחוזרת
צועקת בקולות עד שאשמע מה היא אומרת
אולי שלא אשכח אני אקשור עליה סרט
כשתבוא אני אשאל אותה אם כל זה רק חלום
מי אני היום ומה זורם לי בדמי?
האם אני בחרתי או החליטו במקומי?
ואיך אני תקוע כבר שנים בתוך הגוף הזה???
ולא מכיר את עצמי, אם לא אני דפוק אז מי?!
איך אני מרגיש, אם לא אני אז מי ישאל
מי יסביר לי מה מפחיד אותי, ממה אני נבהל
ומה קרה ללב שלי מאז שהוא נפל
הוא לא פועם, שווה לבדוק אם הוא עובד או מקולקל
כמה מאבקים
די כבר
רוצה לפרוש
ואני עם כ"כ הרבה אנשים
הממ תני לי לחשוב על זה..
לא!
זה עוד תקף?
לא רוצה!!!!!!
הא סבבה הייתי בטוח זה כמו דיווחים וכל מיני כאלה ואז עשו לי סריקה של התוכן שכתבתי עד עכשיו
🫣
נמאס לי.
באמת שנמאס לי.
באלי לקרוס לתוך ידיים של מישהו
לדעת שלא לבד
שהוא שם בשבילי. מחזיק אותי עד שיהיה לי כח לעמוד על הרגליים.
זה לא יקרה. נכון?
אולי שיגידו לי שזה לא יקרה?
שלא אצפה. שלא אתאכזב.
שרדתי את השבת הזו.
איך? לא ברור.