פורום בת מלך - פנימה (עמוד 1)

בהמשך אם יפריע- מקווה שהוא יפתח את הדברים בעדינות ואת תחשבי עד כמה את מסוגלת או לא מסוגלת.

אגב, יש גם גברים שלא מפריע להם שיערות בגוף. 

אח"כ בעלי אמר שהוא יאהב אותי ויהיה לו כיף בכל מקרה אבל הוא מעדיף שאני יוריד

ואני חשבתי שבעיקר אין לי כוח להתעשקות עם להוריד כל פעם אבל אין לי בעיה להוריד כעיקרון

אז הלכתי לליזר והיום אני ממש מרוצה נוח לי בפער מצד שני לא לייזר אין סיכוי שהייתי מורידה

ורק לשם איזון בעלי אמר את זה גם לגבי שערות בידים ושם דווקא אני מעדיפה לא להוריד גם לא עם לייזר

אני אוהבת את השיערות בידים שלי ומעדיפה ככה

והוא עדיין נמשך אלי 100%

קודם כל כי השערות לא סתם נמצאות שם, הן מיועדות להגן,

דבר שני זו התעסקות אולי לא נעימה כל כך, ואם זה לא מפריע אז למה לעשות את זה

ומשערת שיש עוד כמה אפשרויות.

ולא אמרתי לבעלי כלום לפני.

בלילה הראשון גיששתי איתו אם זה מפריע לו, אמרתי לו שהורדתי שערות בבית שחי וברגלים לכבודו אבל שם זה כןאב קצת, אבל אם הוא ירצה אני אוריד. הוא לא הבין מה השאלה בכלל ואמר שבשום אופן הוא לא רוצה שאני אסבול בשבילו..

ובואי שגם לגבר יש שערות בכל מני מקומות..

וכמו שכבר כתבו לך פה, יש ככ הרבה התרגשות אהבה ושמחה בלילה הזה, שלא בטוח ששמים לב, ומתמקדים בעיקר בטוב אחד של השני

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול ❤

משהו כזה

לא במים חמים

אם יש כח לכבס ביד אז עדיף

לא להכניס למייבש

חשוב גם ללבוש בצורה נכונה, לא ללבוש כמו חולצה אלא לשים כתפיות ורק אז לסגור מאחורה

זה ממש רטוב כי ביד הסחיטה לא טובה וזה ירטיב את הרצפה..

בינתיים מכבסת במכונה ( אמא שלי מכבסת אם רוצים לדייק) וזה סבבה בלי עין הרע😅

התכוונתי שאני מעדיפה את המבנה גוף שיש לי ולא מבנה גוף גדול..

אני גם כ"כ פחדתי מזה לפני כמה שנים ועוד יותר לפני החתונה,

וב"ה זה אחרת ממה שזה נראה.

זה שאלה מורכבת שנוגעת בהרבה נקודות מאוד אישיות ורגישות אצל כל אחד, כמו הקשר שלי עם ה', הקשר שלי עם הגוף שלי, הקשר שלי עם בעלי, המחויבות להלכה, ועוד ועוד עוד.

ובגלל שזו שאלה מורכבת,

התשובה שלה מורכבת אפילו עוד יותר, ובטח שהיא משתנה מזוג לזוג,

לכן אני לא חושבת שיש איזה תשובת מחץ מטורפת שתגרום לזה להפוך לפשוט קל ונחמד כל הזמן.

מה שכן, אני יכולה להגיד לך משהו שמחזק אותי מאוד בכל התקופה שאנחנו אסורים. אנחנו ב"ה שמרנו נגיעה ממש, נלחמנו על זה בשיניים ונגענו פעם ראשונה בחדר ייחוד, וכל פעם שכ"כ קשה לי הריחוק מבעלי אני מזכירה לעצמי (לפעמים גם לו) שבחרנו אחד את השניה בלי טיפה של מגע, והחלטנו שטוב לנו לחיות ביחד עוד לפני שהרגשנו כמה מתוק זה שהגוף מעורב בזה גם.

בע"ה תתפללי על זה, ששמירת ההלכות והתורה, ומתוכן הלכות טהרת המשפחה בעיתו ובזמנו יהיו מתוך אמונה, שמחה ומתיקות!

לא לבנות על הריון או על מניעה.

מה קורה לזוג שמצפה להריון כמה זמן ולוקח זמן?

הם עוד לא בהריון ולא על אמצעי מניעה.

ויש אמצעי מניעה לא הורמונליים שהרבה נשים מעדיפות כדי לשמור על הבריאות שלהן ואז הן מקבלות מחזורים טבעיים בלי יכולת להאריך כמה שהן רוצות.

אישית, גם אם אני לוקחת גלולות אני משתדלת לא להאריך יותר מדי. כי אני מאמינה שה' ברא אותנו בצורה בריאה כך שיהיו פחות או יותר שבועיים- שבועיים וזה לא סתם

ולשאלת הפותחת- זה קשה ואפשרי.

הקב"ה לא מביא לאף אחד ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.

זה מביא ברכה כל כך גדולה לבית, כל כך הרבה אור והתחדשות על אף הקושי.

ויותר מהכל- זהו רצון ה'.

אני חושבת שכרגע זה נשמע לך הזוי ואת מזועזעת כנראה כי גילית את זה עכשיו.

אני מניחה שעם ההפנמה ובטח עם הנסיון דברים יראו אחרת.

כנשים, יש לנו צורך להתכנס קצת לפעמים ולהיות עם עצמינו מדי פעם- בטח בזמן הווסת.

וגם לגברים כמובן, טוב הריחוק מדי פעם

אלא אם כן יש דימום חריג.

בגדול- לא אמור להיות אף דימום במהלך ההריון, ואם יש צריך למהר לבדוק.

למעט בתחילת ההריון- שם יכול להיות מעט דימום מהשתרשות הביצית המופרית ברחם (ולא לכולן יש דימום השתרשות)

ובסוף ההריון- שדימום יכול לבשר על תחילתה של לידה, ואז צריך לרוץ לבית חולים.

ויש סגולה בסוף ההריון לטבול, אבל זה לא חובה אלא סגולה ולא כולן עושות את זה.

@ענבל

@מקום בעולם

בהתחלה גם לי לקח זמן להתרגל לזה ולקחת את זה בפשטות.. אבל באמת זה נפלא. אנחנו רגילות לראות את זה כלא צנוע, אבל לא צנוע לא אומר שזה אסור, זה פשוט אומר שזה סוד אינטימי וטהור, שמאפיין קשר עמוק מאוד בין שני אנשים (כמו שאוריה מבורך מסבירה נורא נורא יפה..).

שיר השירים זו מגילה בדיוק כזאת - היא מספרת על הקשר העמוק והטהור שבין עם ישראל לקב"ה, והביטויים האלו הם חלק מהקשר הזה. שתבינו כמה קשר בין איש לאישה זה דבר גדול, עד כדי כך שנעזרים בהשוואות אליו כדי לתאר את הקשר שלנו עם הקב"ה.

בכל מקרה, בוודאי שכדאי ללמוד את המגילה יותר לעומק כדי שתביני מה את אומרת (אם כי למיטב ידיעתי זו מגילה מאוד מאוד עמוקה שגם אחרי שלומדים אותה לא מצליחים להבין הכל).

בהצלחה!

או רק כי לא נעים לך?

אם זאת הנחיה זה משהו אחד, אם זה מחוסר נעימות אולי כדאי שתחשבי טוב טוב אם את באמת רוצה.. מפשעות זה לא כ"כ נעים להוריד, והרופאה ראתה כבר הכל.. 

בשורות טובות נשמה

המחזור שלי לא היה סדיר כ"כ והלכתי כדי לוודא שבאמת הכל בסדר.

יש לך סיבה שבגללה את חוששת?

לחוצה מהחזרה לשגרה?

אולי זה קשור ותקבלי כשההתחלה תירגע.

אולי היא תוכל לעזור לך - גם להפנות אותך לטיפול רציני יותר וגם לבדוק מבחינה חוקית איך מתמודדים עם ההורים.

בטח בתוקף!

אם כי באמת אני כאן די לסירוגין וכרגע יותר לא הייתי כאן מאשר כן. אבל בטח מוזמנת!

מחכה לך! (רק תזכרי שגם אם אני לא זמינה, יש עוד אנשים טוב?❤️)אז קחי גם אותם בחשבון..

ויאללה בואי

(פונה למנהלות שיקשרו בינינו. בואי גם)

ושנה טובה! טובה באמת! עם טוב גלוי גלוי גלוי!

וכתיבה וחתימה טובה! אמן!

לך ולכולןן

אז לא חייבים ריפוד. פשוט לפעמים הפטמות בולטות. וכמה דקות וזה עובר

מתרגלים ומורידים כשאפשר

לגבי הבגדים ממש ממליצה להשקיע בבגדים שמתאימים לך ומתאימים למבנה שלך. זה גם נותן מראה אחר לגמרי וגם עושה הרגשה ממש טובה

אצלי חלק מהתסביך היה שאני לא יכולה ללבוש בגדים כמו חברות שלי, אבל כשמצאתי את הגזרות שתאימות לי לאט לאט התחלתי להרגיש טוב

מוצאים דרכים להתמודד כי אין ברירה

לא לובשים חולצות סניף למשל...

או קושרים סוודר באזור מותניים 

או מכניסים את החולצה בתוך החצאית

אם את באיזור ממש מומלץ לקפוץ. הן מתאימות לך אישית ועושות תיקונים במקום וזה גם ממש זול יחסית.

לאחותי גם יש חזה יחסית גדול לגוף שלה והיא התחרפנה מזה שנים עד שהלכנו לשם ועזרו לה למצוא חזיות שמתאימות לה והיא ממש מבסוטה עליהן.. קיצר מומלץ.

לחנות קוראים סייפש לבני נשים, והיא נמצאת ברחוב הרב שמעון אגסי 8 (בהר נוף) ירושלים.

שווה ממש להשקיע ולהגיע לשם

אל תתביישי מהמוכרות, זה התפקיד שלהן. רק חשוב לתקשר, הן לא יכולות לקרוא את המחשבות שלך. אם לא נח, תגידי בדיוק מה מציק וזה יכול לעזור להן למצוא משהו יותר טוב. את יכול הלהתחיל עם להגיד: אני לא אוהבת ברזלים, אני במידה כך וכך עכשיו וזה לא נח לי. וזה כבר יכוון אותן יותר.

ואיזה כיף שמצאת משהו טוב ונוח!!