אתן ישנות תמיד עם חזיה???????
תודה
בס"ד
ממ.. אבל אני לא בפנמייה.
חוץ מכשאני נרדמת בטעות בבגדים... ![]()
אני לגמרי מבינה שיש המון בנות שזה לא נוח להן, אבל אפשר לישון עם גופייה ייעודית.
גם רק הבנות בחדר רואות אותך אז זה בקטנה..
מה קטע השירשור-
להתייעץ? את לא יודעת מה לעשות?
כי אם לא-
סתם לצחוק? לסקר?
אז לא מכובד בעייני.
בטח לא שזה נפתח באנונימי.
אני יודעת שפדיחות, אבל ת'כלס, מה זה משנה?
כולכן בנות וכולכן לובשות בגדים של בנות. זה נורמלי וכולן יודעות את זה. מה יש להסתיר? (ברור שמסתירים את הגוף, וזה מצוין. הכוונה היא שלא צריך להסתיר את העובדה שאתן לובשות בגדים.)
וזה לא עניין של "איך זה בפנימיה?" זה יכול להיות איך שאת רוצה! אין כללים לבנות מה בדיוק מותר או אסור ללבוש במיטה.
(עד כמה שידוע לי...
)
ואם ממש מפריע למישהי, אפשר לקחת את הפיג'מה לשירותים, להחליף שם ולהוריד את החזייה. בלי להפוך את זה ל"טקס" שלם של להוריד ולהסתיר. *לא שיש משהו רע בטקסים! אבל למה לסבך את החיים סתם?* )
כשהייתי ישנתי בלי. בטח
מותר לך לא להיות קלילה בזה אם זה מפריע לך...
הממ.. אם בא לך לדבר על זה.. מוזמנת..

*בננית*
מחכה לך מותק שלי!!ברוקולי
מישהי=)אחרונהמתי אני אצא מזה???????????????
לגמרי?
כמו שאני רוצה..
לא לא לחושך הזה.
ארר


כואב לי.
אני צריכה להתגבר.
איך??
נדנדה כתומה.לכתוב. ואח"כ להצטער עלזה שכתבתי ככה. שכולם רואים. ובפעם הבאה לעשות אתזה שוב.לכעוס על עצמי על זה שאני עושה שטויות. אבל זה לא מונע ממני לעשות את השטויות האלה. שוב ושוב. כאילו איזה משו לא ברור דוחף אותי לזה. ארר.
לילה זה זמן אומלל. וכשקשה גמככה, לא רק בלילה, אז בלילה זה נהיה כמעט בלתי אפשרי.
כמעט לא ישנתי השבוע. לא כי לא רציתי. רציתי.מאוד. אבל פשוט לא. לשכב במיטה. בלי לישון. ומלאמלא מחשבות. זה כואב.
ואז הגיעה שבת. אומללה. מתישה. מעיקה. מיותרת. וישנתי. כל השבת. כדי לברוח. כדי לא להיות נוכחת יותר ממה שחייבים. זה מטופש.
אז עכשיו שוב. אינמצב לישון.
יופי לי. כפיים לילדה גדולה שיודעת רק לרדת על עצמה
שוב ושוב. אבל לא יודעת להזכיר לעצמה שיש בה גם טוב. כי עכשיו הטוב הזה מתחבא. ורק הפיכס יוצא החוצה. ומזכיר שבעצם, הוא תמיד שם. כדי להגעיל. כדי להזכיר איזה גועל נפש נמצא מתחת לכל המסיכות.
די.אסור.לי.לרדת.על.עצמי.
גם אם נראה לי שזה מה שמגיע לי עכשיו. זה אסור. כי פשוט ככה. וזהו.
בא לי לבכות. אבל גם הבכי לא יוצא. רק המחשבות. והדקירות.בלב. בנשמה.
כלום לא קורה. הכל בסדר. חוץ מכל מה שלא.
אני מתפוררת. אבל יודעת שמתישו אולי אצליח לאסוף את הרסיסים. לבנות מזה משו אחר. מישי שאולי תהיה חזקה יותר. עד שאשבר שוב.
מין מעגל כזה. נראה לי שנגמר, שאני כבר בסדר.. ואז בום. מסתבר שלא. ועוד בום. ועוד אחד. וכבר לארוצה לקום. כי מה הטעם לקום אם גמככה אפול שוב??
וכן. אני יודעת שיש את האמירה ש'שבע יפול צדיק וקם'. אבל בפעם השמינית הוא כבר לא ייפולל. ואני כן. כי אני כלהזמן נופלת. וכלפעם הבום יותר חזק ויותר כואב. כי הוא מגיע ממקום יותר גבוה. ויורד לאותו מקום
אני לא באמת יודעת למה כתבתי.
בעיקר כי זה היה צריך לצאת החוצה.
ועדיף להוציא אתזה כאן, ולא במקום שאמא/אחותי/אחשלי/אבא יראו ויעירו. כי ממש לא בא לי.
נגמר לי הכח להילחם. אבל אני חייבת להמשיך. אינלי ברירה. פשוט בגלל שאני קיימת. כנראה שיש סיבה לזה, לא?
לאיודעת אם אני רוצה תגובות. זה לא משנה.
סיימתי.
זהו.
נגמרתי.
סופית.
עד הפעם הבאה.
את הכי גיבורה שלי.ברוקולי
"אל יכריעך היאוש
ואל תנצחך המצוקה,
כגודל האידיאל מידת הסבל.
סבול ולחם,
סבול ונצח."
(הרב נריה)
שאתה אוהב שני אנשים ולא יודע מי הכי.
עיין ערך- דמדומים, משחקי הרעב, וכל ספרות עכשווית.![]()
אבל בד"כ יותר נכון לתת לזה את הכותרת "בת אחרת מתחברת לחברה שלי וזה מפריע לי" מאשר לקרוא לזה "משולש אהבה". (ולא חסרים כאן שרשורים על איך שמפריע לבת א' שבת ב' מתחברת לבת ג' ובת א' רוצה שבת ג' תהיה חברה רק שלה וכן הלאה...)
כמובן שיש גם מקרים של ממש משולש אהבה בין 3 בנות (במקרה של נטיות הפוכות) אבל למה לך ללכת למקום הזה?
%-(נדנדה כתומה.שאמרתי למורה!
והיא אמרה לי שאחר כך מתרגלים והמחברת/יומן יהיו איתך בערך כל הזמן!חחח גם אני התחכמתי ;)
נדנדה כתומה.את יודעת כמה מחברות כאלה שלי מסתובבות להנאתן היכנשו על כדור הארץ??
אבל ת'אמת- ישלי גם קצת פתרונות בערך.. אבל זה צריך להיות דברים שמתאימים ספציפית..
נדנדה כתומה.אחרונהטוב, אז אני בלגאניסטית. ברמות על. אוברר. באמת. זה אפילו מאובחן
[מאז ומעולם.. כשמחפשים ת'שולחן שלי בכתה זה--איפה השולחן הכי מבולגן בכתה? אה, הנה
ולאמשנה כמה אני אנסה לסדר אותו..
]
מבינה אותך לגמריי. זה מתסכל טיליםם. והכי מייאש כשאנשים מסביב אומרים לך שזה רק תלוי בך, וכנראה שאת לא רוצה מספיק, וכלמיני משפטים כאלה שמוצאים לי את האוויר..
אז מה עוזר לי?
קודמכל-במצבים מסויימים-חברה טובה שתזכיר לי לבדוק שלא איבדתי את הפלאפון/ארנק/מחברת/ראש.. אבל זאת צריכה ליות מישי שלא מאשימה.. שמבינה אנשים בלאגניסטיים..ומזכירה בקטע החברי, ולא מאשימה..
עוד משו-תזכורות קטנטנות. בתור אחת שמסוגלת לצאת מהבית ואז לקלוט שהשארתי ת'סנדלים שלי בפנים ואני יחפה- היתה לי תקופה ששמתי על הדלת מגנט בצבע של הסנדלים, שיזכיר לי.. אז זה הכיוון.. לשים דברים במקומות אסטרטגיים, שמזכירים לנו דברים שיש לנו נטייה לשכוח.
לי עוזר גם מלא פתקים ושטויות, בכל חור אפשרי..שמזכירים לי לשים לב לדברים מסויימים. נגיד-במלא כיסים [חצאית, מעיל, פליז, סווצ'רים..] ישלי פתק שכתוב בו איפה הנחתי את המיקודית בתנ"ך
כשזה משו שאני צריכה לזכור לעשות- לשלוח לעצמי סמס, ולהשאיר אותו סגור-עוזר לי. כי אם ישלי סימן של סמס-אני מנסה להיזכר מה כתוב בו, ואז נזכרת מה אני צכה לעשות
עוד פתרון, שהוא לא כ"כ מומלץ, אבל עובד- להתחיל להסתובב עם כמעט כלום חפצים, ומאוד ספציפיים. נגיד לי יש תקופות שאני מסתובבת רק עם פלאפון-ארנק-בקבוק-מברשת שיניים. ואז אני יודעת בדיוק מה אמור להיות עלי בכל רגע נתון, ומידי פעם בודקת שזה באמת נמצא שם..
לפעמים לעשות טבלת צ'יפורים עובד
טבלת מדבקות כזאתי, כמו של ילדים קטנים.. שכל יום שאת מצליחה לא לאבד חפצים/לשמור על סדר/וכו', את שמה לך מדבקה/מסמנת, ואחרי X זמן את מקבלת צ'ופר שווה. [אני קניתי לעצמי דיסק, אחרי תקופה כזו..
וגם לקראת פסח עבדתי ככה. אפילו קניתי לי מתנה, והודעתי לחברה ולעצמי, שעד שהחדר שלי לא מושלם לפסח-אני לא פותחת..] זה ממש כיפ, אגב. ושלא יעזו לומר לך שזה ילדותייי! כי גם מבוגרים לפעמים עובדים ככה.. זה פשוט בסודי סודות ולא בשיתוף עם כלהעולם..
מעניין אם השיטות המפוקפקות שלי עוזרות למישי..
בהצלחה לך!!
כתבת בדיוק ת'הרגשות שלי.. ולא רק זה-זה גם בסגנון כתיבה שלי!!!!
בכ"מ, אין לי מה להגיד לך. חוצמזה שאני איתך.
בהצלחה יקרה.
מוכרת.
כתבת ממש יפה,מתוך ענווה ,כבוד לבית,אמונה..מדהימה!!
מחכה לך!!
[באמת,אין מי מה להתבייש לבוא!גם אם מכירה אותך וגם אם לא.תדעי שזה קורה וזה לגיטימי ובואי!אל תרגישי לבד!בהצלחה!]
חוץ מזה שזה הגיוני.
אפילו אם הבית טוב את יכולה לא להסתדר בו.
אל תקשרי בינהם בכלל!
בהצלחה לך מאמיי!
שונמיתזה לא קשור לגדילה, אלא לבריאות. משהו כזה.
במיוחד לא חזייה עם ברזלים!
אם ממש מפריע לישון בלי שום דבר שמחזיק, אפשר עם גופיה צמודה או גוזיה.
ובנוגע לשאלה, אני חושבת שזה לא כ"כ משנה. יותר עניין של גנטיקה ומשתנים סביבתיים.
לבריאות!
אני תמיד ישנה עם![]()
כמו שלא לובשים כל בגד אחר כ-ל הזמן, אלא מורידים ומחליפים מידי פעם (כמו גרביים), ככה גם כאן.
ובמיוחד ברזלים, כי באזור שבו הברזלים לוחצים יש בלוטות לימפה שצריכות להתאוורר אחרת הגוף נחנק.
(תחשבו על המחוכים של פעם. הייתן רוצות לישון בתוך דבר כזה? אז חזייה היא קצת כמו מחוך)
אני שביעיסטית,ועוד מעט חברה ממש ממש ממש טובה שלי מתחתנתת ![]()
צריכה רעיונות למתנות, וכדו'... 

ללפני פרגני לה דברים מרגיעים וכפים שהיא לא תפרגן לעצמה.. (לדברים פרקטים יש מספיק אחרים וגם היא תקנה לעצמה אם צריך) אני לא יודעת מה התקציב שלך אבל לפרגן לה שובר לאיזה עיסוי או משהו בזמן שלפני יכול להיות אחלה רעיון... להכין לה מחברת חתונה יפה עם כל מיני משפטים יפים ומעודדים מידי פעם... לעשות לה קופסא של "שבור בעת הצורך" עם שטויות כפיות שיעודדו אותה וירגיעו אותה בזמני לחץ ועצבים והורמונים...
מתנה לחתונה- דברים שהם בדיחה פנימית הכי כיף! (תודה לכן חברות יקרות
)
כל מיני משחקים (סט,שוויץ או איך שלא כותבי את זה,מנקלה וכו') שיהיה להם לשעות הפנאי
כל מיני גאדגטים למטבח או בכלל לבית...
באופן כללי אני חושבת שחברה לא חייבת בכלל להשקיע הרבה כסף (ואפילו רצוי שלא במיוחד אם זה קשה לך היא תעדיף לדעת שהכסף נשאר לך ולא הוצאת אותו עליה כשאפשר לא) אלא מה שחשוב זה המחשבה והמכתב..(ושוב תודה
)
אם יש לך שאלות תכתבי.. אם יהיה לי עוד משהו אכתוב בלנ"ד..
תולעת השני
סליחה!
הייתי משוכנעת זו טרולית מכוונת או טעות.
אז החלטתי שלא לכעוס (על הטרולית, כביכול) אלא לצחוק.
סליחה!
בס"ד
לי יצא:
לא רוצה שוב להתאהבבבבב
See the painבס"ד

שטות


שכויעח.נדנדה כתומה.
סמיילושאני שיא החייבת דחוווף....
<ר>סתם אחתדוגמאות:
יש לי 2 עיניים!
אני מסוגלת ללכת!
איזו שקיעה מדהימה!
איזה פרח יפה!
איזה סנדוויץ' טעים!
היה לי שיעור כייפי!
בסך הכל, כששמחים בדברים הקטנים ולא מחכים לשמוח רק בדברים הגדולים, נמצאים במצב תמידי של אושר!
בהצלחה!
פשווט נכון!
משמח ברמות
תשמחי במה שאת עושה , תחייכי כמה שיותר , תאהבי את עצמך ואחרים ... 
ממש כל הכבוד!!!!
בהצלחה!!י'צדיקקאהה!!!
בקרוב אצלי
תתחדשי!!! שבעז"ה רק תתקדמי ותעשי החלטות כאלה בלב שלם וקל
דורשת קרבתך
תולעת השני
מיריצ'י =)שאזכה.. 
תמשיכי בידיוק ככה!
להבה=)
אמן. בע"ה.מוריה.ר =)
See the painבס"ד
ה' רואה שאת מוציאה ממך בשבילו... והוא כיבכיכול ירעיף עלייך הרבה שפע מלמעלה...
אשרייך אהובה 

*בננית*
~אורטל~
בין הצלילים
*בננית*אחרונהזהו. תובנה תובנתית.
ובכלל אולי אני לא צכה בגדים חדשים וזהו?
כילו, זה לא שגדלתי או משו. סתם היה בא לי חצאית חדשה לשבת.
אבל אינלי סבלנות לחפש בגדים
ואינלי סבלנות לעבור על כל הבגדים שבחנות ולחפש שאולי יהיה משו שמתאים לי..
ובחייאת! זאת היתה מכירה. ביישוב. ולא מצאתי כלום.
לאנורא. אז לא יהיה בגד חדש. לא קרה כלום. אולי נחרים לאמא חצאית
~סופריקה~
גם אני בדיוק ככה!תולעת השניוואי, בהצלחה! לכולנו!
ואם יש מישהי שמוכנה לשתף בטיפים לאיך להצליח לקנות בגדים, אני אשמח מאד!
פשוט נכנסים חנות חנות, מסתכלים אם יש משו יפה, מודדים ואם זה ניראה טוב קונים!
נדנדה כתומה.ובכלל אני לא יודעת אם זה נראה טוב או לאא!!
היום היה ממש מתסכל. אבל בסוף קניתי מיןם סוודר-קרדיגן-אנערף מה. לשבת. שאין לא יותר מידי תחכום אז אין מה שהוא לא יהיה יפה
ואין. לי. סיכוי. למצוא. חצאית. ארוכה. שלא נגררת. לי. על. הרצפה. זהו.

או שאני רואה בגד שלא נראה טוב על הקולב ואני סקפטית לגבי העובדה שאולי הוא ייראה טוב עלי ואפילו לא טורחת למדוד...
פשוט אין לי חוש לבגדים!
בס"ד
פעם לקחתי אותה איתי לקניון. היא פשוט יצאה ב-נ-ז-ק-י-ם.. היא קנתה פי ארבע ממה שאני קניתי..
אבל העיקר עכשיו היא מפסיקה לנ'ז לי

. סקרון קטנטןשטותכל אחת בהתאם למצב הנפשי שלה באותו הרגע ובהתאם לתחושות והחשיבה שלה
אף אחת פה לא יכולה להגיד לך מה היא היתה עושה במצב כזה נו באמת
בטח לא איפה שהרוב שומרות מצוות.
(לא, אני לא תמימה, אני מקווה שאף אחת לא תגיע למצב הזה).
אף אחת לא יכולה להגיד לך מה היא תעשה במידה והיו נקלעות
לשם ח"ו.
ברור שמבחינת ההגיון צריך לספר להורים.
אז אין לי ממש תשובה ל- "מה הייתי עושה?"
מסקרן אותי, מה היו התשובות שלהן?
ואם נראה לך שאין לך שום סיבה לרצות להיות קרובה אליו
(כי רע וקשה ומעצבן ו..) - אז לאא.
הסיבה הכי ענקית היא שהוא אוהב אותךך.
את סה"כ הבת שלו האהובה והוא רוצה שיהיה לך טווב!
הוא גם שולח קשיים ונסיונות,
אבל זה לא סותר את האהבה והדאגה שלו אלייך!
תהיי בטוחה בזה!
ותשמחי אותו ותפללי אליו. 24 שעות הוא שלך.
לשמוע את כ-ל הצרות והבכי והקושי והרע והעצבים.
למה שאף אחד לא מקשיב - הוא ת-מ-י-ד יכול!
נצלי את זה 
בהצלחה מתוקה! תמיד תשמחי!
קודם כל המודעות לבעיה, זה כבר חלק גדול מהפתרון!!
נראה לי זה תלוי מאוד ברמת הקשר בינכן..
לי היה דבר כזה עם חברה, ודיברתי איתה..
לא אמרתי לה שאני מרגישה שיש פה תלות בקשר ביננו,
אלא פשוט דיברנו על הקשר עצמו- הוא נראה לנו בריא, נכון, אמיתי.. מספיק פתוח או שיש משהו חסום..?
ובאמת זה מה שעזר..
אני לא יודעת אם זה ממש היתה תלות, אבל לפי ההגדרה נראה לי שכן 
אולי זה קצת מוזר לדבר על זה אבל זה החלט עוזר!!
לפחות אצלי..
בהצלחה נשמה! והעיקר תירצי לשנות!
ואח"כ בודקים מה בעצם גרם לי לאהוב אותה ואז חוזרים
כדאי לקרוא את "ייסורים של אהבה" ממש עוזר,אבל אני לא יודעת איך להשיג אותו
יש תקציר ממש קצר בחברים מקשיבים..
שיהיה בהצלחה 