פורום בת מלך - פנימה (עמוד 200)

ועכשיו אני בולעת בערך כל שני וחמישי. זה באמת שטות.

אני נראית לעצמי מה זה טיפשה עכשיו שלא בלעתי.. מה כ"כ מסובך בלקחת, לשים על הלשון, ולשתות כוס מים?!

מה יש פה לדעת?!?!

אורה.את מזוכיסטית אם את ממשיכה לסבול במקום לבלוע!!!

בואי תעשי לי קורס

אצלי אפילו אחותי הקטנה ניסתה ללמד (אחיינית שלי לא למרות שהיא ידעה לבלוע לפניי) שום דבר לא עזר... לא מעדן ולא לחם ולא לנסות לבלוע סוכרזית וכו'...
בסוף הייתי חולה ברמה שכבר התחלתי להזות ולא היינו בבית והיה שבת ולא היה סירופ ולא היה ברירה אז פשוו אמא שלי ישבה איתי עם כל הכדורים שהיו (והיו הרבה כי סבתא שלי הייתה בסוף חייה והייתה צריכה לפעמים משכחי כאבים) זה היה בכיתה י'... ואז את הכדור האחרון שנשאר אמא שלי אמרה לי שאין ברירה והוא האחרון ופשוט הכנסתי אותו לפה והוא נבלע לי לפני שהספקתי לשתות אפילו ועד היום אני בולעת בלי מים (שותה אח"כ בשביל הבריאות)

 

אבל כל הדרכים שהוצעו הם כדי להקל על הפחד.

 

אח של אמא שלי הוא אח(אחות בבן) בארה"ב.. והם מלמדים מטופלים לבלוע כדורים עם מעדני שוקולד

 

יבורך הרטלין [שגם איתו אני עדיין מסתבכת לפעמים..]

 

המנגנון בליעה שלי עובד טוב מידי.. גם כשאני שותה מים אני לא מצליחה שהכדור ייכנס לפעמים

 

הסוד הוא לחתוך לחצי, לרבע..

לרסק ולשתות עם מיץ [דוחהה אבל עובד..]

רק שאני עדיין לא יודעת לבלוע כדורים

 

יש רק איזה כדור אחד פצפון פצפון של האלרגיה לעונות מעבר שהצלחתי לבלוע, אבל כשניסיתי לבלוע אחרים זה פשוט לא עבד

 

ב"ה אין לי כאבי מחזור. לא סובלת בלי עין הרע טפו טפו טפו!

שבוע ארגון, עם חום.. אז אין מה לעשות, חייבים לקחת כדור כדי שהחום יירד ונוכל ללכת לסניף

הכדור על הלשון? אני יכולה להגיד לך איך אצלי זה עבד.

הייתי חולה מאוד ולא הייתה לי ברירה,, אז החלטתי שאני לרגע לא שמה על זה שזה מפחיד..

ובלי לחשוב או להתפלסף פשוט לקחתי, הנחתי ושתיתי אחרי שזה נבלע רציתי להמשיך לפחד אבל זה פשוט לא היה מפחיד.

רק לצחוק על עצמי הצלחתי כאילו מה לעזאזל חשבתי שמפחיד פה.??

אה והכדור הראשון שבלעתי היה מה שעלומה אמרה- לאלרגיה נראלי קוראים לזה אלרג'י.

זה בערך בגודל של אדקס אולי טיפה יותר קטן. תתחילי מגודל כזה, ואז תביני כמה זה באמת שטות ואין הבדל.

פשוט שתיהם זה שטות וזהו.

הלוואי שתצליחי....!!!

בהתחלה כעוד ניסיתי לבלוע כדורים ממש מזמן אני זוכרת שאיך שהייתי חושבת על זה שיש לי כדור על הלשון ואני צריכה לבלוע אותו עם המים הייתי מים נחנקת ולא מצליחה אבל בת'כלס כשחושבים על זה זה ב-ד-י-ו-ק כמו לשתות מים...

אפעם לא כאב לי בכלל...ועכשיו כואב נוראות....
אבל למזחי אני יודעת לבלוע כדורים(הריטלין עוזר)
לא שזה מידי עזר לי אבל נסבל...

במקום לבלוע עם נוזל, בולעים עם מוצק!

 

פשוט לוקחים ביס ממשהו, לועסים אותו, ורגע לפני שבולעים - פותחים את הפה, מניחים את הכדור על האוכל הלעוס - ובולעים!

 

עובד כל פעם ואין את התחושה הזו שהכדור "נתקע" בגרון.

 

לבריאות, מתוקות!

עבריין מין כלפי ילדים/קטינים.

פדופיל

אל תיתפסי לקטנות..

 

(זה בדיחה למי שלא הבינה)

בעיקרון אפשר עם חומץ\חלב... ולשטוף כמה שיותר מהר...

הכי טוב לשטוף כמה שיותר מהר! (אני יודעת שזה לא תמיד מתאפשר, אבל כשכן, הכתם יוצא במהירות אפילו בלי סבון!)

 

טיפ ששמעתי בהמון מקומות: לשטוף במים קרים / פושרים ולא במים חמים.

 

אם זה עדיין לא יצא אחרי כמה כביסות זה כנראה כבר לא יצא... מצטערת...

 

 

בהצלחה!

שלוש פעמים נפלתי בפח שלו. שלוש!!!!
מה הפיגור????

"אני לא רוצה לפגוע בך"
הלוואי שהיה לי שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה!!!
לא רוצה לפגוע בי? אז למה אתה פוגע בחייאת זומזום?!?

בגיל 18 ויום אני רצה אליו כמו אהבלה.
אין , חותמת על זה.

ואני שוב אאמין לו.
ואני שוב אסחף.
ושוב אתרסק.

ח"ח נשמה.לא להתייאש!הקב"ה איתך גם שזה לא נראה הוא מחכה לך,תרימי את היד הוא יתפוס לך אותה!!!ב"הצלחה ושבת שלום הרבה אור ושמחה..
בשורות טובות..
נ.ב-את בת מלך יקרה...ותתקשרי בשמחה תמיד.

 

אבל לא לצפיה ישירה

ולדעתי הקטע עם הדפים פשוט לא לעניין. זה נשמע כמו משהו שילדה קטנה וקטנונית הייתה עושה, לא אישה בוגרת.

 

יש לך למי לספר את זה? מישהו/מישהי שיכולים ממש לעזור, ולא "רק" להקשיב?

תגידי לה באמת מה שאת מרגישה!!

 

נשמע כמו אי הבנה בינך לבין המורה..

כמו שכתבת - את בתחילת חמישית 

 

וכל דבר קטן נשמע לנו כמו פיל..

אחרי שאת נרגעת - 

 

תקראי שוב את הדף ואפילו את הדברים שהמורה ציינה- ותראי אותם באור אחר.

אני בטוחה שהמורה לא רוצה לפגוע בך או לעשות לך רע

 

הרבה פעמים אנחנו מרגישות שמורה מתייגת אותנו - ואז כל מילה שלה 

אנחנו מרגישות את החיצים דוקרים.

 

הכי חכם- 

תגשי אליה, תשתפי אותה במה שאת מרגישה.

 

יכול להיות שהיא תתנצל- יכול להיות שהיא תסביר את עצמה- 

יכול להיות שמשו עשית ומפריע לה.

אנערף.

 

במידה וזה לא עוזר- יש צד שלישי..

תערבי את היועצת או ההורים שלך..

 

בכל אופן - 

קחי נשימה עמוקה ותחייכי ! 

משבר תחילת חמישית תכף מאחורייך!

 

בהצלחה עד אליך- 

ברוק.

תראו את התאריכים מאז שתחלתי לקבל...

-י'ז סיוון

-י'ב תמוז

-א' אב

-כ'ה אב

-כ'ד אלול

-י'ט תשרי

-י'ד חשוון

-ז' כסליו...

 

אני פשוט מתחרפנת!!!ולאמא שלי לא סיפרתי את זה..לא נעים לי לדבר איתה על הנושא הזה...

 

 

בדר''כ זה הגיוני ובסדר לגמרי.

כמה ימים יש לך כל פעם? אם הרבה אז יכולהיות שצריך לבדוק את זה...

מה שמעצבן אותי זה שאני לא יודעת מתי בערך אני אמורה לקבל..זה פיתאום בא...

לוקח זמן עד שהמחזור מסתדר.

לי זה היה ככה כמעט 3 שנים... בחודשיים האחרונים זה טיפה מתאזן.
מחרפן אבל חיים עם זה.

יש הרבה בנות שבהתחלה זה לא סדיר להן..ויש בנות שזה כן מהתחלה(כמוני ב"ה)

לפני שמקבלים , בדכ יש סמנים כאלה, כאבי בטן,עצבנות , עייפות וכו..וככה תוכלי בערך לדעת מתי את נקבלת ולשים תחתוניות- לא פדים!

בהצלחה נשמה!

תגידי תודהה

לי זה כל פעם בין 7 ל8 ימים..

שלא תדעו מצרות. 

כמה ימים יש לך כל פעם?

בהתחלה זה הגיוני שזה לא מסודר...

אם יש הרבה ימים כל פעם מומלץ לעקוב שאת לא מגיעה לאנמיה ואם זה ממשיך אז לבדוק כרגע זה בסדר...

אני קיבלתי לפני שנתיים ויש לי כל חודשיים שלושה וזה דיי מלחיץ...

ב"ה שיש לך ושהגוף שלך תקין והכל מתנהל כמו שצריך (או שיש בעיה חוץ מהתאריכים...)

באמת שתעריכי...

ולסיום- בהצלחה! קחי את הבאסה בסבבה...

אם זה מתחילת המחזור שלך זה נראה בסדר.

גם בכללי זה לא מאוד נורא אבל במיוחד שזאת רק ההתחלה..

ואני בת 13.8...

ולי זה מהזה לא סדיר

היה לי בפעמים האחרונות ככה -

משו באב..

א' אלול

א' חשוון!!

זה פעם יוצא פעם בחודש, פעם זה פעם בחודשיים, פעם זה פעם ב3 שבועות......

 

מלחיץ קצת לא.?

אנמיה (Anemia) היא שם כולל לכמה מחלות שהמשותף לכולן: תכולה נמוכה של המוגלובין בדם או חסר בתאי דם אדומים שיכולים לשאת את ההמוגלובין.

 

 

ו7 ימים זה קצת ארוך אבל סביר...

כשדיברתי על ארוך דיברתי על מעל שבוע... למשל חברה שלי שקיבלה כל 3 שבועות ל9 ימים של דימום מסיבי הגיע בגלל זה לאנמיה...

ואני כבר 6 שנים מקבלת..

אם את דואגת תלכי לרופאה שתבדוק לך את העיניין..

אני הלכתי ואין כ"כ מה לדאוג.

 

שעם כל הכאבים (ויש לי הרבה כאלה )

כבר 10 שנים אני סובלת מכאבי תופת  

 

ועם כל ההורמונים- 

והמצב רוח הקיצוניים 

 

שרק יכולים לחרפן אותך..

 

מודה לה' כל חודש מחדש שאני מקבלת מחזור,

מודה לה' על כך שאני אשה, ובעז"ה אמא בישראל..

 

 

 

במקום להגיד "תצא לי מהראש" 

תוציאי אותו את מהראש.

תעסיקי תצמך, תעשי דברים שאת אוהבת, תבלי עם חברות... 

תפנקי את עצמך..

תעשי הכל כדי לשכוח אותו..

 

אם את צרייכה משוו מוזמנתת. לצעריי (?) יש לי ניסיון בזה..

 

בהצלחחה

תנסי לא להתעסק בו...
ואם יש לך סמסים איתו או משהו, תמחקי!
תאמיני לי שאת תרגישי יותר טוב!!

בהצלחה רבה יקרה! מבינה מקרוב...

זה עדיין לא הסוף!

 

בהצלחה גדולה במבחנים!

 

(יעזור לומר למורה שאת לא מרגישה טוב? אפילו בלי לפרט.)

הנה קישור לאתר של זמז״מ - כתוב כל הפרטים. http://www.zichron.org/index.php?option=com_content&view=article&id=73&Itemid=257

בס"ד 

אני בידיוק יושבת עם הצמה שלי ומחפשת ת'כתובת

את יכולה ללכת לאחת המספרות שתומכות בזה או יותר פשוט,מה שאני עשיתי לגזור לבד את הצמה [30 ס"מ ] לשים בשקית אטומה שזה יבש לגמרייייי לגמריי  ואז במעטפה לשלוח בדואר [או אם את קרובה ללכת לשם...] 

הכתובת היא זו:[פשוט תכתבי את הכתובת הזאת על גבי המעטפה ושכמובן תהיה עם בול!!]

 

 

זכרון מנחם
ת.ד. 16383
ירושלים 91163

 

אני יודעת שב 13-11 בנובמבר, ח- י כסליו יש כזה כמה ימים מרוכזים של תרומות.., (של זכרון מנחם)- כתוב שלמי שיש מעל 30 סמ- יש תספורת חינם! בכל מיני מספרות בארץ.. צריך לבדוק פריטים באתר שלהם...

אבל מי שרוצה להאריך את השיער עוד, יש מספרות שמספרות חינם גם במשך השנה.

ניתן למצוא את רשימת המספרות באתר שלנו, ולחפש את האחת שקרובה לביתך.

את השיער שולחים עצמאית עם פרטים שלך (-שם, משפחה, כתובת מדויקת, מיקוד, טלפון ומה שרוצים עוד להוסיף)

ועל המעטפה רושמים:

עבור זכרון מנחם, ת.ד. 16383 ירושלים, מיקוד 91163.

תרומות מתקבלות במשך כל השנה.

אם מישהי לא מצאה תשובות באתר ויש לה עוד שאלות בנושא- אני פה.

 

מה העניין שהתחילו לשלוח את התעודות בדואר רשום? לא חרם על הכסף? בפעמים הקודמות קיבלתי רגיל בדואר עכשיו היה בדואר רשום...(מה גם שבנוסף לכסף שזה עולה זה מטריח את התורמים ללכת לדואר ולחכות בתור...)

ובעקרון כן. את שמה את השיער בתוך מעטפה ושולחת

בהצלחה

פשוט רציתי לתרום מלא זמן ולא יכולתי, ועכשו יש לי כבר 45 סנטימטר מהכתפיים.

רק שבוע שעבר שלחתי להם בדואר, צריך להתקשר אליהם ולהגיד להם את הכתובת ואז הם שלךוחים לך בדואר מעטפה גדולה לשיער שאין צורך בבול ואת מחזירה- שולחת להם בדואר...

 

בהצלחה!

אשרייך צדיקה!!

זה ממש ממש חשוב לתרום- כל מי שיכולה!!!

השיער שלכם יצמח מחדש!

(שלי כבר ממש התארך מאז ב"ה)

והיה ממש כיף! הלכתי עם חברות שלי, וכל אחת פרגנה אחת לשניה, והיה מצחיק בבצפר אחרי שכולנו הצטלמנו עם שיער קצר...

הם שיא הטובים...

ויש להם אחלה צבעים..

אנחנו עושים אצלם!!!!!!!!!!!

והם נותנים הנחה לאריאל

ובכללי הם נותנים הנחות...

אנחנו עושות ב-40 עם כובע וכיס.. ו30 בלי....

בהצלוחיס

 

יש להם אחלה צבעים והסוודר טוב ובמחיר טוב(38 עם כובע וכיס)

אבל!!!

הם אמרו לנו שזה יהיה מוכן ברביעי וזה היה רק בחמישי מוכן (וזה עשה לנו מלא באלגן)

וביום שלישי הם התקשרו ואמרו לנו שאו שאנחנו נעשה בסוף בצבע XX  או שנבטל את ההזמנה

ואז שינינו צבע בגללם וזה היה ממש מעצבן!!

 

צריך לשים לב שהזמנתם כמו שצריך 

ושאתן מקבלות שירות כמו שצריך.

 

וד"א- אני הזמנתי עשרות פעמים באדיב. ואפעם לא הייתה לי שום בעיה

 

 

הביאו לנו סוודרים שכולם במידה XL וכדי להשלות אותנו הם שמו מדבקות עם המידות שהזמנו.

פעם אחרת עשינו הזמנת חולצות - והם הביאו לנו את הרוב מידה 16 קצר והזמנו 3/4..

קיצור לא חסר. אדיב טובים אבל גם הם עושים פאשלות לפעמים- זו עובדה. אף אחד לא מושלם.

פחות משנה לי הקטע אם לסמוך עליהם או לא,כי בכל חברה יהיה תבעיות האלו.

יותר משנה לי איך אני מוצאת מידע עליהם באינטרנט.

קוראים להם בזק בכלל? אני כותבת בזק בגוגל והוא מפנה אותי ל144...

גם שניסיתי לכתוב הדפסת חולצות..

וזה דחוף.

 

bazak textile

 

מצאתי את זה, אבל זה חסום לי אז לא הצלחתי להביא קישור..

אני יודעת על פעם שהם עשו את הצבעים הפוך ולכן לא לקחו תשלום על הזמנה הבאה (לא יכלו לעשות מחדש כי לא היה זמן)

http://www.bazaktextile.com/#!_1/c161y

וזה מידות די גדולות..

ואם אני אצליח לשכנע ת'רב אז אני יוכל לבוא אולי

אבל גם אני אפסיד משהו אחר..

 

וגם בכלל זאת עבודה קשה לשכנע אותו...

 

שיבנה כבר בית המקדש!!!!

אוף ממש רציתי לתקען לנו ערב שא"א היה להבריז

גם לי היה תק' כשאת שנפגעתי שוב ושוב אבל עדיין שתקתי ועשיתי כאילו הכל פסדר ומבפנים היה לי קשה כ"כ כ"כ..וגם לא אמרתי לה כלום.. עם הזמן זה פשוט עבר לוידעת איך..ועכשיו ב"ה מצוין לנו ביחד..

אם זה לא עובר אולי תדברי איתה?יש לך אומץ? באמת שלא בטוח שהיא שמה לב.. יכול להיות שהיא עושה את זה מתמימות..באמת שזה הגיוני שהיא לא שמה לב..

 

אז ככה- 

 

תינוקות זה ממש לא.

 

הגיוני- את בנאדם 

בעל רגשות 

והדבר הכי טבעי בעולם זה להפגע דווקא ממי שהכי קרוב אליך..

 

זה כמו שאנחנו נפגע יותר 'מאחות' מאשר 'מחברה'  שהן יגידו את אותו הדבר

 

זה לגמרי לגיטימי לכאוב- 

באיזהשהוא מקום את גם לבד.. 

 

כי החברה הטובה שלך היא זאת שהייתה היד המכה

ממליצה פשוט להרגע- לתת לעצמך לקבל את הדברים

אולי היה בניכם מתח? אולי את מקנאה בה? אולי את מרגישה שאיזה תכונה שבה או בך פוגעות? אולי החברות הזו לוחצת ? אולי זה סתם משו קטן ויעבור..?

 

תנוחי בשבת - תאגרי כוחות.

אחרי שתרגעי גם תוכלי לחשוב בצורה אמיתית יותר, בוגרת יותר וחכמה יותר.

 

אני ממליצה בחברות טובות - לגשת את אליה וללבן ביחד את הדברים.

כי אם יש בניכם אהבה ואחווה, תשלימו מהר מאוד ותחזרו להיות חברות כמו פעם.

 

בהצלחה מתוקה!

 

 

 

מחילה על הניצלוש..

קודם כל- אני מזדהה מאוד מאוד מאודד!!!!!!!

וגם לי זה ככה עם כמה חברות- כל אחת ברמה אחרת.

וכן, יש לי הרגשה שזה מסוג של קנאה...

אז איך משתחררים מהקנאה הזאת?

 

ואני בטוחה שיש המון המון כאלה

 

 

[ ואם קשה לך למצוא אותם- אז אני אמצא לך אותם ! ]

 

בהצלחה 

אני מרגישה שאני זו שסתם נפגעת...

אררר לא יודעת למה אני סתם לוקחת קשההה

ואני יודעת שהיא מנהסתם לא עושה בכוונה, אבל זה עדיין כואב.

 

בהצלחה!!

משו שאותי טיפי ניחם- שחברה  אמרה לי שת'כלס-

כשאוהבים פגיעים!!!!!!!!!
וזה מראה עד כמה החברות הזאת חשובה לכם...

וחומצזה- תאמיני שאין בעולם הזה שום דבר סתם-

הכל הכל הכל זה הקב"ה!!!!!!!!

נכון, ישלה בחירה חופשית, אבל מבחינתך היא  השליחה של הקב"ה לעורר אותך..

בהצלחה מממממש!!!!!!

אם מאוד קריטי לך- דפדפי למטה.

 

כמו שציינתי - אם דחוף לך..

תחפשי למטה בשירשורים

 

חפרו על זה יותר מידי

 

 

אולי פשוט תנעלו..........

תשתפי אותנו... זה יכול יעזור לך..

 

מה שאת מרגישה ורוצה 

אז הולכת להיות שבת מבאסת כי זה בלי אמא

 

וגם עדיין כואבת לי הבטן מרוב שבכיתי מלא בנסיעה ואח"כ גם בשיעור(ים..)

 

וה' ענק ממש,כי היו ניסים.לגמרי ניסים

שגם אמא וגן דוד שלי היו בבית של סבתא באותו יום משהו שממש לא קורה בדר"כ

 

והיה קשה לראות סדין על הרצפה וצורה של רגליים ושל ראש ושל ושל ולדעת שזה סבא שלך

ולשמוע את סבתא בוכה ואומרת ___ הלך..הלך  ____..___ הלך,הלך ___ הלכת? כן? הלכת?

 

וזה מעצבן כזה/מוזר/לא יודעת איך לקרוא לזה, אבל צחקתי כשראיתי את שתי בנות דודות שלי נפגשות, ומשלבות ידיים, ולא מתחבקות כמו בדר"כ, ואפילו לא אומרות שלום,רק מסתכלות אחת על השניה

ואז בכיתי אחרי חצי דקה כשחשבתי על סבא/על העתיד בלעדיו או משהו אחר,אני פשוט לא זוכרת

 

 

 

 

זה טרי? או שעברו כמה שנים?

לא הצלחתי להבין ממה שכתבת..

 

וכמובן - שאת בהחלט מוזמנת לבוא ולהמשיך לדבר איתי גם באישי..

 

 

רוצה מסודר? קחי-

 

שיתוף:

 

-הולכת להיות שבת מבאסת כי זה בלי אמא

 

-עדיין כואבת לי הבטן מרוב שבכיתי מלא בנסיעה ואח"כ גם בשיעור(ים..)..

 

-ה' ענק ממש,כי היו ניסים.לגמרי ניסים

(שגם אמא וגן דוד שלי היו בבית של סבתא באותו יום, משהו שממש לא קורה בדר"כ וכל אחד עזר לשני ועוד..)

 

-היה קשה לראות סדין על הרצפה וצורה של רגליים ושל ראש ושל ושל ולדעת שזה סבא שלך

 

-היה קשה גםלשמוע את סבתא בוכה ואומרת ___ הלך..הלך  ____..___ הלך,הלך ___ הלכת? כן? הלכת?

 

-זה מעצבן כזה/מוזר/לא יודעת איך לקרוא לזה, אבל צחקתי כשראיתי את שתי בנות דודות שלי נפגשות, ומשלבות ידיים, ולא מתחבקות כמו בדר"כ, ואפילו לא אומרות שלום,רק מסתכלות אחת על השניה (זה היה בבית הקברות..)

ואז בכיתי אחרי חצי דקה כשחשבתי על סבא/על העתיד בלעדיו או משהו אחר,אני פשוט לא זוכרת על מה,אבל בכיתי

ואז גם צחקתי על זה שצחקתי מיקודם..משהו מוזר ולא ברור

 

 

 

תודה,ברוק

 

 

 

 

 

 

 

זה היה פתאומי?

רוצה אולי לספר לנו קצת על סבא עצמו? לפעמים זה עוזר....

וזה באמת קשה לראות את הסדין כשיודעים שהוא מכסה אדם קרוב אלינו... (אני אחרי שסבתא שלי נפטרה לא הגעתי לפעילות של האולפנא שהייתי בין המארגנות שלה בגלל משהו שקשור...)

זה כזה עצוב לאבד סבא.

עצוב לאבד כל אדם קרוב. אבל אני פשוט זוכרת את היום שבו סבא שלי נפטר, בפתאומיות.

אוי, זה היה כל כך מזעזע.

פשוט כואב לי לחשוב שאת עכשיו מרגישה משהו דומה למה שאני הרגשתי באותם ימים.

וזה לא היה כזה מזמן..

 

אמאלה, זה היה בתקופה של הפסיכו..

כולי לחוצה מטורפת..נוסעת באוטובוס עירוני מפוצץ..

ופתאום אחותי מתקשרת ואומרת לי שזהו זה..ואפילו לבכות לא יכולתי!

 

 

שניה אח"כ הייתי צריכה לרדת בתחנה מרכזית מפוצצת אנשים ולעלות לאוטובוס אחר..

 

ברור שלא הצלחתי להחזיק את הדמעות.

 

הנהג מסכן, לא הבין איזה מין בחורה היסטרית נפלה עליו באמצע היום.

כל הדרך חנקתי את הבכי. שעה וקצת.

בשניה שירדתי בתחנה ליד המושב שלנו התחלתי להתייפח כמו אני לא יודעת מה..

 

תקשיבי, כל פעם שאני נזכרת בזמנים האלה אני מסוגלת לבכות.

אבל בכל זאת אני מרגישה שהכאב מתרפא.

ברור שזה תמיד יהיה עצוב.

אבל לאט לאט מסתגלים למחשבה שסבא כבר לא איתנו.

גם אמא שלך בעז"ה תסתגל ותקום מהמכה הקשה.

 

החיים ממשיכים.

יפים וטובים ושמחים.

וגם סבא שלך מאושר שם למעלה.

לא כואב לו כמו לכם.

כי אתם אלה שנשארים בעולם הזה. 

הוא כבר בעולם טוב פי אלף.

רק הגעגוע.

זה בעיקר מה שקשה.

 

אז תהיי חזקה.

וקבלי חיבוק גדול ממני..

בדיוק מרגישה כמוך וסבא שלי נפטר אחרי שנה וחצי שהבן שלו-דוד שלי נפטר צעיייר

אווופ,כ"כ מוכר!!

אני בשבת של השבעה הלכתי לסבתא וסבא מהצד השני אם אחים שלי ודודה שלי..ופשוט כל הזמו הסכתי את דעתי...וגם דודה שלי שתחי' עזרה לי....

ו.חייבת לעווף אז אמשיך לכתוב פעם אחרת...

 

הלוואי וה' יתן לך כוח..

שאלה:

 

מה אני אמורה להגיד לאמא שלי בטלפון?

 

עכשיו התקשרתי אליה,ופשוט לא ידעתי מה לומר!!

 

זה כזה קשה

שאת רוצה לשמוע על סבא... שאת איתה.. שאת רוצה לחבק אותה

היא אמא,לא חברה..

אבל מה משמח אמא אם לא לשמוע מהילדים שלה שהם אוהבים אותה|דואגים לה|חווים איתה את הכאב

אבל לי אין משפחה בארץ.

לא סבא וסבתא,

לא דודים,

לא בני דודים

מה שיש לי זה איזו אחת שאני לא יודעת בדיוק איך היא קרובה שלי, אולי בדודה של סבתא??

ועוד אחת אחיינית של סבתא רבא שלי.

אז..

אין לי מושג מה זה בני דודים, את סבא שלי ראיתי לפני שלוש שנים אולי יותר,

את סבתא לפני שנה וחצי וככה זה הולך וגדל, ורק מצד אחד שבאים מידי פעם.. (זה אומר בכמה שנים)

 

אז אולי בגלל שאני לא יודעת מה זה אני לא כ"כ מרגישה חסר..

 

אבל אמא ואבא כן מרגישים, אין להם תמיכה פה..

 

ובחיים לא נהינתי עם בני דודים כיוון שאין לי..

 

אני לא מבינה איך זה לחוות אובדן..

אבל.. גם זה משו.

בס"ד 

שלו..אני כן מזדהה מחד גיסא ,מהצד הזה של לאבד מישו שיקר לך ..אמנם לי זה בדרך שונה ,ואצלי הדגש על אופן המוות שלהם -וזה שונה מהקושי שלך,את צודקת-אבל עם הכאב עצמו אני כן מזדהה...כי גם לי כואב..גם לי חסר..

מוזמנת בשמחה..

אולי לבקש מהרב עזרה לחזור להיות מי שאת ומה שאת..

אם הייתי קוראת דבר כזה לפני חודש הייתי בטוחה שזאת אני . 

 

השמחה תחזור . אני מבטיחה .

אם העצב בא בלי סיבה - חוסר הסיבה הזה עובר מתישהו והשמחה חוזרת לבד . צריך רק החלטה פנימית קטנה .

 

אם קרה משהו מסוים שגורם לעצב - זה כבר משהו שצריך לנסות לפתור אתזה , ולהתאמץ .

 

ככה זה אצלי , לפחות

ו..ואי, אני מזדהה ממש ממש! 
אבל הבנתי קצת שעד שהצלחתי להחזיר אותה גם התבגרתי ואין לי כבר את השמחה החמודה של להיות יותר קטנה (לא בלי צרות, פשוט לדעת לשמוח איתם וקצת בהם) 

מותק, תשבי, תכריחי ת'צמך לכתוב כל יום את הדברים ששימחו אותך היום! וזה ממש ממש הפיצים! כאילו- "קמתי בוקר!" "אני רואה!" "אני הולכת!"  ולאט לאט תכניסי לך אתזה למחשבה של כל היום, תתחילי לשמוח בדברים הקטנים והמפגרים! ותתחיל להיות שמחה אוטומטית, תמידית.. 
לי זה קצת עזר.. 

 

לילה טוב! ושבת של לום ו..שמחה  
 

יש יותר מזה.. G לפחות..

מכירה כמה (וגם אני עכשיו סביב E ויש חלק חברות שהE שלהם קטן לי)
במיוחד אצל נשים אחרי לידה/בהריון אבל לא רק...
ואין פה עניין ולא שייך להתחיל לדון "מה דעתי על המידה" נראה לי לא רואי ולא יפה...

בסוף מצאתי חזיה במבצע עלו 2 ב500 (ועוד 30 ש"ח כל אחת לתופרת שתהפוך לי אותם לחזיות הנקה)
והשירות במשביר גרוע ובמעין שטוב מצוין!
(פרקתי קצת חוויות מאתמול)

לצערה...

ומעניין... לא ידעתי שאפשר להפוך רגילות להנקה. 

יש תופרות שעושות את זה הם "פשוט" פורמות חלק מהתפרים ומוסיפות את הסוגר המיוחד של ההנקה וגומי בצד ו.....

חכי היום בערב אני אגיד לך אם התופרת עשתה את זה כמו שצריך

קוראים לחברה Penache ויש חנויות בוטיק שמייבאות, אא"כ יש לך דרך לבקש ממשהו לקנות בחו"ל ולהביא ארצה.

 

יש לי כמה של החברה הזו ואני מאוד ממליצה!

 

אין לי איך להשיג מחו"ל ואני גם חייבת למדוד...(ובכלל מהאתר נראה שיש להם רק סוג אחד של הנקה)

יש חנות אחת בעמק רפאים, ומן הסתם עוד כמה שאני לא מכירה.