פורום בת מלך - פנימה (עמוד 213)

(אא"כ מדובר באוכל שמכיל הורמונים מסויימים ואז יש על מה לדבר...)

ידוע כשמשמינים החזה גדל 

וכשמרזים החזה קטן 

[מניסיון ] 

חלק מהחזה זה שומן וגם הוא מושפע מתהליכים של אוכל 

 

הורמונים וכאלה מגדילים את החזה בלי קשר לגוף פשוט 

ובקשר לבמבה ספציפי - לא חושבת אבל אם זה כזה מציק תבררי אצל מישהו שיודע 

כלומר אם הפרופורציה בין החזה שלך לגוף מסוימת אז כשתעלי במשקל הוא יגדל אבל כמו שכל הגוף יעלה באותם אחטזים בערך... (ולהפך) אבל זה לא שאת יכולה לאכול בצורה מסוימת או משהו מסויים ואז החזה יגדל/יקטן..

"מרב, לא אכלת במבה כשהיית קטנה? איך את כזאתי שטוחה?"

 

לא יודעת. לא מעניין אותי..

אני מכורה לבמבה.... לבייגלה, אפרופו, שלווה, ולכל חטיף לא מתובל (כמו דוריטוס וצ'יטוס- איכס!)

 

 

 

מוזמנת לאישי 

תנסי לדבר עלזה..

עליתי על 3 מתקנים שבחיים לא האמנתי שאני יעלה עליהם

גאה בעצמי

שמישי תתפח לי על השכם

עשיתי ת'אנקונדה! ואני ל-א אחת כזאת!!

נראלי כשעליתי פשוט לא קלטתי מה אני עושה ולכן עשיתי את זה..

ולמדתי לקח לככלל החיים!

אבל עכשיו לפחות אני יכולה לומר שעשיתי ת'דבר המפחידד הזה בחיי.. נקודה טובהה.

הייתי בלונה פארק עם חניכים בקייטנה שהתנדבתי בה ועליתי לרכבת הרים

הרגשתי ממש גיבורה

 

עוד שבוע וחצי בערך בלונה פארק (מסובסד ממש!) איזה כיףף(:

 

 

|טפיחה על השכם|

זה אחד הכיפים..

זה היה ממש מפחיד ושיא הכיף ביחד..

*האנקונדה
*הסוכריה
*הפיראטים

יואו.. אני לא מאמינה!! אין אחרי זה הכל קטן עליי

מתתי וחזרתי לחיות כשזה נגמר,

עם רגליים רועדות והבטחות חוזרות ונשנות לכל סובבי שיותר לאאא! בח-יי-ם-!!

 

באמת הכל קטן עלי עכשיו

הסוכרייה הכי כייפית בלונה פארק..

ובסופרלנד הסירה שמתהפכת

יותר מפחיד..

בעזהי"ת

 

אני שבוע הבא בעז"ה עושה את הבאנג'י שבסופרלנד.

 

[אם חברותשלי לא יתנו הברזה ויפחדו פתאום..]

אני לא מאמינה שיצאתי מזה בחיים...

פחדדדד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אבל אין דברים כאלה!!!

בתור אליו סיפרו לי שלמישו מהסניף שלי נפתחה החגורה כשהוא היה למעלה אז חייתי בסרטים..

שלאחד יפתח ולשני לא

ועשיתי את הקומבה (הרכבת הרים)

 

אבאאאלה! אח"כ הלכתי עקום ורעדתי..

 

איזה צרחות הלכו שם

 

ואז עשיתי גם את מפלי האימה והדנדנדות וכו'..

פעם הייתי בסופרלנד בתור מלווה של איזה קבוצה והייתי צריכה חעשות את מפלי האימה איזה 10 פעמים רצוף עם כל הבנות מתחת לגיל 12 ולהעזהר לא למעוך כל פעם בעליות את כל הצפלונות שהיו שם...(ילדות בכיתה א' ששוקלות ונראות כמו ילדה בת 4)

אחרים ביום הכי גדול בחייך!!

ממש תודה!

 

פאדיחות מיותרות

אני אשמח אם תתפללי לעילוי נשמת עופר בן שושנה ולזיווג הגון ומהיר של שחר בן שושנה. תודה רבה !!!

(אגב אם את יכולה תמסרי ד"ש לרעות קלרמן מרעות אורן )

גיא נתן שמעון בן ארלן יהודית

דביר בעז בן אוסנת

נועם אברהם בן רויטל 

יהונתן בן מלכה

שי שלום בן אסתר

יצחק בן שרה

תודה =] 

אבל זהלא היה את.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(הצעיף הצהוב!בית משפט!!מזל טוב...תסואי לבקר..

אשלח מייל

בעהזי"ת.

 

זה הגוף שלך, זה מה שטבעי לך וטוב לך. הדברים האלה צריכים לצאת החוצה..

את יכולה להשתמש בתחבושות סופגות יותר, או בטמפונים, ככה פחות תרגישי את זה..

אמא שלי טוענת שזה גנטי וגם לה זה ככה

אין מה לעשות חוץ מלשים תחבושות יותר סופגות ולהחליף בתדירות גבוהה יותר

או לחילופין להשתמש בטמפון

את צריכה שזה יצא מהגוף שלך אין דרך אחרת.

לא חושבת.

נפלאות הגנטיקה..

בעזהי"ת.

 

ולכן הזרם יהיה חזק יותר אבל יגמר מהר יותר

דווקא בשעות שאני עושה ספורט אין לי כמעט זרימה

גם גורם למחזור להיות קצר יותר וגם שהזמן בין לין יהיה ארוך יותר.... אז זה לא מדלל אבל גורם לזה להיות פחות זמן בסיוט הזה... שימי טמפונים!!! ואם את מפחדת לשים בלילה טמפוהים אז תשימי פד של נשים אחרי הלידה... ל צוקת, עוזר!!

שלא יהיה מלא דם, הוא פשוט סופג את כל הכמות דם ..

במידת הצורך יפנה אותך לרופא עור.. איזה כתמים? איך נראים? וזה יכול להיות מגוון דברים כמו חוסר בויטמינים, סידן.. בעיות בלחץ דם.. חוסר בחלבונים.. כתמי גיל ועוד.. לפני שתכנסי להיסטריה תלכי לרופא. רפואה שלמה !

ללכת בשביל זה לרופא?

למען הסר ספק... בהצלחה!

לדעתי, קודם כל תעודדי אותה.
ואח"כ תמצאי דרך לעזור לה!

בהצלחה..

לדבר בהיגיון, תעודדי ותסבירי לה..

בהצלחה, נשמה!!

צריכה אותך כנראה...

 

איך לדבר איתה ומה לומר לה כ"כ...

אף פעם לא הייתי במצב הזה ב"ה, כיילו- ברור... לפעמים רבים, אבל מזעזע אותי לחשוב על זה אפילו...

אני לא רוצה להתערב לה במשפחה.. מפחדת להסתבך, וזאת גם לא החברה הכיי קרובה שלי.. לא ממש מכירה אישית את אמא שלה..

 

אבל תודהה לכן!!!

אני אנסה.. או שאני אפנה אותה למישי אחרת.. אולי חברה שמכירה את זה יותר מקרוב?!

 

תודה! ליל"ט צדיקוות

אוף, זה פשוט עצוב.

להתפלל עליהן.

זה קרה אמצע השנה הזאתי אבל הכל התחיל שנה שעברה..

הצטרפה אלינו לכיתה(לאולפנא) ילדה חדשה ממש חמודה (מבצפר חילוני) שממש רציתי להתחבר אליה אבל זה לא הלך

היא התחברה לקבוצה אחרת ונידמה שטוב לה איתן, לא ידעתי עליה יותר מידי רק ידעתי שיש משו שקשור לאבא שלה לא יודעת מה..

קיצר קרה משהו והיא "יצאה" מהקבוצה שלהן והתחברה לילדה אחרת. השנה המורה הושיבה אותנו אחת ליד השניי וממש ממש ממש התחברנו והיינו מסתובבות ביחד והיה ממש כיף!

מידי פעם היא הייתה מספרת לי על מריבות שיש לה עם אמא שלה וממש ניהייתי "שומרת סוד" שלה יחד עם החברה משנה שעברה למרות שאני לא יודעת כמה היא יודעת..

יום אחד לפנות ערב בערך אמצע השנה הזאת הייתי לבד בבית סבא וסבתא היו בדרך וההורים שלי היו בקניות ועבודה..אני שומעת דפיקות בדלת וישר לפני שאני פותחת אני שואלת מזה לא הבנתי את הקול אבל בכל זאת פתחתי וראיתי אותה, את החברה שלי עומדת מולי (היא לא כ"כ דתייה אז היא הייתה עם מכנסיים וחולצה קצרה) פשוט בוכה ונופלת, ממש נופלת לידיים שלי!

דבר ראשון הודתי לקב"ה שהייתי לבד בבית! אני לא יודעת מה היה קורה אם ההורים שלי\אחים\סבא וסבתא היו בבית!

הושבתי אותה על הספה נתתי לה מים והיא אמרה לי שהיא ברחה מהבית!!!

שהייתה לה מריבה ממש גדולה עם אמא שלה (הילדה הולכת עם מכנסיים והאמא חוזרת בתשובה ומשכנעת גם אותה אבל היא רצתה לצאת מהבית עם מכנסיים והאמא השתגעה והלכה לקרוע לה את כל המכנסיים בארון) והיא לקחה את הפלאפון שלה ופשוט רצה וברחה משם והיא באה אלי כי אני החברה הכי קרובה ומי שהיא יכולה לסמוך עליה ביותר! בשכונה שלי גם המחכנת שלי גרה והצעתי לה ללכת אליה אבל היא לא רצתה כי היא ידעה שהיא תתקשר לאמא שלה והיא לא רצתה, אמא שלה לא ידעה שהיא אצלי!

דודה של החברה גרה בעיר והיא רצתה ללת אליה, אחרי שהיא נרגעה חיפשנו את המספר שלה מצאנו התקשרנו ויצאנו לכיוון הבית שלה.

בדרך לבית שלה החברה מספרת לי הכל, גם על אבא שלה (שבעצם הוא ואמא שלה לא נשואים) ועל כל המריבה, אחרי אולי 10 דק' עוצרת לידנו מכונית שחורה עם שתי נשים במושב הקידמי, הנהגת יצאה וצעקה את השם של הילדה וקראה לה לבוא, אבל היא לא רצתה לבוא בסופו של דבר גם כשהאמא יצאה, (מסתבר שהדודה התקשרה לאמא) ופשוט התחילה לבכות! הלכתי קצת הצידה כדי לתת להן קצת פרטיות והכתי לכיוון הבית שלי וכל הזמן הסתקלתי אחורה ליראות מה איתה...במקרא הזה הסוף לא היה משו, הילדה עזבה את הבית עדין עם חיכוך עם אמא שלה ועברה לגור אצל סבתא שלה קבוע! מידי פעם היא מבקרת את אמא שלה ושומרת על האחים שלה..אני מאמינה שאם שתיהן היו מתפשרות קצת הסוף היה יותר טוב, ברור שעכשיו היחסים שלהן יותר טובים מפעם כשהן לא כל הזמן ביחד, אני מאמינה שעוד כמה שנים היא בטח תחזור לבית שלה בערת ה'!

 

אם לא- תפני אלי באישי

קצת קשה לי להגיב ארוכות מהנייד

 

ה' איתך חברה תומכת ומיוחדת

אל תנסי לייעץ לה כשהיא בעצבים, כי פשוט כלום לא יכנס...

 

אחרי שהיא תירגע תסבירי לה שמן הסתם אמא שלה רוצה רק בטובתה וכ'ו..

אני לא יודעת מה העניין ולכן אני לא יודעת בדיוק מה לומר לך..

אם את צריכה עוז עזרה אז את מוזמנת לאישי!

זה קצת מסובך להסביר... אני בכוונה מאנונימי, אני משערת שיש פה חברות שלי שמכירות אותה, ויכולות לנחש מי זאת, או לחשוד סתם במישהי.. אז באמת סליחה

לא רציתי להתחיל לכתוב לכל אחת באישי את כל הסיפור המלא שלה..

אבל- בקצר יותר.. מקווה שככה תוכלו יותר לעזור לי..

 

היא ילדה שחיה בפחד כל הזמן, מהאח שלה...

גם ההורים שלה מפחדים ממנו...

הוא רודף אחריה עם אש, ואמא שלה מסתגרת בחדר ולא עושה כלום.. רק האבא יותר חזק..והוא רוב הזמן לא בבית, וגם כשהוא בא- הוא לא ממש מעניש אותו, או מטפל בו.. הוא רק מזהיר כל הזמן...

היא מתקשרת אליי הרבה אם אפשר לבוא אליי, ברוב הפעמים אני יכולה, ומשתדלת להסכים, למרות שזה קשה, ושהיא לא מהחברות הטובות שלי.. אבל פשוט קשה לי לא להסכים.. אם יקרה לה משהו ח"ו אני יודעת שאני אאשים את עצמי, אז אני מעדיפה גם לעזור לה, וגם לא לאכול את עצמי אח"כ..

 

אבל הסיפור אצלה הוא יותר מסובך... באמת קשה לה בבית- אבל, איך לומר, היא כאילו מוצאת בקטע הזה קצת צומי מחברות..

ולכן לפעמיים אני מוצאת את עצמי מקשיבה לסיפורים שהיא מספרת לי, שאח"כ התברר לי שלא הכל ממש נכון..העניין כן, אבל לפעמים היא קצת מרחיבה מעבר, כדי לעשות את זה יותר דרמטי ולקבל יותר עזרה..

אני מאמינה שזה לא בא מקטע של להמציא, זה פשוט היא מחפשת עזרה, ומנסה לשכנע שהיא ממש צריכה אותה..

אני באמת לא יודעת איך לעזור לה..

כיילו- לכו תדעו, לא רוצה להרוס לה את המשפחה! אני לא איזה פסיכולוגית מקצועית.. בסך הכל ילדה, חברה...

 

היא אף פעם לא כתבה לי כאלה הודעות, וזה פשוט זעזע אותי! ממש בכיתי כבר! לא יכלתי!

 

אאווף.. זה כ"כ קשה.. ב"ה שאני לא שם. אני כ"כ מרחמת עליה!

אני לא רוצה להפנות אותה למישה אחרת או לספר למישהו, כי היא בוטחת בי, וסומכת עליי...

וברור שאני גם לא רוצה לסבך אותה עם הרווחה וכאלו.. לכו תדעו..

 

בעע... זה ממש קשה.. ואולי עכשיו אתן יותר תוכלו לעזור לי?!

 

תודה נשמוות!! צדיקות אתן

 

 

 

רק, לובנתי, אם זה אחשלה למה היא שונאת את אמשלה?

היא אמרה לי פעם: "זה כיאילו- אני אמות מהאש שלו, והיא תשב בחדר ולא יהיה לה אכפת.."

הבנת?

את מחויבת ללכת ולספר לאדם מבוגר בחייה. תזכרי שזה לא לרכל עליה. זה להציל אותה. מזמינה שוב לאישי!

ולגבי זה שהיא מנפחת ומשנה דברים הגיוני שזה כבר משהו שהיא לא שולטת בו וזה מחייב טיפול מיקצועי! ולטובתה עכשיו! מכירה סיפור כזה מקרוב שכשהתחילו את הטיפול היה כבר קצת מאוחר מידי...(זה עלול להגיע לגניבות ועוד בלי שהיא תשלוט בזה!)
את לא אמורה לטפל במיקרים כאלה!בשביל זה יש יועצות/עו"ס/פסיכולוגים/רווחה וכו'... הם יודעים מה לעשות עם מיקרים כאלה!

ועבירה בתורה מבחינה מוסרית. את מתביישת לפנות ליועצת פני למחנכת. לי יש חברה שרק עכשיו אחרי 15 שנה מטפלים בזה והמצב גרוע. לא לפחד! חיבוק של כח

בד״כ זה פשוט דרך להראות מצוקה גדולה.

אולי יש כאן בנות שאיכשהוא מכירות אותה, ואני לא רוצה את זה

 

אבל- באמת לקחתי את הדברים שלכן בשיא הרצינות... פניתי למישהו מבוגר, ויטפלו בזה.. עכשיו נשאר לי רק לתמוך בה מהצד בתור חברה..

 

תודה לכן, נשמותת אתן!!

ושלא נדע, בעז"ה!

׳ כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו... ׳ תמשיכי לחבק ולתמוך מהצד.. ולפעמים מותר לנו להעזר בעוד גורמים גם אם הם לעיתים מכירים.. תבשרי לנו בשורות טובות!

אז פשוט אאני חייבת לדבר איתך...אבל אם זה לא אז יש לנו מכרה ממש דומה בשכבה..

ואם יש פה מישהי שיכולה לעזור גם אם היא מכירה אותה אפשר לפנות במקרה כזה קיצוני! (כמובן לשמור על הפרטיות שלה כמה שיותר)

ולהיכנס לכל חנות בגדים...

בהצלחה!!

ישלי רשימה ענקית-- הרוב ביפו, ויש 2 בגב"ש על כנפי נשרים..

בכנפי נשרים יש את אצל הלל (יש גם במרכז העיר) אבל יקרר~ וגם כרמים- מהממם, יקר, אבל שווה את זה!

 

במרכז העיר- וואי פוולים.. מה שאני זוכרת:

ט'אצ (אתמול קניתי שם.. שווה להכנס, מידי פעם יש דברים יפים..)

תמנון (?! אם זה הסגנון שלך..)

הבירה (טובים דווקא!)

חצאיות המנשה (בנשים נערות יש גם טוניקות שיפון..)

בת עין

הודיה עיצובים

תהילה (המליצו לי עליה, אבל הייתי שם ולא מצאתי כלום בסגנון... אולי זה משתנה?!)

אקווארלה (סגורה עד שבוע הבא.. אמא של המוכרת נפטרה..)

NX מעצבים (ממש שווה להיכנס!)

יש איזה חנות מול גזית- יש שם לפעמים..

אממ... ויש עוד פוולים בלי שם מוגדר... פשוט תסתובבי שם, בטוח תמצאי משו..

 

בהצלחה!

למצוא מועדונית רווחה הם תמיד שמחים לעוד זוג ידיים מחבקות...
אפשר גם במועדוניות של יד שרה/עזר מציון..
לחפש ילד שנמצא הרבה בבי"ח ולעשות לו/לאחים שלט חונכות...

יש לי מקום מעולה..

אני יכולה לשלוח לך במסר אם תרצי..

אבל אני מתנדבת במקום שיש גם בירושלים..
תפני אלי באישי בבקשה..

שלא יבואו אליך הביתה. אם הן באמת חברות שלך, זה לא יפריע להן..

תראי את התנהגותן כלפייך בסיטואציות מסויימות בחוץ, אפילו בכיתה.

(נניח לרגע את החופש בצד. )

 

את לא חייבת להזמין אותן לביתך,

תראי עד כמה הן חברות שלך אז.

לאחר פז"ם (פרק זמן ממושך, מילה מהעולם הצבאי. ) תראי עד כמה הן חברות אמיתיות ואז תזמיני אותן לביתך.

 

המון ב"הצלחה !

 

 

יש כאן כאלה משמכירות אותי מהפורומים השונים < נוער שכול כבוד! >

 

אשמח לעזור בכל שאלה

ובעיקר לתת כתף תומכת 

 

מוזמנת באהבה ובאמונה

נכון המנהלת??

 

מחכה לכן עם הרבה ברוקולי < יש גם עוגיות שהכנתי היום..>

אני כל הזמן מתגרה מהתמונות והתיאורים זלך! פלא שהקטנה לא יצא עם כתמים של כל מה ששמת תמונה שלו
וכיף לראות אותך גם כאן!

תכלס ממש חיפפתי בשבועיים האחרונים!
ובטח יקחו אותי הלוך חזור ככה שזה לא יהיה רלוונטי כ"כ ...

פשוט קשה לי לפעמים לומר את המילים עד הסוף.. הם נבלעות לי כזה.. :/

 

מה שאני עושה כשזה קורה- זה פשוט יש חלקים נגיד כמו אשרי או הללויה, שיש להם מנגינה, ואז זה עוזר לי..

כיאילו- לפי הקצב של המנגינה אבל בלחש..

ונגיד בקטעים ארוכים כאלה שאני כבר לא יכולה לומר ואני מתחרפנת, פשוט אני רק קוראת, ומנסה להתכוון כמה שיותר..

ב"שמע ישראל" ושמונה עשרה, אני פשוט אומרת לאט, ומנסה להתכוון שלא ימאס לי...

 

זה קצת קשה, אבל לא חייבים בכוח- אם קשה לך ממש, תקראי ותתכווני.. זה הרבה יותר חשוב מלהיות עסוקה באיך להסתדר עם ההגיה, ואז להתעצבן...

 

בהצלחה נשמה!

אני כילו כשאני מגיעה "לעושה שלום" אני לא זוכרת אם עקפתי על קטעים או משו..וזה כילו ממש רחף..

ומותר לפי ההלכה!

מטפחת יכולה להיות מאוד יפה, ומאווד להוסיף, אם קושרים אותה נורמלי ולא סתם לפלף מאחורה..

אני לא אשים כי המשפחה שלי לא נוהגת ככה ואני מקווה שגם המשפחה של בעלי..

אבל אם בעלי ירצה,

אני אשים. ויפה.

בעזהי"ת.

 

יש המון המון דעות שמתירות לשים רק כיסוי חלקי- שהוא בעצם ההינומה..

זה היום האחרון להנות מהשיער וזה..

ואם יש לזה היתרים הלכתיים, אז למה לשים?

אלא רק למחורת 

זה מנהג של ה2 וחצי דורות האחרונים

אז מי שעושה את זה - לא צריכה זה בעיה שלה

ואז כשהתחילו לעשות לא שינו את המנהג למרות שבעצם יש איזה שהוא עניין לשים...

לא אצל כולם נהוג, וגם אם נהוג יש הרבה שמשאירים את הדלת פתוחה

בעזהי":ת.

 

זה לא מנהג מומצא, יש בזה יסודות הלכתיים! מוזמנת ללמוד את הנושא

היזהרו בתלמידי חכמים..

בעזהי"ת.

 

לפי הרבה דעות גמר הקידושין קורה רק בביאה, ולכן בחופה עדיין היא לא לגמרי מקודשת..

יש לי אחיות/גיסות שכן...
זה תלוי במנהג באם עושים חדר ייחוד(מלא או לא) וכו'....
וכיסוי ראש יכול להיות מהמם גם בחתונה...

זה לא רק שמתירים לא לשים, לפי ההלכה לא צריך.. ולא צריך להמציא הקלות..

שהוא ממש ייחוד אז אני לא אשים..

לא כזה נחמד לי לחשוב על זה שאני אצטרך להיות עם כיסוי ראש אחרי החופה..

בעזהי"ת.

 

בחתונה הולכים לפי הבעל

אבל אני לא מתנגדת באופן עקרוני..

 

יש לי כמה חברות שיצאו מהחד ייחוד עם כיסוי ראש, וזה היה מהממם. באמת. אצל אחת זה אפילו היה יותר יפה מלפני..

 

וכמו שאמרו כבר- אם שמים מטפחת יפה, וקושרים יפה והכל.. אין סיבה שזה לא יהיה יפה!!

 

אז שוב, אני לא יודעת אם אשים או לא.. אבל אני בטח לא נגד...

מה שהרב של בעלי יגיד מנהסתם..

כי את כבר נשואה אז מה ההבדל בן היום למחר?

ההבדל בין היום למחר

זה שרק שהבעל כילו "מכניס אותך לביתו"

את נחשבת אשתו, ואז את צריכה לכסות..

הייתי בטוחה שהבלחיות תתפרץ פה.. !

להפך, נראלי שחלומה של כל בחורה זה התסרוקת וההינומה ואם היא תהיה ארוכה עד הרצפה או קצרה או שתיהן (לדודה שלי הייתה עד הרצפה ממש, זנב כזאת.. ואחרי החופה היא נשארה עם קצרה לריקודים)

הרוב לא מתות על כיסוי ראש ביום הזה.. זה הורס את האפקט של "איך שכלה נראית"

שוק, תאמיני לי שיבוא יום ותהרהרי בדבר החם (והענק!) שיהיה לך על הראש..

ואת תעני לי עכשיו- "אף פעם אני לא ארצה להוריד את הכתר הזה מהראש"...

פשוט, זה מקסים ומרגש אותי כיסוי ראש בחתונה..

 

ו.. שוק אחותך

חוץ מזה שזה לא חייב להיות ענק...

אתייעץ גם אם אצטרך.. ואחליט מה אני עושה.

הוא רוצה ממך בדיוק לעמוד מול המצב ובכל זאת לומר -

וואלה, תודה.

על כל הטוב שכן יש. בית, משפחה, הורים, חברות, אנאערף!

הוא משוגע עלייך, אין לך מושג כמה!

את הבת שלו, אהובתו!

 

ומבטיחה לך שאת כן יכולה!

קחי קצת ת'זמן, תרגעי.

אם את רוצה אני פה באישי בשמחה..

איך את יודעת שאני כן יכולה? את בכלל לא מכירה אותי.

זה משגע אותי!! היא נתנה לך מחמאה - תקבלי אותה!!! היא רק רצתה לעודד אותך!!!

 

את יודעת איך אני יודעת?

כי את בת יהודי'ה

 

כולך במהות טובה- ואני בטוחה שגם בפרטים תוכלי למצוא נקודות טובות אחרות < אפילו אחת- תחשבי על זה.. >

בכל אופן, 

תבדקי מה מחליש אותך? מאיזה מקום נובע הקושי ?

האם זה תלוי רק בי ההצלחה? מה גורם לתסכול?

 

והכי חשוב- תרגעי , תנשמי עמוק. 

תאכלי שוקולד 

ותחשבי באובייקטיביות חיובית 

 

והכי חשוב- שולחת לך 

מוזמנת לאישי.

ה' איתך צדיקה

 

 

מנהלות הסנה-הבוער, אדום צהוב ירוק

תדברי עם מישהו! אל תישארי לבד עם החוויה (ולא משנה מה החומרה שלה!) תעבדי את הסיוט שלא ישארו משקעים! ולא משנה כמה היית במקום מסוכן זה לא אשמתך!
אם אני יכולה לעזור בשמחה!
אפשר מנייק בדוי ואפשר גם במסר אם לא הגבתי ישר אגיב ברגע שאראה את זה (גם מסר וגם בש"א) בתקווה שפיצקית תאפשר לי להגיב כמה שיותר מהר...

על זה היה הסימן שאלה בשרשור הקודם, אבל פתאום התפדחתי אולי אני סתם מדמיינת..

 

מזל טוב! שתזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך בריאות ושמחה!!

 

 

 

 

וזה לא היה מזמן, נכון? |מקווה לא להתפדח יותר|

ואכן לא מזמן...היא ממש פציקולית... ביום רביעי הקודם

תודה!

יש כל מיני חנויות, תראי כבר..

וטובות לא פחות..

קני בפרסים!!

אני קניתי שם~ והם ממש איכותיים וטובים! וגם יש להם סוליה דומה קצת לטבע, שעושה צורה של הרגל..

בהצלחה

בהכי למטה של התחנה.

(בצד של מאפה נאמן)

כל שלושה שבועות בערך..

 

זיפים קצרים, בד"כ. 

 

מקווה שעזרתי!

כל איזה יומיים..

ב"ה התברכתי בחוסר שיערות

רבנו על זה כבר כמה פעמים..

אני במצב ההפוך. יש לי יסורי מצפון על עובר מחנות של התנדבויות שאני הולכת בקיץ. 

אני כימעט ולא עוזרת כבר בבית

 

באמת אשריך על העזרה בבית! זה כ"כ לא מובן מאליו. 

זו זכות ממש גדולה. 

 

ואולי תבקשי מימנה לשלב גם וגם. תגידי לה שעזרה בחוץ נותנת לך חשק וכוחות, תסבירי לה שזה חשוב לך. ושזה לא סותר. 

למרות שזה כן בא אחד על חשבון השני.

מבינה ממש.

אני פשוט נוהגת להתעלם.

 

ומפעילה עליי סנקציות..