פורום בת מלך - פנימה (עמוד 217)

אבל- צריך לדעת שלא תמיד מה שאת רואה זו האמת, גם אם חושבים שכן.

להגיד, שאת לא אוהבת אותו אלא את מה שהוא כתב/הגיב.
כי כמו שאמרו מעלי זה לא תמיד מי שהוא באמת.
וברעיון אין בעיה פשוט שימי לעצמך גבול.. וגם תביני תסוג של "החיבור" פה.
יום טוב לך!!  


סליחה אם זה בלי קשר

אבל תחשבי שלפי סגנון כתיבה זה ממש שונה..

למשל אני: אני בכתיבה הרהב יותר צינית, מאשר שאני במציאות.. מבינה?

אם מישהו מפה יתאהב בי בגלל סגנון הכתיבה שלי, יהיה לו באסה בגלל שאני לא צינית וחדה (ככה אני הרגשתי, כן?) כמו פה..

בנוסף, יש מצב שהוא מכוער כמו כלב דלמטי ואת לא יודעת את זה כי לא ראית אותו.. ויש מצב שהוא רזה כמו שרוך, חלשלוש כזה... אבל הגיוני..

ושהוא כותב מרשים או משהוא כזה..

אני מתכוונת לזה שהוא פשוט הוא נישמע ממש נחמד לפי הסגנון כתיבה שלו וכאלה...

ולמה זה בעייתי?

כל אחד וההשתכלות שלו!

תקשיבי.

אהבה זה לא דבר הגיוני. בד''כ.

זה לגיטימי וטבעי שזה מה שאת מרגישה. מין חיבור כזה ווירטואלי..

אבל מותק, יכול להיות שהוא כותב מדהים ונפלא, אבל במציאות הוא לגמריי אחרת.

אז בשבילך אל תפתחי תקוות או משו (:

 

בהצלחה רבה ! :-]

 

 

 

 

אבל בכללי- ממש לא מומלץ... אפילו תנסי להתאהב במישהו אחר, שאת מכירה, זה נראלי בהרבה יותר עדיף...

 

ששאלת...

 

וזה יפה, כי זה מעיד על רגישות. זה אומר שאת יכולה לחוש כלפי מישהו רגש סתם כי הוא בן.

אני מקווה שהייתי מובנת, אני עייפה...

זה יותר סוגשל הדלקות על מישו..אבל עד שאת לא באמת פוגשת את הבנאדם ומדברת איתו אני לא חושבת שאפשר לקרוא לזה באמת אהבה.

ובמיוחד אם את דוסית שלא מדברת בד"כ עם בנים. 

אז אהבהת תתגובה שלו ולא תבנאדם עצמו..
שבת שלום לכן.

כי פה את רואה את המחשבות שלו וכו' 

משהו שבמציאות קשה יותר לראות 

נשמע לי הגיוני רק שאני לא בעד זה 

הרבה אנשי מזייפים תצמם. כותבים שהם לא באמת מי שהם. לדוג' אני:

אפאחת פה לא מכירה אותי, נכון?

מי אמר לכן שאני בת 17?

מי אמר שאני מה שאני אומרת, וחושבת...

סתם דוגמא. יש כאלו פה מנהסתם. 

לא כל בנאדם שחושב כמוך או שהתגובות שלו מחממות לך תלב מתאים לך. את לא באמת יכולה לאהוב אותו ע"פ זה..

יש לו גם הרבה פנים אחרים באישיות....

(אגב, אני בקושי מגיבה אז תרגישי מקובלת )

מביינה אותך כ"כ!! גם לי זה היה, ואז גם דיברנו. המוווון.

ובאמת שאהבתי אות ורק חלמתי על הרגע שאולי ניפגש איכשהו..

אבל אז הרגשתי שזה יותר מידי בשבילי.

שאני חושבת עליו יותר מידי, ואני לא רוצה חבר בגיל הזה אז בשביל מה להיסחט רגשית?

תלוי מה את מרגישה אליו.. זה מציק לך המחשבות- יתר עליו?

אני יגיד לך מה אני עשיתי.. דיברנו על זה, ואז הוא אמר שננתק תקשר ואז התנתקתי מהערוץ

וככה יותר חייתי מבחוץ לו וזה הרבה יותר קל לשכוח (כמו שאומרים- רחוק מהעין רחוק מהלב)

אני לא אומרת שזה לקח שניה.. ממש לא. עכשיו זה כבר 8 חודשים וזה עדיין כלום ולא הכל עבר.

אבל באמת, תשבי עם עצמך ותחשבי מה הכי טוב ונכון לך בתקופה שלך ספציפית ואם בכלל יש סיכוי

שיצא מה"אהבה" הזאת משהו, או שזה רק סוחט רגשית וזה חבל לדעתי.

ואז תראי כבר איך לפעול...לכי לפי תחושת הבטן שלך. 99% הן נכונות התחושות בטן של הנשים..

ואם את רוצה לדבר איתי אז בשמחה

לא יודעת אם עזרתי במשהו אבל בכל אופן שיהיה בהצלחה במה שלא תעשי

 

 

 

בצד המעשי יותר-

את יכולה לבכות, ולהתפלל, ולהתחנן.

לשכנע בנות להתלבש בצניעות- אי אפשר.

יש בנות שזה גם לא במודעות שלהן-

מה הבעיה ללכת עם ביקיני בחוף נפרד?!?! זה רק בנות...

את זה אני עוד מקבלת.

מה הבעיה שרואים לי את המרפק? מה לא צנוע פה?

פשוט גועל נפש איך שבנות מסתובבות בחוץ!!

אין על החורף!

תודו שלפחות פעם אחת רציתן להיות כמוהן. משוחררות כזה..

יש לך בעיה ממש קשה. חוצפנית. 

מה לעשות לא כולם כמוכם, תלמדו על עמ"י זכות במקום לצאת עליהם פה ותתפללו שיחזרו בתשובה

תגובות מגעילות.

בכ"מ לא אמרתי שמה שיפה אסור. 

נראה לי את פשוט לא הבנת אותי ב כ ל ל

וזה שכתבתי את זה פה זה לא אומר שאני יאמר להם בפרצוף שאסור.

וגם אני עושה הרבה דברים שאסור לעשות. 

מה אני יעשה שגוף זה דבר יפה ולכן כדאי לשמור אותו?

אני ממש מצטערת אם לא הבנת אותי נכון ואני ישמח גם להסביר כדי שתביני.

וד"א- קצת נפגעתי...

אני לא יודעת איך צורת המחשבה פה עובדת 

אבל בעיקרון הפרוש של המשפט הזה הוא שכל מה שיפה - אסור. 

 

אם הבנתי אותך לא נכון, זה בעיה שלך לא שלי. 

 

מצטערת אם נפגעת אני תמיד ישירה מידי אז לא לקחת אותי אף פעם קשה. 

תלמדי על אחיות שלך זכות במקום להתפרץ עליהן בצורה כזאת מוגזמת.

מצטערת, פשוט התוקפנות הזאת בערוץ כבר עולה לי על העצבים. אם את עצבנית, תשתי כוס מים. אל תוציאי את זה עלינו...

ימחקו את התגובות שלך.

 

 

 

 

אוהבת אותך אחותי.

ככה אני מדברת וככה אני מגיבה

תתמודדו ואם רוצים למחוק - שימחקו ממש לא מזיז לי. 

 

טוהר יא אחות  

סליחה- זו אמירה אגואיסטית. מאוד.

כאילו- "אני אדם אלים, אז אם אני מרביץ לכם זו בעיה שלכם ולא שלי"? זה שאת מכירה בבעיה שלך לא אומר שהיא בסדר. ממש לא.

ומישהו אמר שזה בעיה שלכם? לא. 

בעיה שלי אם את רוצה לראות את זה ככה, 

אבל ככה זה הסגנון כתיבה שלי וכשאני אומרת משהו גם במציאות אני זורקת את זה ככה

את רוצה לשחנ"ש איתי פה על האישיות שלי? אם זה כזה מעניין אותך תפני אליי בש"א

ובנתיים אל תכניסי לי מילים שלא אמרתי לפה

לילה טוב. 

בחיים לא רציתי להיות כמוהן.

 

איכס. 

 

מרגיש לי חושפני, פתוח, וכן - משוחרר מידי.

כמו שיש דברים שאני לא רוצה שכל מי שרוצה יקרא אותם, כמו שיש מחשבות שאני לא רוצה שכל מי שרוצה ידע עליהם - 

ככה אני גם לא רוצה שכל מי שרוצה יראה לי את הגוף.

הגיוני, לא?

 

זה אני.

זה חלק ממני.

יש דברים שאני רוצה להשאיר רק לעצמי, בלי שאחרים יראו.

 

זה הופך אותם למשהו הרבה יותר מיוחד.

 

זה מחצין את הגוף, וגורם למעמדות שנגרמות בגלל מראה חיצוני נטו.

מישהי שנמצאת "למטה" בסולם החברתי רק בגלל שהגוף שלה לא יפה בבקיני, לדעתי זה נוראי.

ככה מפתחים אנורקסיה, ככה מפתחים הפרעות אכילה, היגררות לסמים,התאבדויות - או יודעות מה? "סתם" חוסר ביטחון עצמי.

 ולא, אני לא מגזימה.

 

מה פיתחנו כאן?

עולם שכל מה שמעניין אותו זה הגוף? החוץ?

 

יכול להיות שזה רק בגלל שככה חינכו אותי מגיל 0, ויכול להיות שהייתי חושבת שונה אם הייתי חילונייה, אבל האמת - אני ממש לא מקנאה בהם.

האמת - אני ממש מרחמת עליהם.

 

 

 

שכל אחת תחשוב לעצמה, ואם באלה-שתתכסה יותר..

אני לא רואה שהדיבורים האלו מובילים לאנשהו..

ואם כן-סליחה..

(אני האנונימית של האמת - לא. ממש לא.) 

 

אם זה לא היה מובן - מה שכתבתי היה תגובה לאנונימית שכתבה ש"תודו שלפחות פעם אחת רציתן להיות כמוהן"

 

לא באתי לקטרג עליהם או משהו, רק עניתי לה תשובה....

 

 

איך שלא התכוונתי שככה יתפתח!

רק בדיוק היה לי עצוב בלב מזה, אז כתבתי..

אוהבת את עמ"י, לא משנה איך מתלבש ונראה. 

אמנם לא מסכימה עם הדרך, ומתפללת שיבינו והאור של האמת יאיר את נשמתם,

אבל.. כל זה לא סותר את אהבתי הגדולה-גדולה! שיהיה ברורר.

(בתוך המשפחה המורחבת יש לי הרבה כאלה, ואוהבת אותם כ"כ. ובקשר כ"כ.)

 

אז.. שלא תבינוני לא נכון. 

יום שמח! 

ושכל אחת פה תראה איך יכולה להשתפר (כולל אני כמובן), חלק מכוונת מה שכתבתי. 

חרות נראלי?

הנה את הנה את!! ואז היא רדפה אחרי במדרגות של הבנין עד שנכנסתי לבית של מישו.

אוהב את הילדים שלו!

ותחשבי על זה, בדר"כ אמא יותר מראה אהבה, אבא פשוט אוהב!! ולא תמיד רואים את זה , אז ככה גם עם ה'- הוא פשוט אוהב ולא תמיד רואים את זה!

תיראי, יכול להיות שיש הורים שלא אוהבים את הילדים שלהם, אוקי?

יכול להיות.

 

אבל בד"כ, לפי מה שאת מתארת - זה לא שהם לא אוהבים, אלא שהם פשוט מנסים לחנך אותך לדרך שלהם.

 

בתור אחות של מישהי שמרגישה כמוך - שההורים שלה לא אוהבים אותה כי היא לא עוזרת בבית וכי היא לא כמוהם - אני רואה את מה שהיא לא רואה. אני רואה את הבכי של אמא שלי אחרי שהיא צועקת עליה, אני שומעת את אמא שלי מדברת עם אבא שלי עליה, ועל איך לעשות ומה לעשות.

אני רואה.

 

הם אוהבים.

מבטיחה לך שהם אוהבים.

אני שומעת ורואה את כל מה שהיא לא רואה.

 

ואם הם צועקים, ומבקשים, ודורשים ואומרים - זה רק כי הם אוהבים. זה באמת רק כי הם אוהבים.

כי הם באמת אוהבים. 

 

יכול להיות שהם לא עושים את זה נכון. יכול להיות.

הם בני אדם.

הגיוני שהם יטעו.

אבל הם עושים את הכל - מאהבה.

באמת מאהבה.

 

תאמיני לי שכמו שזה קשה לך - זה קשה גם להם.

את חושבת שהם לא רוצים שתיראי את האהבה הזאת?

הם לא רוצים להעניק לך אותה?

אבל לפעמים, מה לעשות - את לא נותנת.

 

זה קשה.

גם לך, אבל גם להם.

 

 

זה באמת קשה.

 

(כשכתבתי את לא התכוונתי ספציפית אליך...)

 

אם הם אוהבים אותי-וחכמים מספיק בשביל לדעת את זה- שיניחו לי. 

למה כ,כ הרבה פעמים ביום הם רואים אותי בוכה על זה והם ממשיכים??????

אבל הם לא רוצים להניח לך.

כי הם רוצים בטובתך, והם חושבים שטובתך היא שהם לא יניחו לך.

והם רוצים בטובתך כי הם אוהבים אותך.

 

הם חושבים שטובתך היא שהם ימשיכו ככה.

למרות שאת בוכה.

למרות שאת לא רוצה - הם חושבים שזאת טובתך.

 

ויכול להיות שהם טועים!

הגיוני שאנשים יטעו.

הם אנשים.

אנחנו בסה"כ בני אדם!

ויכול להיות שהדרך הזאת לא מתאימה לך.

 

אבל ככה הם חושבים שיהיה לך טוב יותר.

שאת תיהיה אדם טוב יותר.

 

והם נלחמים על זה רק רק כי הם אוהבים!

 

תתחשבי רגע - אם הם לא אוהבים אותך, למה הם מנסים לחנך אותך?

הרי להם לא יוצא מזה שום דבר, חוץ מצעקות ובכי וכעסים.

למה להם לעשות את זה?!

שיעזבו אותך בשקט כמו שאת רוצה, את תעשי מה שאת רוצה כל עוד זה לא נוגע אליהם, לך יהיה שקט, להם יהיה שקט, והכל טוב.

 

אבל הם לא עושים את זה.

למה?

כי הם אוהבים!

 

כי הם באמת אוהבים ורוצים את טובתך.

ולכן הם לא יעזבו אותך.

כי הם רוצים שיהיה לך טוב.

למרות שזה גורם לכעס ובכי וצעקות.

הם עושים את זה, ומקריבים למען זה, כי הם אוהבים.

 

אולי הם לא יודעים איך להתנהג ואיך לפעול, אבל תזכרי בסוף - 

שהכל נובע מהאהבה.

 

גם אם הם מעצבנים, ומרגיזים, וצועקים.

 

הכל נובע מהאהבה.

אז אמא שלך התעצבנה עלייך כי לא שטפת או לא ניקית או מה שזה לא יהיה

היא כועסת עלייך ואנאערף נתנה לך עונש

חלאס לחשוב שבגלל זה היא לא אוהבת אותכם

צאו מהסרט שלכם, אין כזה דבר אהבה שתלויה בדבר במצב של אמא והילדים שלה

אתם פשט חיות בסרט עמוק, מתמסכנות ברחמים העצמיים שלכם ולא טורחות להבין את הצד שלה. 

ואם אני אגיד לך שזה כל החיים ככה ולא פעם פעמיים?

ואת עכשיו סתם מדברת מעצבים, 

ואני מכירה מישהי בדיוק ככה

שאמא שלה רוצה לתת לה הכל אוהבת אותה עד השמים

אבל כל פעם שהילדה הזאת חושבת שאמא שלה לא מעריכה אותה מספיק או שהיא חושבת שהיא יוצאת נגדה כמו"אמרתי לך לטאטאות לפני 5 דקות למה את לא עושה את זה?!!?"

"ניקית ממש יפה, אבל יש פה עוד כתמים" 

אז היא חושבת שאמא שלה שונאת אותה בלה בלה בלה לא אוהבת אותה בלה בלה בלה

נמאס לי כבר לראות את זה. 

 

 

את לא דפוקה אסור ככה להגיד על עצמינו..

 

שתהיה לך שמחה גדולה.. הרבה טוב ושקט

 

ברכה וב"הצלחה...

 

אל תתיאשי

 

בשורות טובות אמן.....

אבל הם מעפנייים!!

הכי טובים יש בחצאית המנשה ב50.

הם פשוטים כאילו, לא תחרות או דברים, והכי טובים. באמת!!

הם לא כמו כל האלה שנופלים / לא סוגרים / אנלא יודעת מה..

ארוך יש לי ועד עכשיו שרדתי איתם אבל אחרי שהייתי מאושפזת והתחרפנתי מהעירוי ככה החלטתי ששווה לי לקנות 3/4 סופסוף...
אני צריכה את זה מעל פיג'מה/חולצות קצרות כשאני לא בבית...(למשל בשביל לצאת לשירותים באמצע הלילה אצל ההוריפ של בעלי) ככה שנראה לי מספיק לי דפוק ב20 ש"ח ..

בחורף מוכרים ארוכים בקיץ 3/4

והם מידות נורמליות או רק לבעלות ידייפ בעובי גפרור?
תודה רבה!

שניים.

 

והיידיים שלי לא בעובי גפרור...

 

רק שאנלא זוכרת כמה הוא עלה..[אולי 30?]

 

והוא 3/4, רק שהוא קצת נמתח לי אחרי כמה כביסות.. [גם הידיים שלי קצרות יחסית, אז מה שעלי 7/8 על רוב העולם 3/4..]

והוא נוח 

 

 

מישהי אמרה לי שיש בעלמא אז אני אבדוק שם לפני בשביל לא סתם ללכת לעיר (למרות שביום חמישי גם ככה אני צריכה להגיע לאיזור כי יש לי בדיקה ברח' הרב קוק.. )

קניתי בטעות M ולא S והשרוולים שלו ענקיים עלייי

פשוט של בייסיק יו מתבלים ממש מהר.

שרולון אלא סריג שהוא לא ארוך אלא קצר כזה וגם לא מדי...ובזול?
תודה ושבת שלום

אז יש בתמנון משו קצר באורך ושלושתרבעי.. עולה 90.

3 ב100 עם חולצות בסיס...(והרוחתי פגישה עם חברה מהאולפנא שלא ראיתי שנים!)

עד באית גואל בעז"ה או עד תשעה באב אא"כ פתאום אצטרך אותו למטרה העיקרית שלשמה קניתי אותו (ואני מקווה שזה יחכה עוד קצת אני צריכה עוד להספיק לעבור דירה קודם!)

אשלח לך באישי את המס' שלי ותתקשרי אם עדיין צריך.

 

אגב, נראה לי מפחיד לסמוך על אנשים לא מוכרים שישמרו על תינוקת..

מילא להתכתב ולבקש עצות, אבל כאלה דברים אני ממליצה לבדוק טוב לפני..

 

יישר כוח על הארגון..

במיוחד בתוך ירושלים הגיוני שאכיר וכו'.
אבל בכ"מ הסתדרנו.
ותודה לכל מי שפנתה

ואת מכירה אותי אז תפני באישי

ב-עם שעווה..

קטנים כאלה שזה זוועה!
בהצלחה

אני פשוט תולשת אותם עם פינצטה!!!!!!כן כן

רכזת של בניין שלם לצעירות...

 

 

אני האנונימית הראשונה כפי שכתבתי אני בת 16 ומידה B70 בחזייה לי זה מרגיש ממש קטן, איך אפשר להגדיל את החזה?

ל חזה גמאני 70b

ועד שאלה, יש מצב שבמחזור הבטן נתנפחת?

אם את לא רגועה את יכולה ללכת לרופא\ת נשים אבל חבל כי סתם ידחפו לך הורומנים...(תלי ברופא יש כאלו שיגידו לך זה לא נורא אבל אם את רוצה נתן כדורים יש כאלה שיגידו אז נתן כדורים ויש כאלה שיגידו לא נורא אם זה ממשיך עד גיל X תחזרי..וכו')

לגבי השאלות האחרות...

אני לא רואה טעם בלהגדיל את החזה בטח שלא בשלב כזה שהוא עוד יכול לגדול...(החזה שלי גם היה קטן יחסית בכיתה ט'-י' ועכשיו הוא גדול...)

ולאנונימית השניה- אצל הרבה מאוד נשים הבטן מתנפחת לפני המחזור (וגם בד"כ עולים במשקל באיזור החצי קילו בממוצע...

ואם ידחפו לי הורמונים למה זה יגרום?

ואני צריכה לדעת איך להגדיל זה הכל אחותי שהיא בת 18 יש לה גוף בערך כמוני וחזה גם קטן אז כנראה שגם אני אהיה כמוה והחזה שלי לא בדיוק יגדל

ותניד עדיף לתת לגוף להיות כמה שיותר טיבעי...
ומה שיש לאחותך לא אומר מה יהיה לך לא משנה כמה אתם דומות! לי יש חזה שונה מרוב הבנות במשפחה שלי (אולי אפשר להגיד מכל) ואני כן דומה להן (מי יותר מי פחות)

אני מידה 75B. בת 18.5. שטוחה לכל הדעות. דיקט. הולכת כמעט רק עם חולצות "הריון"- כאלה עם וי, מעטפת וכאלה כדי לא להפחיד את העוברים ושבים מידי...
והשבוע חברה שלי ירדה עלי רצח שאני שטוחה ו"תשימי פושאפ" וכאלה..
אבל טוב לי ככה.
זה עדיף מלהסתבך עם חולצות צמודות מידי
למה להגדיל את החזה? מה זה יתן? הרגשה יותר נשית..?
ישלי חברה שאינלי מושג מה המידה שלה, אבל היא איפושו בD אם אני לא טועה.
והיא בוכה על זה כל יום בערך שקשה לה עם זה ובצחוק היא שואלת אותי אם אני רוצה קצת..
יאללה, זה הגוף שלנו. הוא יפה וטוב ונוח.
ולא כדאי להכניס הורמונים ושטויות לגוף בגיל הזה..
מקס' תקני פושאפ. זה לפעמים נחמד..

לכל אחת מסתדר בזמן אחר.

וגם כשקורים דברים מאוד עצובים - זה בשביל לנסות אותנו.

שנשאר שמחים וטובים, למרות הכלל.

שבת שמחה ומחזקת! 

תזכרי איך התמודדת (ומתמודדת) עם המוות של שמעון.

איך בהתחלה הכאב היה בלתי נסבל, האובדן מוחשי, ובלבול מאוד גדול - איך זה יכול להיות?!

ועם הזמן, ב"ה, ה' נתן לנו מנגנונים בנפש שמחזירים אותנו לבריאות ולחיים.

 

שבת שלום ובשורות טובות.

בתור אחת שחוותה את הדברים האלה כמה וכמה פעמים (לצערי) , ואני ילדה שלוקחת את הדברים האלה מאוווודד קשהה (!) וזה כאב כ"כ עמוק שקשה לתאר במילים , זה דברים שאתה לא מעכל , הם מעל להיגיון האנושי ~

שבע"ה יהיה לך ולכל עם ישראל כח להתמודד עם הניסיונות שה' מעמיד אותנו בהם ושיהיו רק בשורות טובות ~

אוהבת אותך !!

 

(הדרך היחידה שהצלחתי להתמודד עם זה היא האמונה. שכל  מה שה' עושה , אבל הכל - הוא לטובה . ולקח לי הרבה זמן להגיע לאמונה הזאת .)

לא ניסיתי לשים. נשמע מוזר.

ובדיוק קניתי.. מחר יש בריכה. ואני מפחדת לשים..=\

ויכול להיות שיהיה לי מחזור במחנה.

 

אם זה יקרה- כדאי לי לשים טמפון??

וגם אם לא!
אני שמתי פעם ראשונה בטיול נוער באילת שהיה אטרקציות ימיות וכמעט ויתרתי עליהם (ביחד עם עוד חברה) ואז הקומנרית פשוט הביאה לנו והסבירה לנו ועמדה ליד השירותים שאם נסתבך היא תסביר שוב וזה היה פשוט הצלה! אח"כ זה גם הציל לי טיול שנתי בצפון שהכל כמעט היה עם מים... ואח"כ כבר השתמשתי בטמפונים הרבה פעמים כי זה היה לי יותר נוח...
זה קצת מפחיד בפעם הראשונה וצריך לעשות היכרות עם האיזור האינטימי והמיוחד כ"כ שלנו (מה שמומלץ גם בלי קשר-זה ידע חשוב שיעזור לכן הרבה בחיים!) אפשר עוד לפני המחזור לקחת מראה ופשוט להסתכל באיזור להבין איך הוא בנוי והכל... ואז כשתצטרכי לשים את הטמפון יהיה יותר קל כי תביני את האיור של ההסבר ותכירי את האיזור...

שבו היא הסבירה כמה טמפון זה לא בריא.. לא פיזית ולא פסיכולוגית..

כי אז הגוף שלנו כאילו אומר לעצמו "עכשיו זה יום רגיל לגמריי אין לי כלום" והוא בעצם בהכחשה שיש תמחזור.. ומתעלמים ממנו וכו'..

קיצר היא אומרת שלא מומלץ לנסות.. כי מתרגלים וזה ואחכ אי אפשר.. חוצמיזה שאחרי 30 שנה של שימוש בטמפון זה הורס את הגוף..

 

 

[וואי איזה יום מצחיק זה היה D:]

נשמע לי המצאה!
זה נכון שבימים האלה הגוף צריך יותר מנוחה ולכן טמפון ולעשות הכל יכול להיות בעייתי אבל עדיין אני חושבת שחוסר נוחות ולהפסיד טיולים וכו' זה יותר בעייתי!

שתדעו שזה ממש עוזר...

ולמה לא להרגיש כמו ביום רגיל...

מרוב שאני משתמשת בטמפונים אני כבר לא זוכרת איך זה עם תחבושת..

חוצמזה שאמא שלי היא מיילדת והיא ממליצה על זה בחום כמשו קבוע ואני יודעת גם שרופאות נשים ממליצות כי זה גורם לאישה להכיר ת'גוף יותר טוב..

 

גם בהדרכת כלות תמיד שואלים אם השתמשת כי ה עוזר להכיר את הגוף...

לא שואלים כי זה מגביר את הסיכוי שקרום הבתולים נקרע?

הגוף שלה...
לגבי קרום הבתולין הוא מתרחב הרבה פעמים גם בלי שימוש בטמפון בגילאים שמתחתנים בהם היום...
ובנוסף יש מספר מבנים נפוצים של קרום הבתולין והקריעה שלו תלויה בזה (יש נשים שמגיעות ללידה עם קרום בתולין שלם!)

בעזהי"ת.

 

לא שמתי, לא שמה וכנראה גם לא אשים.

אחד הדברים הדוחים שיש!!!

הכל נקי ומדוייק ככה...

זה הגוף שלי... ואכן, גם אני גיליתי את האור במחזור הקודם!

אין על טמפונים. באמת!

לי בלי מוליך מרגיש מלוכלך ומלא חיידקים (אא"כ את מעבירה חיטוי רציני כל פעם שאת מחליפה-ואני לא מדברת על שטיפת ידיים עם סבון)
אם לך זה מרגיש מספיק נקי ונעים ונוח לך לכי על זה!

בעזהי"ת.

 

אף פעם לא ניסיתי לשים אפילו. זה פשוט נשמע לי דוחה ומאוד לא בריא...

ואל תדאגו, אני מכירה את הגוף שלי טוב טוב טוב. פשוט לא נעים לי ההתעסקות (המיותרת) שם..

אווווףף!! אני כבר שנה מנסה להבין מה זה ללא הצלחה..

זה כמו מזרק?? כלומר, יש כאלה שקוראים לזה מזרק??? פלסטיק כזה??
מה הבעיה בלי?? זה בסדר בלי?? אני מצליחה בלי...

זה לא עניין של להצליח או לא...

אמאל'ה, מפחיד!

 

רק שלא יהיה לי ביום של הטיול |מחזור לא מסודר|

אסור להשאיר את זה יותר מהזמן המומלץ. יש איזו מחלה שנגמרת מזה, שכבר במקרה קיצוני מתה מזה מישהי בצפון הארץ.

 

צרפתי- מי שזה מעניין אותה:

 

תסמונת ההלם הרעלני

היא מחלה הפוגעת בעיקר בנשים צעירות עם מחזור חודשי, בין הגילאים 12 ל – 24.  מחלה זו היא מחלה זיהומית, הקשורה לשימוש בטמפונים ונגרמת על ידי חיידק הסטפילוקוק.

שכיחותה של המחלה יורד בשנים האחרונות, ומעריכים שהיא מופיעה אצל 7 נשים מכל 100,000 (המצויות בגיל הפוריות). המחלה מובילה לשוק (ירידה חריפה ומשמעותית בלחץ הדם), עם פגיעה אפשרית במערכות רבות בגוף.

המחלה נגרמת מהפרשת חומר רעיל (טוקסין), המופרש מהחיידק סטאפילוקוק אאורס. הרעלן גורם לתופעות הזיהומיות הקשות ברחבי הגוף ולחום הגבוה שנצפה במחלה. לא ידוע כיצד חודר החיידק לדם, אם כי השימוש בטמפונים נקשר להידבקות במחלה.

משערים שההידבקות קשורה לפגיעות קטנות בדופן הנרתיק או מניעה של פינוי החיידקים עם הדימום. ככל שהטמפון נותר במקומו לזמן ארוך יותר, גדלים הסיכויים לפתח את המחלה (אם כי, יש לזכור, שיעורי ההופעה שלה בכל זאת נמוכים למדי).

 

סימנים וסימפטומים

הסימנים העיקריים המופיעים בתסמונת ההלם הרעלני כוללים חום גבוה, בדרך כלל קרוב ל- 39 מעלות או יותר, פריחה מפושטת ברחבי הגוף, לחץ דם נמוך מ- 90 מילימטר כספית, ומעורבות נוספת של מערכות איברים אחרות: מערכת העיכול, מערכת השרירים, הציפוי הפנימי של חללי הפה והלוע (המוקוזה), הכבד, מערכת הדם ומערכת העצבים המרכזית.

לעיתים קרובות, כשבוע עד שבועיים לאחר תחילת המחלה מופיעה התקלפות עור משמעותית המשפיעה בעיקר על כפות הידיים והרגליים (desquamation). בדרך כלל, המחלה מופיעה באופן מהיר וחד. ייתכנו גם שלשולים מימיים מרובים והקאות, שיכולים לבלבל את הרופא המטפל ולגרום לו לחשוד בקלקול קיבה פשוט. הפריחה שמופיעה במחלה נראית ככויית שמש, ומופיעה בעיקר על הפנים, החלקים העליונים בגפיים, בית החזה והגב.

בערך 30% מהנשים שחלו במחלה יחוו חזרה שלה. הסיכון הרב ביותר להופעה נוספת של המחלה הוא בשלושת המחזורים שלאחר המחלה הראשונית. עם זאת, שיעור החזרה מופחת מאוד אם ניתן טיפול אנטיביוטי מתאים במהלך ההופעה הראשונה. במקרים קשים במיוחד, מחלת השוק הרעלני יכולה לגרום למוות. כ- 4% מהחולות ימותו מהסינדרום.

 

הטיפול המחלה

טיפול תומך אגרסיבי חשוב מאוד במחלה. מתן נוזלים ואלקטרוליטים, גם בכמויות גבוהות מאוד, מסייע לחולות. חשוב לשמור על נפח הדם של החולה, לעקוב אחר תפוקת השתן, ולערוך בדיקות דם ותרביות דם מוקדם ככל שאפשר. במקרים של תת לחץ דם בלתי נשלט, ניתן להשתמש בדופמין לשמירה על לח דם תקין וזרימת דם טובה לרקמות הגוף. במקרים קשים יש צורך בהנשמה מלאכותית של החולה.

טיפול בסטרואידים בשלב מוקדם הוכח כמפחית את חומרת המחלה ומקצר את משך הסימפטומים. למרות שבדרך כלל לא ניתן למצוא את חיידק הסטאפילוקוק בדם, מקובל לתת טיפול באנטיביוטיקה מתאימה, מקבוצת הפנצילינים המתקדמים (למשל: נפצילין). מתן אנטיביוקה מפחית מאוד גם את הסיכון לחזרה של התסמונת.

בכל אישה בגיל הפוריות המגיעה בזמן המחזור עם התסמינים שתואור לעיל, ומשתשמשת בטמפונים, כדאי וצריך לחשוד בתסמונת ההלם הרעלני – טיפול מתאים מהיר ויעיל יכול לסיע בהבראה מהירה יותר ושלימה), המופרש מהחיידק סטאפילוקוק אאורס. הרעלן גורם לתופעות הזיהומיות הקשות ברחבי הגוף ולחום הגבוה שנצפה במחלה. לא ידוע כיצד חודר החיידק לדם, אם כי השימוש בטמפונים נקשר להידבקות במחלה.

משערים שההידבקות קשורה לפגיעות קטנות בדופן הנרתיק או מניעה של פינוי החיידקים עם הדימום. ככל שהטמפון נותר במקומו לזמן ארוך יותר, גדלים הסיכויים לפתח את המחלה (אם כי, יש לזכור, שיעורי ההופעה שלה בכל זאת נמוכים למדי).

 

סימנים וסימפטומים

הסימנים העיקריים המופיעים בתסמונת ההלם הרעלני כוללים חום גבוה, בדרך כלל קרוב ל- 39 מעלות או יותר, פריחה מפושטת ברחבי הגוף, לחץ דם נמוך מ- 90 מילימטר כספית, ומעורבות נוספת של מערכות איברים אחרות: מערכת העיכול, מערכת השרירים, הציפוי הפנימי של חללי הפה והלוע (המוקוזה), הכבד, מערכת הדם ומערכת העצבים המרכזית.

לעיתים קרובות, כשבוע עד שבועיים לאחר תחילת המחלה מופיעה התקלפות עור משמעותית המשפיעה בעיקר על כפות הידיים והרגליים (desquamation). בדרך כלל, המחלה מופיעה באופן מהיר וחד. ייתכנו גם שלשולים מימיים מרובים והקאות, שיכולים לבלבל את הרופא המטפל ולגרום לו לחשוד בקלקול קיבה פשוט. הפריחה שמופיעה במחלה נראית ככויית שמש, ומופיעה בעיקר על הפנים, החלקים העליונים בגפיים, בית החזה והגב.

בערך 30% מהנשים שחלו במחלה יחוו חזרה שלה. הסיכון הרב ביותר להופעה נוספת של המחלה הוא בשלושת המחזורים שלאחר המחלה הראשונית. עם זאת, שיעור החזרה מופחת מאוד אם ניתן טיפול אנטיביוטי מתאים במהלך ההופעה הראשונה. במקרים קשים במיוחד, מחלת השוק הרעלני יכולה לגרום למוות. כ- 4% מהחולות ימותו מהסינדרום.

הטיפול המחלה

 

טיפול תומך אגרסיבי חשוב מאוד במחלה. מתן נוזלים ואלקטרוליטים, גם בכמויות גבוהות מאוד, מסייע לחולות. חשוב לשמור על נפח הדם של החולה, לעקוב אחר תפוקת השתן, ולערוך בדיקות דם ותרביות דם מוקדם ככל שאפשר. במקרים של תת לחץ דם בלתי נשלט, ניתן להשתמש בדופמין לשמירה על לח דם תקין וזרימת דם טובה לרקמות הגוף. במקרים קשים יש צורך בהנשמה מלאכותית של החולה.

טיפול בסטרואידים בשלב מוקדם הוכח כמפחית את חומרת המחלה ומקצר את משך הסימפטומים. למרות שבדרך כלל לא ניתן למצוא את חיידק הסטאפילוקוק בדם, מקובל לתת טיפול באנטיביוטיקה מתאימה, מקבוצת הפנצילינים המתקדמים (למשל: נפצילין). מתן אנטיביוקה מפחית מאוד גם את הסיכון לחזרה של התסמונת.

בכל אישה בגיל הפוריות המגיעה בזמן המחזור עם התסמינים שתואור לעיל, ומשתשמשת בטמפונים, כדאי וצריך לחשוד בתסמונת ההלם הרעלני – טיפול מתאים מהיר ויעיל יכול לסיע בהבראה מהירה יותר ושלימה יותר. יותר.

מצפון במקרה?

אם לא- אז כדאי לך להפסיק את הקשר הזה עכשיו.

האנשים בחוץ לא אמורים להיות שיקול. רק מה שיש לך בפנים, אבל תחשבי טוב עד כמה זה באמת נכון לך..

בהצלחה!

אם היא אומרת את זה זה יכול להיות לא בשביל שתגיבו ככה!! לא על כל דבר צריך להגיבב!!!!!!!!!!!!! מה לא מובןן??? אין לכם משו טוב לומר???? אפשר לשתוק!!! תבינו חברה שלי רשמה  משו באנונימי בפורום והגיבו לה ככה... היא התרסקקההה!!!!! תרסנו את עצמיכם!!! מי שכ"כ חשוב לה להגיב אפשר לומר פשוט בהצלחהה... לא צריך לרסק!!! במיוחד מי שרשה על המצפון!!! מה נראה לכם????????????

כנראה זה משו בשם... (סתאאאםםםם)

והיא כמו שאמרה אורושקה..

או שלא תגיבו או שתגידו בהצלחה.

(לא נאמר בעצבים, אלא בתור אחת שאם הייתי במקומה זה מה שהייתי רוצה, בלי לישפוט@!)

לחיה.

ובהצלחה נשמה...לפותחת השירשור.

לילה טוב לעם

אז זה מה שהיא עשתה, זאת יעני המגירה שלה.
היא לא באה לתקוף בכלל! והיא לא התכוונה אליכן! חלאס לקחת כל דבר אישי!!
אתן מכירות אותה בכלל? אז למה אתן חושבות שהיא דיברה אליכן?
הבתאדם כולו פרקה!!!!!

מצטערת אם פגעתי פשוט לא יכולתי להתאפק.

אבל יש ל משפט חזק בכ"א ממש ממש מתוק

לא צריך לדפוק חשבונות לכל העולם.

רק לבורא עולם.

 

אבל שוב- העיקר שטוב לך. ב"הצלחה בהכל!

 

[ובסוגריים אני מצטרפת לאורושקוש]

אני רוצה את הקשר הזה! מאוד!

והחברה לא זאת שתקבע לי אם כן או לא! ממש לא לזה התכוונתי לכן גם אמרתי להן לסתום! אבל כתבתי את זה והייתי עצבנית כי נמאס לי שהחברה מזלזלת בי כבר!

למה כולם מרחמים עליו שהוא חבר שלי? אני חושבת (בלי פירורון קטן אפילו של התגאות או משו בסגנון) שהוא זכה! זכה בי!
ותפסיקו כבר לערער לי ולשאר הסביבה את האיכות שלי! למה אם אני מתחילה קשר עם חברות בנות מנסים לרמוז להם בעיינים שלא כדאי להם ושיעברו מקום! למה?

ושלא תחשבו אפילו שהחבר המתוק והמהממם שלי הוא ערס או להפך בייניש! ממש לא! הוא מקובל ושפיץ! ותותח על! אין עליו באמת! והוא דתי ושמור ושומר נגיעה! בקיצור בחור מכשמו ומעלה! הוא פשוט בחור שיודע עם מי הוא מסתובב ויודע מה וכמה חברתו שווה! אז תפסיקו לזלזל בשינינו! 

(המשך/הסבר לפריקה!)

בעלת ערך...

 

אני חושבת שלמרות שזה מעיף את הביטחון העצמי כמו שאת אומרת, זה רק אשליה. אלו דברים שצריך לעבוד עליהם מבפנים. אין פתרונות קסם.

 

ולפי מה שאני יודעת, בנים זה כאב לב. עזבי אותם (גם אם הוא שפיץ וגבר וחתיך הורס).

יש לי חבר. אלא זה איזה משבר שקרה לי בדרך ולא יכלתי  לשתוק עליו בו וכך השרשור נולד..

נסי לבדוק מה זה מבחינתם, אם את חשובה להם, סבבה.

אם את רואה שבשבילם את סתם אחת- כמה שזה נשמע כואב ובלתי אפשרי, סמני X עליהם. בראש. בהתחלה לא תצליחי, אבל לאט לאט כבר לא יהיו לך ציפיות מהן.

לי זה עבד עם מישהי שהיתה חברה ממש מעצבנת- עם מצבי רוח שמשחקת בי. אז פשוט החלטתי שבמקום להיות תלויה במצבי רוח שלה, אני מבחינתי לא מצפה ממנה לכלום, וככה גם לא מתאכזבת...

 

בהצלחה מותק. ואת יכולה לחפש בפורום, יש אינסוף שרשורים על זה (אני בטוחה שכל מקרה הוא שונה, ואת צריכה תשובה ספציפית אלייך, אבל אולי תצליחי להעזר בזה...)

ואני גם עברתי מלא דברים בשביל לצאת מזה.

בסופו של דבר, אני החלטתי שאין דבר כזה תלות. כנראה שכן, יש לי קשר טוב איתן- אני מאוד אוהבת ומאוד מעריכה אותן. וכן, עצם זה ששיניתי את ההגדרה הוציא אותי מזה לחלוטין.

אז כן, מדי פעם אני חושבת עליהן. וכן, כל פעם שהן מתקשרות או שולחות הודעה אני מתרגשת. אבל זהו! זה מותר להתרגש ולחשוב על מישהו שאוהבים ומעריכים, זה לגיטימי!

תפסיקי להגדיר את זה כבעיה ובאמת שהמצב ישתפר פלאים.

 

ב"הצלחה!

 

ואם זה יעזור אז אפשר גם באישי.