פורום ציור ורישום (עמוד 20)

בעיה רצינית שככה זה כאב

אתה מצייר קודם ביד ואז מעלה למחשב ומצייר או הכל במחשב?

ממש ממש יפה

מה זה?

מי יכול להגיע לזה?

 

מזה?????????

איפה זה?

מימתי יש את המפגש הזה? 

מה זה????

מה עושים שם?

וכו...

בא לי קורס גם!! איפה את לומדת?
והייתי ממליצה על צילומי פנים של זקנים כי זה נורא מעניין לעבוד עם הקמטים שיש להם נראה לי..

ציירתי את זה כמה פעמים וזה יצא מתוק...

כזה עם שיער קצת פרוע ושמיכה ביד

מהמשפחה, חברים/חברות

או לחפש באלבומים המשפחתיים מישהו או מישהו שנראה לך מענין.

אני פחות בנאדם שעובד לפי כללים, לכן לא נהנת מציור של אנשים שאני מכירה ובמיוחד שאם זה יוצא לא דומה.... אני מעדיפה לצייר מישהו שאף אחד אחרי כן לא יבדוק אם זה דומה או לא... 

ואני באמת מאוד אוהבת לצייר זקנים, זה מגניבב אבל אינלי תמונות וזה לעוד יומיים. יש למשהי משהו יפה? חרשתי את האינטרנט אני פשוט לא מוצאת

Google

אם להיות ישירה, רואים שעם הזמן עבדת קשה בקטע של העתקה מדוייקת .

להעתיק צילומים ברזולוציה גבוהה לא מלמד אותי כלום על הטבע או על הרמוניה או על עיצוב.

זו עבודה טכנית גרידא שלא מביאה להתפתחות.

 

להעתיק את רישומי המופת של צ'ארלס בארג זה כמו לנגן סימפוניה של באך.

מעבר לזה שזה מהנה במיוחד, זה תוכן לימודי לכל דבר.

רוב הציורים שלך הם העתקה מהמציאות. רישומים. את לא מציירת מהראש. את גם מעתיקה מצילומים הרבה.
השלב הבא של זה זה hyper realism. להמשיך כל החיים עם רישומים זה לא ממש להתקדם.
וכמו בכל ציור, את זאת שבוחרת את מושא הציור ואת הקומפוזיציה, כך שכל ציור מלמד על מה שתרצי.

כל הציורים שלי מאז 2015 הם מהתבוננות במציאות.

(מלבד עבודות בהזמנה)

עבודה מהתבוננות מפתחת את הראייה ויכולות האבחנה, היא מאפשרת בחירה מושכלת בכל פעם מחדש בהתאם לחזון,

מה שלא מתאפשר כלל כשמעתיקים צילום, בטח לא כשזה צילום של מישהו אחר.

לצורך הדוגמא, אני יכולה להעתיק את כל א-ב הסיני במדוייק. אבל זה לא  ילמד אותי לכתוב כלל בסינית.

 

למען האמת, רוב אם לא כל העבודות שלי הן ברובן מהדימיון

מפני שאני יצרתי דימוי משלי, שלא היה קיים מעולם וגם כשהסתכלתי על מה שהמציאות נתנה לי לעבוד איתו - 

עדיין עשיתי את העיבודים והפרשנות שלי.

לחלק יש חלקים שלמים שצויירו ללא עזרים כלל, וזה מתאפשר רק אחרי תקופת לימוד מהמציאות.

 

"להמשיך כל החיים זה לא ממש להתקדם" מה? מאיפה הבאת את זה? תמיד יש איך להשתפר ולהשתכלל.

והיכולות הטכניות הן מה שמאפשר לך ליצור המון מהדימיון ולפתח את הרעיונות של עצמך לכדי יצירה אמיתית.

כלומר, יצירה שיש בה תוכן וטעם. ולא רק הפגנת יכולות.

 

לגבי היפריראילזם

אולי כדאי לציין שרוב מי שעוסקים בתחום כלל לא יודעים לצייר.

אלא הם משתמשים בעזרים כמו גריד, טרייסינג (דף על דף או שולחן אור) ואף מקרן שקופיות שמציג להם צילום על גבי מצע ציור

ומה שנותר להם לעשות זה להעתיק באופן הטכני ביותר שאפשר.

חלק מהציירים אפילו שוכרים פועלים שיציירו בעבורם חלקים רבים מן הציור.

 

הפקת שיכפולים כזאת של צילומים יכולה להיות מעניינת, אם היוצר עשה את המאמץ וביים תמונה ראויה לציור בעצמו, וההעברה שלה למדיום הציור הביאה ערך מוסף שאינו קיים בצילום.

אפשר לראות את זה אצל צייר בשם דייויד ג'ון קסאן, שמצייר כרגע ניצולי שואה בפרוייקט מרתק.

אבל אני לא מכירה עוד ציירים שמשתייכים לז'אנר שאשכרה מביאים תכנים ששווים את ההשקעה וההפיכה שלהם לציור.

 

בכל מקרה, כאן יש תרגיל טכני שהייתי שמחה אם יהיה מוכר יותר בישראל.

ואין בינו קשר ישיר ליצירה מהדימיון, אבל הוא בהחלט מקנה יכולות טכניות שיאפשרו את זה ללמי שיבחרו להשקיע את הזמן.

 

אני לקחתי את הקונספט של היפר ריאליזם כסוג ציור שהוא מעל רישום, לקחת משהו ולצייר אותו ברמת דיוק כזו שהוא נראה אמיתי.
אני לא מדברת על אנשים ששמים עטיפה של סניקרס ומציירים עם גריד (הרבה מהאמנים שראיתי שעושים את זה מציירים מהתבוננות בהיפר ריאליזם. כמובן שיש דרכי קיצור אבל אני מניחה שאת לא אוהבת אותן)
את יכולה לצייר את הגמבות והמלח והחלות המציאותיות שאת מציירת מציאותיות יותר, ברמה כל כך גבוהה של דיוק בפרטים שייראה אמיתי.
לצייר כל כך ריאליסטי דורש יותר התבוננות, יותר פרטים, יותר מסוג צבע/רישום אחד. לכן לדעתי זו רמה אחת מעל.
לא מדברת על העתקה מצילומים.
אמרתי רק שרוב הציורים שלך הם רישומים, ושלדעתי את תהיי טובה לצייר משהו בהיפר ריאליזם, מהתבוננות.
מקסימום קחי את זה כאתגר.
אבל שוב, אולי אני לא רואה את זה נכון.

זה סוג מסויים של ציור, גם אם יש בו פן פילוסופי, יש לו הגדרה מאוד ברורה.

והוא לא מתעניין כלל בלהציג את המציאות כפי שאנחנו רואים אותה.

אלא הוא מעניין בלהציג דברים שרק עדשת מצלמה מאוד משוכללת יכולה להציג. ופעולת המצלמה אינה כלל כפעולת העין.

כל הזרם התחיל כי אנשים החליטו שהם מתחרים במצלמה, ולכן היפריאליזם *תמיד* יהיה תלוי בצילום.

ולא יוכל להתקיים מול המציאות - מהתבוננות.

אין דבר כזה היפריאליזם מהתבוננות. זה תמיד יהיו רק העתקות.

ואני מבינה שהשם של זה מתעתע, כי זה נשמע כמו ריאליזם ממש טוב.

אבל זה לא ריאליזם. אלא זו הגזמה וסוג של אקסטרים שכשלא מתכננים אותו ממש בקפידה, הוא עוד סוג של קיטש

שבאמת לא מצריך שום יכולות התבוננות או הבנה של המציאות (או נפש האדם)

 

כמובן שיכולות הציור שלי יכולות לעלות בציור מהתבוננות,
לכן אני ממשיכה לתרגל רישום וגם ציור כל יום ויום.

ולכן גם אמרתי שזה תמיד יתקדם.

 

אגב, כמות פרטים אינה בהכרח מעידה על כישורים גבוהים, היא בדרך כלל מעידה על חוסר יכולת לבחור

להבחין בין עיקר לטפל

וריבוי פרטים בדרך כלל יוצר בלגאן ויזואלי וחוסר בהררכיה בציור

מה שגורם לצופים לאבד פוקוס ולא להצליח להבין מה רצו מהם, מהעבר להפגנת היכולות. 

אם תסתכלי על ציורים של אמנים מהעבר, "אולד מאסטרז" אלה שתלויים במוזיאון ונמצאים בספרי האמנות

את תראי שיש רק איזורים קטנים שמפורטים מאוד

והשאר מגיע כדי לתמוך בעיקר.

הרבה פעמים התמונות מחולקות למישורים (חזית, אמצע, רקע) ואז רק מה שבאמצע הוא החשוב, והשאר אינם יפורטו באיתה המידה כלל.

 

 

אם ככה אז כן, באמת לא הבנתי את זה נכון. לא חשבתי שזה קשור לצילום בכלל.
ונכון שביצירות אומנות יש את העיקר בתמונה וכל השאר אמור לשמש כתפאורת רקע, אבל להשתפר ברישום תמיד טוב. זה לא תחום הציור שלי בכלל, האמת 😅
רישום אני עושה בעיקר בשביל לשפר את הפרופורציות אצלי.

פרופורציות זה חלק מאוד מאוד מהותי ברישום מדוייק

 

 

את עושה רק רישום?

ציורי השמן שלך הם לא רישומים?
חשבתי שכל ציור שמציירים משהו מהמציאות נקרא ככה
ההבנה שלי באומנות לא גדולה כל כך. בגלל זה אמרתי שאת עושה רק רישומים
וכשאמרתי שתציירי דברים עם יותר פרטים, התכוונתי לציורי השמן שלך 😅

יצירה דו ממדית שנעשית בחומר יבש (גרפית, עפרונות, פחם, אבקת פחם, אבקת גרפיט...) לרוב על סןגי נייר, או קרטון.

 

ציור זה בעברית כל יצירה דו ממדית, או שם כללי לכאלה דברים.

אבל כשאומרים painting מתכוונים ליצירה דו ממדית שנעשת בעזרת חומר רטוב - צבע paint

 

זה קצת טריקי לתרגם לעברית, יש לנו הרבה מילים ליחסים בין אנשים ולחקלאות,

אבל לא מספיק מילים בשביל עולם האמנות הויזואלית

ולגבי השפה, אולי ירגיז אותך לשמוע את זה בתור אחת שכל עולמה סובב סביב אומנות, אבל אם זה היה חשוב מספיק היו מוצאים מילים לכל דבר.
כנראה שזה לא
לאנשים שמבינים בזה ממילא מכירים את המושגים באנגלית או לטינית, כך שזה לא מפריע להם.

כל שפה מתפתחת סביב הנושאים שחשובים לה.

ביהדות נמנעו מאמנות חזותית פיגורטיבית במשך אלפי שנים
בגלל איסורים של הדת ובגלל רצון להבדל מעמים אחרים שיצרו בלי סוף דברים מרהיבים שעדיין מכתיבים לנו לא מעט לגבי יופי, אסתטיקה וערכים.

 

זה שזה לא חשוב לאנשים היום מעיד יותר על האנשים, ופחות על המלאכה.

 

בשפות אחרות, כאלה שלא סובבות סביב רבייה, ירושה ואדמה, העולם המילולי הוא עשיר מאוד

ובעיני יש לנו לא מעט ללמוד מהן

לגבי יופי, אסתטיקה ומדעים, וודאי שיש מה ללמוד מהגויים. כתוב שהם חכמים.
אבל.

ערכים??? לא.
לגבי הלימוד מהאנשים, אני לא מסכימה איתך שכל מה שמעניין אותם זה "רבייה, ירושה ואדמה."
בואי לא נשכח שעם ישראל, גם פעם, גם במשך הגלות וגם עכשיו במדינת ישראל, עסוק יותר בהישרדות, ולכן אין לו פנאי לזה. אימפריות כמו רומי ויוון שהיו שולטות בעולם ומלאות בשפע יכלו להתפנות לדברים כאלו, שבעיני האדם שצריך להילחם על קיומו נחשבים לזוטות.

אני לא חושבת שנמנעו לחלוטין מכל ביטוי אומנות ביהדות, אבל בהחלט שהרבה מהאספקטים לא התאימו (פיסול, כדוגמא מובהקת).
לעומת זאת, אספקטים אחרים בלטו מאד, כמו ארכיטקטורה (בית המקדש, כדוגמא).

שוב, אני מבינה את ההערכה שלך לתרבויות אחרות דווקא, כי יש בהן הרבה יותר אמנות מהסוג שמעסיק אותך, אבל אין בהן הרבה ערכים, וגם אם יש- זה יחסית מעט למה שיש בתרבות היהודית. (לא הישראלית. היהודית)

בטח לא לגבי ארכיטקטורה (היית פעם בכנסייה? בארמון?) או כל סוג יצירה אחר (אני מכלילה גם מוסיקה, ריקוד, כתיבה...).

 

בדיוק מהסיבות שאמרת - הצורך המתמיד בהשרדות, וגם היום אגב,

אנחנו פחות פנויים רגשית ושכלית לעיסוק ביצירה.

וזה באופן ישיר ומובהק משפיע על עולם הערכים שלנו.
יש לנו ערכים של להעדיף מישהו על פני מישהו אחר, לראות עצמנו כנבדלים, או חוסר סובלנות למי שאינו מתיישר בקו אחד עם האמונה הספיציפית שלנו. אנחנו עסוקים בטריטוריה, בהוכחה שאנחנו עדיפים...
 ושאר דברים שבעולם המודרני של היום כבר ראוי שהיו נחלת העבר.

 

עיסוק ביצירה מחייב פנאי , זמן וכסף. וכמו היצירה, כך גם ראייה נרחבת של האנושות כאחת. 

כיצירה שהיא כולה מדהימה ומופלאה וראויה לכבוד.

אנשים שתמיד עסוקים בלהבדיל עצמם מאחרים באמת ישארו לעולם במחלמה מול כולם ועם עצמם.

 

טוב לנו לפנות יותר זמן ליצירה.

היא מאפשרת יותר אורך רוח, יותר סבלנות וסובלנות. וגם התעמקות בערכים הטובים שכן יש ליהדות להציע.

היצירה מאפשרת לנו לבחון את עצמנו יום יום, שעה שעה על מנת להתפתח ולהשתפר,

במובן הטכני של המלאכה, וכמובן שגם במובנים הרגשיים.

 

אגב,

יש לנו אחלה אחלה של אמנים ואמניות בכל תחומי היצירה, ורק בשבילם/ן ראוי לה לעברית לפתח את עצמה לכיון האמנויות השונות.

אבל זה בהחלט סדר גודל אחר יחסית לתרבויות אחרות.

 

בעיה רצינית שככה זה כאב

ומה העניין של ה30 30 30 בצד שמאל למעלה?

וסימנתי כל פעם כדי לדעת כמה זמן זה לקח

באיזה תוכנה?

אהבתי את הצמחייה המגוונת!

בדרך-כלל מדובר בציורים שנעשים ללא הסכמת בעלי הרכוש - ועל כן מדובר בעבירה על החוק ובוונדליזם, אך גרפיטי כשלעצמו ובהסכמה חוקי לחלוטין.
גרפיטי – ויקיפדיה
אז אם לא קיבלת הסכמה מהבעלים - זה לא חוקי.
לא יודע לגבי מקומות שמותר

איזה מיוחד אהבתי את הסגנון והמשיכת הצבע ויפה כל כך שתי הבנות שם שיושבות...ממש חברות אמת...ממש התחברתי לציור שלך מושלם ברמות! 

ממש ממש יפה! עם מה זה מצויר?

תודה לכולם על הפירגון!

אפילו על שאלה אחת...

הציוד הנדרש לצבעים שמן:
טרמפנטין
שמן פשתן
מכחולים
שפכטל
צבעים
פלטה
סמרטוט
סבון
צנצנות זכוכית
וכמובן ביגוד מתאים.

צריך מכחולים המתאימים לצבעים שמן. לכי לחנות אמנות ובקשי מהמוכר את המכחולים המתאימים. יש מעוגלים ויש כמה מספרים למכחולים.

שמן פשתן מדלל את השמן בשמן כך שפיגמנט נשאר
וטרמפנטין מדלל לגמרי את הצבע
ההמלצה שלי היא טרמפנטין ללא ריח.

צבעי שמן דורשים הרבה הכנה לפני.
לאחר השימוש יש לשטוף את המכחול קודם עם טרמפנטין ולאחר מכן עם סבון. אם תשאירי את הצבע על המכחול הוא יתקשה טחבל כי אלו מכחולים יקרים.

יש כללים לערבוב צבעים בצבעי שמן.
קודם כל צריך לקנות את הצבעים המתאימים סדר גודל כספי הוא 700 שקל לכל הציוד בהנחה שאת קונה איכותי.
צריך כחול סגול וכחול ירוק צריך צהוב כתום וצהוב נוטה לירוק אדום נוטה לכתום ואדום נוטה לסגול .
כדי להגיע לאפור צריך להוסיף את הכתום אדום לכחול ירוק
כדי להגיע לחום צריך להוסיף את הכחול הירוק לכתום אדום.

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת לפנות בפרטי. הצלחה

צבעי שמן זה עולם ומלואו ולכן, כדאי מאוד לקחת שיעורים אצל בעל/ת מקצוע
אם רוצים למצות את הפוטנציאל וההנאה שבציור איתם.

 

לגבי שימוש בטרפנטין - אין צורך בכלל.

זה חומר רעיל ביותר. וגם ה"ללא ריח" יש לו בהחלט ריח, וגם אם לא מרגישים בו - הרי שזה מסוכן פי כמה
מפני שאת לא זוכרת ולא יודעת כמה את נושמת ממנו בזמן העבודה.
בין אם הוא עומד פתוח ובין אם הוא ספוג באיזה סמרטוט.

 

כדי לנקות מכחולים אפשר לטבול אותם בשמן פשתן, למעוך על הפלטה ואז על סמרטוט עד שרוב הצבע יורד,
זה מספיק טוב בשביל ניקוי תוך כדי העבודה

ובסיום - מים חמים וסבון כלים עושים עבודה מצויינת.
נכון שטרפנטין יכול לנקות טוב, אבל זה פשוט רעל, יש אנשים שגם אלרגים לזה. חבל, כי אין בו צורך.
 

לגבי צבעים - יש הרבה סוגים ופערי המחירים די גדולים.

מפני שיש צבעים מגרסת "ארטיסט" או "ארטיזן" והם צבעים איכותיים מאוד שלא מעורבבים עם חומרים פילרים*, ניתן למצוא אותם לרוב בשפופרות של כ40 מיל או פחות והמחיר שלהם מתחיל ב40 שח לשפופרת. ומגיע עד ל330 שח (זה השיא שאני ראיתי בארץ)
צבעים מגרסת "סטודנט" זולים יותר ואיכותיים פחות, ואותם תוכלי למצוא בשפופרות של 200 מיל.

 

כשאני אומרת איכותי אני מתכוונת למספר פרמטרים:

1. אורך חיי המדף של הצבע (כמה זמן הציור יחזיק מעמד מבלי לדהות, להצהיב, להסדק ולהתפורר (תלוי גם באיך שומרים על הציור וכמה דיללת את הצבעים תוך כדי העבודה - עדיף שלא לדלל כלל)
2. עוצמת הגוון 
3. ההרכב הכימי של החומר - שמאפשר מניפולציות והגעה לאיכויות מרובות מאוד בעירבוב חכם של צבעים
(מתאפשר רק בגרסת ארטיסט)

ויש אומרים שצבעי ארטיסט הם גם נוחים יותר לשימוש,
אני נוטה להסכים מפני שהם לא מעורבבים עם כלום פרט לפיגמנט ושמן, ולכן המרקם שלהם חלק ונעים יותר.

 

*פילרים
לומר, חומרים שנועדו להגדיל את כמות הצבע בשפופרת כדי למכור יותר בפחות.

 

בכל מקרה,
הצבעים שאני למדתי להשתמש בהם בתור התחלה הם:

permanent rose 49
cadmium red 5
cadmium yellow 8

yellow ocher 44
brunt sienna 25
raw umber 35
oxid of chromium31
emerald green 18
Cerulean blue 10
ultramarine blue 31
titanium white 40

 

מידע נוסף נמצא כאן

אני גם לא מכירה פירמות מומלצות. אני הולכת לחנות ומחפשת מכחולים צפופים מאוד, בצורה לפי הצורך, וכאלה שהשיערות שלהם לא קופצות לצדדים.

אני נוטה לקנות סינטטי, אבל רק בגלל המחיר, ולא בגלל סיבות עקרוניות.

אני צבעתי וציירתי במכחולים הכחולים נראלי מספר שלוש מכחול שמסתיים בצר בסוף לא בחתך ורחב. היה ממש טוב!

בעיה רצינית שככה זה כאב

ממש טובים.
הם צפופים כמו שצריך , השיערות לא קופצות

בוב רוס היה אדם מאוד מפורסם שלימד איך לצייר בצבעי שמן. העלו ליוטיוב מללללללא סרטונים שלו. מומלץ ביותר

אני משתמשת עם טרמפנטין ללא ריח (גם לו יש באמת אבל ככה קוראים לזה..)
לא משתמשת בשמן פשתן..
מכחולים עם שערות רכות ועגולות בכמה גדלים.. (שווה להשקיע בכמה כאלה איכותיים)
צבעי שמן של "ואן גוך" לדעתי גם טובים ונוחים והמחירים שלהם יחסית לא גבוהים בשוק הכללי..

בכל מקרה הדילול נעשה בטרמפנטין (כמט בשימוש במים.. לאט תביני את החומר..)

וציורי שמן עובדים בשכבות.. לוקח לציור שמן להתייבש המון זמן..
יש בזה יתרון וחיסרון..
החיסרון שזה לוקח הרבה זמן.. היתרון שאפשר לתקן גם אחרי כמה ימים..
בכל מקרה מתחילים לצבוע מהרקע לדבר שהכי קרוב "אליך" כביכול...
בין שכבה לשכבה צריך להמתין..

בסוף אפשר לשטוף עם סבון כביסה (סבון כזה של פעם. צריך לחפש..)
זהו סבון עם מן גרגירים כאלה..
לשפשף בסבון מתחת למים זורמים..

לגבי אקריליק הוא מתייבש מאוד מהר. החיסרון שאי אפשר לתקן אחרי ייבוש..
יתרון לא צריך לחכות בין השכבות..
לצבוע מהרקע למה שקרוב אליך..
צבע אקריליק הוא צבע כמו פלסטיק כזה.. אפשר לעצור ממנו מרקמים ע"י שפכטל.
עבודה שונה מצבעי שמן..

בכל מקרה שווה להסתכל באינטרנט לראות איך אנשים מציירים בצבעים האלה להבנה כללית..

כמה שזה יפה! איך הגעת לכאלו רמות????

9 שנים אצל  הצייר ג'ורג' רוט, שנתיים במכללה הישראלית לאנימציה,
שנה ב"תחנה", שנתיים אצל הפסל ערן וובר, שנה בפלורנס אקדמי אוף ארט

זה נשמע כל כך כיף!

מעניין לראות ציור ידני

אבל למרות שאני מכירה את התוכנה, לא הצלחתי לעקוב אחרי התהליך של הציור... זו רמה אחת מעל!

מטורף בטירוף!

 

 

 

בעיה רצינית שככה זה כאב

ממש אהבתי את ההצללות באצבעות

אהבתי;)

 

קטונתי מלהעיר בתחום צבעי השמן

למה אני מבינה משהו מהחיים שלי?

 

קשה להתייחס לדברים בציור כטעות, אלא אם הגדרת מראש יעדים מאוד מאוד ספיציפיים.

למשל אם ציירת לפי צילום, את יכולה להעלות את הצילום ואפשר יהיה למצוא הבדלים בינו לבין הציור.

 

אבל ואו.. באמת כישרון!!

אני מתכננת להמשיך את זה ואז זה לא ייראה זקנקן..

ואני רוצה לדעת אם משהו בהצללות או לא יודעת מה לא נראה לכם, כי היעד הוא סוג של ציור ריאליסטי

אחרת כל השערה שיעלו כאן תהיה חסרת בסיס

בעיה רצינית שככה זה כאב

ממש!

מה שכן תפס לי את העין:
הצד הימני 'חיוור' מדי יחסית לצד מוצלל. יכול להיות שהרצון ליצור הצללה אבל לא תשחיר את הפנים, הוביל לשימוש בצבע בהיר מדי וחיוור (לצורך ההבהרה שולט שם הצהוב-ירוק- לבן, וחסר החום והחמימות שנמצאים בחלק השמאלי של הפנים). רואים שההצללות על הצד הימני, קצת יוצרות עיוותים בחלק של הקמט ליד הפה.

הגבות, נראות ככתמים, תציירי אותן כשערות דקות זו לצד זו (בשילוב של לבן קצת, שיצור סוג של ברק וריאליות.)


בכל מקרה זה נראה כל כך חי ואמיתי. ישר כח!

אני בהחלט אתייחס למה שאמרת.. יש לי עוד הרבה עבודה על הציור הזה...

ולעניין הגבות- אני יודעת שהן נראות קצת זוועה וגם המודל עצמו ציין את זה באוזניי..

וזו הסיבה שהרשתי לעצמי להגיד דברים, כי שמתי לב שאת במקום שמודע לזה שהוא בתהליך, ורוצה לדייק את עצמו. זו גישה מדהימה בעיניי.

מחכה לראות את התוצר הסופי. אם תעלי בשרשור חדש, אשמח לתיוג.

והלוואי שיהיה תוצר סופי חחחחח

בדרך כלל יש המון סוגי נייר, גם קלף יש להניח, שאפשר להדפיס עליו.

בדרך כלל מומלץ להגיע אל המקום ולראות איזה סוגים יש להם מכל נייר.

אהבתי ממש! יש בזה תחושה של עומק, זרימה של מים.. ממש ממש יפה!

אהבתי את הסגנון מאוד!

בעיה רצינית שככה זה כאב

ומיוחד מאוד הסידרה הזאת !

זה פשוט קטלני 

ממש משמח לקבל כאלו פידבקים... וזה לא שאני רוצה להתגאות, אבל באמת שבמציאות הצבעים נראים יותר טוב מבתמונה... אז שוב תודה ושאזכה לשתף איתכם עוד יצירות!

גם אני עושה את זה לפעמים..