והחידה הזו כך: מה בין אל-קעידא לעקידה ?
רמז: התשובה נמצאת בדף מס' 2 . נכון לרגע זה.
בואו ונראה מי הגבר שיענה
תודה. ביי לכולם
כל השבת הייתי בתקווה שב"ה יצאו משם חיים אל הקב"ה רוצה כנראה לנסות אותנו ואנחנו צריכים להראות לו שאנחנו מצליחים לעמוד בניסיון למרות כל הקושי שבדברדחוףףףף!!s't
מאז פיגוע הטרור בבומביי אתמול בערב, השליח לעיר הרב גבריאל הולצברג לא יצר קשר. אחד הפיצוצים, כפי שדווח, אירע בסמוך לבית-חב"ד. קהילת חב"ד בעולם מצפה שמשפחת השליח תצליח ליצור קשר ולדווח על הנעשה. הודעה דחופה ומיוחדת מטעם 'המרכז לענייני חינוך' נשלחה בה מתבקשים השלוחים, לומר תהילים, ומי שיש ביכולתו גם באוהל הקדוש, לשלומם של השלוחים במקום: גבריאל נח בן פרידה בלומה. רבקה בת יהודית. משה צבי בן רבקה.
בשורות טובות!!
מוחזקים כבני ערובה אצל הטרוריסטים ימ"שדובלה
וכפי הנראה גם פצועים. צריך להתפלל עליהם.
ה' ירחם!!גב'
יהי רצון שנשמע בשורות טובות!
לא.... ההורים של אשת השליח הגיעודובלה
מהארץ, לא לביקור נימוסין אלא מדאגה לשלומם של הבת והחתן שלהם. שם הם פגשו את נכדם - התינוק בן השנתיים שחולץ מהבית.
בבית חב"ד שם הולכים כרגע קרבות קשים בין המחבלים לבין הקומנדו ההודי. לא יודעים מה המצב של השלוחים והישראלים הכלואים שם. צריך להתפלל הרבה. נקווה לבשורות טובות.
ברוך דיין האמת!!!!!!!!!!!!!!s't
למהה? למה? למה? למה?
עצוב. הדבר היחיד שאנו יכולים "לומר" זה: וידום אהרןדובלהאחרונה
אין לנו שום הסברים על דברים כאלו. אנו רק יודעים שהקב"ה חכם יותר מאיתנו, ואת החשבונות שלו אנחנו לא תמיד מבינים, ולא נוכל להבין. גבהו דרכיו מדרכינו ומחשבותיו ממחשבותינו.
זוג השלוחים נהרגו על קידוש ה', הי"ד, והתגובה שלנו על זה צריכה להיות - כפי שאמר כבר אלעדי - כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.
לפני שנים רבות היה מקרה כגון דא בכפר חב"ד. שנכנסו ערבים ימ"ש לבית הספר כשהילדים היו באמצע תפילת ערבית, וירו בהם. חמישה ילדים נהרגו אז, ומצב הרוח היה גרוע מאוד. הרבי אז אמר שיחה על העניין של "וידון אהרון", והורה שבעקבות האירוע רק יחזקו את בית-הספר ואת כפר חב"ד, שלא יהיה מזה חלישות ח"ו.
כנ"ל במקרה שלנו.
ההלוויה כנראה תהיה ביום שני. רק כנראה, עוד לא יודעים.
ברוך דיין האמת.אלעד
וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ
אימתי קאתי מר, לכשיפוצו מעיינותיך חוצהדובלה
זה נאמר כידוע לבעש"ט מייסד החסידות, ולא לרשב"י.
החסידות היא שיטה המבוססת והולכת בקנה אחד עם וע"פ הזהר. אך הזוהר עצמו לא נועד ללימוד ברבים, כידוע.
החסידות היא לימוד פנימיות התורה באופן שכן שייך לכל אחד ואחד, ואת זה חב"ד משתדלים להפיץ ככל האפשר.
ליצןדובלהאחרונה
אתה רוצה ללמד את חסידות חב"ד מהי שיטת חב"ד? האם אתה סבור שאתה יודע מהי שיטת חב"ד יותר טוב מהאדמו"ר של חב"ד וממייסד החסידות? הצחקתני.
היום תצולם בעז"ה התמונה הגדולה של כל השלוחים ב770AEB
נמצאת פה:דובלה
הוי זה מפחיד!אלעד
ים שחור ואחיד שנשפך מה770
לא אתפלא לשמוע שתפסו שניים-שלושה חב"דניקים ושכפלו אותם 
נראה לך? לפני שנתיים הייתי שםדובלה
המקום פשוט מלא אנשים שאתה לא רואה את הסוף שלהם. לא סתם זה נקרא "צבא השלוחים".
סתם מעניין, שמעתי הקלטה מתוכנית של ידידיה מאיר ברדיו קול-חי בקשר לכינוס השלוחים, שווה להקשיב: http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=42789
ובכלל באתר שם תוכל למצוא הרבה גלריות וגם וידאו מהכינוס וה"באנקט". מרגש.
טוב! עכשיו השמות מימין לשמאלeinyeushאחרונה
היה יהודי בקנדה שנהרג בתאונת דרכים ו...אנונימי (פותח)
חבר שלו חלם שהוא נגלה אליו בחלום והוא אמר לו שהוא בג''ע והוא מאוד נהנה הוא אמר לו אתה לא מתאר לעצמך מזה ג''ע איזה נחת רוח יש לנשמה חבר שלו שאל אותו מי המשיח הוא אמר לו שכולם יודעים שהרבי מלובביץ הוא המשיח אח''כ שאל אותו מתי יגיע אמר לו בשנת תשס''ט כלומר השנה הזאת ולנו לא נשאר אלא להוסיף במעשים טובים שיקרבו אותו לרגע אחד קודם במהרה בימנו ממש.
הלוואי, בהחלטדובלהאחרונה
אבל צריך לדעת לשמור הסתייגות מסויימת מחלומות. חלומות זה לא תורה מסיני וגם לא נבואה. אנו מקווים ובטוחים שהמשיח יגיע כבר היום ולא רק השנה, אבל כל שנה קם מי שמבטיח ש"השנה הוא יבוא". אני לא יודע אם זה מוסיף אמונה לעם-ישראל.
מצוות פדיון שבויים!!!!מושיקו
אתר אינטרנט מיוחד הוקם כדי לאסוף אלפי חתימות של יהודים המרגישים כי ר' שולם רובשקין ממנהלי המשחטה הגדולה בארה"ב המספקת בשר לכל ארה"ב וכן למקומות נידחים בכל העולם כולו, לאחרונה השלטונות התנכלו לו ולמשחטה ובפשיטה שעשו תפסו עובדים לא חוקיים שעבדו במשחטה, ועקב כך תפסו אותו ומיום שישי הוא יושב במעצר, אולם אלא שעיר לעזאזל במלחמה של הרשויות כנגד השחיטה
הכשרה. בעצומה נכתב כי איננו יכולים להרשות לעצמנו לשבת בשקט בצד כאשר
מאות משפחות יהודיות עלולים להגיע למצב של אין כל, ואיננו ייכולים להרשות
לעצמנו לשבת בשקט כאשר יש יהודי בעל צדקה עצום שיושב במעצר ויש ביכולתנו לפעול למען
שחרורו. על העצומה כבר חתמו למעלה מחמש אלפים אנשים, וכעת מנסים להגיע
לעשרת אלפים במהירות כדי להגישה לגורמים המתאימים
לכניסה לאתר http://www.thepetitionsite.com/1/Waronkosher
לכניסה לאתר http://www.thepetitionsite.com/1/Waronkosher
מושיקו סוף סוף התעוררת א'מחיהחיים שלמהאחרונה
מחר [יום שני] ב18:00אוריה שמחה
יש התוועדות עם הרב גינזבורג בבית השלום! חשוב להגיע!
חחח.. שמעו קטע, אבל אל תהרגו אותי...tomerittal
כמה חב"דניקים צריך כדי להחליף מנורה? היא לא נשרפה!!
חחח מה לא הבנתי?יקירה
.גב'אחרונה
שלמה קרליבך וחב"דמושיקו
שלמה ואליהו חיים קרליבך היו בחורי ישיבה שלמדו בתחילות שנות ה "ת"ו שיני"ם(1940 למנינם)באחד הישיבות האמריקיאות הבודדות,יום אחד הם פגשו את בחורי ישיבת תומכי תמימים -ישיבת חב:ד שקמה ע"י הרבי הריי"צ שהגיע באותו תקופה לארה"ב - ונדלקו על חב"ד,ומאז הם היו בחצר חב"ד,ר' שלמה קרליבך החל בד בבד עם לימודו בחצר חב"ד בקירוב יהודים, אך לאט לאט יצר דרך חדשה,הרבי מלך המשח קרא לו משום כך ואמר לו (כל עכ"פ ע"פ השמועה)שאם הוא משיך בכך אז מכאן ואילך דרכינו נפרדות- שלמה קרליבך המשיך בדרכו,אך מידי פעם קפץ למקור ל770 אך באופן רשמי הוא כבר לא המשיך עם חב"ד למרות שבליבו השאיר פינה חמה לחב"ד
דבר תורה לפרשת חיי שרהמושיקו
פרשתנו, כולה, עוסקת במאורעות שאירעו לאחר פטירת שרה אמנו: קניית מערת
המכפלה כדי לקברה; נישואי יצחק לרבקה, שבה הוא מתנחם על פטירת אמו;
ולבסוף מסופר על נישואי אברהם וקטורה (היא הגר) ועל תולדות ישמעאל.
לפיכך מתעוררת תמיהה רבה על שמה של הפרשה - "חיי שרה", בדיוק ההפך
מהמסופר בה. הלוא ידוע, ששמה של פרשה בתורה מדוייק בתכלית, ולכן עלינו לומר
שקיים קשר עמוק בין המסופר בפרשה לבין מהותם האמיתית של "חיי שרה".
טיבם של חיים
חיים אמיתיים הם נצחיים. הם אינם מסתיימים בשעת הפטירה, אלא מוסיפים
להתקיים ובאים לידי ביטוי בצאצאיו של האדם ובמהלך החיים שנמשך אחר-כך
בעולם. מבחינה זו, דווקא האירועים שלאחר הפטירה הם המעידים על טיבם של
החיים, כי בכך נבחנת מהותם האמיתית של חיי האדם.
וכך אמרו חז"ל: "יעקב אבינו לא מת", וההסבר - "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".
כלומר, כאשר זרעו ממשיך בדרכו ובאורחותיו, אז אנחנו יודעים ש"אף הוא בחיים".
וכך דווקא בפרשתנו, המספרת על האירועים שלאחר פטירת שרה, אנו רואים את
נצחיות חייה. אנו רואים את רבקה, הממשיכה את דרכה של שרה (ובלשון הכתוב:
"ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו", ומפרש רש"י "והרי היא שרה אמו") וגורמת
לחידוש שלושת הניסים שהיו בימיה.
יתרה מזו: כל אירועי הפרשה מלמדים, כי שיטתה של שרה היא שניצחה.
שרה ואברהם
כאן עלינו להבחין בין שרה לבין אברהם: שרה הייתה אמו של יצחק בלבד. מאז
היוולדו שאפה שהשפע האלוקי יופנה רק אליו, בהיותו זה שמסמל את הקדושה.
לעומתה, אברהם היה גם אביהן של אומות אחרות (ישמעאל ובני קטורה), והעניק
מאשר לו לכל בניו. שרה חפצה לגרש את "בן האמה", אך אברהם הצטער על גירושו
והתפלל גם בעבור ישמעאל.
האירועים המסופרים בפרשתנו מעידים על צדקת דרכה של שרה דווקא. הפרשה
נפתחת בסיפור מערת המכפלה. במקורה, הייתה המערה מקום קבורתם של אדם
וחוה, הורי כל המין האנושי. והנה אנו רואים שאברהם קונה את המערה לקבורת
שרה, ובפועל נקברו בה רק האבות והאימהות של עם-ישראל - כשאיפת שרה,
שביקשה להפנות את השפע האלוקי רק לעבר בנה יצחק.
ההמשך עם ישראל
מוסיף על כך המאורע השני, שליחות אליעזר: על אליעזר, תלמידו המובהק של
אברהם, נאמר ש"היה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים". 7 הוא גם זכה לניסים רבים.
ועם זאת, כאשר ביקש שיצחק יישא את בתו, לא נענה, ואברהם השיב לו 8: "בני ברוך
ואתה ארור, ואין ארור מידבק בברוך".
גם סיום הפרשה מוכיח על כך. אומרת התורה 9: "ויתן אברהם את כל אשר לו
ליצחק", ואילו לבני הפילגשים נתן מתנות "וישלחם מעל יצחק בנו". כך מוכיחה
הפרשה כולה את צדקת דרכה של שרה אמנו, שראתה את המשכה דווקא ביצחק בנה
וביקשה להעביר אליו את השפע האלוקי. לכן נקראת הפרשה חיי שרה, כי דווקא בה
אנו מגלים את נצחיותם ואת צדקתם של חייה.
(ע"פ שיחת הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח - לקו"ש כרך ט"ו)
נערך ע"י את"ה ישיבת חסידי חב"ד ליובאויטש - צפת
המכפלה כדי לקברה; נישואי יצחק לרבקה, שבה הוא מתנחם על פטירת אמו;
ולבסוף מסופר על נישואי אברהם וקטורה (היא הגר) ועל תולדות ישמעאל.
לפיכך מתעוררת תמיהה רבה על שמה של הפרשה - "חיי שרה", בדיוק ההפך
מהמסופר בה. הלוא ידוע, ששמה של פרשה בתורה מדוייק בתכלית, ולכן עלינו לומר
שקיים קשר עמוק בין המסופר בפרשה לבין מהותם האמיתית של "חיי שרה".
טיבם של חיים
חיים אמיתיים הם נצחיים. הם אינם מסתיימים בשעת הפטירה, אלא מוסיפים
להתקיים ובאים לידי ביטוי בצאצאיו של האדם ובמהלך החיים שנמשך אחר-כך
בעולם. מבחינה זו, דווקא האירועים שלאחר הפטירה הם המעידים על טיבם של
החיים, כי בכך נבחנת מהותם האמיתית של חיי האדם.
וכך אמרו חז"ל: "יעקב אבינו לא מת", וההסבר - "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".
כלומר, כאשר זרעו ממשיך בדרכו ובאורחותיו, אז אנחנו יודעים ש"אף הוא בחיים".
וכך דווקא בפרשתנו, המספרת על האירועים שלאחר פטירת שרה, אנו רואים את
נצחיות חייה. אנו רואים את רבקה, הממשיכה את דרכה של שרה (ובלשון הכתוב:
"ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו", ומפרש רש"י "והרי היא שרה אמו") וגורמת
לחידוש שלושת הניסים שהיו בימיה.
יתרה מזו: כל אירועי הפרשה מלמדים, כי שיטתה של שרה היא שניצחה.
שרה ואברהם
כאן עלינו להבחין בין שרה לבין אברהם: שרה הייתה אמו של יצחק בלבד. מאז
היוולדו שאפה שהשפע האלוקי יופנה רק אליו, בהיותו זה שמסמל את הקדושה.
לעומתה, אברהם היה גם אביהן של אומות אחרות (ישמעאל ובני קטורה), והעניק
מאשר לו לכל בניו. שרה חפצה לגרש את "בן האמה", אך אברהם הצטער על גירושו
והתפלל גם בעבור ישמעאל.
האירועים המסופרים בפרשתנו מעידים על צדקת דרכה של שרה דווקא. הפרשה
נפתחת בסיפור מערת המכפלה. במקורה, הייתה המערה מקום קבורתם של אדם
וחוה, הורי כל המין האנושי. והנה אנו רואים שאברהם קונה את המערה לקבורת
שרה, ובפועל נקברו בה רק האבות והאימהות של עם-ישראל - כשאיפת שרה,
שביקשה להפנות את השפע האלוקי רק לעבר בנה יצחק.
ההמשך עם ישראל
מוסיף על כך המאורע השני, שליחות אליעזר: על אליעזר, תלמידו המובהק של
אברהם, נאמר ש"היה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים". 7 הוא גם זכה לניסים רבים.
ועם זאת, כאשר ביקש שיצחק יישא את בתו, לא נענה, ואברהם השיב לו 8: "בני ברוך
ואתה ארור, ואין ארור מידבק בברוך".
גם סיום הפרשה מוכיח על כך. אומרת התורה 9: "ויתן אברהם את כל אשר לו
ליצחק", ואילו לבני הפילגשים נתן מתנות "וישלחם מעל יצחק בנו". כך מוכיחה
הפרשה כולה את צדקת דרכה של שרה אמנו, שראתה את המשכה דווקא ביצחק בנה
וביקשה להעביר אליו את השפע האלוקי. לכן נקראת הפרשה חיי שרה, כי דווקא בה
אנו מגלים את נצחיותם ואת צדקתם של חייה.
(ע"פ שיחת הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח - לקו"ש כרך ט"ו)
נערך ע"י את"ה ישיבת חסידי חב"ד ליובאויטש - צפת
לקראת כינוס השלוחים העולמי- מאמר נפלא שמתפרסם היוםמשיח נאו
|
ב"ה שוו בנפשכם שהגעתם לאולם ענק, מלא באלפי אנשים. אומרים לכם, שכולם חברים לרעיון בינלאומי אותו הם מייצגים בכל העולם. סקירה מהירה של הקהל מגלה לכם שכולם לבושים בסגנון אחיד, פחות או יותר. זה לא לכבוד המליאה, מסבירים לכם. כך הם הולכים תמיד. |
סמבלט-מיהו ומהו?מושיקו
בשבת האחרונה היה שלום זכר וברית לנכדו של המקובל הרב יצחק גינזבורג והוא התוועד עם המשתתפים הן בלילה והן ביום.
שמעתי נקודה ורציתי להעלות אותה על הפורום.
הוא דיבר על כו"כ נקודות, ובין השאר הוא הזכיר שזכריה ונחמיה הם בחי' משיח בן יוסף (זכריה) ומשיח בן דוד (נחמיה), ולנחימה היה מנגד מאוד גדול בזמנו שקראו לו "סמבלט" שהוא התגד לו, ובעבודה הוא הסביר שמה שהוא התנגד בעיקר זה ל'בליטות דקדושה' שהיו אצל נחמיה.
ובזמנינו - הרב אמר - שהבליטות דקדושה הן בין השאר "יחי אדוננו" והולכים עם זה ויש כאלו היום שהם מבחי' 'סמבלט' שמתנגדים לזה ע"כ
שמעתי נקודה ורציתי להעלות אותה על הפורום.
הוא דיבר על כו"כ נקודות, ובין השאר הוא הזכיר שזכריה ונחמיה הם בחי' משיח בן יוסף (זכריה) ומשיח בן דוד (נחמיה), ולנחימה היה מנגד מאוד גדול בזמנו שקראו לו "סמבלט" שהוא התגד לו, ובעבודה הוא הסביר שמה שהוא התנגד בעיקר זה ל'בליטות דקדושה' שהיו אצל נחמיה.
ובזמנינו - הרב אמר - שהבליטות דקדושה הן בין השאר "יחי אדוננו" והולכים עם זה ויש כאלו היום שהם מבחי' 'סמבלט' שמתנגדים לזה ע"כ
פרס כספי לכל חייל שיסרב פקודה בבית השלום בחברון!משיח נאו
|
"התלבשות אין סופית...." - מה המשפט?אח..
שלום לכם...
יש איזשהו משפט נראה לי מהשיחות של הרב"י של חב"ד.
זה הולך בערך כמו - "התלבשות אינסופית בגוף גשמי...."
זה בקשר לשאלה ששאלו אותו.
מישו יודע או יכול לחפש את הדברים , את הציטוט?
תודה.
אולי התכונת ל..חיים שלמה
אור אין סוף המתלבש בגוף גשמי כלומר כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש. אולי לזה הכוונה?
אתה יכול להביא את כל הציטוט בבקשה...אח..
את כל השאלה ששאלו אותו ואת כל התשובה.
תודה.
פרק ל''ב בתניאחיים שלמה
http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7חיים שלמה
זה קישור לכל ''האורות''.
זה שאלה ותשובה נראה לי ב"אגרות" שלו -אח..
יש למישו את הציטוט המדויק משם?
תודה.
למה אתה משוכנע כ"כ שזה שאלה ותשובה?דובלהאחרונה
פרק ל''ב בתניא בבקשהחיים שלמה
הקהל - מהו?!מושיקו
עבר עריכה על ידי מושיקו בתאריך כ"ב חשון תשס"ט 00:24
עבר עריכה על ידי מושיקו בתאריך כ"ב חשון תשס"ט 00:24
בזמן שבית המקדש הי'ה קיים התקיימה בסיום שנת השמיטה – ב"מקץ שנת השבע" מצות "הקהל את העם האנשים ונשים וטף" בבית המקדש, ומלך ישראל הי'ה קורא לפני הציבור פרשיות בתורה כדי להביא ליראה את ה' ולזרז בקיום המצוות.
עתה כאשר חרב בית המקדש לא ניתן לקיים את המצוה כפשוטה עד שיבוא המלך המשיח במהרה בימינו. אך כבר נאמר "ונשלמה פרים שפתנו", ובמיוחד בדבר המעורר התרגשות ומוסיף ביראת שמים. לכן מציעים לנצל את השנה הזאת , שנת הקהל, לעורר אנשים ונשים וטף, שכל אחד "מלך" בסביבתו, להקהיל ולכנס יהודים ולהשמיע בפניהם דברי תורה ולעוררם ליראה את ה'.
(שיר חדש לכבוד שנת הקהל)
/News/News.aspx/181694
'הצופה' בכתבה מרתקת על חב"ד בסיןחסיד של הרבי
"הגענו לשנחאי והתחלנו בהכנות לפתיחת בית חב"ד. כמו בכל מקום אחר בעולם, גם כאן פרסמנו את עובדת קיומנו בין אנשי העסקים היהודים בעיר, וכן יצרנו קשר עם קונסול ישראל. באחד הערבים, כמעט במפתיע, הגיעו אלינו לבית החדש כמה סינים והזדהו כקצינים בכירים בשירותי הביטחון. 'יש לכם רק שתי אפשרויות', הם אמרו בפרצוף מאיים, 'או לעזוב את המדינה תוך 24 שעות, או לעמוד למשפט בפני בית דין סיני'. באיזו אשמה, שאלנו המומים. 'יאשימו אתכם בהפרעת הסדר הציבורי ובפעילות מיסיונרית', ענו לנו.
הרב שלום גרינברג, שליח חב"ד בסין, נזכר בימים הראשונים של בית חב"ד המקומי ומחייך. "באותם ימים הסינים לא ידעו בדיוק מהי היהדות וחשבו שאנחנו רוצים לייהד אותם", הוא אומר. "היום הם כבר מבינים שזה ממש לא כך".
שבע שנים חלפו מאז פתחו גרינברג וצוותו בית חב"ד פעיל בבירת סין, והיום כבר קיימים במדינה שבעה בתי חב"ד. לכל המקומות יש ביקוש. הקהילה היהודית בסין מתעוררת, בעלי עסקים שמשתקעים במדינה מחפשים פינה יהודית ולוקחים חלק בחיי הקהילה וככלל, נראה כי דבר יפה עובר בימים אלו על יהודי סין.
בעיר שנגחאי, לדוגמה, התרחבה הקהילה היהודית מ-200 יהודים לפני כשבע שנים, לקהילה גדולה יחסית המונה למעלה מ-2,000 יהודים בשנת תשס"ח. בעיר בייג'ין פועלת קהילה בגודל דומה. על-פי נתונים רשמיים של הממשלה, יהודים רבים מהגרים לסין מאירופה, מארצות הברית ומאוסטרליה – בעיקר כדי ללמוד או לעבוד במרכזי העסקים הצומחים במדינה. רבים מהם החלו את שהותם במדינה על רקע עסקי ורואים בסין מקום עבודה יותר מאשר בית, אולם, לטענת חוקרים סינים המתחקים אחר התרחבות הקהילה, ההיסטוריה היהודית מלאה בדוגמאות מהסוג הזה, בהן נורו קהילות בשל שיקולים עסקיים שהפכו לנוחות ואידיאולוגיה.
"אני לא קיים"
ההתחלה, כדרכן של התחלות, לא היתה פשוטה. לאחר שאנשי הממשלה איימו על הרב גרינברג, ענה להם חסיד חב"ד כי הוא לא מתכוון לעזוב את המדינה אלא יעמוד למשפט ציבורי. "הם היו בטוחים שנארוז ונברח", הוא מספר. "הם שאלו אותי אם אני יודע מה זה משפט בסין ואם אני מבין עד כמה חמורים הסעיפים בהם הואשמתי. לא התרגשתי, אמרתי שאדרבא, המעצר שלנו יהפוך לאייטם תקשורתי בין-לאומי, ושבכל מהדורות החדשות בעולם יספרו שהרב היהודי הראשון שהגיע לסין מזה חמישים שנה, מאז תום מלחמת העולם השניה, נעצר על-ידי השלטונות ועומד למשפט".
התשובה של הרב גרינברג גרמה לסינים להבין שעומד מולם אדם נחוש מאוד ושהם עלולים להיות בבעיה אם יציקו לו. כנראה הלכו להתייעץ עם הפקידות הבכירה של המפלגה כי אחרי כמה זמן התייצבו שוב בביתו והודיעו לו כי הוא משוחרר. "הם הודיעו לי שמבחינתם אני לא קיים, כל עוד הפעילות שלי לא תופנה אל סינים, ושאסור לי לבנות שום מוסד רשמי של חב"ד בסין, ולא לפעול ממשרד או מבנה מיוחד אלא רק בתוך בתים פרטיים. הם גם הוסיפו שכל סיני שייצור איתי קשר יהיה בבעיה גדולה. הדבר הזה אסור באיסור חמור"
זו היתה ההתחלה. במושגים סיניים, מדובר היה בהישג גדול מאוד לבחור היהודי. הדת היהודית עדיין אינה אחת מחמש הדתות המוכרות רשמית בסין, אך הממשל, לפי שעה, מתעלם מכך ומאפשר את הפעילות הדתית במדינה - בניגוד לדתות אחרות להן הוא מתנכר. בקהילה תולים את הדבר בקשרים השוטפים והחיוביים שהם מנהלים עם נציגי הממשל. לדעתם, אחת הסיבות לכך היא ההבנה של הממשל כי הדת היהודית אינה מאיימת על צורת החיים הסינית וכי חסידי חב"ד מקבלים את סדר הניהול הסיני של המדינה. למרות זאת, אין עדיין הרשאה סינית לבניית בית כנסת באף אחת מהערים במדינה. חסידות חב"ד בסין ונציגי הקהילה, פועלים להכרה סינית במעמד הדת היהודית והקהילה היהודית, כדי לקבל הרשאה לבניית בית כנסת ושאר שירותי דת יהודיים, כולל מתן האפשרות לבני זוג או לאזרחים סינים להשתתף בטקסים דתיים ואף להתגייר. פעילי חב"ד במדינה מציינים כי לפחות אחת לשבוע מגיעה אליהם בקשה של אזרחים סינים להתגייר.
אני מראיין את הרב שלום גרינברג ממרחק של יבשת שלמה, אבל הסיפור שלו מכווץ את אלפי הקילומטרים בינינו. לדבריו, בית חב"ד הראשון בסין הוקם בשנת 1998, ומאחר שהתנועה הזו הקימה סניפים בארצות המזרח הרחוק הרבה קודם לכן, רואה הרב גרינברג צורך להסביר את האיחור: "עד אותה שנה כמעט שלא היו יהודים בסין", הוא אומר. "כשאני הגעתי לשנגחאי, מצאתי שם רק מאתיים יהודים, רובם הגדול דיפלומטים ואנשי עסקים. כולם הגיעו לשנים מועטות ולזמן קצוב".
בעשור האחרון, כאמור, צמחה קהילת שנגחאי פי עשרה והיום חיים כ-2,000 יהודים בעיר, לצד קהילות יהודיות נוספות בערי עסקים אחרות בסין.
ש: מה הוליד את התהליך הזה?
"היפתחות המשטר בבייג'ין למערב והצמיחה הכלכלית המואצת. היום לא רק אנשי עסקים יהודים מגיעים לכאן, אלא גם בני משפחותיהם וסטודנטים הבאים ללמוד, ואפילו יהודים או יהודיות שנישאו לסינים והם אזרחי המדינה הזו".
ש. ממה השלטון הסיני מפחד? למה הוא ניסה להצר את צעדיכם?
"המשטר רוצה שקט תעשייתי ולא מוכן לאפשר שום כניסה של דעות או אנשים שיסכנו את זה. אתן לך דוגמה ממערכת המשפט הסינית. בתרבות היהודית בפרט, ובמערב בכלל, הערך המשפטי העליון הוא בירור האמת. 'מה באמת קרה'. לשם כך מזמנים עדים וחוקרים ומביאים ראיות. אצל הסינים, לעומת זאת, אין משמעות למה שבאמת קרה. זה לא רלוונטי. כאשר מתקיים מאבק משפטי בין בני אדם על רכוש או כסף, השופטים יטו כמעט אוטומטית לצד החזק ויפסקו לטובתו. חוסר צדק? – אולי. אבל הסינים לא מחפשים צדק, הם מחפשים שקט תעשייתי וזה בעיניהם הצדק. השקט הזה הוא הדת של השלטון הסיני. אני זוכר שאמרתי פעם לאנשים החיים כאן שהם לא המציאו שום דבר, ומדובר בתפיסת עולם עתיקת יומין. גם בסדום ועמורה פסקו תמיד לטובת החזקים. דבריי נפלו על אוזניים ערלות".
ש: אתה טוען שהסינים לא מודעים לאמות מידה מוסריות כפי שאנחנו מבינים אותן?
"בסין למושג המוסר כפי שאנחנו תופסים אותו, אין משמעות. ולא רק מוסר, הנה עוד ביטוי להבדל התרבותי העצום בינם לבינינו - היחס לדת. מדובר באומה עצומה, מיליארד ורבע פלוס, ששמונים אחוז מבניה לא מאמינים בשום אמונה דתית וגם עשרים האחוזים שכאילו מאמינים, זה רק מן השפה ולחוץ".
ש: זה מאפיין משטרים קומוניסטיים.
"זה לא בהכרח קשור. בייג'ין מכירה בחמש דתות שהן לגיטימיות בעיניה, ובהן בודהיזם. אבל אין לדתות האלה קהל מאמינים משמעותיאחד הכללים החמורים של הדת הבודהיסטית, למשל, הוא שאסור ליטול חיים משום בעל חיים. אפילו לא להרוג זבוב. בהודו מקפידים על המצווה הבודהיסטית הזו ותמצא מאות מסעדות שגם יהודי יכול לאכול בהן כי הן על טהרת הצמחים. בסין רשומים עשרות מיליונים כבודהיסטים - ואין מסעדות צמחוניות. כשנודע לי הדבר, שאלתי בודהיסטים סינים איך הם מסבירים זאת. התשובה היתה מתחמקת, או שהם אמרו כי 'רק הקיצונים והאדוקים לא אוכלים בשר'.
"דוגמה נוספת. למשפחה סינית לא מפריע שהאב נוצרי, האם בודהיסטית והבנים עובדי אלילים. זה לא יוצר שום קונפליקט. ונתקלתי במשפחות כאלה. כשאתה שואל איך הם מסתדרים, הם לא מבינים אותך. מבחינתם אמונה זה כמו לאהוד קבוצת כדורגל. אז אחד אוהד מכבי והשני הפועל, ועדיין אפשר לקיים שלום בית. בסין אמונה היא דבר לא מזיק אבל לא מחייב. הדבר היחיד שאנשים פה כן צמודים אליו זו הקונפוציאניות - אבל זו לא דת אלא דרך חיים".
אף פעם אין אשמים
יהודי סין צריכים להתמודד לאורך כל הדרך עם בעיות קשות הנובעות מהעובדה שהם שונים. כשרות, למשל. "שבועיים לפני ראש השנה ניסינו לארגן מכולה עם בשר כשר שתגיע לנמל של שנגחאי", מספר גרינברג. "הכוונה היתה לארח בחגים את הציבור היהודי בעיר, כפי שנוהגים בתי חב"ד בכל העולם. המכולה הגיע לנמל ונתקעה שם. פניתי לשלטונות העיר והנמל בבקשה לשחרר את הבשר בזמן, וקיבלתי תשובה אחרי שלושה ימים שהאוכל משוחרר. שמחתי כמובן והתחלנו לחלק הזמנות להמון אנשים לסעוד איתנו בראש השנה. ואז הלכנו לפתוח את המכולה כדי שנוכל להתחיל לבשל, וחשכו עינינו. הבשר כולו הסריח. התברר שאחרי שהורידו את המכולה מן האוניה, אף אחד לא טרח לשים אותה בקירור. הניחו אותה להמתין על המזח למרות שהיו עליה הוראות ברורות לגמרי שצריך לשמור בקירור. זה אחד המצבים בחיים שאתה או צוחק או בוכה. אז עמדנו, אשתי ואני, ליד המכולה – ופרצנו בצחוק. דמעות לא היו עוזרות שם. לפחות שנצחק, כי אחרת אי אפשר להישאר שפוי בסין".
ש: ביטלתם אז את סעודת ראש השנה?
"ברור שלא. הרב של הונג-קונג נחלץ לעזרתנו, וגם הפעלנו את התושיה היהודית. ברוך ה', באותו ראש השנה התארחו על שולחננו שבעים איש שנהנו מארוחה בשרית חגיגית כשרה".
לאחר החג, ביקש הרב גרינברג לברר מי היה אחראי לתקלה וגילה שוב כי התרבות הסינית שונה לחלוטין מכל מה שהוא מכיר במערב. "מנהל הנמל הודה באוזני שמה שקרה באמת לא בסדר, אבל כשניסיתי לברר מי אשם התברר שאין אשמים. כולם הסכימו שאנחנו צודקים לגמרי, אבל כולם גם אמרו שמה שקרה לא קשור אליהם. נשארנו עם ים של תירוצים ובלי אחראי או אשם אחד. חשבתי שזה בגלל שאני לא מקומי ותוך כמה שנים אצליח להבין מה קורה כאן. והנה, עברו מאז 1998 עשר שנים וגם בשנת 2008 אני לא מבין את הדינמיקה הסינית. בינינו, נואשתי מלהבין".
גם בסין יש ספרות אנטישמית
שלום גרינברג ואשתו הגיעו להרפתקת שנגחאי שלהם כשנה לאחר חתונתם. הוא אזרח ישראלי והיא אזרחית אמריקנית. היום הם מגדלים בסין ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות, הגדול בן תשע והקטנה בת שלוש: "ככה זה בחב"ד, אתה מתחתן ויוצא לשליחות. אבל לא זרקו אותנו למים בלי הכנה. הכינו אותנו ולימדו אותנו על סין, וחשבנו שאנחנו יודעים הרבה. רק כשהגענו הבנו שמי שלא חווה את התרבות הסינית מקרוב, לא יכול לדעת עד כמה היא שונה מכל השקפת חיים של אמריקני או ישראלי".
ש. בשביל מה בכלל צריך קהילה יהודית בסין?
"יש כאן קהילה גדולה שזקוקה להמון שירותים ואנחנו מספקים אותם. בשנים האחרונות הקהילה גדלה, והבאתי לכאן את אחי שיעזור לי. הוא פתח עוד בית חב"ד בחצי השני של העיר".
ש: איך אתה מסביר את ההצלחה הזו?
"הסינים מעריכים מאוד מורים, כי בעיניהם אלה אנשים המלמדים להצליח בחיים, ואני כאן על תקן מורה. הסינים מעריכים מאוד גם יהודים, כי הם בטוחים שבני עמנו שולטים בכל המערך ההמוניטארי העולמי, והם מעריצים כסף ואת השפעתו. לכן, כל איש עסקים ישראלי נערץ כאן - ויותר מכך נערצים המורים ישראלי. כשאני מציג את עצמי, התגובה הראשונית כלפי מצד כל סיני היא יראת כבוד גדולה. אני אמור להיות מעין גורו של כסף. ואז הם מגלים שאני לא מלמד איך עושים כסף אלא עוסק ברוחניות וזה מבלבל אותם. לרוחניות אין להם כבוד. בשלב הזה רובם עוזבים אותי. רק מיעוט קטן מביניהם מוכן לקבל שיש משהו אחר חשוב יותר מכסף".
בעולם עוין כלפי יהודים בכלל וישראלים בפרט, עם עליה מדאיגה בתופעת האנטישמיות, סין היא סוג של נווה מדבר. כשאני שואל את שלום גרינברג על תגובת הסינים אל הסטריאוטיפים המערביים מסוג הפרוטוקולים של זקני ציון, הוא אומר: "גם בסין יש ספרות אנטישמית מתורגמת המציגה את היהודים כסכנה לעולם, אבל במקום שהיא תגרום להם לשנוא יהודים, היא גורמת להם להתפעל מאיתנו. 'אם אתם כל-כך הצלחתם להשפיע על העולם כולו', הם אומרים, 'סימן שיש לכם איזה שהוא ידע ששווה ללמוד אותו. זו דרך החיים הסינית. כך הם מסתכלים על העולם. אבל שלא יתקבל הרושם שכולם רק חומרניים וסוגדים לממון. יש סינים עמוקים שרוצים ללמוד יהדות ואף להתגייר, אבל אותם אנחנו מפנים להונג-קונג או לאוסטרליה. בשנגחאי אסור לדבר איתם על כך וודאי שאסור לגייר אותם".
כאמור, עם כל ההערצה ליהודים, היהדות לא נכללת בחמש הדתות המוכרות בבייג'ין. לפני שש שנים פנתה תנועת חב"ד לשלטונות המקומיים בבקשה להפוך גם את הדת היהודית למוכרת ובמסגרת זו הבטיחו ראשיה שאין להם שום עניין לייהד סינים.
"הבטחנו שנקבל עלינו את כל ההגבלות שלהם", מספר הרב גרינברג.
"הפקידים שמעו את הבקשה, והיו מאוד אדיבים. הם אמרו שאין להם ספק שיהדות היא דת חשובה וראוי להכיר בה. את אותה התשובה אנחנו מקבלים כבר שש שנים. באותם ימים נחתה עליי ההבנה שלמרות כל הנימוסיות, אין כאן כוונה לאף אחד להכיר בדת ישראל, כנראה משיקולים פוליטיים. נציגי המשטר לא יודו בכך, ימשיכו לחייך ולהנהן, אבל בלי לעשות כלום".
ש: באיזה שיקולים פוליטיים מדובר?
"המשטר הסיני שוקל בקשות להכרה דתית במבט גלובאלי. אם הוא יאפשר ליהדות לפעול בסין באופן רשמי, יקומו טענות על אפליה מצד דתות אחרות, כולל האיסלאם והנצרות. הרי כולם ירצו לפעול בקרב מיליארד ו-400 מיליון סינים. אז כדי לא להיכנס לבעיה הזו, מתעלמים מאיתנו. הם עושים זאת בנחמדות אבל אנחנו יודעים שבפועל, שום דבר לא יזוז. כל מי שמגיע לסין צריך לדעת שהמשטר מאוד קנאי לסדר ולא רוצה שום הפרעה שתכניס לאזרחים רעיונות ודעות לראש".
סין מתקרבת למערב
בעקבות הגידול במספר היהודים והישראלים החיים בסין בשנים האחרונות, נאלץ הרב גרינברג לא פעם להתערב לטובת אלה מביניהם שהסתבכו עם השלטונות. "אנשים מגיעים לכאן, לא מכירים את סין ועושים שטויות", הוא אומר בצער. "כדי לחלץ איזה טיפש אתה צריך עו"ד טוב, ולצייד אותו בהמון כסף כדי לשחד את מי שצריך. גם אז צריך לדעת מי נפגע ומי עומד מאחורי התביעה. פעם, כדי להציל ישראלי, הגעתי עד סגן שר החוץ הסיני, אדם הנהנה ממעמד מאוד בכיר במדינה. בפעמים אחרות אני בקשר עם פקידי שלטון זוטרים שמכירים אותי כבר. לפעמים הם יכולים לפתור את הבעיה לפני שהיא מסתבכת. אני מייעץ לכל מי שמגיע לסין להפנים את ההבדל שיש בין סין למערב ואת הרגישויות של המשטר ופשוט לא לעשות שטויות".
ש: אבל אומרים שסין הולכת ומתקרבת למערב?
"זה נכון. לפני עשר שנים, כשהגענו לשנגחאי, אנשים עשו את צרכיהם ברחובות, ואני מדבר על עיר שהיתה בעברה בשליטת המערב ויש לה היסטוריה של קשר עם זרים. מאז השתנה כאן הרבה, ובמהירות. היום יש קנסות על התנהגות לא נאותה ברחוב. יש אכיפה רצינית יותר של חוקי תנועה שבעבר היו בגדר המלצה בלבד, ויש עוד אינדיקציות לכך שסין עוברת לסטנדרטים מערביים יותר. אבל הכל יחסי. יש עדיין הרבה דברים זרים לבן המערב שחי כאן ולא רק מגיע לזמן קצר כתייר".
ש: מה הכי קשה לך?
"הבדידות. אתה מרגיש חייזר בפלנטה אחרת. ההרגשה הזו גורמת לצעירים יהודים וישראלים רבים המטיילים כאן להגיע אלינו כדי לחוות קצת ביתיות. זר בסין לא זוכה כמעט ליחס מהמקומיים, וגם אם יזכה לא יבין כלום. זו תופעה מרתקת ששקולה לחיים ביקום פרטי. הצעירים מתחילים לכן לחפש מחדש את הזהות היהודית שלהם ומגיעים אלינו. אגב, למרות ההתנכרות לזרים המאפיינת את המקומיים, אנחנו מעודדים את הישראלים לקחת חלק בפעילות הומניטארית. למשל, כשהיו רעידות האדמה במחוז סצ'ואן, בית חב"ד עודד את האנשים לצאת לסייע לנפגעים שם".
ש: בשורה התחתונה, אתה צופה שסין תהפוך ליעד הבא של הגירה יהודית-ישראלית?
"למרות שיהודים תמיד נמשכו למקומות בהם ניתן לפתח יוזמות ולהגיע למעמד גבוה, ההבדלים הגדולים בין התרבויות ימנעו בשנים הקרובות השתקעות גדולה ממש במדינה הזו. מה גם שהמשטר לא מעוניין במהלך כזה ומרכז את הזרים רק בערים בודדות. אבל בהדרגה יהפוך הטפטוף של היהודי המהגר לזרם, ושוב נראה תהליך של נדידה בעם היהודי בכיוון מזרחה, והפעם למזרח הרחוק".
הרב שלום גרינברג, שליח חב"ד בסין, נזכר בימים הראשונים של בית חב"ד המקומי ומחייך. "באותם ימים הסינים לא ידעו בדיוק מהי היהדות וחשבו שאנחנו רוצים לייהד אותם", הוא אומר. "היום הם כבר מבינים שזה ממש לא כך".
שבע שנים חלפו מאז פתחו גרינברג וצוותו בית חב"ד פעיל בבירת סין, והיום כבר קיימים במדינה שבעה בתי חב"ד. לכל המקומות יש ביקוש. הקהילה היהודית בסין מתעוררת, בעלי עסקים שמשתקעים במדינה מחפשים פינה יהודית ולוקחים חלק בחיי הקהילה וככלל, נראה כי דבר יפה עובר בימים אלו על יהודי סין.
בעיר שנגחאי, לדוגמה, התרחבה הקהילה היהודית מ-200 יהודים לפני כשבע שנים, לקהילה גדולה יחסית המונה למעלה מ-2,000 יהודים בשנת תשס"ח. בעיר בייג'ין פועלת קהילה בגודל דומה. על-פי נתונים רשמיים של הממשלה, יהודים רבים מהגרים לסין מאירופה, מארצות הברית ומאוסטרליה – בעיקר כדי ללמוד או לעבוד במרכזי העסקים הצומחים במדינה. רבים מהם החלו את שהותם במדינה על רקע עסקי ורואים בסין מקום עבודה יותר מאשר בית, אולם, לטענת חוקרים סינים המתחקים אחר התרחבות הקהילה, ההיסטוריה היהודית מלאה בדוגמאות מהסוג הזה, בהן נורו קהילות בשל שיקולים עסקיים שהפכו לנוחות ואידיאולוגיה.
"אני לא קיים"
ההתחלה, כדרכן של התחלות, לא היתה פשוטה. לאחר שאנשי הממשלה איימו על הרב גרינברג, ענה להם חסיד חב"ד כי הוא לא מתכוון לעזוב את המדינה אלא יעמוד למשפט ציבורי. "הם היו בטוחים שנארוז ונברח", הוא מספר. "הם שאלו אותי אם אני יודע מה זה משפט בסין ואם אני מבין עד כמה חמורים הסעיפים בהם הואשמתי. לא התרגשתי, אמרתי שאדרבא, המעצר שלנו יהפוך לאייטם תקשורתי בין-לאומי, ושבכל מהדורות החדשות בעולם יספרו שהרב היהודי הראשון שהגיע לסין מזה חמישים שנה, מאז תום מלחמת העולם השניה, נעצר על-ידי השלטונות ועומד למשפט".
התשובה של הרב גרינברג גרמה לסינים להבין שעומד מולם אדם נחוש מאוד ושהם עלולים להיות בבעיה אם יציקו לו. כנראה הלכו להתייעץ עם הפקידות הבכירה של המפלגה כי אחרי כמה זמן התייצבו שוב בביתו והודיעו לו כי הוא משוחרר. "הם הודיעו לי שמבחינתם אני לא קיים, כל עוד הפעילות שלי לא תופנה אל סינים, ושאסור לי לבנות שום מוסד רשמי של חב"ד בסין, ולא לפעול ממשרד או מבנה מיוחד אלא רק בתוך בתים פרטיים. הם גם הוסיפו שכל סיני שייצור איתי קשר יהיה בבעיה גדולה. הדבר הזה אסור באיסור חמור"
זו היתה ההתחלה. במושגים סיניים, מדובר היה בהישג גדול מאוד לבחור היהודי. הדת היהודית עדיין אינה אחת מחמש הדתות המוכרות רשמית בסין, אך הממשל, לפי שעה, מתעלם מכך ומאפשר את הפעילות הדתית במדינה - בניגוד לדתות אחרות להן הוא מתנכר. בקהילה תולים את הדבר בקשרים השוטפים והחיוביים שהם מנהלים עם נציגי הממשל. לדעתם, אחת הסיבות לכך היא ההבנה של הממשל כי הדת היהודית אינה מאיימת על צורת החיים הסינית וכי חסידי חב"ד מקבלים את סדר הניהול הסיני של המדינה. למרות זאת, אין עדיין הרשאה סינית לבניית בית כנסת באף אחת מהערים במדינה. חסידות חב"ד בסין ונציגי הקהילה, פועלים להכרה סינית במעמד הדת היהודית והקהילה היהודית, כדי לקבל הרשאה לבניית בית כנסת ושאר שירותי דת יהודיים, כולל מתן האפשרות לבני זוג או לאזרחים סינים להשתתף בטקסים דתיים ואף להתגייר. פעילי חב"ד במדינה מציינים כי לפחות אחת לשבוע מגיעה אליהם בקשה של אזרחים סינים להתגייר.
אני מראיין את הרב שלום גרינברג ממרחק של יבשת שלמה, אבל הסיפור שלו מכווץ את אלפי הקילומטרים בינינו. לדבריו, בית חב"ד הראשון בסין הוקם בשנת 1998, ומאחר שהתנועה הזו הקימה סניפים בארצות המזרח הרחוק הרבה קודם לכן, רואה הרב גרינברג צורך להסביר את האיחור: "עד אותה שנה כמעט שלא היו יהודים בסין", הוא אומר. "כשאני הגעתי לשנגחאי, מצאתי שם רק מאתיים יהודים, רובם הגדול דיפלומטים ואנשי עסקים. כולם הגיעו לשנים מועטות ולזמן קצוב".
בעשור האחרון, כאמור, צמחה קהילת שנגחאי פי עשרה והיום חיים כ-2,000 יהודים בעיר, לצד קהילות יהודיות נוספות בערי עסקים אחרות בסין.
ש: מה הוליד את התהליך הזה?
"היפתחות המשטר בבייג'ין למערב והצמיחה הכלכלית המואצת. היום לא רק אנשי עסקים יהודים מגיעים לכאן, אלא גם בני משפחותיהם וסטודנטים הבאים ללמוד, ואפילו יהודים או יהודיות שנישאו לסינים והם אזרחי המדינה הזו".
ש. ממה השלטון הסיני מפחד? למה הוא ניסה להצר את צעדיכם?
"המשטר רוצה שקט תעשייתי ולא מוכן לאפשר שום כניסה של דעות או אנשים שיסכנו את זה. אתן לך דוגמה ממערכת המשפט הסינית. בתרבות היהודית בפרט, ובמערב בכלל, הערך המשפטי העליון הוא בירור האמת. 'מה באמת קרה'. לשם כך מזמנים עדים וחוקרים ומביאים ראיות. אצל הסינים, לעומת זאת, אין משמעות למה שבאמת קרה. זה לא רלוונטי. כאשר מתקיים מאבק משפטי בין בני אדם על רכוש או כסף, השופטים יטו כמעט אוטומטית לצד החזק ויפסקו לטובתו. חוסר צדק? – אולי. אבל הסינים לא מחפשים צדק, הם מחפשים שקט תעשייתי וזה בעיניהם הצדק. השקט הזה הוא הדת של השלטון הסיני. אני זוכר שאמרתי פעם לאנשים החיים כאן שהם לא המציאו שום דבר, ומדובר בתפיסת עולם עתיקת יומין. גם בסדום ועמורה פסקו תמיד לטובת החזקים. דבריי נפלו על אוזניים ערלות".
ש: אתה טוען שהסינים לא מודעים לאמות מידה מוסריות כפי שאנחנו מבינים אותן?
"בסין למושג המוסר כפי שאנחנו תופסים אותו, אין משמעות. ולא רק מוסר, הנה עוד ביטוי להבדל התרבותי העצום בינם לבינינו - היחס לדת. מדובר באומה עצומה, מיליארד ורבע פלוס, ששמונים אחוז מבניה לא מאמינים בשום אמונה דתית וגם עשרים האחוזים שכאילו מאמינים, זה רק מן השפה ולחוץ".
ש: זה מאפיין משטרים קומוניסטיים.
"זה לא בהכרח קשור. בייג'ין מכירה בחמש דתות שהן לגיטימיות בעיניה, ובהן בודהיזם. אבל אין לדתות האלה קהל מאמינים משמעותיאחד הכללים החמורים של הדת הבודהיסטית, למשל, הוא שאסור ליטול חיים משום בעל חיים. אפילו לא להרוג זבוב. בהודו מקפידים על המצווה הבודהיסטית הזו ותמצא מאות מסעדות שגם יהודי יכול לאכול בהן כי הן על טהרת הצמחים. בסין רשומים עשרות מיליונים כבודהיסטים - ואין מסעדות צמחוניות. כשנודע לי הדבר, שאלתי בודהיסטים סינים איך הם מסבירים זאת. התשובה היתה מתחמקת, או שהם אמרו כי 'רק הקיצונים והאדוקים לא אוכלים בשר'.
"דוגמה נוספת. למשפחה סינית לא מפריע שהאב נוצרי, האם בודהיסטית והבנים עובדי אלילים. זה לא יוצר שום קונפליקט. ונתקלתי במשפחות כאלה. כשאתה שואל איך הם מסתדרים, הם לא מבינים אותך. מבחינתם אמונה זה כמו לאהוד קבוצת כדורגל. אז אחד אוהד מכבי והשני הפועל, ועדיין אפשר לקיים שלום בית. בסין אמונה היא דבר לא מזיק אבל לא מחייב. הדבר היחיד שאנשים פה כן צמודים אליו זו הקונפוציאניות - אבל זו לא דת אלא דרך חיים".
אף פעם אין אשמים
יהודי סין צריכים להתמודד לאורך כל הדרך עם בעיות קשות הנובעות מהעובדה שהם שונים. כשרות, למשל. "שבועיים לפני ראש השנה ניסינו לארגן מכולה עם בשר כשר שתגיע לנמל של שנגחאי", מספר גרינברג. "הכוונה היתה לארח בחגים את הציבור היהודי בעיר, כפי שנוהגים בתי חב"ד בכל העולם. המכולה הגיע לנמל ונתקעה שם. פניתי לשלטונות העיר והנמל בבקשה לשחרר את הבשר בזמן, וקיבלתי תשובה אחרי שלושה ימים שהאוכל משוחרר. שמחתי כמובן והתחלנו לחלק הזמנות להמון אנשים לסעוד איתנו בראש השנה. ואז הלכנו לפתוח את המכולה כדי שנוכל להתחיל לבשל, וחשכו עינינו. הבשר כולו הסריח. התברר שאחרי שהורידו את המכולה מן האוניה, אף אחד לא טרח לשים אותה בקירור. הניחו אותה להמתין על המזח למרות שהיו עליה הוראות ברורות לגמרי שצריך לשמור בקירור. זה אחד המצבים בחיים שאתה או צוחק או בוכה. אז עמדנו, אשתי ואני, ליד המכולה – ופרצנו בצחוק. דמעות לא היו עוזרות שם. לפחות שנצחק, כי אחרת אי אפשר להישאר שפוי בסין".
ש: ביטלתם אז את סעודת ראש השנה?
"ברור שלא. הרב של הונג-קונג נחלץ לעזרתנו, וגם הפעלנו את התושיה היהודית. ברוך ה', באותו ראש השנה התארחו על שולחננו שבעים איש שנהנו מארוחה בשרית חגיגית כשרה".
לאחר החג, ביקש הרב גרינברג לברר מי היה אחראי לתקלה וגילה שוב כי התרבות הסינית שונה לחלוטין מכל מה שהוא מכיר במערב. "מנהל הנמל הודה באוזני שמה שקרה באמת לא בסדר, אבל כשניסיתי לברר מי אשם התברר שאין אשמים. כולם הסכימו שאנחנו צודקים לגמרי, אבל כולם גם אמרו שמה שקרה לא קשור אליהם. נשארנו עם ים של תירוצים ובלי אחראי או אשם אחד. חשבתי שזה בגלל שאני לא מקומי ותוך כמה שנים אצליח להבין מה קורה כאן. והנה, עברו מאז 1998 עשר שנים וגם בשנת 2008 אני לא מבין את הדינמיקה הסינית. בינינו, נואשתי מלהבין".
גם בסין יש ספרות אנטישמית
שלום גרינברג ואשתו הגיעו להרפתקת שנגחאי שלהם כשנה לאחר חתונתם. הוא אזרח ישראלי והיא אזרחית אמריקנית. היום הם מגדלים בסין ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות, הגדול בן תשע והקטנה בת שלוש: "ככה זה בחב"ד, אתה מתחתן ויוצא לשליחות. אבל לא זרקו אותנו למים בלי הכנה. הכינו אותנו ולימדו אותנו על סין, וחשבנו שאנחנו יודעים הרבה. רק כשהגענו הבנו שמי שלא חווה את התרבות הסינית מקרוב, לא יכול לדעת עד כמה היא שונה מכל השקפת חיים של אמריקני או ישראלי".
ש. בשביל מה בכלל צריך קהילה יהודית בסין?
"יש כאן קהילה גדולה שזקוקה להמון שירותים ואנחנו מספקים אותם. בשנים האחרונות הקהילה גדלה, והבאתי לכאן את אחי שיעזור לי. הוא פתח עוד בית חב"ד בחצי השני של העיר".
ש: איך אתה מסביר את ההצלחה הזו?
"הסינים מעריכים מאוד מורים, כי בעיניהם אלה אנשים המלמדים להצליח בחיים, ואני כאן על תקן מורה. הסינים מעריכים מאוד גם יהודים, כי הם בטוחים שבני עמנו שולטים בכל המערך ההמוניטארי העולמי, והם מעריצים כסף ואת השפעתו. לכן, כל איש עסקים ישראלי נערץ כאן - ויותר מכך נערצים המורים ישראלי. כשאני מציג את עצמי, התגובה הראשונית כלפי מצד כל סיני היא יראת כבוד גדולה. אני אמור להיות מעין גורו של כסף. ואז הם מגלים שאני לא מלמד איך עושים כסף אלא עוסק ברוחניות וזה מבלבל אותם. לרוחניות אין להם כבוד. בשלב הזה רובם עוזבים אותי. רק מיעוט קטן מביניהם מוכן לקבל שיש משהו אחר חשוב יותר מכסף".
בעולם עוין כלפי יהודים בכלל וישראלים בפרט, עם עליה מדאיגה בתופעת האנטישמיות, סין היא סוג של נווה מדבר. כשאני שואל את שלום גרינברג על תגובת הסינים אל הסטריאוטיפים המערביים מסוג הפרוטוקולים של זקני ציון, הוא אומר: "גם בסין יש ספרות אנטישמית מתורגמת המציגה את היהודים כסכנה לעולם, אבל במקום שהיא תגרום להם לשנוא יהודים, היא גורמת להם להתפעל מאיתנו. 'אם אתם כל-כך הצלחתם להשפיע על העולם כולו', הם אומרים, 'סימן שיש לכם איזה שהוא ידע ששווה ללמוד אותו. זו דרך החיים הסינית. כך הם מסתכלים על העולם. אבל שלא יתקבל הרושם שכולם רק חומרניים וסוגדים לממון. יש סינים עמוקים שרוצים ללמוד יהדות ואף להתגייר, אבל אותם אנחנו מפנים להונג-קונג או לאוסטרליה. בשנגחאי אסור לדבר איתם על כך וודאי שאסור לגייר אותם".
כאמור, עם כל ההערצה ליהודים, היהדות לא נכללת בחמש הדתות המוכרות בבייג'ין. לפני שש שנים פנתה תנועת חב"ד לשלטונות המקומיים בבקשה להפוך גם את הדת היהודית למוכרת ובמסגרת זו הבטיחו ראשיה שאין להם שום עניין לייהד סינים.
"הבטחנו שנקבל עלינו את כל ההגבלות שלהם", מספר הרב גרינברג.
"הפקידים שמעו את הבקשה, והיו מאוד אדיבים. הם אמרו שאין להם ספק שיהדות היא דת חשובה וראוי להכיר בה. את אותה התשובה אנחנו מקבלים כבר שש שנים. באותם ימים נחתה עליי ההבנה שלמרות כל הנימוסיות, אין כאן כוונה לאף אחד להכיר בדת ישראל, כנראה משיקולים פוליטיים. נציגי המשטר לא יודו בכך, ימשיכו לחייך ולהנהן, אבל בלי לעשות כלום".
ש: באיזה שיקולים פוליטיים מדובר?
"המשטר הסיני שוקל בקשות להכרה דתית במבט גלובאלי. אם הוא יאפשר ליהדות לפעול בסין באופן רשמי, יקומו טענות על אפליה מצד דתות אחרות, כולל האיסלאם והנצרות. הרי כולם ירצו לפעול בקרב מיליארד ו-400 מיליון סינים. אז כדי לא להיכנס לבעיה הזו, מתעלמים מאיתנו. הם עושים זאת בנחמדות אבל אנחנו יודעים שבפועל, שום דבר לא יזוז. כל מי שמגיע לסין צריך לדעת שהמשטר מאוד קנאי לסדר ולא רוצה שום הפרעה שתכניס לאזרחים רעיונות ודעות לראש".
סין מתקרבת למערב
בעקבות הגידול במספר היהודים והישראלים החיים בסין בשנים האחרונות, נאלץ הרב גרינברג לא פעם להתערב לטובת אלה מביניהם שהסתבכו עם השלטונות. "אנשים מגיעים לכאן, לא מכירים את סין ועושים שטויות", הוא אומר בצער. "כדי לחלץ איזה טיפש אתה צריך עו"ד טוב, ולצייד אותו בהמון כסף כדי לשחד את מי שצריך. גם אז צריך לדעת מי נפגע ומי עומד מאחורי התביעה. פעם, כדי להציל ישראלי, הגעתי עד סגן שר החוץ הסיני, אדם הנהנה ממעמד מאוד בכיר במדינה. בפעמים אחרות אני בקשר עם פקידי שלטון זוטרים שמכירים אותי כבר. לפעמים הם יכולים לפתור את הבעיה לפני שהיא מסתבכת. אני מייעץ לכל מי שמגיע לסין להפנים את ההבדל שיש בין סין למערב ואת הרגישויות של המשטר ופשוט לא לעשות שטויות".
ש: אבל אומרים שסין הולכת ומתקרבת למערב?
"זה נכון. לפני עשר שנים, כשהגענו לשנגחאי, אנשים עשו את צרכיהם ברחובות, ואני מדבר על עיר שהיתה בעברה בשליטת המערב ויש לה היסטוריה של קשר עם זרים. מאז השתנה כאן הרבה, ובמהירות. היום יש קנסות על התנהגות לא נאותה ברחוב. יש אכיפה רצינית יותר של חוקי תנועה שבעבר היו בגדר המלצה בלבד, ויש עוד אינדיקציות לכך שסין עוברת לסטנדרטים מערביים יותר. אבל הכל יחסי. יש עדיין הרבה דברים זרים לבן המערב שחי כאן ולא רק מגיע לזמן קצר כתייר".
ש: מה הכי קשה לך?
"הבדידות. אתה מרגיש חייזר בפלנטה אחרת. ההרגשה הזו גורמת לצעירים יהודים וישראלים רבים המטיילים כאן להגיע אלינו כדי לחוות קצת ביתיות. זר בסין לא זוכה כמעט ליחס מהמקומיים, וגם אם יזכה לא יבין כלום. זו תופעה מרתקת ששקולה לחיים ביקום פרטי. הצעירים מתחילים לכן לחפש מחדש את הזהות היהודית שלהם ומגיעים אלינו. אגב, למרות ההתנכרות לזרים המאפיינת את המקומיים, אנחנו מעודדים את הישראלים לקחת חלק בפעילות הומניטארית. למשל, כשהיו רעידות האדמה במחוז סצ'ואן, בית חב"ד עודד את האנשים לצאת לסייע לנפגעים שם".
ש: בשורה התחתונה, אתה צופה שסין תהפוך ליעד הבא של הגירה יהודית-ישראלית?
"למרות שיהודים תמיד נמשכו למקומות בהם ניתן לפתח יוזמות ולהגיע למעמד גבוה, ההבדלים הגדולים בין התרבויות ימנעו בשנים הקרובות השתקעות גדולה ממש במדינה הזו. מה גם שהמשטר לא מעוניין במהלך כזה ומרכז את הזרים רק בערים בודדות. אבל בהדרגה יהפוך הטפטוף של היהודי המהגר לזרם, ושוב נראה תהליך של נדידה בעם היהודי בכיוון מזרחה, והפעם למזרח הרחוק".