בע"ה, נראה שמצאתי בספר הזהר קשר הדוק בין שתי המצוות המפורסמות שחסידות מסויימת מתיימרת לבטל – סעודה שלישית ושינה בסוכה.

כידוע, הסוכה נקראת בזהר (פרשת אמור) "צלא דמהמנותא". וכן, גם שלושת סעודות השבת נקראות בזהר (פרשת יתרו) "סעודתי דמהימנותא".

וכך אומר הזהר הקדוש:

"בסעודתי אלין אשתמודעון ישראל דאינון בני מלכא, דאינון מהיכלא דמלכא, דאינון בני מהימנותא - ומאן דפגים חד סעודתא מנייהו אחזי פגימותא לעילא ואחזי גרמיה דלאו מבני מלכא עלאה הוא, דלאו מבני היכלא דמלכא הוא, דלאו מזרעא קדישא דישראל הוא, ויהבין עליה חומרא דתלת מלין דינא דגיהנם".

דהיינו: רק מי שאוכל שלוש סעודות ואינו פוגם בהן – שייך להגדרה של "בני מהימנותא", ומי שפוגם באחת משלוש הסעודות מעלה עליו הכתוב כאילו אינו מזרעא קדישא דישראל.

ובפרשת אמור כותב הזהר:

"ועל דא כתיב כל האזרח בישראל ישבו בסכות - כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא, ומאן דליתיה מגזעא ושרשא קדישא דישראל לא יתיב בהו ויפוק גרמיה מתחות צלא דמהימנותא"

מכאן ניתן להבין את הקשר ההדוק בין שלושת סעודות השבת לבין שינה בסוכה. ישראל השומר על שלוש הסעודות כהלכתן – יכול לעשות כמצוות התורה "תשבו כעין תדורו", כולל שינה, ואינו נכווה מקדושת הסוכה. אך המזלזל בסעודות השבת, וכל שכן כשהדבר נעשה בהתרסה ומתוך אידיאולוגית שווא, אינו נחשב לבן מהימנותא ואינו יכול לסבול את קדושת צלא דמהימנותא – מבעט בסוכתו ויוצא.

נפתלי בן גילה רחל שטרית שנפצע לפני חצי- שנה בפיגוע בספריה של 'מרכז הרב' טס לניתוח בחו"ל ויחזור בעז"ה עוד כחודש {ר"ח כסליו} נא להתפלל לרפואתו ולהצלחת הניתוח

מצבו ב"ה משתפר  ולא מחמיר!

{ע"פ פסיקת הרב אבינר אפשר להתפלל ולהזכיר ב'רפאנו' בתפילת 18 גם חולים הנמצאים בשיקום זמן ארוך {ולא רק כאלה שטסים לניתוח} ע"מ שתהיה להם "רפואה במהרה"

פרק תהילים:
א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים--    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ--    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

הרב דובלה,בבקשה אם אתה יודיע על מישהוא אצל הרבי בארצות הברית ,שיבקש ברכה לדודי יפת סעדיה בן זהרה

כי הוא במצב קשה ולהי הישועות ,אפילו חרב חדה מונחת על צואר האדם אל יתאש אדם מן הרחמים,הוא מונשם

ולי כבר אבא ואמא אין,ודודי כאב הוא  לי,הדוד הכי צעיר שנותר לי במשפחה,בבקשה שמי שיכול לקרא תהילים לרפואתו

תבא עליו הברכה מפי עליון תודה ולבשורות טובות,אסתר הודיה כהן שבת שלום ובשורות טובות

בתור צופה מן הצד,

ניכר שלא די שאתן לא חב"דניקיות קלאסיות,

אלא אף שאין לכן כמעט מושג בתורת חב"ד.

לפני שאתן מעירות בגסות רוח לאחרים- תבדקו את עצמכן, תלמדו ותעמיקו- ואז תחזרו לכאן.

ולרפאותו של הרב מרדכי אליהו שליט"א,חשבתי על הצעה ללמוד את היחידות שלו עם הרבי מו' מרחשוון התשנ"ב,זה בין היחידויות הבודדות שהרבי הגיה את זה וזה מאוד מענין,

היחידות כוללת את הדו שיח של הרבי מלך המשיח עם הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א.

באופן מקוון ניתן ללמוד את זה באתר של "אוצר 770" בתורתו של הרב התוועדיות תשנ"ב חלק ראשון באיזור של תחילת מרחשון.יש גם וידיאו של זה במדור הוידיאו של האתר חב"ד אינפו ב"קטעים מבחת חיינו -WLCC חלק 13 #2  

ד"א ביחידות זו הוזכרו כמה וכמה ענינים וביטויים מאוד מענינים  כמו"שמשיח עומד מאחורי הגלת ומחכה רק שיסחבו אותו פנימה" ועוד

בעזרת ה' יתברך יתקיים (מיני) יום עיון במשנתו של מו"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א, בענייני השעה והחסידות.

הזמן: יום שלישי כ"ט תשרי (ערב ר"ח) תשס"ט החל מהשעה 12:00.

המקום: בית 'גל עיני' בירושלים, רח' האוזנר 2 בית וגן*.

בתוכנית: 

             חלק א'

            (12:00) - לימוד משותף במאמר 'מבית שאול לבית דוד' (מתוך הספר 'קומי אורי'), המאמר עוסק באיחוד הכוחות (החרדיים והדתיים לאומיים), ההקבלה המדהימה בין תקופת שאול ודוד לתקופתינו והמעבר מ'בית שאול' ל'בית דוד' בימינו. מאמר בסיסי וחשוב שכל אחד חייב לדעת כדי להבין את תקופתינו!  

                      - שיעור ב''ענייני השעה'' - היחס לציונות, למדינה, לצבא ולתקופה, והדרך המעשית לתיקון.

                      - זמן לשאלות על דרכו של הרב ב''עניני השעה'' [כגון: מה דעת הרב על...]

       תפילת מנחה.  

             חלק ב'

                      - שיעור ב''קבלה וחסידות'' - שיטתו של הרב בעבודת ה' הפרטית.

                      - זמן לשאות על דרכו של הרב ב''קבלה וחסידות''.

      יציאה לסיבוב שערים.

את השיעורים והלימוד ימסור: הרב שילה אופן (אח של נריה אופן ותלמיד של הרב יצחק).

נא להרשם כמה שיות מוקדם בפלא': 0547870441 מתניה (אפשר גם במסר אישי)

התוכנית עדיין לא סגורה נשמח להארות מחכימות!

כדאי וחשוב להגיע כדי לדעת איך לצאת מהמבוך אליו נקלענו...

* דרכי הגעה: קו  26א מהרצל לרח' הרב עוזיאל ממשיכים יש לרחוב נזר דוד עד הפניה לרח' האוזנר (נמצא ליד אתר בניה וליד מלון הולילנד).

ולא לעשות ממשלת אחדות עם מפלגות השמאל.

לכן אני מביא כתבה, בנושא הז אקטואלי להיום:

שלום רב,

אני מחפשת משפחה מארחת / מאמצת לבת -16 באיזור פתח תקווה.

מדובר בילדה אשר לומדת בכיתה מקדמת בבי"ס בפתח תקווה אך במקור מירושלים, וזהו הבי"ס היחיד אשר נמצא מתאים לה.

השנה לא מצאו לה עדיין מסגרת פנימיה ורק בעוד כמה שבועות העניין יטופל סופי.

משפחה שומרת תורה ומצוות בלבד

תודה,

נחמה 050-4003543

"למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד ייצא כנוגה צדקה וישועתה כלפיד יבער"

זו חובת השעה שכל העולם ידעו, שציון - ציונות - עם ישראל - צודקים במאבקם.


מה שאנחנו עושים כיום זה גמגומים במקרה הטוב: אנו אומרים שאנחנו בעצמנו לא יודעים למי שייך הבית - ארץ ישראל, רק מגמגמים ואומרים שהיות ואנחנו לא יודעים למי שייך הבית, בואו נתחלק או נגור ביחד בשלום. וגם אם כבר איכשהו אנחנו לא מתביישים ואומרים שזה בית הלאומי שלנו, אנחנו מוסיפים מייד ואומרים שזה גם הבית של הערבים ואנחנו רוצים דו-קיום.

הערבים עונים על זה בתגובה: לא ייתכן שמישהו ינסה להיכנס לבית של השכן ויגיד בוא נגור ביחד באותו בית. והיות וגם אנחנו מגמגמים זה נותן להם עוד יותר את התחושה שהם צודקים.

אם מישהו מרגיש שהוא צודק זה נותן לו יותר כוח להיאבק ולהלחם. ככל שנסביר יותר את הצדק שלנו, הצדק האלוקי, ככה תרד המוטיבציה בקרב הערבים להלחם נגדנו. וגם אצלנו, זה לא מספיק שאנחנו נהיה חזקים אלא גם לחוש את הצדק שלנו.

התחושה מה צודק ומה לא, הרבה מופעל על ידי אמצעי התקשורת ודעת הקהל.

דעת הקהל זה במידה מסויימת נוזלי. זה גולש ועובר מקבוצה לקבוצה. לדוגמה: כשגרמניה הנאצית ימח שמם עשתה דה-לגיטימציה של היהודים, זה השפיע גם על עמים אחרים שהיו שונאי ישראל, אבל לא עד כדי רציחה, אבל כשהגרמנים רצחו יהודים, גם הם הצטרפו אליה וגם הם רצחו יהודים. לדוגמה - האוקראינים והפולנים. אבל לא רק הם, אפילו עמים הנאורים גם אליהם גלשה שנאת ישראל. ארה"ב לא נתנה לספינות של יהודים שרצו להציל את חייהם להיכנס לתחומי ארה"ב, שלחו אותם חזרה למוות רחמנא ליצלן. כמו שזה בצד הלא טוב, ככה זה ועוד יותר גם בצד הטוב. עכשיו ארה"ב ומדינות המערב משדרים שהמטרה של העולם זה צדקה וחסד, וזה גולש לעוד ועוד עמים אחרים. הרבה עמים כמעט כולם פועלים בכוון הזה, וכשיש אסון באיזושהי מדינה, כל העמים באים לעזור.

על יסוד זה, אנחנו באים למסקנה שבעצם חלק גדול של ההגנה שלנו זה לשדר בכל דרך אפשרית את התחושה שאחנו צודקים במאבקנו. וזהו מה שאמר הנביא ישעיהו "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד ייצא כנוגה צדקה וישועתה כלפיד יבער (ישעיהו סב. א)" .



ומהי הדרך להסביר את צדקת דרכנו?



נראה לי שחלק גדול מההסברה שלנו מסתמכת על זה שהיות והערבים הם רשעים, אין להם דמוקרטיה, רוצחים ילדים וכן הלאה, לכן מגיע לנו את ארץ ישראל בחלקה או בשלימותה. במחילה מכבודם, אבל אין דרך יותר טפשית מזו איך להסביר את צדקת דרכנו. זה גם פוגע בכבודם של הערבים ללא תועלת. וזה פוגע גם בנו: היות ואנחנו כל כך רוצים להיות צודקים במאבקם על ארץ ישראל, בגלל זה - בתת-מודע שלנו אנו מרשים לערבים להיות רשעים בכדי שיהיה לנו הסבר למה מגיע לנו את ארץ ישראל. ככה היה במלחמת יום הכפורים, למרות שהיינו יכולים לנצח באופן חד-משמעי אם אנחנו היינו מתחילים ראשונים, נתנו להם להתחיל את המלחמה ראשונים בגלל שגם ככה הרגשנו בושה איומה למה התחלנו ראשונים במלחמת ששת הימים. זה הכול בא בגלל שאנו משוכנעים שהדרך היחידה להסביר את צדקת דרכנו זה על ידי הרשעות שלהם.

הדרך הכי נכונה להסביר את צדקת דרכנו זה עם הסיסמה "ערב (הסעודית) לערבים, ארץ ישראל לעם ישראל" .

לכל עם יש לו ארץ שלו. לערבים - ערב הסעודית ליהודים - ארץ ישראל. פה מרומז שהערבים עשו כיבוש וכבשו המון מדינות, אבל הארץ המקורית שלהם הייתה פעם רק ערב הסעודית. לנו יש רק ארץ אחת. בעצם גם ככה יש כבר לערבים יותר מדי מדינות, ולכן כדאי שהם לא ינסו יותר מדי להתבלט. אם אנחנו נפנים את זה, זה יגלוש לעוד ועוד קבוצות, בגלל שאלו הם דברים מאוד לוגיים. השכל נותן שלכל אחד יהיה ארץ משלו, וככה יהיה שלום.

בפסוק שהזכרנו "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים..." מובא גם המשפט ירושלים, זה נותן רעיון וכוון נוסף למאמצי ההסברה שלנו: המקום המקודש לערבים זו מכה של ערב הסעודית, ליהודים - ירושלים ומקום המקדש. אין אף יהודי ולו הכי קיצוני שבעולם שיחלום אפילו לבנות בית כנסת דווקא על המסגד שלהם במכה. אין - להבדיל - גם אף נוצרי בעולם שירצה לבנות כנסיה אך ורק על המסגד שלהם במכה. למה ועל מה זה מגיע לעם ישראל שדווקא על המקום הכי קדוש של עם ישראל, מקום המקדש, בדיוק שם החליטו הערבים לבנות להם מסגד. זה העוול הכי חמור מבחינת הערבים נגד עם ישראל. עד שזה לא יתוקן אי אפשר להגיד שפני הערבים מופנים לשלום.

ייתכן מאוד שהערבים מבינים כבר - בחלקם - שלהם שייך ערב הסעודית וליהודים ארץ ישראל, אבל היות והיהודים עצמם משדרים ספקות באשר שייכותם לארץ ישראל, לכן הערבים מתרגמים את זה כמו הודאה באשמה.

לכן בואו ונשנן את שני המשפטים הבאים שהם אבן יסוד להסברה שלנו ולשלום אמיתי, שלום בר קיימא שיכובד גם על ידי הערבים:

--- ארץ ישראל לעם ישראל, ערב (הסעודית) לערבים! ---

--- מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים! ---