פורום חסידות חב"ד (עמוד 12)

*אלול בליובאוויטש*

בשבת מברכים אלול בליובאוויטש, למרות שהיתה עדין יום קייצי בהיר – השתנתה כבר האוירה, החל כבר להיות מורגש ריחו של אלול, החלה כבר לנשוב רוח של תשובה. כל יהודי נעשה מתון יותר, עסוק יותר במחשבותיו, והוחל לשכוח את כל דברי החולין. 

במשך שני חדשי הקיץ – למן אחר חג השבועות עד שבת נחמו – עם הפסקה מסויימת בימי בין המצרים, שהיו באמת ימי תוגה ועצב, שכן את הלכות תשעה באב היו שומרים על כל פרטיהם – היו מטיילים קצת בין מנחה למעריב בככר השוק. בין פסח לשבועות לא יצא איש לטייל, אך מאחרי שבועות עד שבעה עשר בתמוז היו מטיילים ונהנים מהרוח הקייצית הנעימה. 

אחרי שבת נחמו החלו כבר ללמוד אחרי מעריב, לקיים מה שכתוב "רוני קומי בלילה", וכשהגיעה שבת מברכים אלול החלו כבר לחוש באויר של אלול, ובדריכות רבה חיכו ל"לדוד ה’ אורי וישעי", לקול השופר, לתקיעה הראשונה שהי’ה בה משום הודעה ששערי חודש הרחמים נפתחו. 

מאמרי ה"חסידות" של שבת מברכים אלול, עם הפתיחה הרגילה "אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול" או "השמים כסאי" או "ראה אנכי נותן לפניכם היום", היו כבר רוויים ברוח של אלול. כל יום מימי חודש אלול אינו דומה כלל לשנה כולה. כאשר שוכבים במטה בשעה שש בבוקר, שומעים שמנין הותיקין הראשון בבית המדרש כבר סיים תפלתו ותוקעים בשופר. קול השופר מעורר, הרי אלול בעולם, ממהרים להתלבש, והאדם אינו שבע רצון עם עצמו, מדוע איחר כל כך בשינתו, ועובר ברעיונו על משה רבינו עליו השלום שהי’ה בהר, ושהימים הם ימי רצון שאפשר לפעול בהם באופן אחר לגמרי, עליו להיות בן אדם, ואסור להפסיד את הזמן. 

כשבאים לבית המדרש כבר מוצאים בו קהל גדול, אחרים אומרים תהלים, אחרים לומדים חסידות, אחרים אומרים תיקוני זוהר, ואחרים עומדים או יושבים ומתפללים. 

בסדר העבודה של תורת חב"ד, תופסת התפלה – עבודה שבלב – את אחד המקומות הגדולים והחשובים ביותר. בליובאוויטש היו כאלה שקראו להם בעלי עבודה, שהיו מתפללים שעות מרובות גם בימי החול של כל השנה, וביחוד בחודש אלול שאז הי’ה זה באופן אחר לגמרי. 

כשהיו נכנסים לחדר השני של ה"מנין" היו נפעמים מהמחזה הבלתי רגיל שנתגלה. כל אחד שקוע בשרעפיו ושרוי בדביקות, אינו שומע ואינו רואה את הנעשה סביבו. 

זה שר בניגון חב"די "ברוך גוזר ומקיים", השני אומר "חנון ורחום", השלישי אומר "וכולם משבחים ומפארים", ואחר מצוי בעיצומה של תפלת "אהבת עולם" ואומר מלים ספורות, כאשר פירוש המלות מזדקר מכל מלה בכל כך הרבה עסיסיות של השגה, בהתקשרות כזאת וקול תחנונים כזה שמרגישים שבכל מלה מתעלה המתפלל מעלה מעלה! הוא מתקרב יותר ויותר אל הנקודה, והנה הנה הוא משיג את מטרתו. 

ניגון התחנונים של "מהר והבא עלינו ברכה ושלום" והניגון השקט והנעים "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו", קול הביטחון בו אומר "כי א-ל פועל ישועות אתה" וקול השמחה בו אומר "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול" – מעניקים לו את הכח לומר "שמע ישראל". 

בכל יום נוסף מתקרבים יותר לשבת סליחות. את החסידות של שבת סליחות היו שומעים בכוונת הלב אחרת לגמרי. בליל שבת של ערב סליחות היו בדרך כלל ממעטים בשינה, כי לא היו יכולים לישון, האדם לא מצא לו מקום, ולמקוה היו הולכים לפני שהאיר אור היום. 

במקוה כבר פוגשים באנשים רבים, כולם ממהרים, על כולם ניתן להכיר ששבת זו שונה מכל שבתות השנה, הרי היא השבת שלפני סליחות. 

במוח הולמות המחשבות המחשבות הזורמות בגאון. ברעיון חולפת הזעקה הסוערת של "ולך ה’ הצדקה" ועוד יותר מכך ההרגשה של "ולנו בושת הפנים", טובלים בלב שבור, והאדם מבקר את עצמו, האם טבילה היא אכן טבילה היא אכן טבילה של תשובה אמיתית בחרטה על העבר וקבלה על להבא, או שהיא חלילה בבחינת "טובל ושרץ בידו". 

כשעברו ליד המנינים – בית המדרש ו"בנימין’ס שטיבל" (=בית הכנסת של בנימין) – היו שומעים קהל אנשים אומרים תהלים. 

אמירת התהלים באותה שבת היתה גם היא שונה מאמירת התהלים בכל השנה, למרות שאלה הם אותם יהודים פשוטים המתאספים כל יום בהשכמה לומר תהלים. ובשבת היו באים גם אלה שכל השבוע היו שוהים – לרגל עסקיהם – בעיירות וביישובים. אך אותה שבת שונה גם אצלם מכל השבתות, כל אחד עסוק עם עצמו, ובקול אמירת התהלים נשמע קול פנימי של "מקיף" חסידי. 

כאשר שבו מהמקוה היו הולכים לחזור את המאמר, דבר שלקח כמה שעות. כרגיל היו נכנסים ל"חזרה", וממשיכים לחזור את המאמר עד התפלה, ובשעה שלש היו אוכלים סעודת שבת קודש. 

סעודת שבת קודש של שבת סליחות – על שולחנו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום דוב בער) – היתה אף היא שונה מסעודות שבת קודש של כל השנה, היא היתה קצרה יותר. הסעודות בכלל בליובאוויטש לא ארכו זמן רב, אלא שלפרקים היו מתוועדים בהן, מספרים סיפור או חוזרים על אימרה. 

לסעודות השבת בליובאוויטש היה סדר מסודר. בכלל היה לליובאוויטש סדר קבוע בכל הדברים ומוגבל בהגבלות של זמן ומקום. בשבת סליחות היה הכל בקיצור, שכן בכל דבר הורגש ריח הימים הנוראים. 

(לקוטי דיבורים ח"א חג הפסח תרצ"ד)

מופץ ע"י *התאחדות החסידים* | יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

לאחרונה שאלתי את עצמי 

איך זה מתבטא שאני חבדניקית 

חוץ מזה שהמשפחה חבד

זהו

אני לא אומרת לצערי חתת תניא יום יום 

בקושי הולכת להתוועדויות (שיש)

קיצר 

גם בית ספר לא חבד

אז מה אני ? 

לא מרגישה קשר לחבד חוץ מזה שהמשפחה חבד..ושאני זוכרת מהיסודי 

חזקו אותי קצת .. 

אני באמת לא מרגישה חבדניקית 

אז מה אני ???????

יהודיה שומרת מצוות ש בקושי מתפללת בבוקר ולא משתייכת לשום קבוצה 

[קיצר..

 

מה עושה אותך חבדניק יותר ממישהו אחר?..

בערך 10 בחורים שיכולים להוציא מקסימום 250 דולר...

בליל שבת-קודש הקרובה פרשת ואתחנן מוצאי ט"ו באב יתרחש ליקוי ירח מלא ונדיר אשר יראה במלוא הדרו ולכל אורכו ברחבי הארץ. הליקוי המלא יהיה ארוך במיוחד ויימשך כשעה ו- 43 דקות שזה למעשה חמש דקות פחות מהמקסימום האפשרי (שעה ו- 48 דקות). הליקוי המלא הארוך הבא שיראה כולו מארץ ישראל יתרחש שוב רק באלף השישי לבריאת העולם, בשנת ו'ו (6006) שזה עוד כ- 228 שנים... (אז כבר נהיה בעידן של "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים". ישעיהו ל')

http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מֵאֹתוֹת_הַשָּׁמַיִם_אַלתֵּחָתּוּ_ליקוי_ירח_מלא_ונדיר_שיראה_מארהק_112507.html

היה לי ונימחק

בכל אזור חבד"י עושים סיומי מסכת בכל  יום לאור הוראת  הרבי שממעטים בדברים העצובים ע"י הוספת  בשמחה בדברים המותרים.

 

נ.ב.משדרים סרדיו גם סיום מסכת בכל יום

בעיה רצינית שככה זה כאב

מפי מרצים חבדניקים?

יש מקום בעולם בלי בית חב"ד

 

 

ניגון האדרת והאמונה (צרפת) – חב"דפדיה

 

 

צרפת – חב"דפדיה

 

 

כל כך לא נעים לי לשאול את הרב שלי אשמח אם תוכלי לאמר , אני בעל תשובה ודי בור בזה.

לגבי מיטה יהודית - מה שמוכרים ברשתות הרהיטים כגון שומרת הזורע למשל. מיטה אחת אך יש בעצם מסילה ואז אפשר להרחיק את המזרונים זה מזה. זה בסדר / הלכתי מבחינת הדרך של חב"ד?

סליחה על השאלה המביכה.

אבל לפני שמשקיע סכום נכבד חשוב לדעת....

 

770 איסטרען פארקוויי ברוקלין. ניו יורק  11213 493-9250  בחסד האלוקים יום שלישי אלול, תשנ"א 13 באוגוסט 1991 ברוקלין, ניו-יורק  הנשיא ג'ורג' בוש הבית הלבן וושינגטון די.סי.  ברכה וברכה התרגשתי עמוקות מהתייחסותך הנדיבה בקשר לרגל יום השנה ה -50 של הגעתי לארצות הברית. ברכותך, אדוני הנשיא, כמו גם אלה של הגברת הראשונה, מעריכים אותי בלבביות.  אני יכול לאחל את הטוב ביותר על ידי הבטחת הבטחתו של הקב"ה לאברהם אבינו.  אני אברך אותם שיברכו אותך, אני מברך במיוחד את דבריך, אדוני היקר, כמחווה לתנועת ליובאוויטש שאני זכאי לעמוד בה, גדלה ושגשגה בארץ זו היא עדות לאקלים המסייע ולטבע האנושי היענות המשלבים, על מנת להבטיח שכל המאמצים החיוביים ישתפרו במידה רבה. ההשגחה אלוהית גרמה לכך שמכתבך נכתב ביום השנה ליום ההולדת של האומה. ראוי לזכור כי מייסדי האומה הזאת ראו את יום העצמאות כיום של הגאולה, על ידי מעשים מסורים של קדושה לאלוקים. לפי ההשגחה העליונה, גם הגעתי לארצות הברית בשנת 1941 עלתה בקנה אחד עם הצהרת הקונגרס באותה שנה, מה שהופך את ה -4 ביולי לחופשה ציבורית. אם כבר מדברים על עונות חשובות, אנחנו עומדים להכניס את חודש אלול, שהיה החודש האחרון של השנה (5751) בלוח השנה היהודי שלנו, זמן של הכנה משמעותית לקראת השנה החדשה החל בראש השנה תשנ"ב.  ככזה הוא מתאים במיוחד עבור החלטות המשרד להתקדם מן הכוח אל הכוח, לאורך מעשים טובים של טוב, טוב בעיני אלוקים טוב לאדם. עם משאלות תפילה וברכה מסורתית עבור שנה טובה ומתוקה גם מבחינה חומרית וגם רוחנית בלבביות  חי"ק

http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=112132

שמעתי חב"דניק הוגה חולם כמו צירה (אשכנזי, עם י'). זה קשור לחב"ד? מה המקור לזה?

מי זה מייסד חב"ד