וחבדניקים הם בד"כ בביטול לרבי...

וגם בהנהגות שלהם.

מדברת על החב"דניקים האמיתיים שבניינו...

 

ולכן ההשפעה היא למקומות נמוכים.

אבל.מצד רמת הידע הלימוד וההנהגה הנדרשת מחסיד לפי הרבי, זה יותר מכל מסגרת 'חרדית' מוכרת.

הדרך להגיע היא על ידי עבודה עצמית,
דרך ארוכה וקצרה.

היום בעזרת הרשת זה יותר קל (להשיג שיעורי חסידות, להתמיד לשמוע ניגונים וכדו)

למעט המשיחיסטים שככל הנראה הופכים בהדרגה לכת, כמו השבתאים.

 

אסביר את עצמי: מצד אחד, לסאטמר או סתם לחצרות חסידיות כאלה ואחרות יש כל מיני חומרות לא הגיוניות בעליל (גילוח ראש לאישה וכיו"ב). מצד שני, למגזר הסרוג יש כל מיני קולות בלתי הגיוניות בעליל. מהבחינה הזאת החב"ד נמצא במקום מאוזן.

בסופו של דבר

עם אתה מדבר על ענין המשחיסטים או האמונה של משיח
אבל אם מדברים על בעיית הצניעות,פאות וכו' זה לא בדיוק מבוסס עפי תורה

עם קצת מחטטים בכל מגזר יש דברים לא הגיוניים,לא חושבת שצריך אישור להגיון של מגזר.

מבחינת דברים שמבוססים על תורה-אכילה לפני תפילה,אי שינה בסוכה,ההידורים המטורפים בפסח

שכמעט התקבל בכל תפוצות היהדות דאז.

ורק בגלל סיבות מסוימות (קשיי הדרך והקשרים בין הקהילות דאז),פסקי המשנה ברורה התקבלו.

 

אבל ההקפדות האלו היו כמעט ומנת חלקם של קהילות נוספות חוץ מחב"ד.

זמן ק"ש כמג"א - להמשיך עם דברים שחב"ד עושים נגד המפורש בשו"ע הרב?

הפסקים בדרך חב"ד כאדמו"ר?

מפורש שצריך סעודה שלישית על שתי ככרות לחם ויש להזהיר על כך גם את הנשים.

לגבי זמן ק"ש, אכן הלשון שם נוטה לשיטת הגר"א (!) אך לא מפורש כמו שבשו"ע הרב מפורש כמג"א, לכאו בדאו' ראוי להחמיר.

המשנ"ב ראה את שו"ע הרב וגם את כל שאר האחרונים בני דורו ואחריו, ודן בדבריהם וסברותיהם. כך שפשוט לפסוק כמותו, חוץ ממקום שאחרוני אחרונים חולקים.

שפיות דתית = הקפדה במצוות לצד יצירת מודל המאפשר לחבר באותה תנועה להתקיים בכבוד וגם לשרוד מחוץ ל"שטייטל". אפשר להיות חב"דניק ופרופסור שמתגורר בשכונה חילונית ואף לא יהודית. אחוזי ההישרדות של שאר המגזרים באותם התנאים יהיו נמוכים בהרבה.

ללכת נגד הזרם בצורה כזו חזקה..

 

 

למשל, כל מיני חומרות בפסח, כגון, בישול הסוכר (או סתם אכילת מצות מתוך שקיות). אבל עדיין, המצב בחב"ד יותר טוב מאשר בחסידויות אחרות, שלא לדבר על האקלים הרוחני - צריך פחות פרוטקציות וקשרים.

לכן יותר מכירים אותה באופן כללי.

 

למרות שהעקרונות שלה כוללים הרבה חומרות מצד שני זה מעוגן בדרך ברור והגיונית ואמיתית.

 

לא פשוט להתחייב לדרך הזו עד הסוף..

 

ומי שלוקח רק מה שנח לו זה לא דרך חב"ד.

 

השאיפה בחב"ד היא עבודה פנימית  להתקדם הלאה כל הזמן עד אין סוף.

 

 

ואגב - כל ענין של רבי ומשיח ומנהגים שונים וכו' וכו' יש כל כך הרבה גישות לזה - קיצוניות יותר או פחות -  ולכל הצדדים, והם מגיעות על בסיס דרך חב"ד.

 

לא חייבים לאהוב ולהתחבר  - אבל הרוב הגדול עושה את זה באמת ומי שלא כי הוא מחפש את האמת..

 

כת זה לא

הגיון אינו אחד מהם.

(יכול להיות שזה הבסיס להרבה מהדברים הטובים, כמו מסירות הנפש מול הקומוניסטים)

נכון שחב"ד מתקשרים עם כולם , אבל יש להם הוואי מאוד אופייני ותרבות שהיא רק שלהם ולא דומה לשום דבר אחר.

 

נכון שאצלנו באזור בני ברק זה פחות מורגש.

 

נגיד בתוועדויות, יש תנמיד ליטאים ואנשים מגור.

 

אבל אם תשאלו חרדים, הם יגידו "חבד זה חבד" שיש להם את הכללים שלהם והם לא שייכים למגזר החרדי ממש.

זה ישפיע על השלימות של השני.

 

זה בדיוק הענין של ויעקב הלך לדרכו.

 

להתחיל את העבודה מחדש ובשלימות יתרה

נתן את ההוראה (או יכל לשנות הוראה שניתנה קודם)?

אולי משנים חיצוניות.
הפנימיות נשארת לעד.



ובכ"מ לא מבזבזים זמן על סטיסטיקות.

אדם שעזב תדרך לא נקרא חבדניק.
אלא אם כן אתה מחשיב את החבדניקים בתוך סוג אחר. ואז אנחנו לא נכנסים לא בתוך הדתיים שומצ ולא בתור החרדים. אלא יכול להיכנס גם ההיפרים וכל מיני אחרים. כבר התבטאו כמובן שמי שלמד בתות (ויש סיפורים ועדויות) לא יכול לצאת מיזה ונשאר לו החותמת לעד ויעשה תשובה וכבר קשה לו לעשות עבירות וכו וכו וכיוב.


אבל זה שכיום יש עדיין אחוז די רחב של כאלה שיורדים ועוזבים את היהדות זה לא מבוטל.
אתה מגדיר חבדניק לפי ההגדרות של מי הוא חסיד של הרביים? אז פה בכלל קשה להיכנס

לא בטוחה כמה הכל קשור.



הרבה לחשוב, מעט לדבר, ועוד יותר לעשות- זהו מהותו של חסיד.(לקוטי דיבורים א, ב.)

בתורת חסידות חב"ד, תואר חסיד הוא: מי שמכיר מהותו העצמית, מעמדו בידיעת התורה ולימודה ומצבו בקיום המצוות; יודע הוא מה שחסר לו, נותן לב ודואג למלאות את החסר, ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול (אגרות קודש ע' רה)

חסידות אינה מעריכה כוחות שניתנו במתנה; חסידות מעריכה כוחות שעמלו עליהם. חסידות מניחה את כל כובד העבודה על יגיעת בשר, ומעמידה את הדגש על יגיעת נפש. (לקוטי דיבורים כג, נא)

חסידות וחסידים הם דבר אחד; חסידות עושה חסידים, וחסידים לומדים חסידות.

אי אפשר לחסידים בלי חסידות, כשם שאי אפשר לחסידות בלי חסידים. (ליקוטי דיבורים ליקוט ה)

הנה נתונים לגבי המגזר החרדי כולו: 

הנתונים האמיתיים: אל תמהרו להספיד את החברה החרדית

הוא אומר שהכי הרבה באים אליו מבתים של ברסלב ובעלי תשובה

אחר כך, גור

אחר כך , עידה

אחר כך ליטאים וחסידויות אחרות

והכי הכי נדיר שבאים אליו מחב"ד.

כמעט ולא הופכים להיות חילונים

 

למרבה הצער, במוסדות "אור אבנר" לא ממש מקפידים על "מיהו יהודי" לפי ההלכה.

כי מי שמקבל חינוך יהודי יכול להתגייר.
את הקהילה באורנברג אני לא מכיר אבל מקהילות אחרות אני יודע שבדרך כלל חצי נניח "יהודים לפי הלכה" ורבע הם גויים לגמרי וכל היתר הם ככה ככה. פה יש סבתא יהודיה, שם הדוד או הדודה נשואים ליהודי, זאת אומרת יש איזו זיקה משפחתית ליהדות.

ברור שאם הם היו מנסים להתנהג שם כמו בארץ ומנסים לסלק אנשים מהקהילה, זה היה מסכן אותם.

כל ההוראות שלו והתורה שלו ושל אדמורי חב"ד תקפה גם היום ועל פי זה אנחנו הולכים.

יש בית דין רבני חבד לכל מקרה שלא יבוא, אבל הוא כדי לחזק את דברי הרבי.

 

יש אמירה או שלא נכנסים לזה?

(יש גם את הקטע של אגרות קודש בעיקרון...)

אבל בכללי, אם יש בעיה כלשהי, בית דין רבני חב"ד קובע הוראה.

אולי עוד מעט יגיבו לך אנשים קצת יותר חכמים ממני

ידיד מבין

עשה לך רב

וכו'

 

בנוסף להוראה הכללית שחב"ד לא תפתח מפלגה

חוץ מכמה מקומות מסוימים  שהרבי אישר לחב"ד לפתוח מפלגה עצמאית.

 

 

 

-בית דין רבני חבד העולמי
-בית דין רבני חבד בארץ הקודש
-אגודת חסידי חבד העולמית
-המרכז לענייני חינוך （תחת הקודם）

לכל גוף האחריות שלו. אבל לדוגמא, כשחברים של אבא שלי בשנת תשמה, תשמו.. רצו לצאת לשליחות הם כתבו לרבי והרבי אישר שיהיו שליחים שלו רק אם הם צירפו אישור של הארגונים האחראים（אז זה היה צאח וארגון הגג）

כלומר, הרבי לא רק העניק סמכות אלא כיבד אותה בעצמו.

כך שמבחינה ניהולית, המוסדות הנזכרים לעיל מארגנים בפועל כל אחד בתחומו.

הזכירו כאן בשרשור למשל את העניין הפוליטי- אז הקו הכללי שהרבי הנהיג זה שחבד לא מתערבת בבחירות. אבל זה שיש מקומות בודדים שנכנסים לזה זה יהיה על פי בית דין רבני חבד הארצי כפי הוראת הרבי.

צעירי חב"ד בארץ, מרכז חב"ד העולמי בארה"ב.

ברמה הרוחנית יש המון הוראות מפורטות של הרבי זי"ע, כמו כן, לכל קהילה יש מרא דאתרא.

ועצרו אותו פעם חבדניקים בשאלה אם הניח תפילין..
לפעמים מרוב ששואלים לא מזהים מי מגיע מולך והשאלה כבר נפלטת,טעות.

אני חושב שלא היו עוצרים אותי.

או בכלל לא הבנת את הרמז שיש קופת צדקה על השולחן 

ולהציע לחבדניקים " צדיק, בוא יש מסיבה היום במקדש של המולך, תביא גם את הבן שלך, כפרעליו, הוא כבר למד ללכת לא? יופי הוא יהיה מסמר הערב, תבוא יהיה פנאן".

תחייך ותמשיך הלאה להנות מהחיים..

 

 

אתה יודע כמה כסף עולה להקים דוכן בגראנד? לא מבין אתכם חבדניקים אם זה מסירות נפש או בל תשחית.

אבל הפעם הגזמת. סליחה, אבל לא מתאים.

האמת שבהחלט לקחתי טיפה רחוק מידי, סליחה מושיקו.
אם זו היתה שיחת ווצאפ ביני לבין מושיקו מילא, אבל כאן פורום תפוח ואני מבין את אלה שנחנקו מהפילפל.

אם מישהי שפורמלית שייכת לקבוצה א' שבה כללי הצניעות נוקשים יותר, מתלבשת בהתאם לכללי צניעות פחות נוקשים שאופייניים לקבוצה ב', זה מעיד על חוסר הרצון שלה להשתייך לקבוצה הראשונה.

יש מי שהחיצוניות גוברת על הפנימיות 

ויש מי שהפנימיות וגברת על החיצוניות.

 

מי שמחפש לפסול ע"ב לבוש לא יעזור לו הפנימיות

 

ומי שמחפש את הפנימיות לא יפסול ע"ב לבוש.

 

שמשקיעים בפנימיות באמת רואים את זה בצניעות וביראת שמים

לא לחינם כל ה"פמיניסטיות הדתיות" לא ממש מקפידות על כיסוי ראש וכו'

יש הבדל לגבי ירידה בצניעות לגבי שינוי בסגנון לבוש צנוע

ואז מבחינתי זה להפך,מראה על התחזקות,הבנה של הדברים ברבדים יותר עמוקים.

אם היא עדיין מקפידה על גרביים, פתח צוואר, ברכיים, מרפקים וכו' אז זה לא היה גורם לי לחשוב שהיא יורדת. כן היה מדגיש לי שהיא בהתבגרות ולא סגורה על איזה דרך חיים היא בדיוק

בדרך  כלל מפורסם ע"ג לוחות המודעות

שברח' רבי עקיבא, במיוחד ליד בית הכנסת איצקוביץ', תיתקל בכמה וכמה מוקדי כפרות.

הייתי כמה שנים בביצפר שכעיקרון נועד לציבור היותר פתוח-ואני הייתי נחשב הדוסית של הביצפר..

 

תמיד צריך להיות הדוגמא, ולרוב בקושי מתייחסים כי הם צריכים יותר קירוב, הם צריכים תעזרה..

 

 

מקווה שעזרתי.

 

בכל אופן את יכולה לפנות באישי..

או להקים תמיכה חסידית תוך כיתתית

אצלנו היה את ארגון השורה הראשונה והיו חברות בו בעיקר חבדניקיות וכאלה שזה מעניין אותם ושם הכל היה יותר ברמה
אפשר לדבר על זה עם הצוות החינוכי.
בדכ יש עם מי לדבר, במיוחד בנושאים כאלה

אני חושבת שצריך לעשות רוב חבדי ומיעוט שבאות להיתחזק..

אצלנו זה פשוט מתחיל להיות הפוך!!!
וזה עוד תיכון...המקום שהכי אמור לבנות גב חסידי..

הרוב לא חבדי, ויש כיתות שיש בהן נציגה אחת חבדית...
ודאגו לפעילויות מתאימות גם ליותר חבדניקיות, כמו שאמרתי 'השורה הראשונה' וכל מיני מבצעים

אם זה עזר זה טוב, אם לא מספיק- אפשר לדבר שוב ולמקד יותר מה מפריע

כתלמידה למדתי בכיתה שרובה בקושי דתיה.
השנים האלו באמת היו המקום שבו חוזקה אצלי תחושת השליחות. קבלתי המון חיזוק מהבית. כבוש מהמורות כשליחה ותכנים אחר הצהריים.
חזרתי עם הרבה שאלות וקבלתי תשובות שאחר כך חברות בתיכון שלמדו בבית ספר שרובו חבדי לא ידעו כי פשוט לא התמודדו עם זה.

בתיכון הרוב היו חבדיות והאווירה של השורה הראשונה היתה מדהימה.

כמורה אני מלמדת בבית ספר מעורב. יש בו אחוזים גבוהים של חבדניקיות, דתיות ולא דתיות. ולכן התכנים והאווירה מאוזנת ואני כן חושבת שיש מענה לכל הרמות ואווירה חסידית.

אני חושבת שהשוני בין בתי הספר בהתאם חאוכחוסיה הוא גדול. בית הספר צריך לקחת בחשבון. אבל זה בהחלט גם המקום של ההורים והבית לבחון את השטח ולחזק מה שצריך בבית. אם משקיעים בזה, לפעמים זה אפילו מוסיף.

ניתן למצוא באתר של 'דעת' את הפרטים

גם אני לא.

וזה לא אומר שאת פחות טובה או משהו בסגנון,

כי היום הטיסות האלה נעשו כדבר יותר שגרתי ואיבד משמעות אמיתית.

אבל בעז"ה שתיזכי לטוס מתישהו

זה מלאא מידי חודש שלם.

ונכון,יש הרבה שכבר דיי איבדו את המשמעות של ה'טיסה לרבי'..

העיקר בשבילם זה לטוסס...

הלוואי וגם לי תהייה הכנה מספיק טובה..

לעוד הצעות, מחפש דמות עם רוחב, בקיאות בפילוסופיה ומדע ושקשורה אולי לעולם האקדמיה. ועם זאת חסיד שנטוע עמוק בחב'"ד.

מאוד מאוד מומלץ. הוא מאוד מוכשר בהסברה.

הרב וייצהנדלר.

אדם בעל ידע מקיף במגוון רחב של סגנונות.

הגיע לחב"ד מחסידות אחרת, אבל כיום מבוסס היטב בחסידות.

מסתובב הרבה במסדרונות האקדמיה, מוסר שיעור תניא קבוע בבר אילן.

 

הרב נוטיק.

רמת הסברה גבוהה ביותר, ידע מקיף

או סרטנים של רב (שווה)?

כל שבוע יש סרטון קצר שלו (10 דק' בד"כ) קצר ולענין

הוא מוסר הרבה שיעורים בירושלים, הסברה בשמים, פצצה של שיעורים

יש פשוט יהודי..

זה של הבעש"ט?

בח"י אלול תק"ה (שאז נולד רבינו הזקן) – שהקביעות דח"י אלול אז היתה ביום הרביעי – אמר הבעש"ט לתלמידיו, אשר "ביום הרביעי וואָס בו נתלו המאורות, איז אין דעם (זה) יום הרביעי פון (של )קומי אורי אַראָפּגעקומען אַ (ירדה )נשמה חדשה וועלכע וועט באַלייכטן די וועלט אין(שתאיר את העולם ב) תורה הנגלית והחסידות"

"אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת [הבורא] אין סוף ברוך הוא, הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שוא".

תניא פרק ג

עוד סיבה להיות חב"דניקים

 

והרבי נתן כללים

ובמקומות אחרים יש מנהלי מוסדות שרוצים להתחנף להורים מסויימים 

יש עניין של להשפיע ולהיות מושפע 

שאנחנו משפיעים על אחרים אנחנו צריכים להזהר לא להיות מושפעים מהם 

כי אני אישית מכירה הרבה כאלה שהיו בטוחים שהם חזקים והיו משפיעים ובסוף נהיו מושפעים .. 

אז זה עוד עניין בחבד שמקבלים משפחות לא חבדניקים ומבתים כאלה מכל הסוגים ומקבלים את כולם (שזה טוב)

אבל אחרי זה יש תוצאות שהילדים החבדניקים מושפעים בסופו של דבר 

 

זה טוב לקבל את כולם וזה אבל יש בסוף תוצאות גם טובות וגם לא 

 

אני לא יודעת עם זה הכי קשור למה שדברו פה אבל סתם זה הזכיר לי את זה ..

 

 

יש משפחות חסידיות שורשיות שמתנהגות בצורה לא חסידית שיכולות להשפיע לרעה.

 

ומולם חוזר בתשובה רציני שבכלל לא ניכר עליו מאיפה הוא הגיע.

 

זה קורה לא רק בחב"ד, רק בחב"ד מרוויחים את הרציניים..

את המשפט האחרון פחות הבנתי, משום מה, אבל ההתחלה מדויקת.

יש כאלו שבתוך הקהילה אבל במצב רוחני ירוד.

 

הילדים שלהם יכולים להשפיע לרעה בתוך המוסד החינוכי.

 

לאידך יכול להיות  ילד של משפחה שהחליטו לחזור בתשובה בצורה נכונה והילדים מחונכים כראוי וברמה רוחנית טובה מאוד ומשפיעים לטובה על הסביבה שלהם, ילד של משפחה כזו יכול להשפיע לטובה בכל  מקום, בחב"ד בגלל שלא מסננים הילדים האלו מגיעים יותר בקלות ממקומות אחרים (למרות שמאותה סיבה מגיעים  גם כאלו שלא מחונכים כראוי)

ויש גם תודעת שליחות מגיל צעיר, שמפחיתה את ההשפעות הזרות. (לא מונעת לצערנו, אבל כן מפחיתה.)

אני לא מדברת על ילדים ממשפחות חוזבשים (שזה גם לפחות מכל משפחה של חוזבשים שאני מכירה יצא 1, 2 שירד מהדרך)

אני מדברת על ילדים שבאות ממשפחות מסורתיות או ספרדיות שרוצים לשלוח לחבד אבל בבית שלהם מאפשרים יותר והם עלולים לקלקל את הילדים בחבד ויוצא שבמקום להשפיע אנחנו מושפעים ..

אני לא מדברת סתם אני ממש מכירה את זה מקרוב ומשפחות כאלה 

 

אני באמת אוהבת את הדרך של הרבי של לקרב כל יהודיי וזה טוב

אבל יש את העניין של להשפיע ולא להיות מושפע 

וחבדניקים חובבים, כלומר כאלה שמצהירים שהם חבדניקים, אבל..

 

אני דווקא רואה ילדים של חוזבשים כחזקים ויציבים יותר. אבל יתכן שיש הבדל בין ילדים שההורים שלהם חזרו בתשובה לאחר החתונה, לבין אלו שקודם לכן.

 

נכון, יש לנו גישה לאנשים ומקומות שעלולים להשפיע עלינו ולאו דווקא לטובה. אבל כאשר מכניסים חזק לראש שאנחנו המשפיעים ואנחנו דבקים בדרך שלנו - ואפשר לגרום לילדים להרגיש כך - בע"ה לא מושפעים.

ברור שיש משפחות חבדניקיות שככה ... 

אבל..  1.יש כאלה שזה בגלל ההורים שהם חזבשים (אנשים ברחוב, דודים דודות בני דודים )

2. כאלה שמהבית לא חבדים ומגיעים למוסדות חבד ויש להם חברים חבדים שהם משפיעים עליהם לרעה לטובה ולהפך 

3. ויש כאלה שהם משפחה רגילה אוטנתית שהם יורדים בחבד

לא חסר סיבות לרדת .. צודקת במה שאמרת 

אבל לפי מה שאני מכירה אני חושבת ששתי הדברים הראשוניים מאוד חזקים אצל בחבד

ו מהכרות אישית אני לא ממציאה לא משעמם לי בחייםם

גם אני חיה בעולם..

לכן צריך לזכור תמיד מי אנחנו, מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים.

כי אני הכל מכירה מנסיון ויש פה אנשים שחושבים שהכל מצוץ מהאצבע וחרטא   

אז.. 

זהו זה עניין שמעצבן ומשמח בו זמנית בחבד

התייסדות ישיבת תומכי-תמימים (בשנת תרנ"ז). נכון להוסיף בימים ט"ו-ח"י אלול: בלימוד החסידות (ובפרט מהבעש"ט ואדמוה"ז, אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ובמיוחד של אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע) ובנוסף – לקבוע בהם בכל מקום האפשרי שיעורים חדשים (מלבד חיזוק הקיימים מכבר); בעבודת התפילה (הקשורה במיוחד לישיבה זו); בצדקה, כולל ברוחניות – להיות 'נרות להאיר'; לערוך התוועדות חסידית, 'ברוב עם הדרת מלך', בכל מקום שישנה בו ישיבת תו"ת; לפתוח בכל מקום המתאים סניף חדש לישיבה זו, ועוד

מצד ההלכה - אין חובה שיהיו 2 חורים.
אבל "הבא להחמיר על עצמו"... - זו חומרה שכן יהיו בטלית קטן 2 חורים. וחב"ד נוהגים כפי החומרה.

חוצמיזה בית חבד

לגבי הציצית.
תשאל רב מורה הוראה חבדי.
הוא יסביר לך הכי טוב

או בכל בית חבד קרוב למקומך

אולי תפני ל אדמין לנסות לשחזר את יוקטנה.. זה ניק עם חתיכת ותק עד כמה שזכור לי

חברה ממש טובה שלי התחתנה עם הבן של הרב אוברלנדר...

לדעתי תפני לרב ותעבירי דרכו.

על אותו עיקרון.

ובאמת יוכלו להעביר..

וכמו שאמרו פה פשוט תפנה דרך הרב

אאכ תרצי יותר בכיוון של גינזבורג

זה ממש לא כזה פשוט. ולשדכניות רגילות אין הרבה מה להציע.
וגינזבורג זה לא הכיוון בכלל.. אבל תןדה

אולי כדאי שתעשי שם חיפוש.

לא מבינה גדולה בתורת ברסלב לדורותיה. אבל לפחות ברמה של שיח ברחוב, פרסום שלהם, דברים שנשמעים ברחוב,

חלק מהשיטה היא לזרוק את השכל. מוחין דקטנות... שהשכל נוגד את האלוקות וכו.

 

בחב"ד עם כל ההבנה שהשכל הוא מוגבל, וקטן וכו וכו.. הוא עדיין מהווה את המנוע של עבודת ה'. 

אבל בכל זאת בחבד יש גם הרבה רגש, לא? כל ההתוועדויות וזה

וכל הרגש הוא לשרת  את השכל ולרומם אותו.

 

הדגש היא על עבודה עצמית ולא לסמוך על הרבי שיעשה  את העבודה בשביל החסיד

הרגש הוא חלק מהמטרה של השכל. אהבת ה ויראת ה.

אבל התפעלות רגשית רצינית לא תמיד התקבלה בעין יפה.

המונח לזרוק את השכל הוא רק כשיש מניעות לעבודת ה' מחמת השכל, זה יותר מקבילה "ללכתכילה אריבער"... 

 

יש הרבה הבדלים בין חב"ד לברסלב, בברסלב (ברסלב באמת לא ננח) יש עבויידה מאוד מסויימת בעבודת ה', קימת חצות, התבודדות, תורות מסוג מסויים, שמחה, תפילה מאוד עוצמתית ועם תנועת ידיים ועוד הרבה דברים שגם משותפים, 

בחב"ד יש עבויידה אחרת, התבוננת, תפילה יותר "מופנמת" הייתי אומר.. ועיקר העבויידה שיש בדור הזה בחבד זה "ההפצה". 

גם בברסלב יש עניין בהפצה אבל בחב"ד הרבי לקח את זה לרמה אחרת של קירוב.

קשה להצביע על נקודה מסויימת ולאמר פה ההבדל.

 

אני היום רואה את שניהם כדרכים קדושות טהורות ונפלאות לעבודת ה' ובפועל לוקח הרבה משניהם

 

 

...

הנושא של הזלזול בשכל לא מודגש הרבה יותר?

כלומר, ההבדל בין תורת ברסלב המקורית לגישה של "הנ נח" הרחוב כל כך קיצוני?

 

או לפחות- האם קיימת שיטת ההתבוננות בשכל שהיא עיקר שיטת חבד כעניין בסיסי בעבודת ה'?

בוודאי שיש גם נ נחים צדיקים, אבל זה לא כ"כ קשור לעבודת ה' של רבנו. בהעדר אדמו"ר חי כבר יותר ממאה שנה,  השינויים דרסטים, זה כמו שלצורך העיניין כל החסידויות צמחו מהבעש"ט, ומה משותף בינם לבין הבעש"ט? לא תמיד הרבה...

 

בפועל יש שעושים מעין התבוננות. אבל לא קוראים לזה התבוננות, וזה לא עיקר כזה גדול כמו בחב"ד. הוא קיים כדבר נצרך

הבנתי מהם שיש הבדל עצום.

והם באמת שונים מאוד...

אבל אף פעם לא התעמקתי במהות שלו..

 

אתה מציין שההתבוננות היא לא עיקר גדול בברסלב, בחבד זה לא סתם עניין אלא זה כל הבסיס לעבודת ה'. כך שגם לפי דבריך נראה שזה כן הבדל בסיסי בין החסידויות. אבל אני מבינה שלא כזו ניגודיות כמו מול ה"נ נח".

מה שהוא מכנה ברסלב זו קבוצה שהשם האמיתי שלה הוא "שול מישורים" שהתחילה כקבוצה זעירה במאה שערים לפני חמישים שנה והיום התנפחה והתנפחה ויש לה סניפים בבית שמש וביתר עילית ובני ברק והאנשים האלו באמת מתנשאים מאוד על הננחים והעניין אחד הם צודקים.
הם הרבה פחות מופרעים אבל הטענה שיש להם עבודה מיוחדת היא די פנטזיה.
מקווה פעם היה עבודה, היום כבר בכלל לא.
לגבי חצות, זאת לא עבודה אמיתית וגם אותה הם עושים בטעות. טעות מכוונת. נושא גדול וסבוך שאין טעם להכנס אליו בפורום חבד.
לגבי התמודדות, היא הפכה אצלם מעבודה רוחנית למשהו כמו הפסקת צהריים. לוקחים מיניבוס לאזור ליפתא, או עם זה בני ברק אז מורשה. מורידים אותם מהמיניבוס ואחרי שעה אוספים אותם והנה עשו "עבודה".
הטיסה לאומן אותה דבר, הכל החבילות.

צריך להבין מבחינה היסטורית שלפני יותר ממאה שנה חסידות ברסלב המפלגה. האנשים החכמים והחשובים עברו לפולין ואילו מי שנשאר באוקראינה זה , אלו הפחות מלומדים, פחות מבריקים.
במילים עדינות נקרא להם "בינוניים" אבל הם לא הבינוניים של התניא אלא של כיתה ג' כאלו שמתוך רחמים לא נתנו להם בתעודה "טעון שיפור".

שול מישורים היא השריד של חסידות ברסלב באוקראינה.

מנהג אחד יפה היה להם, לא לשיר זמירות בסעודת ערב שבת כדי לגמור את הארוחה מהר וללכת לישון כדי לקום בחצות.

היום כבר לא נשאר כלום מתנהג הזה. אחרי הסעודה הם מסתובבים ומחפשים טישים.

בקיצור קבוצה מאוד שחצנית, שאם תבדקי אותם אחד אחד , לא תמצאי אף כישרון יוצא מהכלל.

למה ככה לזלזל בחלק גדול מהברעסלעבערס היו? גם הנ נח זה זרם בתוך ברסלב וגם הרב ארוש וכו' כל אלה ברסלב, יש שעיקר העבויידה שלהם זה תורה אחת ויש שאחרת ויש שיודעים לכלול את כל תורת מוהר"ן... זו תורה עמוקה מני ים וזה המון שנים והמון עבודה להגיע לשליש מהתורה שלו... אני אישית יותר מחובר כיום לתורות חב"ד מברסלב, אבל הזלזול והאמירה "הברסלב האמיתיים (לא נ נח)" לדעתי זה בעיה...

אלו טוענים שיודעים רק תורה אחת ואלו טוענים שיודעים את כל התורות ואלו כמו אלו לא יודעים כי התורה עמוקה מני ים והם בקושי יתושים בשלוליות.

מי שכתב על זה הסבר מפורט היה פרופסור יוסף בספרו "מחקרים בחסידות ברסלב" ( מוסלד ביאליק תשל"ד) 

בפרק השישי "חסידות של מיסטיקה מול חסידות אמונה" הוא מסביר את ההבדל בין חב"ד לברסלב.

מה שהוא אומר שם שלחב"ד ישנה תפיסה דתית הרואה האלוהות כמנגנון , מה שכולנו מכירים מהתניא "סובב כל עלמין" , "ממלא כל עלמין" וכן הלאה ואילו בברסלב, האלוהות היא נוכחות אישית בחיי האדם.

 

היא מלווה אותו והוא מתמודד איתה, היא השגחה.

 

נכון מה שאמרו כאן שבחב"ד המוח שליט על הלב, ובברסלב ההפך , המוח תלוי בעבודת הלב, אבל זה כבר מאוד שיטחי.

זה לא עצם העניין.

לגבי יתר החסידויות, אז אם תקראי את הפרק "חסידות" באנציקלופדיה העברית, את תראי שרק בברסלב וחב"ד ישנו מבנה דתי מסודר. ביתר המקומות החסידות היא אוסף של וורטים ומנהגים.

ההתבוננות בחבד היא תמיד השילןב בין שני העניינים.

הציטוט הבא מפרק מא בתניא - קטע שהרבי הורה ללמוד כל יום לפני התפילה:

“ואיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין...ומניח העליונים והתחתונים ומייחד מלכותו על עמו ישראל בכלל ועליו בפרט כי חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם... והנה ה’ ניצב עליו... ומביט עליו ובוחן כליות ולב”

בפרק מא זה בנוגע לעניין היראה. זה כמובן גם באספקט של האהבה.

אפשר ללמוד במאמרי חסידות על ברכות קריאת שמע ואיך הן מובילות לשמע וואהבת וזו אותה התבוננות מהצד השני.

כלומר, חסידות חבד חיה את השילוב בין ה“מנגנון” המתואר לבחירה בנו. בין הגדולה לבין ההשגחה הפרטית עלי.

אני לא חושבת שעניין ההשגחה והנוכחות האלוקית בחיי האדם היא אכן הבדל נכון בין חבד לברסלב.

בעיה רצינית שככה זה כאב

שמאל דוחה וימין מקרבת

באמת הייתה ביקורת על המאמר הזה כשיצא בשנות השישים כחלק מהדוקטוראט של יוסף וייס.
פרופסור שלום, שכנראה היה המומחה הגדול ביותר לחסידות וקבלה, טען שהמאמר במידה מסויימת מוטה נגד חב"ד כדי ליצור איזה עניין מיוחד בחסידות ברסלב , שבאותה תקופה לא ממש הייתה קיימת.

ומה שאמרת מאוד חשוב ולמעשה מפריך את הטענה המרכזית של וייס לגבי חב"ד.
אבל לגבי ברסלב זה נכון, התיאולוגיה הברסלבית הרבה פחות שיטתית . היא כאוטית ולמעשה מציגה מין עולם שהוא יותר דמונולוגי מאשר היררכי ובזה היא מאוד מאוד שונה מחב"ד.

אני לא מכירה מספיק את השיטה כדי להביע דעה.

פשוט לוקחת בעירבון מוגבל טענה של פרופסור, מלומד ככל שיהיה, שלא מגיע מתוכם.