עבר עריכה על ידי haim770 בתאריך ט"ו שבט תשע"ב 10:52
ב"ה
למרות שגם ע"ז אפשר למלא עמודים שלמים ומפאת "כבוד ליובוויטש" אני נמנע מכך.
אני דיברתי על חסיד מן השורה שמכבס את הכביסה המלוכלכת מחוץ לכתלי הבית. מי מינה אותו לכך?
בצעירותי הקרתי אדם דגול, הרב שלמה, שה' יתן לו אריכות ימים ושנים טובות, שהיה מנהל בית רבקה בעיר "יער" שבצרפת. האיש היה בבעיה תמידית מצד משפחתו (בין בני משפחתו היה הרב קהון ז"ל, שהיה שליחו של הסטייפלער להקים כוללים בצרפת, מתנגדים שרופים כשיטת החז"א) היה מקוטלג כחב"דניק ומצד חסידי חב"ד היה מקוטלג כמתנגד). הקונפליקט הזה לא הפריעה לו לנהל במשך שנים רבות בעידודו של הרבי את המוסד בית רבקה.
צר לי אבל אני נחשב כ"אנטי" מצד ה"צפתים" כי אני הולך לאוהל, וכ"משיחיסט" אצל "האנטים", כי אני אומר והולך אם כיפת "יחי".
זה שאתה שלוימי שונא אותי על כך, הבעיה היא אצליך, לא אצלי.
וזה לא ימנע אותי לאהוב אותך ולא להתעלם ממך בעת צרה גם אם תדקלם מיליון פעמים ביום זי"ע, זי"ע, זי"ע.
הנקודה שמפריע לי בתגובה של אותו אחד, היא מאוד פשוטה:
אם היה מדובר בעברין סמים כמו טננבוים, באשר הוא יהודי, צריך לעשות הכל לשחררו ואם מדובר באיש "הכת" שירקב בכלא ההודי, זה נראה לך "נורמלי"?
עכשיו בו תחשוב הפוך, מה הייתה אומר אם במצב דימיוני שלטונות החוק בארצ"ה היו עוצרים את הרב קריסקי לשנים רבות ואני הייתי פותח "שולחן" עם פורבייסען ומשקה כיד המלך. לא הייתה זועם ונגעל? ובצדק.
חילוקי דעות לא צריכים להביא לשנאת אחים.
עוד נקודה למחשבה בכיוון אחר:
משנת חב"ד בעניני הציונות, ברורה וידועה, היא אפילו יותר רדיקלית ממשנת סטמאר, זה לא הפריע לרבי לפעול ולגנות בכל דרך אפשרית את התקיפות נגד העם היושב בציון ולהיות הכי קיצוני בעניני שלמות הארץ מה שנקרא "אף שעל". אפשר בו זמנית לחשוב שבן גוריון טעה, אבל זו לא סיבה למסור את בשרו לכלבים.