זה סופר-עיתונאי לא דתי לע"ע

שהוא גם היסטוריון-

הפר נכתב בצורה אמיתי וישירה- ומראה שגבי וריבקי לא היו מלאכים- אלא בני אדם

עם קשיים, מהמורות התלבטויות

ושליחות גורלית אחת- עם מסירות נפש למען הרבי...

"השליחות האחרונה"

נפטר המשלח= נסתיימה השליחות

הרבי אומר את זה בחיי שרה נ"ב

תלמד אותה טוב טוב עם הערות ומראי מקומות ותבין תתשובה

מחילה- אבל לא מתכתבת עם מישו באישי

אם אתה כל כך בטוח  בדעה שלך אז שב בשקט ואל תתעצבן מאחרים שחושבים אחרת.

כי אם זה יה באמת נוגע לך לעצם הנשמה- היית מדבר בדרכי נועם.

רק האהבה מנצחת.

פעם אמר הרב רסקין- שהקהילה בצפת נחשבת למשיחיסטית מוקצנת רק בגלל העובדה שראשיה נלחמו בחומרה בתופעה אחרי נ"ד(לתשומת ליבך)

אם באמת הרבי בוער לך בעצמות- למה אתה מכפיש את הבנים שלו(יוסף ה' לי בן אחר- מכיר?!)

יחי המלך המשיח!

בהצלחה בשליחות האחרונה- קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממ"ש

נשמע שאיבדת לגמרי את הכיוון ואתה שקוע עמוק עמוק בתוך המריבות המטופשות.

זה ממש לא חוכמה לשלוף משפטים שנונים.

אני גם יכולה לחשוב  קצת ולהוציא אותך מפגר בדעתך ולא מאמין  וכו'

אבל אין לי שום עניין אז לא אעשה זאת.

אני רק מציעה לך להפסיק לבזבז אנרגיות על זוטות שכאלה.

אתה את דעתך לא תשנה גם אם ישכנעו אותך בסיבות הכי הגיוניות.

ומשיחיסטים לא ישתכנעו ממך גם אם תתאמץ מאד.

כל אחד בטוח כל כך בדעתו וכל כך בטוח בצדקתו ושהוא צריך "להחזיר בתשובה" את השני

בדיוק כמו עם תלמידי רבי עקיבא- שכל אחד היה בטוח שהבין את דברי רבו ושחבריו טועים וכל אחד ניסה לשכנע את חבריו בצדקתו- כך שבסוף נהייתה מלחמת אחים!

אין לנו עניין בזה.

בואו נתעסק באחדות, בצדדים השווים בינינו ולא במחלוקות ובעז"ה נביא לגאולה האמיתית והשלמה.

אמן!

מקום, אבל שוב.. אני לא מנסה לשכנע אף משיחיסט, אני מנסה להמשיך בדרכו של הרבי כמו שחונכתי וכמו שאבא שלי וסבא שלי חונכו, הסיבה היחידה שהתיחסתי למשחיסתים היא בכדי שהצופה הניטרלי בפורם יראה את מה שבאמת חב"ד, לא את כל האמונות והמנהגים החדשים  המונהגים ע"י קומץ שולי ובזוי המתיימר להקרא בשם חב"ד..

לא עוד "שועלים קטנים מחבלים כרמים" 

אין מקום להשתמש ב"אהבת ישראל" בזמן שכבודו של הרבי זיע"א נרמס ע"י כל צרוע וכל זב שעוד לא התנקה מסיאוביו בהודו או בכפר הרואה,

זוהי התחסדות של שקר!!! מה היית עושה אם היו משמיצים את אבא שלך? אולי ג"כ היית אומרת שצריך להפגין אהבת ישראל???

חב"ד חייה וקיימת!!! 
אגב,המצב האישי (הגרוע) שלי זה לא נושא כאן... תתיחסי לטיעונים שהועלו.....

ושוב, התגוות שלי הופנו לאנשים שאינם שייכים לכת המשיחית, למשיחיים איני מנסה להתיחס יש פסוק שאומר "אל תען כסיל כאיולתו" על אלה אנחנו מתפללים כל יום רפאנו ה" ונרפא.. 

משיח נאו!!!

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11339

מה עם לימוד זכות?

פתח דבר

עובדה ידועה היא כי כ-75% מן 'העובדות הידועות' אותם קובעים לנו אנשים בפסקנות, אינם ידועות או שאינם עובדות. העובדה הידועה הזו, נכונה במיוחד לגבי האמונה האמיתית במשיח ותחיית המתים, על פי תורתנו הקדושה. רובנו נגשים לנושא עם דעות קדומות המובילות אותנו להסיק מסקנות שאינם מבוססות כלל על התורה. בנוסף, אנשים רבים מתביישים לשאול שאלות בסיסיות, ואמונתם נשארת שטחית.

מסיבה זו, לקחתי על עצמי לכתוב חיבור קצר שיתייחס לשאלות בסיסיות הנוגעות לאמונה במשיח ובגאולה, מבוסס על מקורות. אציין כל מקור, על מנת שהקורא יוכל לפנות אל המקור וללמוד אותו בקצב שלו.

אז הבה נתחיל עם השאלה הבסיסית ביותר:

האם המשיח הוא מושג יהודי?

עצם האזכור של משיח (משיח, תחיית המתים, משיח נגלה אחרי שנכסה וכדומה), גורם להרבה אנשים לעקם את האף ולהתעלם מהנושא. זה נשמע יותר מדי דומה לנצרות, יאמרו.

לכן, אנחנו חייבים להתחיל במחאה: אין זו אשמתנו שאחרים מחקים את המותגים שלנו! מכיון שהנצרות נוצרה לצערנו על ידי יהודים – ובמטרה לגייס לשורותיהם יהודים – זה לא אמור להפתיע שהנוצרים אימצו כמה מעיקרי אמונתנו. להגדיר את הרעיון כ'נוצרי, קונספט לא יהודי', בלי לבדוק את מקורות היהדות, זה כמו לתת אשראי לחברה בלי לבדוק עם יושב הראש שלה לא גנב פטנטים מחברה אחרת.

כדי להכניס דברים לפרופורציות: הרמב"ם (הלכות מלכים פרק י"ב) כותב שהסיבה שהשם אפשר את ל'משיח הנוצר לקום, היא בשביל שנושא המשיח לא יהיה זר לעולם. כשהגואל היהודי האמיתי  בא, אומות העולם יאמרו לנוצרים: "הרעיון נכון, האיש לא".

מה יש ליהדות לומר אודות "משיח"?

הבה נתחיל עם מספר ציטוטים:

" לא איברי עלמא אלא למשיח" (סנהדרין צח.). על הפסוק בבראשית (א, ב) "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", כותב בעל הטורים (ועוד מפרשים):  "בגי' זו רוחו של משיח". הרמב"ם, בפי' המשניות לפרק 'חלק' מונה 13 עיקרי אמונה, העיקרים ה12 וה13 הם האמונה בביאת המשיח ותחיית המתים.

הרמב"ם כותב: " כל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה מעידה עליו, שנאמר: "ושב יי אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך. והביאך ה' אלוקיך..". ואֵלו הדברים המפורשין בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים.".

[הרבי מלך המשיח בשיחת ש"פ אחרי תנש"א, מסביר את הקטע האחרון ברמב"ם בצורה מהפכנית: לא רק שלושת הפסוקים בתורה מדברים אודות משיח, כל פסוק בתרה מדבר אודות משיח! ההבדל היחיד בין הפסוקים הוא במידת העיון הנדרש במפרשים על מנת למצוא את הקשר.

חסיד אחד, הרב דובוב, מניו ג'רזי, לקח את משימת מציאת הקשר על עצמו, והדפיס כבר למעלה משלושים ספרי 'ילקוט גאולה ומשיח', המוכיחים כיצד כל פסוק קשור למשיח.

כל זה מוביל אותנו להשקפה חדשה על המושג משיח: חז"ל אומרים כי ה' "אסתכל באורייתא וברא עלמא". אם כל פסוק קשור למשיח, אז כל חלק מהבריאה קשור למשיח!]

מהאמור, ניתן לראות בבירור כי האמונה במשיח היא עיקרון יהודי מרכזי.

מדוע האמונה במשיח היא כה מרכזית ביהדות?

או במילים אחרות: למה כל כך חיוני להאמין במשיח, עד כדי כך שמי שלא מאמין בו או מצפה לו התורה רואה בו כופר?

לפני שנמשיך, אנחנו חייבים להסכים על נקודה בסיסית. אם מישהו טוען שנוגע לו - או שהוא מאמין  - במטרה כלשהיא, והוא יודע שאם אדם מסוים יגיע לשטח, הוא יגרום להתקדמות גדולה לעבר המטרה, הוא היה מצפה לו בכליון עיניים. אם הוא לא מצפה לו, זו ההוכחה הכי טובה שלא באמת אכפת לו מהמטרה.

אם היה אי מי עורך רשימה של חמשת המרכיבים הבסיסיים ביותר של היהדות, זה כנראה היה מורכב כך: 1) השם. 2) תורה. 3) מצוות. 4) עם ישראל. 5) ארץ ישראל.  בהתבוננות קצרה, ניתן לראות כי כל החמשה, לא ממצים את מלוא הפוטנציאל שלהם בימי הגלות:

         א.         ה' – הגמרא אומרת (מגילה כט. וראה רש"י פרשת נצבים כ, ג): תניא ר"ש בן יוחי אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן. כשבית המקדש היה בנוי, יכולנו לראות את השכינה מתגלה לכול ובכול. בזמן הגלות, איננו רואים בבירור את המציאות האמיתית של הבריאה.

         ב.         תורה -  חז"ל (קהלת רבה פרשה י"א, ח) אומרים "תורה שאדם למד בעולם הזה, הבל היא לפני תורתו של משיח".. ישנם הרבה סודות בתורה, שבזמן הגלות נשארים נסתרים ויתגלו רק בימות המשיח. המדרש אומר (ויקרא רבה יג, ג): אמר ר' אבין בר כהנא: אמר הקדוש ברוך הוא תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא.

          ג.          מצוות – כל ילד יודע שישנם 613 מצוות. רוב המצוות תלויים בכך שכל היהודים בארץ ישראל וישנו בית מקדש קיים (למשל: קרבנות, שמיטה, יובל ועוד). היום – בגלות – אנחנו יכולים לקיים רק בערך 250 מתוך 613 מצוות! כשמשיח יבוא, ניתן יהיה לקיים 613, ולעשות אותם בשלמות.

         ד.         עם ישראל – עם ישראל מחולק לשנים עשר השבטים. עשר מתוך שנים עשר השבטים גלו עוד בתקופת בית המקדש. הם ישובו אלינו כשמשיח יבוא (סנהדרין קי: ). בנוסף, כל היהודים שכבר נפטרו, ואף כל היהודים החיים שאינם יודעים כי הם יהודים ישובו אלינו.

         ה.         ארץ ישראל – כשהשם הבטיח את ארץ ישראל לאברהם אבינו, הוא הבטיח לו את ארץ עשרת האומות: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני, ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים, ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי" (בראשית טו, יט – כא).כשהיהודים כבשו את ארץ ישראל, הם כבשו רק שבע אומות. שאר השלושה – ארצות הקיני, הקנזי והקדמוני – ינתנו כשמשיח יבוא.

מכל האמור לעיל, ברור שמי שהיהדות יקרה לו חייב לצפות למשיח. מכיון שמשיח יגרום שהיהדות, מכל הבחינות, תגיע לשלמות הפוטנציאל שלה.

[הקורא עשוי לשאול: אם האמונה במשיח היא כה חשובה, מדוע אין היא מוזכרת בתורה? האמת, לא רק שמוזכר בתורה; לפי כמה פרשנים, זה נאמר על ידי ה' בעצמו!

כולם יודעים שבמעמד הר סיני, השם נתן עשר דברות. כל הדברות הובנו חוץ מאחת. איך אנחנו מקיימים בדיוק את הדיבור הראשון: "אנכי ה' אלוקיך . . "?

הסמ"ק (מצוה א') מתרץ את השאלה הזאת כך: "בזה תלוי מה שאמרו חכמים (שבת ל"א) ששואלין לו לאדם לאחר מיתה בעת דינו צפית לישועה, והיכן כתובה מצווה זאת? אלא שמע מינא – בזה תלוי. שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים שנאמר אנוכי ה' אלוקיך וגו', כך יש לנו להאמין שיוציאנו ויקבצינו מבין הגויים שנאמר (דברים ל') "ושב וקבצך מכל וגו'"."

כלומר, המצווה הראשונה אותה שמענו מה' עצמו, היא להאמין שכשם שהוא הוציא אותנו ממצרים, כך הוא יוציא אותנו אף  מהגלות הזה!]

שהם יודעים להסביר טוב את הנקודה בצורה ברורה ובהירה

לחדד את השאלה: ישנם 613 מצוות, אבל רק 13 עיקרים. לא כל מצוה הינה עיקר ביהדות. למשל: שניים מהמצוות הבסיסיות ביותר,  הינם הנחת תפילין ושמירת שבת. למרות היותם כה בסיסיות ונפוצות, שני המצוות הללו אינן כלולות ב13 עיקרי האמונה. וזאת מכיון שעיקרי האמונה אינם מצוות בסיסיות, אלא עמודי התווך של היהדות.

לדוגמא: עיקרון מספר אחת הוא האמונה בהשם. קל להבין זאת: אי אפשר להיות יהודי מאמין אם לא מאמינים בבורא עולם.

[אגב, לפי רבים מהפרשנים, אין מצוה כלל להאמין בהשם! הם טוענים, כי איך אפשר לצוות מי שלא מאמין שישנו מי שמצווה?]

עיקרון אחר מ13 עיקרי האמונה הוא שהתורה נאמרה על ידי השם, ורק נכתבה על ידי משה רבנו. גם זה מובן. רבים מחוקי התורה נלמדים מיתור של מילה או אפילו אות אחת בתורה. אם מישהו מאמין שהתורה חוברה על ידי בן אנוש, האם הוא מופתע שיש אות או מילה מיותרת? וכי יש מי מאיתנו שכתב טקסט ארוך ללא אף אות חסרה או מיותרת? איזה ו' או י' שנשכחו או נכנסו למילה בה הן מיותרות? ללמוד הלכה ולקבוע חוק מטעות אנוש? ברור שהיהודי המאמין חייב להאמין שהתורה לא חוברה על ידי אדם רגיל.

אם ההגדרה האמורה ל13 עיקרי האמונה הינה נכונה, מדוע האמונה במשיח נכללת ברשימה? האם אדם לא יכול להיות יהודי חרדי – שומר שבת, אוכל כשר וכו' – ופשוט לא להאמין במשיח?

[החתם סופר (יורה דעה סי' שנ"ו) אינו מקבל את האמונה בגאולה כעיקר באמונה, וכותב: "עבדי ד' אנחנו, יעשה עמנו כרצונו וחפצו. ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין. אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ובנביאים, ושם נאמר גאולתינו האחרונה בפ' נצבים ובפ' האזינו כמ"ש רמב"ן שם והרבה מזה בדברי נביאים, אם כן מי שמפקפק על הגאולה הלז הרי כופר בעיקר האמנת התורה והנביאים".

למרות זאת, הדעה המוסכמת בקרב רוב חכמי ישראל היא שהאמונה במשיח עצמה היא עיקרון. מכיון שכל המצוות נכתבו בתורה, וכפי שראינו למעלה, הם כלולות כבר בעיקרון של האמונה בתורה מן השמיים.

לחתם סופר עצמו יש על כך הסבר מעניין: בכל התורה, אין שום נס שנעשה ללא עדי ראיה. הנסים שנעשו לאבות ולבניהם – מכבשן האש של אברהם, ועד קריעת הים של משה, הכל היה מול יהודי  אחד לפחות שיכל להעיד על כך ולספר זאת לבניו. המופת היחיד בתורה שארע בהיכלו של מלך גוי ללא נוכחות יהודית, הוא נבואת בלעם. ועל כן, מי שמקבל את כל התורה, אבל לא את נבואת בלעם על הגאולה, אומר בעצם שהוא מאמין בתורה כיון שמאמין לראות עיני האנשים, אבל איננו מאמין שהתורה על כל חלקיה מה'. אבל כאמור, רוב חכמי ישראל לא מקבלים את הבנתו של החתם סופר].

את התשובה ניתן למצוא בתורת הרבי מלך המשיח: (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו, סע' י) על מנת להבין זאת, אנחנו חייבים קודם להסביר רעיון חסידי בסיסי. למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים בקריאת שמע, עם עיניים מכוסות  - "ה' אחד"?

ההסבר החסידי לכך הוא שאחדות ה' היא יותר מאשר להצהיר שאין עוד בורא. אחדות ה', היא להצהיר שאין עוד בריאה. כל העולם -אפילו מה שנראה כמציאות עצמאית – הוא בעצם אלוקי, חלק מה'. אבל בזמן הגלות, האמת נעלמת. העולם נראה כמציאות עצמאית, וקיום תורה ומצוות הוא המאבק בו, מכיון שעל ידי תורה ומצוות אנו מגלים את האמת – שאין עוד מציאות בעולם מלבדו.

כשמשיח יבוא, תתגלה האמת של הבריאה. כל העולם ייראה כמקום שנוצר למטרה אחת: לבצע את כוונת ה' בבריאה. חז"ל מספרים לנו על כך (ילקוט שמעוני, ירמיהו רמז שטו): "אמר ר' סימון בשם ר' שמעון חסידא בעולם הזה אדם לוקט תאנים בשבת, אין התאנה אומרת לו כלום, אבל לעתיד לבוא היא צווחת ואומרת שבת הוא". גילוי זה נפעל על ידי התורה והמצוות שיהודים מקיימים בזמן הגלות.

הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א כותב: "כל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו--לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו". זהו קטע הדורש ביאור. הסברנו למה מי שאינו מאמין בו הוא כופר, אך מדוע זה שאינו מחכה לביאתו נכלל בהגדרה חמורה זו?

[כל דבר ביהדות, נשפט לפי השורה התחתונה – מעשה בפועל. זה כולל  אפילו את המצוות שבמרכזן רגש הלב.

קחו כדוגמא את מצוות אהבת ה'. הרמב"ם מסביר בספר המצוות (מצוות אהבת ה'), שהציווי הזה כלול מהפצת דבר ה' לאלו שלא יודעים אותו ('מבצעים', בלשון ימינו). כי מי שבאמת אוהב מישהו, משתף את האהבה עם אחרים. ובלשונו: "מצוה זו כוללת גם כן שנקרא את כל בני האדם לעבודתו יתעלה ולאמונה בו, שכן אם אתה אוהב את מישהוא תהללנו ותשבחנו ותקרא בני אדם לאהבתו". אנו יכולים לראות מכך שישנו משמעות מעשית לכל מצוה, אפילו למצוות שבלב].

בלקוטי שיחות  (חלק כ"ח, פ' חוקת ע' 135) מבאר הרבי את חובת הציפיה למשיח, מבוסס על כמה מילים שנראות מיותרות ברמב"ם.

הרמב"ם כותב (הלכות פרה אדומה, סוף פרק ג'): "ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו, עד שחרב הבית בשנייה--ראשונה עשה משה רבנו, ושנייה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית; והעשירית יעשה המלך המשיח, מהרה ייגלה אמן כן יהי רצון".

הסיומת הזאת מעלה שתי שאלות מתבקשות:

1)      מה עושה תפילה באמצע ספר הלכה?

2)      אם, מחמת סיבה כלשהיא, הרמב"ם רוצה להתפלל עבור ביאת משיח, הרבה יותר מתאים היה לכתוב תפילה זו בהלכות בהם מסביר הרמב"ם את ההלכות הנוגעות למלך המשיח – שני הפרקים האחרונים של הלכות מלכים?

התשובה של הרבי (בקצרה):

הרמב"ם – כפוסק הלכה – מלמד אותנו הלכה! ההלכה היא שכאשר שומע יהודי אודות משיח – אפילו אם המשיח הוזכר כנושא צדדי בשיחה – זה חייב לעורר בו כמיהה עמוקה ורצון להתפלל עבור ביאתו במהרה.

לפי ההלכה, מתי חייבים להתפלל? אם מישהו מרגיש שחסר לו אחד מצרכיו (ראה הלכות תפילה ברמב"ם). כשמישהו מרגיש כל כך חזק את משיח, עד שכאשר הוא שומע עליו, הוא חש  את הצורך להתפלל לביאתו, סימן שהוא באמת מחכה למשיח. מי שלא מתפלל על משיח, כנראה שחסר לו בהרגשת הצורך במשיח, ואם כך חסר לו במשמעות האמונה במשיח, כפי שבוארה בתשובה הקודמת.

[יהודי למדן יכול לשאול: אם האמור הוא הלכה, מדוע לא כותב הרמב"ם את התפילה שלו בכל פעם שהוא מזכיר משיח בספריו? התשובה היא פשוטה: הרמב"ם הינו פוסק הלכה, ועל כן הוא מסתפק בפסיקת ההלכה פעם אחת. בשאר הפעמים בהם הוא מזכיר משיח, מצפה הוא ממך הלומד שהתפילה לבואו תפרוץ אף מלבך].

אדם ואלוקים, שני עולמות רחוקים זה מזה ושונים בתכלית. אחד ההבדלים ביניהם זה היותו של האדם מוגבל. השכל מגביל את האדם במקום ובזמן מסוימים. לעומתו, אלוקים אינו מוגבל כלל, הוא אינסוף ואין שום דבר שמגבילו. למרות כל זאת, ישנה הלכה מפורשת, שאת הגאולה לעולם יביא ה' ע"י אדם בשר ודם. האם לא הגיוני יותר, כי עידן הגאולה, העידן בו הניסים יהפכו להיות חלק מטבע העולם ואלוקות תהיה גלויה לכל ללא שום הסתר – עידן זה יבוא על ידי ה' עצמו? למה צריך בן אנוש מוגבל שיהיה מעורב בכך?

מדוע אני חייב להאמין שהמשיח הוא בן אדם?

אמנם, קיימת בגמרא, (סנהדרין צט.) דעת ר' הלל, ש"אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה ["אלא הקב״ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" (רשב"ם)]",  אבל הדעה הזאת אינה מוסכמת, ולא נפסקה להלכה – הגמרא במקום מספרת שר' יוסף התבטא על דברי ר' הלל בביטוי יוצא דופן בחריפותו "שארי ליה מריה לר' הלל [ימחול לו הקדוש ברוך הוא שאמר דברים אשר לא כן]". גם החתם סופר (יורה דעה תשובה שנו) כותב במפורש: "האומר לית משיח וקים ליה כרבי הלל, הרי הוא כופר בכלל התורה, דכיילי אחרי רבים להטות, כיון שרבו עליו חכמי ישראל ואמרו דלא כוותיה – שוב אין אדם ראוי להימשך אחריו".

וכך הרמב"ם אכן פוסק (הלכות מלכים, פרק י"א), ומתבטא בפירוש 'מי שאינו מאמין בו'  - במלך המשיח, ומביא על כך את הפסוקים מפרשת בלק "אראנו ולא עתה וכו'", שבהם מרומז על מלך המשיח כבן אדם, בהשוואה לדוד המלך.

על מנת להבין את התשובה, אנחנו צריכים להסביר שני עקרונות יסודיים ביהדות: 1) תפקידו של צדיק, 2) פירוש המושג  'גאולה'.

בתניא, אדמו"ר הזקן (שער היחוד והאמונה פרק ה') מלמד אותנו כי הצדיקים ירדו לעולם בגלל רחמיו של הקדוש ברוך הוא על העולם – "ראה שאין העולם מתקיים שיתף בו מדת הרחמים, דהיינו התגלות אלוקות על ידי צדיקים . .".

המאבק שאנו בני האדם חווים בכל יום ובכל רגע, נובע מהעובדה כי לכל אחד מאתנו יש 'זהות כפולה'. יש לנו את הנפש האלוקית, שכל מאווייה מסתכמים בלעבוד את ה', ויש את הנפש הבהמית שרוצה ליהנות מכל התענוגים הגופניים. מטרתו של האדם עלי אדמות היא לעבוד את ה' למרות המאבקים והפיתויים של העולם הזה. עבודה זו גורמת לה' עונג רב.

לעומת זאת, לצדיקים אין נפש הבהמית, ולכן אין להם מאבק. מטרתם בעולם היא לא עצמם, אלא לעורר אותנו להשתנות ולעבוד את ה'. כשאנו רואים אדם כמונו, שכל כולו מוקדש לעבודת ה', זה משפיע עלינו להתחיל לעבוד.

דמיינו לעצמכם עיר שכל האנשים בה הולכים על ידיהם ועל רגליהם. ראשיהם מופנים אל הקרקע, אבל חושבים הם שזה נורמלי. יום אחד, בא לשכונה בחור חדש, שהולך על רגליו במקום על ראשו. ראשו מעל לבו, ואת עיניו נושא השמימה. בהתחלה, אנשים ילעגו לו. אבל לאט לאט הם יקלטו שגם להם ישנה היכולת המופלאה להגביה את עצמם ממצב בהמה למצב אדם. הנמשל ברור.

מהי גאולה?

גאולה היא חרות. ההגדרה האמיתית של חרות, היא לא לעשות מה שאני רוצה לעשות. זוהי חרות של בהמות. עבור האדם, חרות אמיתית משמעותה להיות חופשי לבטא ולמלא את הפוטנציאל האמיתי שלי. מוזיקאי אמיתי יכול להרגיש יותר חופשי כאשר הוא מנגן בכלא, מאשר הוא בשדה פתוח אך ללא הגיטרה.

המציאות האמיתית של העולם היא העובדה שהוא גן ה'. מקום שבו אלוקות מתגלה ומתבטאת. במשך הגלות, השכינה נעלמת וחבויה אך כאשר יבוא משיח, העולם יהיה חופשי.

עבור העולם בכלל, בא החופש האמיתי מהחרות האמיתית של הנשמה בעולמה הקטן – גוף האדם. כאשר העם היהודי חופשי בעצמו, על ידי שהוא מגלה את מציאותו האמיתית – גאולה פרטית – זה מביא לחרות האולטימטיבית לכל הבריאה – גאולה כללית.

זוהי הסיבה שאנו זקוקים דווקא למשיח בן אנוש. משיח הוא 'האיש החופשי' האמיתי וכשמסתכלים על משיח, רואים את הנשמה מקרינה על הגוף. דבר זה מעורר אותנו לשחרר את עצמנו, ולהביא גאולה וחרות לכל הבריאה. רק חשבו כמה אנשים חזרו בתשובה על ידי ראיית הרבי מלך המשיח, ולו לכמה רגעים?!

משיח -  דרישות התאמה לתפקיד

לפני שאנו דנים על דרישות התפקיד ועל כישוריו של משיח, אנחנו חייבים לדעת דבר אחד: בכל דור, ישנו בן אדם שהוא מוכשר דיו על מנת להיות משיח. אדם זה יכול להיות צדיק נסתר, עובד ה' בהצנע, שאפילו אינו יודע שהוא המשיח הפוטנציאלי. אם הדור זכאי, השם יגלה בו את 'רוחו של משיח', והוא יתחיל את הפעולות שמשיח צריך לבצע במטרה לגאול את עם ישראל. הדבר הזה מפורש בכמה וכמה ראשונים ואחרונים.

כך למשל כותב החתם סופר (חושן משפט ח"ו, תשובה צ"ח): "כמו שהיה משה רבינו עליו השלום, שהיה הגואל הראשון, הזקין שמונים שנה ולא ידע ולא הרגיש בעצמו שהוא יהיה גואל ישראל, ואפילו כשאמר לו הקדוש ברוך הוא לך כי אשלחך אל פרעה, מכל מקום סירב ולא רצה לקבל על עצמו, כן יהיה אם ירצה השם הגואל האחרון. ומיום שחרב בית המקדש, מיד נולד א' הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השם יתברך וישלחו ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בוא. וכאשר מצינו בשאול אחר שנמשח באה עליו רוח מלמעלה ורוח הקודש אשר מלפנים לא הרגיש בעצמו, כן היה בגואל הראשון וכן יהיה בגואל האחרון, והצדיק הזה בעצמו אינו יודע."

כשמשה רבנו נולד, הבית התמלא באור. הוא נולד מהול. אנשים באזור ידעו  והבינו שהוא מועמד פוטנציאלי להיות הגואל שיוציא את כלל ישראל במצרים. הוא התעסק בענייניו הפרטיים והיה רועה צאן עד גיל 80, עבד את ה' בעצמו כפי שמצא לנכון. עד שביום בהיר אחד, בעודו מהלך במדבר הלוהט התגלה אליו ה' בסנה בוער, והטיל עליו את התפקיד לגאול את עם ישראל. רק אחר כך, משה רבינו התחיל להתערב ולפעול (עשרת המכות, חיזוק האמונה של בני ישראל ועוד)  כגואל של כלל ישראל.

אבל עדיין ישנם מספר כישורים שמשיח חייב בהם. אם נראה אדם, המבטיח (ודורש) לאנשים שסביבו, ואף נוהג כאילו הוא המשיח, איננו יכולים להאמין לאחד כזה, עד שהוא עומד בכמה דרישות סף בסיסיות. דרישות אלו מתוארות על ידי הרמב"ם (הלכות מלכים, פרק י"א הלכה ד): "ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח". אם נתבונן נגלה כי יש חמש דרישות סף, על מנת שנכיר בו כמשיח:

1)      "יעמוד מלך" - הצדיק הזה חייב להיות "מלך". אין הכוונה למלך במשמעות המילולית של הדבר, כאשר  אנו מדברים על יהודים בגלות. הרמב"ם כותב לנו כי משיח הינו מנהיג יהודי אמיתי, לא של קבוצה מסויימת, אלא של כל עם ישראל. "ואם יעמוד מלך מבית דוד – היינו שהוא כבר מלך" (דבר מלכות תזריע מצורע, הערה 66).

2)      "מבית דוד" – מלך המשיח חייב לבוא מזרע דוד. השם הבטיח לשבט יהודה – ולמלך דוד בפרט – שהמלכות היא ייעודם הנצחי. "לא ימוש שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו", ברך יעקב את בנו יהודה.

3)      "עוסק בתורה ובמצוות כדוד אביו" – מלך המשיח צריך להיות מסור לחלוטין לתורה ומצוות. הרמב"ם משתמש במילה "עוסק", והוא מדייק בכך, ללמדנו שמלך המשיח צריך להיות כמו בעל עסק ולא כמו פועל שכיר. הפועל בא בשמונה, הולך בארבע ושוכח מהעבודה עד מחר. בעל עסק קם בבוקר עם העסק והולך איתו לישון. 24 שעות, הוא חי את העסק שלו. העסק של משיח הוא להעלות את כל העולם לרמה גבוהה יותר של מודעות לאלוקות. ולכן, משיח צריך להיות מישהו שכל מציאותו היא תורה ומצוות.

4)      "ויכוף כל ישראל" – משיח 'יכוף' יהודים לעבוד את ה'. כשהרמב"ם כותב "ויכוף", אין הוא מתכוון שמשיח ישתמש בכח גשמי על מנת להכריח מישהו. אין בנמצא אדם כזה, שיכול להכריח כל יהודי בעולם. כוונת הרמב"ם כי לאדם שמטרתו ומשימתו היא להגיע ולהשפיע – לכוף בדרכי נועם – לכל יהודי בעולם, אישית או על ידי שלוחיו.

5)"וילחום מלחמות ה'" – משיח יילחם בכל הגורמים המאיימים על העם היהודי, אם זו התבוללות רוחנית או מלחמה גשמית, משיח יהיה בחזית. אבל משיח לא נלחם דווקא עם רובה – למשיח יש את השיטות שלו. כאשר כלל ישראל נמצא בסכנה, משיח יוצא במבצעים חדשים (ולדוגמא: מבצע תפילין לקראת מלחמת ששת הימים) על מנת לחזק את כלל ישראל. ה'מצודת דוד' כותב בפירוש (זכריה ט,י) כי "המלך המשיח לא יכניע את האומות על ידי מלחמה". וראה בארוכה באגרות משה (אורח חיים ח"ד תשובה פ"א), ושם: "ודאי מלך המשיח לא יצטרך לכלי זין".

ההסבר האמור אודות "וילחם מלחמות ה'", מסייע ליישב קושיא רבת שנים. חז"ל מספרים לנו כי דוד המלך לא זכה לבנות את בית המקדש, כיון שידיו היו מלוכלכות בדם. הדם הזה לכלך את ידיו של דוד במלחמות ה' אותם לחם בעוז ובגבורה. איך ייתכן אם כך שהרמב"ם פוסק שמשיח, אותו אחד שילחם מלחמות ה', יבנה את בית המקדש? על פי האמור לעיל, ברורה התשובה: משיח יילחם מלחמות ה', אבל הוא יעשה זאת בנשק שלו. הנשק שלא מלכלך את הידיים בדם.

ב"ה

בגדול משפיע הוא איש חסידי מאוד שמשמש דוגמה חיה לתלמידים בישיבה או לאנ"ש בקהילה.

כמו שיש ראש ישיבה שהוא אחראי על רמת הלימודים בנגלה.

וכמו שיש מנהל גשמי לישיבה שהוא אחראי על האוכל ועל הסמיכות והקריות וכו'.

המשפיע הוא אחראי על התנהגות חסידית של התלמידים.

בדרך כלל הוא ראש המדברים בהתוועדויות.

היום המושג התרחב, ובקיום הוראת הרבי "עשה לך רב", רבים מאנ"ש בחרו לעצמם, משפיע שהם מצייעצים איתו בכל נושא.

מהמשפיעים המפורסמים:

• ר' שמואל גרונם, המשפיע הראשון בתומכי תמימים אם היווסדה בליובאוויטש ע"י האדמו"ר הרש"ב. המון סיפורים שהוא סיפר בהתוועדויות מרוכזים בספר רשימת דברים של הרב חיטריק.
• ר' ניסן נעמנוב, ישתות"ל ברינוא (צרפת)
• ר' ישראל נח בליניצקי, המכונה ר' ישראל נח הגדול.
• ר' שלמה חיים קסלמן, ישתו"ת לוד (הפרדס)
• ר' מנחם מענדל פוטרפס, ישתו"ת המרכזית כפ"ח.

לגבי דברי הרבי אפשר להסתכל במפתחות של השיחות והאגר"ק בערך משפיע.

חג שמח וש"ש.

ומטרתו שתוכלי לתת בפניו דין וחשבון באופן אישי ופרטני.

באם את מעוניינת לקרוא את זה מתוך כתביו של הרבי את מוזמנת לפתוח את הספר 'דעם רבינ'ס קינדער', שם מובא הכל בפרטות.

ב"ה

חברי, אתם מתבלבלים בין "משפיע" ל"עשה לך רב" !!!!

חסיד, או כל בן אדם המענין לקיים את הוראת הרבי "עשה לך רב" יכול לבחור לעצמו מישהו שהוא סומך עליו ויציעץ איתו, וידווח לו את התקדמותו בעניני תורה ומצוות. אבל האיש הזה איננו בהכרך משפיע אם אין לו את התכונות של משפיע חסידי.

היו ימים.

ב"ה

אני אם אותה משפיעה יותר מ-25 שנה.

רק עכשיו שמתי לב שהשואלת שאלה על משפיעה ולא על משפיע ונפל לי ההאסימון למה כולם מתיחסים אליה בלשון נקבה ואני היחיד שהתייסתי בלשון זכר.

ואם כך התשובה היא משפיעה, זה העשה לך רב לציבור הנשים.

תעיין טוב - זה שיחה של אדמו"ר ריי"צ

ואף היה לו מה לאמר על אלה שמבקשים בעניינים גשמיים, ובכל אופן ענה להם. והרבי לומד מכך ש... (אסור לכתוב, חילול שם חב"ד).

הרבי הקודם עצמו אחרי שאמר את הדברים האלו המשיך לקבל ליחידות ולענות. למה הוא בזבז לעצמו את הזמן? לא עדיף שישלח את היהודי ללמוד א שטיק'ל תניא?

הרבי מלך המשיח גם אמר שהתוועדות כללית היא במקום יחידות. זה אומר שיש מי שמוותר על יחידות פרטית?

כל האדמו"רים ענו בפרטיות לשאלות למרות שנתנו לנו את תורתם עם תשובות כלליות. וגם הרבי ממשיך לענות לאנשים תשובות פרטיות עד עצם היום הזה, וכן - הוא חי.

במענה לאחד ששאל את הרבי מדוע חסידי חב״ד לא נוהגים כשאר חסידי פולין בנישואין בגיל 18.
ענה הרבי: אי איישר חילי היתי קובע זאת בחובה. אך ביודעי שאין הציבור יעמוד בזה איני עושה כן. וודאי שמדכי הטהרה הוא לינשא קודם 20. הדבר אמור גם לבחורות. אך כיום מומלץ להתייעץ עם משפיע/ה...

אם מרגישים מספיק מוכנם לזה, בהתייעצות משפיע אני לא רואה שום סיבה שלא.

כמה שיותר מוקדם יותר טוב- אבל צריך להיות מוכנים לזה נפשית ורוחנית

ב"ה יחי המלך המשיח!

כמובן שצריך להיות במובן הבסיסי בדרגה רוחנית מתאימה לנישואין חבדים ולהקים בית חבדי לתפארת ע"פ ההלכה והרבי..או שצריך להיות ממש בינונים כדי להתחתן? אני לא רואה את עצמי כרגע בינונית..הלוואי... תמיד יש עליות וירידות והשאיפה היא להיות בינונית... טוב ,יש לי עוד חצי שנה להשתפר ובע"ה אני אצליח איכשהו להיות יותר קרובה לדרגת הבינוני :]

אבל תודה רבה עזרתם לי המוןןןן...

אתה חי במציאות????

או במקום אחר....

כי אם למדת את השיחות האחרונות של הרבי....

שבשלום!

אני למדתי תניא לא נ"א נ"ב

וכתוב שם שצריך להיות נשיא דור בגוף גשמי, אז תעיין שם שתצא שוב מהההנגאובר.

במיוחד שכבר ארבעים שנה משתשמים בפרויקטים טכנולוגים חדשניים ב770.

כנרא צריך להתפקח בעוד כמה דברים

אך כמובן שהתקשורת לא תפרסם את זה שהרי איך יתכן לומר שהחרדים מדירים את רגליהם של הגברים...

(היה כתוב על המודעה לנשים בלבד!)

ב"ה

ר' ש"ב קלמנסון ע"ה, איש רב מעשים שהקים במו ידיו את הקהילה בעיר אובערוויליה בצפון פריס, ואת המוסדות שניאור המפורסמים. מהגן עד בית ספר תיכון.

בכתבה מסופר שאישתו תבדלחטו"א, למדה נהיגה בעידוד הרבי והיא בעצם הייתה הנהגת אוטובוס הראשונה בצרפת.

והיא במשך שנים הסיעה את התלמידים והתלמידות לבית הספר.

לא כתוב בכתבה אבל פעם ספרו לי שהדבר הראשון שהפליטים מרוסיה עשו כשהגיעו לעיר, הם קיבלו בנין מה "גוינט", אירגון אמריקאי שעזר לפליטים, ודבר ראשון בנו מקווה במרטף הבנין שקיים עד היום הזה.

היה להם מקרר אחד ששימש את כל דיירי הבנין למרות שבפועל הוא היה רכושו של משפחת קלמנסון.

ובנימה אישית, כשהגעתי ביום הראשון לישיבה בברינואה, בשעת לילה, המנהל הגשמי כבר הלך לביתו ושתי בניו , מאיר שמחה ויוסף יצחק, נתנו לי אחד את הכרית שלו והשני את סמיכתו. בקיצור משפחה של בעלי חסדים.

יהיה זכרו ברוך.

תורת החסידות שהתגלתה בי"ט כסלו עזר לכולם בעבודת ה' הפרטית

http://chabad.co.il/?template=topic&topic=183

חג גאולה שמח!

והכל כהכנת העולם לביאת המשיח.

עצמו לקבלת פני משיח.

ודרך הפעולה- להחזיר בתשובה יהודים. ולקרבם לאביהם שבשמים ...

הם מעוררים את הניצוץ היהודי אצל כל אחד.

נכון שאנחנו מעוררים תניצוץ- אבל המטרה של בתי חב"ד היא בהחלט: והשיב לב אבות על בנים"

ולא לעשות איזה פעילות מתייפיפת- של עם הפנים לקהילה- אלא להראות ליהודים שגם גשמיות היא רוחניות.

הרבי אומר בכמה שיחות שהעניין של בתי חב"ד והשלוחים ובכלל של כל אחד- זה לעשות את השליחות שאברהם אבינו עשה:

אברהם העברי, עמד מעבר אחד וכל העולם המעבר השני והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען..."

*סורי על הבוטות וההקצנות בביטויים- אבל יש שלוחים שפשוט לא ממש מודעים לשלחותם ועושים יותר נזק מתועלת.

אכן בחב"ד לא מחזירים בתשובה, לא מטיפים ולא מציקים (לאלה שלא שומרים מצוות).

וזאת בסיבה, שאני חזרתי בתשובה

עכשיו תחזור-בתשובה ממש לו.

זוהי מטרה שהדרכים אליה נעשות בצורות שונות ומגוונות וזה מה שגורם לאנשים כן לעשות את זה בסוף- ואתה^^^^ ההוכחה לכך

אם רוצים להיות כמו אברהם אבינו...

אם האורחים לא מודים לריבונו של עולם היה מחייב אותם בסכומי עתק.

כך כתוב במדרש, עייני גם בתחילת קונטרס ומעיין

הדרושות ומעבר לזה (למשל בהודו המטיילים יודעים שכל מיני עשבים, כדורים וכל מיני מרעין בישין לא נכנסים לבית חב"ד)- והמטיילים אף שמחים בכך,

אבל לא אומרים לך יופי נכנסת הגיע נזמן לחזור בתשובה, ועומדים עם סטופר י(נתחיל משלוש תפילות במניין, שבת כשרות וכן הלאה)- ממש לא- מחזירים אותך בתשובה בלי שאתה יודע מזה- זו הכוונה.

והמטרה פשוט נעשית מאליה- אני מכירה אישית שליחה שכשאלו אותה מה המטרה של הבית חב"ד? אז היא אמרה בחיוך כזה להחזיר בתשובה, אז הקיבוצניק שהיה לידה אמר לה, באמת?! בואי נראה אם תצליחי....

והסוף ידוע....

היום אב למשפחה חסידית (אגב במקרה והשגח"פ זה אבא שלי )

משיח צידקנו תיכף ומיד ממ"ש" (הרבי מה"מ שליט"א, חיי שרה נ"ב)

וכחלק בילתי נפרד מזה זה חזרה בתשובה של אנשים- קרי אנשים שמתחילים לקיים מצוות מעשיות

בהצלחה מרובה

בשליחות האחרונה והיחידה שנותרה

מדהים..

ב"ה

נא לעיין בשיחות תשי"א

תורת מנחם חלק א', הספר מלא בביטויים מהסגנון הזה מהרבי שליט"א על הרבי הקודם.

דיו לחסיד להיות כמו רבו.

יש גם תשובה של הרב סולובייציק בנושא.

אבל זה לא אותו דבר.

מכיון שרבי לא מת וכמובן שלא ימות לעולם, אז אין משמעות לשליט"א (שזה ברכה לימים טובים וארוכים)

רבי גם אמר  או כתב הכ"מ (הרני כפרת משכבו) על רבי הקודם.

גם בזה "דיו לחסיד להיות כמו רבו."

למה לא?

שהמצב עם נשיא הדור של היום שונה מהמצב עם הנשיא דור הקודם (שלא חי חיים נצחיים)

זה לא ראיתי, אפשר להפנות אותי למקור?

מובא הקטע - להבנת הענין בשלימותו  צריך ללמוד את כל השיחה

החידוש של דורנו - הדור התשיעי - לגבי כל הדורות שלפני זה, גם לגבי הדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, הרי ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, וגם הנשמה בגוף היתה במצב "הדיבור הוא בגלות" וכו')… משא"כ בדורנו זה - הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה - הנה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר ח"ו במאורות הגדולים מהגילוי דתושב"כ ותושבע"פ, אלא אדרבה - מיתוספת שלימות נעלית יותר (ולא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבע"פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה), באופן שכנשמות בגופים מקבלים בפנימיות את גילוי ד"אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, עי"ז שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאתי תצא" (משיחות הרבי, יום ד' פ' בא, ג' שבט, וש"פ בא, ו' שבט ה’תשנ”ב).

בית חם לכל דבר, ולכל אדם, גבר אישה, יהודי גוי, דלת פתוחה, אוזן קשבת, ועוד, (אם זה לא מספיק, אז אני יכל לכתוב עוד)

המטרה העיקרית היא להכין את העולם לביאת המשיח, וזה על ידי שכל יהודי אפי' במקום הכי נדח, ידע שהוא יהודי, וכן שבכל מקום בעולם יהיה בסיס של יהודים, שלא משנה איך מישהו נפל לשם תמיד מישהו נמצא שם בשבילו....