התוועדות בישיבת הכותל עם הרב שמואל אליהו, הרב אייל יעקובוביץ והרב ברוך וידר.
איך שהתחילה ההתוועדות שמחה מטורפת ריקודים אורות מטורפים, חוויה מדהימה!
ואז שרו את השיר ענוים...
ישבתי לי שם בעזרת נשים למעלה, עם עוד כמה עשרות בנות צדיקות, כשלמטה עשרות בנים צדיקים, וכולם שרים:
"בשעה שמלך המשיח בא,
בשעה שמלך המשיח בא,
עומד על גג,
גג בית המקדש
משמיע לישראל ואומר:
ענוים ענוים
הגיע זמן,
הגיע זמן גאולתכם,
ואם אין אתם מאמינים,
ואם אין אתם מאמינים -
ראו באורי שזורח!"
ורואים מהחלונות את הר הבית עם כיפת הזהב, ומחכים מתי יבנה כבר המקדש??? מתי יבוא המשיח? מתי תגיע הגאולה השלמה?
ואני, יושבת לי שם, ופתאום מתחילות לי קצת דמעות. ואני עוצמת עיניים, בזעקה גדולה ואז הרגשתי שהנה,
הנה המשיח בא!!!
ואני שרה עם כולם ורואה בדמיון שלי את בית המקדש עומד על תילו! את המשיח כאן ממש! מכריז על הגאולה!
הרגשת התעלות מאד מיוחדת הייתה לי שם! ברוך ה' שזיכה אותי להיות שם ו להרגיש את זה!
ואח"כ, חשבתי לי, ואם הוא באמת היה בא עכשיו, אנחנו מוכנים לקבל אותו?
אני מוכנה לקבל אותו באמת? מוכנה לחיות את הגאולה? האם אני באמת רוצה שהוא כבר יבוא?
והאם, האם אני באמת מאמינה שיגיע הרגע הזה? שזה בעצם יכול לקרות בכל רגע נתון?
ואין לי תשובה. מאד רוצה להגיד כן... אבל, האם באמת?
אנחנו מאד מאמינים באתחלתא דגאולה, עצמאות יום ירושלים, חוגגים ברחובות שמחים ומאושרים!
(בלי להכנס לדיונים על המדינה עכשיו)
אבל האם אנחנו מוכנים, רוצים ומאמינים שיש המשך לתחילת הגאולה הזאת? האם אנחנו מוכנים לקבל את זה?
סתם. רציתי לשתף...
שנזכה לגאולה שלמה בקרוב!
לשנה הבאה בבית המקדש!!!


















