פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1046)

עד שסיימתי להקליד נפש כבר פתחה שרשור של מי ער...

אבל מאוד יכול להבין את המקום של המאבק. הקרב היומיומי.

לכולנו יש מאבקים לדברים שאנחנו מכורים אליהם.. כל אחד ומה שהוא צריך להגמל ממנו.

לא פשוט.

המון גבורה.

 

כל הכבוד לך!

הפסקתי, אבל אני מבין מאוד את החופש והכיך וכל זה
יש בסיגריה הרבה יותר משמעות וכח ממה שכולם מזלזלים בה לא סתם כזה קשה להפסיק.
אז גם את אל תזלזלי במאבק , זה לא פשוט כי באמת הסיגריה נותנת מלאנתה דברים שהנפש צריכה וקשה למצוא תחליף. בכל מקרה טיפים ללהפסיק ממש... לכי על המקצוענים- נראה שהספרים של אלן קאר מצליחים, בטח את מכירה.
בהצלחה רבה

ברחי למשהו מעניין, סרט או לגמרי לישון אל תדברי עם הרצוןהזה פשוט תסיחי את הדעת. נראלי..

בשרשור ובאופן פרטי (:

לילה טוב !

הרבה ברכות אושר ובריאות שכל משאלות ליבך יתגשמו לטובה 🎊🎁🎉🎂🎂

הרבה טוב
ושמחה
ונחת!!!

בס"ד

שתזכי להרבה שמחה ובריאות!
ובעז"ה שהקב"ה יצליח לך תמיד בכל מעשי ידייך!

בהחלט בחרת כותרת..יאללה..תתחתן בקרוב בע"ה!

זה יפה איך כל שנה אתם פותחים כזה שירשור אחד לשני

יפה שאת עוקבת!

ירושלים שבלב-אברהם פריד

מועדים לשמחה לגאולה שלמה!!

 

ובנה ירושלים

המניין, מהדיסק ניגון ישראלי (לא זוכר מי הזמר), לכתחילה, איילת השחר

מצב אוורור לא עוזר? 

לשים על 25 מ"צ?

בשלט יש יותר מכפתור און/אוף
יש גם מספרים כאלה שאפשר לשחק איתם ו-ל-כ-ו-ו-ן את עוצמת המזגן!

שיישאר ביננו כן?

למה גילית לה? 

 

הבטחת שזה יישאר סודי

בס"ד

שזה לא נתון לבחירתי... מבין?
אני נתקלת בתופעה בכל מיני מוסדות ציבור או אוטובוסים.. ואז זה אבודדד

(זהו ש)

רק עכשיו אני מבינה שלא הנחתי את זה בפורום הנכון

תודה

חחח חשבתי שבאחרון ללחוש לחלות זה סגולה למשהו עד שראיתי "שיהיו ילדות טובות ויעלו יפה"

לא רוקדים ושמחים על שבירת כוס\צלחת.
זכר לחורבן וזה.



|מביט ורואה עשה את שלו|
|הולך|

מפגשי ברוך

אנחנו לא יודעים. לכן צריך לעשות כמה יותר דברים כדי שאולי אחד מהם יהיה הדבר הנכון.

 

הוא מדבר שם על תכלית האדם, חתירה אל השלמות וכיצד מגיעים לאותה שלימות...

וכאשר מצאו שתכלית כל-אלו העניינים - היא מציאות האדם, הוצרכנו לחקור כמו כן למה נמצא האדם, ומה הייתה כוונת יצירתו.

וכאשר האריכו לחקור בעניין זה, מצאו לאדם פעלים רבים מאוד. שהרי כל מיני בעלי חיים והאילנות יש להם פועל אחד בלבד, או שני פעלים: כמו שאנו רואים הדקלים, שאין להם פועל אלא להוציא התמרים, וכן שאר האילנות. וכן החיות: נמצא מהם מי שיארוג בלבד, כמו: העכביש; ומי שיבנה, כמו: הסנונית, ומי שיטרוף כאריה. אבל האדם יעשה מעשים רבים משתנים זה מזה. וחקרו על-כל-פעולותיו, פועל-פועל, לדעת תכלית בריאתו מאלה הפעלים, ומצאו כי תכליתו פועל אחד בלבד ובשבילו נברא; ושאר פעליו הם רק לקיים עמידתו, כדי שיושלם בו הפועל האחד ההוא. והפועל הזה הוא: לצייר בנפשו סודות המושכלות ולדעת האמתות כפי מה שהן עליו.

שהדעת ניתנת, ששווא ושקר להיות תכלית האדם לאכילה ושתייה ולבעילה, או לבנות קיר, כי כל-אלה מקרים המתחדשים עליו לא יוסיפו על-כוחו הפניניה.
ועוד: שהוא משתתף בזה עם רוב הברואים.

והחכמה - היא אשר תוסיף על-כוחו הפנימי ותעתיק אותו ממעלת בוז למעלת כבוד, שהרי היה קדם בכוח, וחזר להיות אדם בפועל.

והאדם קודם שישכיל וידע, הוא נחשב כבהמה, ולא נבדל משאר מיני החיות אלא בהגיון: רצוני לומר: בהגיון שהוא מציר לנפשו המושכלות. והנכבד שבמושכלות - לציר לנפשו אחדות הקדוש ברוך-הוא, וכל-הנלווה לעניין ההוא מהאלוהיות. ששאר החכמות אינן אלא להרגילו בהן עד שיגיע לדעת החכמה האלוהית. והדבור בזה העניין עד כלותו יארך מאוד.

אבל עם ציור המושכלות יתחייב להרחיק רוב התענוגים הגופיים. כי תחילת השכל יצייר, שחורבן הנפש בתיקון הגוף, ותיקון הנפש בחורבן הגוף.

שהאדם, כשיהיה רודף תאוות ומגביר המורגשות על המושכלות, ומעביד שכלו לתאוותיו, עד שיחזור להיות כבהמה אשר לא תצייר לנפשה אלא האכילה והשתייה והתשמיש - בו לא יתוודע אז הכוח האלוהי, רוצה לומר: השכל, וישוב אז כאילו הוא ברייה גזורה שוחה בתוך ים ההיולי.

[תכלית האדם - איש חכם וטוב]
ונתברר מאלו המוקדמות כי תכלית העולם וכל אשר בו, הוא איש חכם וטוב. וכאשר יתברר לאיש שהוא ממין האדם, החכמה והמעשה, רצוני לומר: "החכמה" - לצייר בשכלו אמיתות הדברים כפי שהם עליו, ולהשיג כל מה שאפשר לאדם להשיגו; ו"המעשה" - הוא תיקון ויישור הדברים הטבעיים, ושלא יהיה שטוף בתענוגים, ושלא ייקח מהם אלא מה שיהיה בו תיקון גופו ותיקון מידותיו כולן. ועל כן, האיש שיהיה על עניין זה - הוא התכלית והוא החפץ.

וזה הדבר לא נודע מאת הנביאים בלבד, אבל חכמי האומות החולפות, ואשר לא ראו הנביאים ולא שמעו חכמתם, כבר ידעו גם הם, שאין אדם שלם, אלא כשיהיה כולל החכמה והמעשה. ודי לך בדברי החכם המפורסם בפילוסופיה שאמר: "חפץ האל ממנו להיות נבונים-חסידים". שהאדם כשיהיה חכם ונבון, אבל מבקש תאוות - אינו חכם על האמת; שתחילת החכמה מחייבת, שלא ייקח אדם ממעדנים הגופניים אלא מה שיש בו תיקון צורך גופו. וכשנפרש מסכת אבות נשלים זה העניין ונבארהו, כפי מה שהוא ראוי.

וכן מצאנו, שהנביא האשים וחשב לעוון למי שהתהלל שהוא חכם, והוא מורד במצוות ומבקש תאוות נפשו, והוא מה שאמר:
איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת ה' אתנו... הנה בדבר ה' מאסו וחכמת-מה להם. (ירמיה ח, ח-ט)

וכן אם יהיה האדם כמו כן עובד ונזיר ומרחיק המעדנים - לבד ממה שיצטרך לתיקון גופו - והולך במנהגים הטבעיים כולם על קו המישור, ומחזיק בנועם המידות כולן, אבל אין לו חכמה - גם זה חסר השלמות, אבל הוא יותר שלם מן הראשון. אך מעשיו שהוא עושה אינם על דרך נכונה ולא על דרך אמת. ועל כן אמרו חכמים, עליהם השלום: "אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ - חסיד", כאשר ביארנו.

וכל מי שיאמר בעם הארץ - שהוא חסיד, הוא מכזב החכמים שגזרו בעניין זה גזרה נחתכת, והוא מכזב השכל כמו כן. ועל כן תמצא הציווי בכל התורה: "ולמדתם אותם", ואחר כן - "לעשותם". מביא החכמה קודם המעשה: שבחכמה יגיע האדם למעשה; והמעשה - לא יגיע בו אל החכמה. וזהו מה שאמרו עליהם השלום: "שהתלמוד מביא לידי מעשה".

מגיע בזכות השגותיו השכליות...
ככל שאדם יעמיק יותר לחקור בדברים השכליים, כך יהיה שלם יותר...
תכלית האדם להגיע אל השלמות, משמע כדי לעשות זאת, יש לחקור כמה שיותר בדברים השכליים...

אבל יש ללמוד את דברי הרמב"ם שם כדי להבין יותר טוב ולעומק... אני נתתי בכלליות ממש בלי לפרט...

מה לעשות? ככה זה כשאדם רוצה להיות הגיוני יותר...

ציטוט:


[מדוע קיימים אלה שלא יגיעו לחכמה?]
ונשאר בכאן שאלה אחת, והיא, שיוכל אדם לומר: אתם כבר אמרתם, שהחכמה האלוהית לא המציאה דבר לריק אלא לעניין, וכי כל היצורים שמתחת גלגל הירח, הנכבד מהם הוא האדם, ותכלית היות האדם לצייר לנפשו המושכלות. ואם כן, מדוע המציא הקדוש ברוך הוא כל האנשים אשר לא יציירו מושכל לנפשם? ואנו רואים שרוב בני אדם ערומים מן העורמה וריקים מן החכמה, מבקשים התאווה, ושהאיש החכם המואס בעולם הוא יחיד בין רבים, לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות?!

התשובה על זה: שהאנשים ההם נמצאו לשתי סיבות:

[תשובה ראשונה]
האחת: להיותם משמשים לאחד ההוא. שאלו יהיו כל בני אדם מבקשים חכמה ופילוסופיה, ישחת תיקון העולם ויאבד מין בעלי חיים מן העולם בימים מועטים. מפני שהאדם חסר מאוד ומצטרך לדברים רבים; והיה נצרך ללמוד החרישה והקצירה, ולדוש ולטחון ולאפות, ולתקן כלים למלאכות האלה - כדי להשלים בהם תיקון מזונו. וכן יהיה צריך ללמוד הטוויה והאריגה - כדי לארוג מה שילבש, וללמוד בניין - לבנות מקום להסתר שם, ולעשות כלים לכל אלו המלאכות, ואין בחיי מתושלח מה שיספיק ללמוד אלו המלאכות, שהאדם מצטרך במחייתו לכולן צורך מוכרח. ומתי יהיה מוצא פנאי ללמוד ולקנות חכמה?
על כן נמצאו שאר בני אדם לתקן אלו המעשים הצריכים אליהם במדינה, כדי שימצא החכם צורכו מזומן לפניו, ותתיישב הארץ, ותהיה החכמה מצויה. ומה טוב אמר האומר: "לולי המשתגעים נשאר העולם חרב".

שאין בעולם שיגעון דומה לשיגעון האדם: שהוא חלוש הנפש ודל ההרכבה, והוא נוסע מתחילת הגליל השני משבעה גלילות הישוב עד סוף השישי והוא עובר ימים בזמן החורף, והולך בארץ תלאובות בזמן החורב והקיץ, ומסתכן בנפשו לחיות השדה ולרמשים, כדי שירוויח דינרים. כשיקבוץ כלום מן הזהובים שמכר בהם נפשותיו השלוש, ויהיה לו מהם חלק - יתחיל לחלק אותם על אומנים לבנות לו יסוד על טבור הארץ בסיד ואבנים, כדי להקים עליו קיר שיעמוד שנים רבות. והוא יודע שלא נשאר משנות חייו מה שיוכל בהם לבלות בנין עשוי מן הגומא! היש שטות ושיגעון גדול מזה?!
וכן כל תענוגי העולם הם הוללות וסכלות גמור, אבל הם סיבה ליישב העולם. ועל כן קראו חכמים, עליהם השלום, מי שאין לו חכמה: "עם הארץ", כלומר: לא נמצאו כי אם ליישב הארץ, לפיכך הם מייחסים שמם לארץ.

ואם יאמר איש: הרי אנו רואים שוטה וכסיל, והוא שוקט בעולם, לא ייגע בה, ואחרים עובדים אותו ומתעסקים בעסקיו; ואפשר שיהיה המשתמש בעסקיו איש חכם ונבון?!
- ואין הדבר כאשר יחשוב החושב. שמנוחת הכסיל ההוא, כמו כן עובדת ומכינה הטוב ההוא לאיש אשר חפץ הבורא לתיתו לו. שאף על פי שהוא נח ברוב ממונו או רכושו, יצווה לעבדיו לבנות ארמון כליל יופי, ולנטוע כרם חשוב, כמו שיעשו המלכים וכל הדומה להם. ואפשר שיהיה הארמון ההוא מזומן לאיש חסיד, יבוא באחרית הימים, ויחסה יום אחד בצל קיר מן הקירות ההם, ויהיה לו סיבה להינצל ממות. כמו שאמר: יכין וצדיק ילבש (איוב כז, יז). או ייקחו מן הכרם ההוא כוס יין יום אחד, לעשות ממנו צרי הנקרא: תריאקה, וימלט בו מן המוות איש תמים ושלם אשר נשכו האפעה.
וכן מנהג הקדוש ברוך הוא וחכמתו אשר בה העביד הטבע: "עצות מרחוק אמונה אמן". וזה העניין ביארוהו חכמים, עליהם השלום. אמרו: כי בן זומא היה עומד על הר הבית, והיה רואה ישראל העולים לחג ואומר: "ברוך שברא כל אלה לשרתני" - כי היה עליו השלום יחיד בדורו.

[תשובה שנייה]
והסבה השנית במציאות מי שאין בו חכמה, מפני שאנשי החכמה הם מעטים מאוד, וזה הדבר נתחייב בדרך החכמה האלוהית. ואין לומר באשר חייבה החכמה הראשונית: "מדוע היה כך"? כמו שאין לשאול: למה היו הגלגלים תשעה, וכוכבי לכת שבעה, והיסודותארבעה". שאלו כולם והנוהגים מנהגיהם נתחייבו להיות כך במציאה הראשונה.

והנה החכמים, עליהם השלום, כבר בארו זה. ואמר רבי שמעון בן יוחאי על אנשי דורו - ואף על פי שהיו נכבדים רובם : "ראיתי בני עליה והם מועטין; ואם שניים הם אני ובני הם". ועל כן נבראו ההמון לעשות חברה לחכמים, שלא יישארו שוממים.

ואולי תחשב שזאת התועלת קטנה, אבל היא צריכה וראויה יותר מן הראשונ.; שהרי הקדוש ברוך הוא העמיד הרשעים בארץ ישראל כדי לעשות להם חברה ולהסיר שממון נפשות החסידים. הוא מה שנאמר: לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה (שמות כג, כט). וזה העניין פרשו חכמים גם כן, ואמרו: מאי "כי זה כל האדם"? (קהלת יב, יג) - "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה", פרוש: להסיר עצבו ושממון יחידותו.

ואם כן, נתבאר מכל אשר אמרנו: שהכוונה בבריאת כל מה שיש בתוך העולם ההווה והנפסד, אינו אלא איש שלם, כולל החכמה והמעשה, כמו שאמרנו.

וכשתתבונן ותלמד מדבריהם, עליהם השלום, אלו שני העניינים, רצוני-לומר: החכמה והמעשה, מאשר בארוהו ורמזוהו - תדע, כי על נכון אמרו: שאין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה.

וכבר יצאנו מהעניין שהיינו מתעסקים בו, אבל הבאתי אלו הדברים מפני שהם מייפים האמונה, ומעוררים על בקשת החכמה, ואינם נקלים - לפי מה שאני רואה."

רק חבל שהתואים פה עושים ליצנות מהשאלה.

אם יש מזל גדול-

מתים על קידוש ד'.

אבל זה לא הכי בחירי, ולא מומלץ להפוך את זה לכזה.

אם יש מזל רגיל-

חיים על קידוש ד'.

שזה עסק הרבה יותר ממסובך.

נראלי שבניגוד לדעה הרווחת פוטנציאל של אנשים מורכב מכמה פקטורים משולבים,

זה לא שיש אדם שהנקודה שלו בעולם ה חסד ואחד שזה לימוד תורה נונ סטופ אחד שזה אכילת בננות בקצב מסחרר.

(יש כאלה אבל די נדירים)

זה גורם להרבה אנשים לא למצא את עצמם ולהרגיש שלא מכוונים לכיוון השלמות.

כי אין את ה---משהו.

בעיקר נראה לי שזה מכלול עיסוקים רבים שמבטאים או עובדים על חיזוק או התמודדות עם נקודות כאלה בתוכנו.

שיהיה בוקר טוב

 

נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים (תנחומא)

מה זתומרת? איך אפשר לומר שבקב"ה יש עניין של למעלה ולמטה? הרי הקב"ה ממלא כל עלמין
אלא שהקב"ה יצר איזור עם נבראים שבו המציאות שלו מוארת בצמצום יותר, דרך יותר לבושים והעלם, מקום זה נקרא עולם והוא מחשב לתחתון לעומת העולמות העליונים שם לפי השתלשלות העולמות המציאות של הקב"ה מוארת ברמות גבוהות יותר עד למקום של האור אין סוף, איפה שאין שום העלם והסתר, שם המציאות היא בדיוק כמו קודם בריאת העולם.

המטרה של הקב"ה בצמצום והעלם זה ויצירת נבראים לתוך מקום כזה היא כדי שגם את המקום הזה, התחתון, (שבו הנבראים חשים שיש להם מציאות משל עצמם) נביא למצב של הארה ללא הגבלה ונכיר במציאותו הבלעדית של הקב"ה.


ב.
העיסוק בתורה ומצוות.
בעשרה מאמרות נברא העולם, הרי הקב"ה יכל לברוא עולם במאמר אחד, למה צריך עשרה מאמרות? אלא כדי לתת שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות. למה דווקא עשרה ולא אחד? כי מאמר אחד הכוונה שם למאמר מלכות (ספירת המלכות), שזה דבר מלך שלטון (עד"מ: חוק מלכותי שהוא פשוט חוק, אפשר לנעול אותו בכספת ארמון המלך וזהו, הוא לא חייב להיות מובן או משהו, פשוט מקוים). אז מה זה העשרה מאמרות? אלו עשר ספירות, חב"ד חג"ת נה"ימ - השתלשלות של הסברת החוק האלוקי בצורה מושלמת. (עד"מ: חוקה לאומית שנלמדת באוניברסיטה, דשים בה והופכים בה).
עשרה מאמרות אלו מקבילות לעשרת הדיברות, שע"י לימוד תורה, מגלים את האלוקות בעולם.(לא סתם ת"ח נקראים 'בוני עולם', ההתעסקות עם חוקי העולם - בונה אותו).
(וכמובן, כל האומר אין לי אלא תורה וכו'.. עיקר עניין התורה הוא קיומה)

ג.
ובסופו של דבר, השאיפה, היא להגיע למצב של לפני הצמצום. שיאיר אור השם בעולם הזה התחתון עד שנגיע למצב של "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם... כי ה' יהיה לך לאור עולם.." שזה יהיה לעתיד לבוא, בימות המשיח


ד.
תכלס, צריך לצמצם את המציאות של 'עצמי' קצת ולתת עוד מקום לגילוי האלוקי בעולם
וצריך להכין את העולם לקראת זה שמשיח מגיע והמטרה מושגת, גילוי אלוקות מתגבר על ההעלם והסתר.




נב
ה.
כתבתי קצת מבולבל (שאלות גדולות בשורות קצרות) ומעורבב נושאים (השעה וזה) ומקווה גם שלא נפלה איזו טעות, בעז"ה עוד נשב על זה

למה הגענו לעולם.

אפילו תלמידים שלי קראו "יצורים" אחד לשני

מתוקים
מתוקים
מתוקים.

כל פעם מחדש להסתכל ולאהוב אותם.

ברוך השם.  ילדי ישראל טהורים.

אני בטוחה שאתה חבר טוב ותומך ונפלא, אבל אולי במקום להתמקד בלהתחבר ממש ל5 חברים תתמקד רק באחד?
ברגע שיש לך חבר ממש טוב גם אם אתם בתוך חבורה אי אפשר להתעלם.

סתם אחי

קבוצה שלא רואה אותך היא קהילה בה לא כדאי לך לחיות כי שם לא תצליח להוציא מעצמך משהו

בעיקר כי אני אדם כזה שמאוד נחמד, וחברותי, אבל אני לא כל יודע לתחזק קשרים אישיים.... אז עם כולם יש לי איזה שהוא קשר סבבה, אבל לא יותר מזה.

אני לא חושב שהייתי מגדיר את זה שקוף, זה פשוט מציאות שאין לך חבר טוב, אלא שאתה רק חלק מקבוצת חברים... יש לזה לפעמים חסרונות.... אבל זה נשמע הצגה ממש שלילית של זה...

אדם חכם זה אדם שיש לו ידע רחב ועמוק בהמון תחומים, תורה, גאוגראפיה, מדעים, אנטומיה, מתמטיקה, שפות...
ובנוסף שהוא חד. חשיבה מהירה, יצירתית. מפעיל את המוח.

אז עומק.
ואז- חשיבה מהירה, חדות, קליטה, זיכרון, איזון, יצירתיות וכו

הלומד מכל אדם והרואה את הנולד

ומה שכתבתי למעלה ' אוהב את החכמה' זה פירוש רבנו יונה ל'לומד מכל אדם'

תמיד לב.

"אמר להן אידין מתקרי חכים אמרו ליה איזהו חכם הרואה את הנולד"

 

ולגבי הלומד מכל אדם- יש עוד פירושים

אעיין מחר בע'ה..
עכ'פ זה לא ממש חז'ל...


אמת שיש עוד פירושים.
אך אני הכי 'מתחבר' לפירוש הזה...
(שונא את הביטוי הזה אבל כל ניסוח אחר היה יכול להראות כלא שייך. לכן כתבתי בגרשיים...)

אדם בעל קליטה חדה, רחבה ומאוזנת של המציאות

הא, וטוחנם זה בזה כמובן ;)

הגדרה, זה עניין של מציאות. קרי 'מהי חכמה?'

בס"ד

חכמה נפרשת על הרבה תחומים
אבל בעיקר יכולת ללמוד לפתח רעיונות לקשר בין דברים ולהסיק מכך

אנשים נוטים לבלבל בין חכמה לבין אינטלגנציה גבוהה או ידע נרחב.

 

חכמה היא עניין של מידות הנפש, לכן היא מופיעה במסכת אבות.

 

זוהי תוצאה שמורכבת מהיכולת לעבד, בענווה ובביטול עצמי, את הידע שנרכש, ולהנגיש אותו כמסקנה מעשית לחיים.

 

הגדרה אולי מורכבת טיפה, אבל בקריאה שנייה היא ברורה.

 

כשעברתי על הגדרות חז"ל ובכתובים ביחס ל"חכמה" - זה מה שהבנתי.

 

לכן בד"כ בתורה, החכמה צמודה ל-לב. "חכם לב", אשה חכמת לב". כי לב מייצג מידות.

 

חכם הוא אדם שלכאורה יודע הכל, אבל בזכות ענווה הוא "לומד מכל אדם".

 

חכם מעבד נכון את הנתונים ולכן הוא "רואה את הנולד" (יש הרבה דוגמאות לכך שידע, לא בהכרח יאפשר הבנה של העתיד להתרחש, ע"ע השמאל בישראל...).

 

וכך על זו הדרך.

 

ולא לבלבל עם אינטואיציה. חכמה היא דבר הרבה יותר וודאי.

 

וכמעט שכחתי... "הן יראת ה' היא חכמה". כאמור - סטטוס מידותי, לא אינטלגנטי.

 

נ.ב. תודה לאריק מהדרום. שנים זה מסתובב לי בראש וזו הזדמנות ראשונה לעשות סדר במחשבות...

המילה ׳חכמה׳ היא באמת ׳שיתוף השם׳ בלבד,
אני ממש נוטה להסכים עם התיאור הזה לאיש חכם.

חכמה אולי אפשר לחדד שזה תלוי למימד העומק שיש באדם. אני מכיר אנשים אינטליגנטים אבל חסרי עומק, ויחד עם זאת אנשים שאולי אין להם לוגיקה לתפארת וידע כללי אבל רוח עמוקה מיני ים..

המבוגרים של היום..

חושב ביצירתיות, 5 5 במתמטיקה ואנגלית. חחחחחחחחח ללא רצינות

לא עניין של ידע. זה ברור.

מידה בנפש מעמד של האדם קודם כל מול עצמו.
יצירתיות ופריון מתוך מחשבה עצמאית.

הולך להיות יום מטורף בעבודה

אני עייפה

הסעת את ההורים שלי לשדה התעופה ולקחתי את הרכב.. עכשיו הגעתי ראשונה לעבודה.. אני פה עם השומר

ציפורים
וגם
יונתן רזאלללל שר

אשירה לה כי גמל עליי



יוווווווו!!!!

כשאת נלחמת נגד מגנט ענק
ששואב אותך למטה.

וצריכה להיות בשמחה למרות שכ"כ לא בא לך ........

יש לי מלא לעשות היום בע״ה מקווה שאספיק הכל

מה הבעיה עם זה?

יש הרבה דברים טובים אצל החרדים

גילוי נאות: בעלי למד בישיבת הסדר דתית-לאומית-ציונית-חסידית. ראש הישיבה היה אדמו"ר, שנפטר ממש לפני שבועיים. תוכל לקרוא עליו פה באתר, ועל כינויו: "האדמו"ר הציוני", בהחלט משהו שנשמע לאנשים לא רגיל.

הלוואי שיהיו לנו עוד אנשים יוצאי דופן כמותו, שרואים את החיבור בין הציונות לבין העומק של החסידות, בין אהבת ישראל ועשייה חברתית לניגונים הותיקים והחיבור לרבש"ע.

זה לא משהו שצריך לברוח ממנו או לשייך לאנשים אחרים.

הוא אכן גם דוקטור להסטוריה, לא מבינה מה זה סותר...אם כבר להיפך.

קראתי מלא מאמרים שלו בהרבה קורסים.

רק אתמול בעבודה שגמרתי ושלחתי, הזכרתי את דעתו, שהיה מקובל בישראל לקבל את כל התלמידים לבית המדרש, עד לתקופת רבי יהודה הנשיא.
[אמנם יש כמה מקורות של חז"ל, שבית שמאי ורבן גמליאל, רק קיבלו תלמידים מובחרים, אבל הוא טוען שאין את המסורת הזאת הירושלמי, ולכן זה לא מוסמך.]

בכלל דעתו, היה להיסמך על הירושלמי מול הבבלי.

המרצה שלנו התייחס במיוחד לפטירתו בהרצאה.

סליחה, זה היה כל כך מתומצת שחשבתי שהתכוונת למשהו אחר...גם הבנתי שמי הכיר אותו אישית התבקש לקרוא לו בשמו הפרטי, וכך הוא היה מוכר גם בקיבוצים בהם הוא גר ובאלה שהקים.

כנו הציונוץ, הליטאיות, הצמחונות, וכו' שלא תחשוב שיש איזשהו עומק מאחורי הדברים או משהו כזה <צ

כחלק מעבודת ה 
והיחס שלנו אליה.

זה ממש לא חיקוי חס ושלום מציבורים אחרים
[גם אם זה מבוסס על שיטות חסידיות אמיתיות- אין בכך רע. "ממנו ניקח לעבוד את ה' " ] 
זו דרך חיים שלימה שאת העקרונות שלה אפשר למצוא ב "רוח" החסידית- שמחה, התבוננות קצתץ יותר מעמיקה על דברים , מציאת הנקודה האישית שלנו בהתחברות לדבר וכד'.