שהמשיח יבוא כבר!!

שנזכה בחוכמה, בינה ודעת להבין את רצון ה' ושנזכה בכוחות הנפש לעשות את רצונו בפועל...

ידעתי שלא תתאפקי ברגע שכתבתי "נפש".

הכנות שמיחות! הבן הקטן שלי נולד ביום העצמאות בלילה (וקראתי לו עמיחי על שם עם ישראל) - אז הברית היתה בפסח שני.

בקרוב אצלך! רביעיות, ב"ה!

אז ב"ה, שמיניות! קודם בנות, אחכ בנים.

שם לנשים זה יכול להתאים.

וראיתי גם עשר וגם 12 - חפש בגוגל.  

גנטיקה  

פחדן

ראית בגוגל ? מפלצתי!  טוב, ב"ה בפנסיה נגיע לזה, כשכבר לא יהיה לי אכפת להתשמש בקצת "תמיכה כימית".

אח"כ ייראת שמיים ומידות. אבל ה-12 בא קודם.

עדיין מחכה.

אתה בירושלים? 

אחרי זה לא יודע - חגים וזה.

ואם כבר מנצלשים - מכיר באולינג או סנוקר טוב בירושלים שפתוח עד מאוחר?

2. כי קריאה וכתיבה לא תלויות במסגרת של זמן, לעומת דיבור והקשבה. וכן בדו-שיח העומד מולך משפיע יותר על שיקול הדעת מאשר בכתב.

3. נתון.

2. נח לי יותר בדיבור זה יותר זורם לי בדר"כ. (גם זה לא בדיוק אבל יחסי) 

המחשבות רצות לי מהר לעיתים ואני לא זוכרת אותן, וכתיבה יותר איטית ככה שאני לא זוכרת מה רציתי לכתוב.

לפעמים מרגיש לי מפוצף מבפנים שאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. כך שלא מתחיל

3. לאו דווקא כיתרון או חסרון. אלא שאת הכשרון הזה ספציפית אני רואה כמתנה.

הייתי מאוד רוצה לדעת להביע את עצמי בכתיבה, ויש בו יתרונות כמו שאמרת, אפשר להתמקד, להבין את הנקודה, להתנסח כמו שצריך וכו'

1 כן. לגמרי.

2 אצלי לפחות- כי בדיבור יש מסננים חזקים יותר. ובכללי הקליטה שלי היא יותר חזותית...

3 בעניי נתון ניטרלי...

2. יש יותר זמן לעבד את הדברים שקראת ולסדר את התגובה, אין צורך לענות באופן מיידי כמו בשיחה פרונטלית.

3. נראה לי שזה דבר די טריוויאלי. יתרון וחיסרון אלו מושגים יחסיים - לעומת מי שיש לו יכולת ומיומנות לעבד ולהגיב באופן מיידי באותו אופן של כתיבה זה חיסרון, לעומת מי שלא מסוגל לעשות את זה גם אם ניתן לו זמן זה יתרון.

בגלל שמשהו כתוב אני יכול ללמוד בקצב שלי. לחזור על נקודה לא ברורה שהיא תנאי להבנת ההמשך. הריכוז הוא רק בתוכן ולא ביחס לבין אדם. ועוד

חיסרון מסוים ביכולת ריכוז ובקליטה מהירה.. חיסרון אז מה??

בדיבור אני מתנסח מצוין וגם מצליח להקשיב למי שמדבר איתי ולהתמקד בטענה העיקרית..

לעומת זאת, אם אני מנסה להעביר את המחשבות לכתב, פתאום הכל מתבלגן לי בראש ובסוף יוצא משהו בכלל לא ברור שלא לזה התכוונתי...   וגם כיוון שהסבלנות שלי בקריאה היא לא משהו אז יוצא שאני מדלג שורות תוך כדי קריאה וברור שאי אפשר לדון ככה

בס"ד

אתה כותב ומתנסח מצויין ב"ה,
(כותבת כמישהי שאין ה בעיות בקריאה בדרך כלל..)

אבל כשאתה קורא אתה מדלג שורות בלי סבלנו,

ייתכן שבגלל זה אתה לא מעריך נכון את מה שכתבת,
 

כי אין לך מספיק סבלנות לקרוא את זה

מאז ומתמיד הייתי טובה יותר בכתיבה מאשר בדיבור.

בכתיבה יש זמן לחשוב איך להתנסח, יש אפשרות לחזור אחורה אם יש טעות, אפשר לחזור אח"כ ולבדוק אם התנסחתי נכון... וחוץ מזה - דבר שכותבים נשמר לאורך זמן.

באשר ליתרון - זה תלוי איפה... בפורומים יכולת ניסוח בכתיבה היא יתרון. ב"עולם" בד"כ זה יכול להיות חיסרון... (אם לא יודעים להתנסח טוב בדיבור).

ברור שיותר קל להתנסח בכתיבה כי יש לך מלא זמן!

ב. בימנו אתה הרבה יותר כותב מאשר מדבר בתאוריה.

בנוגע לקריאה מאשר שמע,

אז כנ"ל יש לך הרבה יותר זמן אם מטרידה אותך איזושהיא מחשבה אז אתה עוצר רגע ואז ממשיך.

בשמע אתה פשוט נתקעת....

סברא פשוטה נראלי.

בס"ד

1- חלקית, נהנית לשמוע שיעורים ובני אדם,
וגם לבטא את עצמי בע"פ, אבל יש משהו בכתיבה ובקריאה שמעניק חוויה אחרת,
שיש בה את הייתרונות שלה.

2- זה לא עניין של נוחות דווקא, אלא שהכלי יהיה מתאים לתוכן.

נניח יש בדיחות שעובדות רק בווצאפ, אך לא ממש יעבדו בע"פ. 

מובן שיש בדיחות שזה להפך.

קורה לי לא מעט שאני מתכתבת עם חברה ובאיזה שהוא שלה מרימה טלפון,

כי יש ניואנסים שצריך לשמוע את האדם, את הטון, את ההפסקות לנשימה,
חוויה הרבה יותר קשובה. 
קריאה לעומת זאת נותנת לקורא הרבה יותר מקום לדמיין את פניו קולו וכ' של הכותב.

יותר אוהבת לכתוב כאשר מדובר בדברים שארצה לקרוא שוב,
יותר אוהבת להקשיב כאשר חשובה לי החוויה עם המדבר, ובאופן כמה שיותר מכיל.

3- לענ"ד זה לא ייתרון ולא חיסרון,

אלא משהו שטוב להיות מודע אליו ולהתנהג בהתאם

פורומים וכו'...

בס"ד

נראלי נעשה תיקון בחצות האמיתי בלנד

נימי הדם באף מתרחבים ונקרעים או משהו בסגנון.

אז קודם כל לא להיבהל - זה ממש לא מסוכן כל עוד הדימום מפסיק בשלב מסויים.

טיפים:

- לקרר את האף - לשים עליו קרח או משהו כזה

- להרים את היד הנגדית לנחיר המדמם (אם הנחיר השמאלי מדמם, אז להרים את יד ימין ולהיפך)

- לא לסובב את הראש כלפי מעלה! זה עוצר את הדם אבל לא בריא.

בהצלחה

וגם אם יש לך הרבה נזלת 

לפחות ברוב המקרים.

בכל מקרה לא שווה את הסיכון..

לא חקרתי את הנושא המון אבל זה מה שלמדתי בקורס חובשים (צבאי)

תרימי למעלה את היד הנגדית לנחיר שממנו יורד לך דם.

תוך כמה דקה שתיים זה אמור להפסיק.

סרטי בוגרים תשע"ו - טלוויזיה, וידאו - ערוץ 7

משהו שהוא כמו פתקים אבל בטלפון.
יש דבר כזה?

https://play.google.com/store/search?q=note

באיזה טלפון? יש לך גוגל קלנדר ? אם אין - תתקיני!

הטלפון בעברית? תכנסי לחנות האפליקציות ותורידי תוכנה שנקראת "לוח השנה של גוגל". בתוכה יש אופציה של תזכורות, ממש נוחה ויעילה. אם תסתבכי, אעלה לך צילומי מסך.

על פניו - אני לא משתמש בעברית.

אצלי המחשב מסונכרן עם הטאבלט והטלפון. כל הפגישות והתזכורות והטיסות - הכל נמצא בענן ואני חייב גישה לזה מהניידים. כל ימי ההולדת של החברים והמשפחה, ההודאות מהחברה - הכל.

וזה לא עוזר הרבה כשאני לא מבינה הרבה בלועזית...
אין יומן עברי???.....

היום 24 לחודש
מחר 25 
וכו'

אצלי זה משולב, אבל הלועזי למעלה. את רוצה רק בעברית?! את החודשים העיבריים? ראיתי משהו כזה - https://play.google.com/store/apps/details?id=com.kobisnir.hebrewcalendar

חפשי 'לוח עברי', יש כזו אפליקציה... (הסמל שלה בצורת לוח שנה אדום)

פונקציות אחרות. כמו ההבדל בין לוח שנה לבין פתקית.

אין פה השלמה ואין פה האשמה.

אני אוהבת אנשים בלי שום קשר לקיום מצוות שלהם, זה לא עניין שלי, אני אוהבת אנשים בגלל האופי שלהם, המידות וכו'- אם זה חברות מהעבודה, שכנים בבניין (אחד השכנים שאנחנו הכי אוהבים הוא אפיקורס מוחלט)

מעבר לכך, בהקשר ספציפית של מצוות, אני מעריכה את העושה מהמקום שבו הוא נמצא,

למשל חברה סיפרה לי שאמא שלה וחלק מהאחים שלה לא נוסעים בשבת א בשבת בר מצווה שלהם האי סידרה לכולם מקום לישון אצלה בבית,

לדתי שגדל במשפחה דתית זה נשמע מובן מאליו, אבל בגלל שאני מכירה אותה ואת הדעות שלה, שלא נדבר על האנטי דת של בעלה- אז מאוד התרגשתי והערכתי את המחווה הזאת.

או דוגמה נוספת, חברה אחרת שמשתדלת לכבד את השבת, כבר שנים לא מבשלת ולא נוסעת בשבת,

פעם כדיברנו על איזה מזג אוויר יפה היה השבת אז היא אמרה בפשטות כזאת שלא היה לה עם מי לצאת כי בעלה והילדים נסעו רחוק אז היא נשארה בבית ולא יצאה לטייל ברגל כי לא היה לה עם מי,

וכשהיא סיפרה נחמץ לי הלב אבל היא אמרה- לא שטויות הכל טוב, הנה גם את לא נוסעת בשבת, לא ביג דיל,

אבל היא יותר אמיצה ממני, גם כי לי זה בא טבעי וגם כי אצלי כל המשפחה ככה, ואצלה היא הייתה רגילה לנסוע עם המשפחה כל שבת במשך עשרות שנים...

קיצר לא רק שאפשר "להכיל" אנשים כאלו, אפשר להעריץ אותם.

וגם מקרים הפוכים, לשמל סיפרתי לכמה חברות חילוניות שלא שמנו מזגן השבת והיה חום אימים, התבדחתי איתם קצת, מה ה שהן מדליקות מזגן בשבת לא אומר שהן לא יכולות להכיל את הקושי שלי?

הם התייחסו לסיפור מנק' המבט שלי- שאם לא מדליקים בערב שבת אז ברור שאין מזגן עד סוף השבת,

וכשיצאו מנקודת הנחה כזאת, יכלו להבין את המקום שלי, להכיל את הקשיים, לשמוח בשמחות, ולהיות שם בשבילי "למרות" שאני דתייה ואורח החיים שלי שונה משלהן.

יפה ממש.

וסוףסוף הצלחתי להגיע לשל היום השמיני והתשיעי.

הכל כ"כ מדויק ומסביר.

תודה לך על הדבר הענק הזה~

(חוצמזה שזה גם מזכיר לספור)

וכל יום גם בווטסאפ שלי.

אבל היום הזה.

היום כל כך ארוך.

אני רק חושב שימי עבודה אחרי חופש הם עמוסים וארוכים, אבל לפחות חוזרים להניע דברים.

אני חושבת שזה ככה גם בלימודים.

עומס ואורך אבל חוזרים לזכור איך להניע את המוח בכיוון הרצויי..

היקף משרה: מלאה. כולל שעות נוספות.

דרישות התפקיד: לפחות 129 I.Q.

                         אינטלגנציות מרובות [גארדנר]

                         עיוות קל - ייתרון

מתאימים מתבקשים לשלוח קו"ח

בס"ד

או שאני אתגייס ואז אני באמת לא אצטרך אותו...

בס"ד

אבל תכלס בצבא בשום מקום לא צריכים מוח

בס"ד

שומעים שיעור/פודקאסט.

כשהיה - וופלים, הכי ממלא

בס"ד

סתם, אני אוכל מה שבא