תלוי.
תלוי.



תלוי בזמן.





אמממממ

1. כלום.

 

2. שום דבר.

 

3. בשום מקום (כלומר נמצא בבית אבל לא אוכל ו/או שותה).

בס"ד

אם ככה- מתי אתה אוכל...?


וממש אהבתי את החתימה שלך!!!

אלו פשוט לא השעות שלי. בד''כ יוצא לי לאכול ארוחה/שתיים ביום וזה לא בבוקר.

 

תודה. מזכיר לי שהגיע הזמן להחליף אותה. בע''ה אנסה לחשוב על משהו אחר

אבן לחמת?


וברצינות- מה עם פת שחרית?
צריך לטעום משהו....

לא צריך לערב מימד דתי בכל עניין, חז''ל אמנם נתנו עצות רפואיות ע''פ המקובל בזמנם אבל זה לא הופך אותן לעניין דתי (וכל שכן לא מחייב הלכתית).

ארוחת בוקר היא דבר חשוב באופן כללי אבל גם זה משתנה מאחד לאחד כל לפי עניינו.

קצת קשה להגיד שזה לא הלכתי אבל מילא

כתוב ככה:

"קודם שילך לבית המדרש יוכל לאכול פת שחרית אם הוא רגיל בו וטוב שירגיל בו"

 

"טוב שירגיל" זה לא חובה.

מצוה שירגיל בזה.

זה חלק מהעומק והאמת שביהדות - שיש אמירה על כל החיים בכל מקום. גם בשירותים ובבית מרחץ יש הלכות.

לא אמרת אותו לאדם הנכון..

 

@לב טהור 

בס"ד

אתה מציג אותי כאילו אני לאמרשה בכלל לשנות חתימות.... אין לי בעיה שמשנים [אגלה לך בסוד שגם אני משנה מידי פעם..... כן כן.. גילוי מרעיש..] יש לי בעיה רק כשמחליפים את החתימה כל שנייה בערך.. בעיה שנצפתה מכיוונך ועל כן שמחתי שנענת להתערבות לא להחליף עכשיו חתימה במשך 3 חודשים...!!

אהה ואני עוד יותר שמח שאת הסכמת להחליף כל חודש

1. כלום עד 10 בערך
2. נס אבל תכף קיץ אז זה יתחלף במשהו קר
3. בבית לפני העבודה

1. לחם, כשבא לי להשקיע אני חותך ירקות ליד
2. מים נחשב?
3. בבית. כשאין זמן פשוט מדלגים

אני לא אוהבת לאכול בבוקר 😐
שותה נס קפה
שותה בבית העבודה שלי קרובה רבע שעה נסיעה

נס
נס
בכל מקום. בכל בוקר
מאז 1994

1.לא אוכלת עד ששותה.אחרי ששותה מחכה ואז אוכלת ביצה ולחם עם ממרחים או עם אבוקדו
2.כוס ענקית של מים ואחר כך/לפני כוס תה ענקית.בלי ממתיק.
3.אם לא אוכל בבית אז בעבודה לא יהיה לי פנאי נחת לאכול.ואז נהיית חלשה
שונאת!שונאת לאכול באוטובוס,שונאת לאכול "אוכל אוכל" מחוץ לבית,חוץ מבתי קפה כמובן
אין דבר כזה לצאת בלי לאכול,אלא אם כן משהו מרגש קורה היום..ואז לא מסוגלת.

שבוע מבורך!🌾

לא אוכל בימי ראשון בבוקר..
כשאני בבית איזה טוסט טוב או קורנפלקס.
שותה קפה אם יש לי זמן
..

אותי חינכו שלא יוצאים מהבית בלי לשתות או לאכול אפילו משהו קטן.

אז שותה ואוכלת תמיד, בבית (משהו קטן, כן?).
ולא מים, מים עושה לי בחילה על בטן ריקה

1. עוגיה קטנה או שוקולד.

2. קפההההה

3. בד"כ בבית. אם אין זמן אז בעבודה.

לא אוכלת ולא שותה בדרך כלל עד איזה עשר.. ואם כן, אז מים

1. מה זה אוכלים?
2. מה זה שותים?
3. מה זה איפה?


ברצינות. לא יוצא לי כל כך לאכול או לשתות בבוקר...

שייק חלבון + יוגורט + קערה של כוסמת על הבוקר, לפני התפילה. שעתיים אחרי זה, בעבודה, 2 יוגורטים + שני ביצים + שתי פרוסות לחם.

1. 2 פרוסות לחם עם גבינה צהובה
במיקרו 21 שניות בדיוק.

2. נס קפה עם 1 סוכר.

3. סנדויץ בבית בד''כ חוץ מימים שאני מלמדת מ8.
נס בבית אחרי ברכות השחר.

שותה שוקו (חם, לא קר) בבית
אוכלת מדי פעם נייצ׳ר וואלי/חלווה בדרך ללימודים

כריות/כלום
מים/קפה שחור

אבל למה הסקר..?  רוצה להתארח ושוקלת אצל מי? 

לרוב לא מספיקה..

לפעמים לוקחת משהו לנשנש באוטובוס והרבה מים על הבוקר..

כשישזמן, מגוון. תה/ שוקו/ נס.. מה שיש במוזה..
טוסט/ חביתה/ שקשוקה/ פנקייק.. לפי מדד העצלנות שלי


שבוע טוווב! וטעים!

נ.ב. השירשור הזה עשה אותי ממש רעבה.. הזכיר לי שדילגתי על א. בוקר..

על הבוקר לא אוכלת/שותה.

בלימודים
סביבות 9/10 ארוחת בוקר מבושלת שכוללת אורז עם עוד משהו.
שתיה- מים.
בהמשך הבוקר עד הצהרים פירות ונישנושים.

בעבודה
סלט או ארוחה מבושלת אחרת. וקפה.

1. אוכלת שעועית ויוגורט סויה.

2. שותה מים קררררררררים.

3. בבית על המיטה.

 

ועוד כמה דקות כבר לא
ליל"ט
שבוע מהמם שהתחיל טוב ב"ה❤

בס"ד

ו@בנדא מצוי!! כל הכבוד לך! פתחת את המי ער כמעט כמעט בזמן....!





ובכללי- אני מקווה שיהיה השבוע שבוע טוב...
ושארגיש שהקב"ה איתי ומסייע לי בהכל...!

עקב חזרה הביתה בנהיגה של שעתיים ורבע

אז אל תטרחו לחשוב על דרכים יצירתיות להשתמש בכסף שייכנס - ביבי מצא דרך מעולה לנצל לפחות חלק נכבד ממנו, אוטוטו. בחירות.

 

 

שוב פעם ללכת לבחירות זה כזה עולב. פוליטיקאים פח.

איך בכלל נותנים להם להחליט על דברים ולהיות אחראים על משהו?!

בושה.

 

מן הסתם כחלון יתפשר,

הוא לא במצב כ"כ טוב לבחירות עכשיו..

לא ישנתי דקה השבת ואני עדיין ערה 🙈

התאוריה שלי סברה שמי שישן בצהריים בהכרח ער עכשיו. התאוריה לא שללה אנשים שלא ישנו בצהריים שערים עכשיו או אנשים שלא ישנו בצהריים ולא ערים עכשיו.

גם אני נפגע מוצ"ש....

קוראת ספר

בדרך לישון.

בדיוק הגעתי הביתה. עייפה אך מרוצה

לא זורם לי לישון למרות שאני מת מעייפות..

בהתלבטות אם להמשיך או לא. קשה להחליט.



והשבוע הייתי בטרמפ מוזר (וגם דיי מגעיל)

@@כמעין הנובע רוצה לספר?

ההחלטה פחות ארשום כאן.. אבל מוזמנת בשמחה לפרטי.

הטרמפ היה פשוט תלוי בבן אדם והרבה זמן.. אבל אחרי הכל זה הציל אותי אז ב"ה. אבל אין לי מושג מה ה' רצה שאסיק מזה או שאקח מזה. זה לא עשה לי הכי טוב בלב..

כבר נרדמתי..

לפעמים צריך לשחרר מה ה' רוצה ופשוט לתת לו להעביר אותנו את הדרך..

עוד 4 וחצי שעות צריכה להיות בעבודה

יום עמוס מחר

לי כייף.
אני חושב שבסך הכל, היא נותנת לי אושר פנימי, וכייף. נראה לי, שארגיש את האושר יותר לאחר נישואין.

השאלה שלך כל כך בסיסית, וביחד עם זה עשית את הצעד ובחרת שונה מהמשפחה..

 

ולגוף העניין- התלבטתי בין כמה תשובות. תבחרי. כולן נכונות לדעתי.

 

1. כשלומדים על המהות של כל דבר ביהדות בסוף היהדות זה הכיף בעצמו. למרות שעדיין נשארים נסיונות ויש דברים שמרגישים הגבלה. בכל זאת.

 

2. מי אמר שאם חיים פעם אחת אז צריך לכייף בהם? יש אמת. שמו אותי פה בשביל מטרה. מה זה משנה כמה נהניתי בחיים האלו אם לא ביצעתי את תפקידי? בסופו של יום- ההנאה נשארת מאחור והאמת פוספסה.

 

3. לפני פחות ממאה שנה נאסר ברוסיה האדמו"ר השישי של חב"ד- רבי יוסף יצחק בעוון הפצת תורה. איימו עליו באקדח בחקירה ואמרו לו שהצעצוע הזה פתח את הפה להרבה אנשים. הוא ענה- הצעצוע הזה מפחיד רק מי שיש לו עולם אחד וכמה אלוקים. אבל מי שיש לו שני עולמות ואלוקים אחד- זה לא מפחיד אותו.  אז כמי שמאמינה שלא חיים רק פעם אחת ויש עולם הבא ויש תחיית המתים, השאלה בכלל לא שאלה. והעיקר- יש אלוקים אחד!

 

 

(ותוספת המלצה מכל הלב- תלמדי תניא)

חוזרת בתשובה שגדלה במושב חילוני לגמרי היינו מטיילים הרבה בשבתות בארץ ובאמת שזה לא משתווה לשמירת שבת.
קשה לי להסביר את זה לאנשים שגדלו כל החיים במסגרת דתית, אבל זה פשוט ריק מתוכן יוצאים לטיול כי רוצים להעסיק את הילדים..
מובן לגמרי המחשבות האלה שלך, אבל באמת שזה ריקני ומיותר.
שבת כל-כך מהממת ומשפחתית ומדהימה!! לא מתגעגעת לזה בכלל

 

גם אני השתמשתי במילים "ריק מתוכן"

 

 

בסופו של דבר הכל ריק מתוכן , התורה זה דרך חיים הכי מאושרת שיכולה להיות

לעשן בשבת ולראות טלוויזיה לא יתן לך אושר אמיתי וסיפוק , זה את גם יכולה לעשות בימי החול 

יש יותר יפה ממשפחה שחיה לפי ההלכה? אישית אני חושב שזו טיפשות לזרוק את המתנה הזאת

 

ניכר מתוך הדברים שלך שאת לא יודעת המון וחבל

החוסר ידע הזה מושך אותך לעולם השני , מז"א למה לא ללכת לים בשבתות?

אם את מאמינה בתורה אז למה את בכלל מוצאת את עצמך שואלת את זה?

אולי את צריכה יותר להעמיק את האמונה שלך , וללמוד כמה התורה נפלאה ומתוך זה תבואי 

לידי מעשה ובחירה בדרך הנכונה .

 

תסכלי כמה שנים קדימה , איך את רוצה שתראה המשפחה שלך?

מאושרת אושר אמיתי ומספק או מבלה ועושה על האש בים בשבת? ..

להשקיע ברוח יהיה יותר משתלם מאשר לדאוג שהגוף יהנה ובסוף תשארי מדוכאת 

כי תכלס? זה ריק מתוכן , ואל תשכחי שהתורה לא מגבילה אותך , פשוט יש בהיתר ויש באיסור

את אותם הדברים תוכלי לעשות בהיתר , וגם תרוויחי חיי אושר

 

את צודקת שעבודת ד מבוססת על הכרעה רצונית.
הרי יש סטטוס כבר אצל חז"ל של "מכיר את בוראו ומתכוון למרוד בו."
אדם יכול להוכיח את מציאות הבורא ולא לעבוד אותו.

את הכרעת לצאת נגד הזרם ונגד המוכר ולעשות את מה שאברהם ושרה עשו וזה "לך לך".
עזבת והחלטת לעבוד את ד' ועל זה מגיעים לך כל החיזוקים בעולם.

אבל אחד לא אמר שנזכה להטבות בגלל זה.

המילה הראשונה בשולחן ערוך שזה הספר שמדריך את העם היהודי בעולם היא "יתגבר".
וזה מה שאת עושה מתגברת!

דרך התורה מלאה באושר אמיתי ואם זה לא כך צריך בדיקה מה לא עושים נכון.

בהמשך מקימים בית ומתחברים לחברה שמחזקת אותנו ואנחנו אותם והקשיים שאת מתארת נחלשים.

כשאדם מוצא את המקום שלו הוא מתחזק ולא חי על הסף של "מה היה אם", זוהי עצת היצר.

עם ישראל לאחר שקיבל תורה והיה עד וחלק מהמעמד הגבוה ביותר עשה את העגל כי זה קשה. דווקא ההתמדה בשגרה קשה בעולם הזה.

בהצלחה

או דת דורשת ומצווה.
דת בשביל האדם או אדם בשביל הדת.

כדי לא לעשות כלום ולהרגיש טוב עם זה

זמן שלי עם עצמי, לחשוב, להתפתח ולגדול

בדיוק חברה שלי סיפרה לי על טיול שאולי תלך מחר, אז כן הייתי רוצה זמן לעשות דברים אבל לא על השבת שלי.

 

ואני גם דתייה מבחירה ולא הייתי מוותרת על זה

כשהייתי קטנה היינו נוסעים לים בשבת אבל בכל הכיף הזה אין באמת סיפוק רוחני

 

ההגבלות של הדת מפריעות יותר בדברים אחרים בשבילי ויותר מהכל זה נותן משמעות

אבל אני מתה שהשבת כבר תעבור. אני לבד בעסק הזה, ובחרתי בשבת כדי להתנתק קצת מכל החול של כל השבוע. זה כיף. יש שקט, שלווה נפשית. אבל יחד עם זאת... הקושי מאוד מאוד גדול ואני מתחילה להרהר לי אם בכלל זה טוב לי כל העסק הזה

פעם בשבת הלכתי לבית כנסת ושמעתי שניים מדברים

 

אחד אמר למישהו שלבוש חרדי, עוד 20 דקות שבוע טוב

18 דקות שבוע טוב

החרדי אמר לו לפום צערא אגרא

אני זוכר שהתחלתי לשמור שבת חשבתי שאני אוטוטו הולך להשתגע..

אבל אח"כ בחסדי ה' התרגלתי ופתאום הרגשתי ממש כיף. 

 

זה סוג של גמילה.. מלרדוף כל הזמן אחרי מילוי כלשהו,אבל אח"כ פתאום נרגע כל הדחף הזה

את מוזמנת אם תרצי לאישי.

הסיבה שכדאי לשמור תורה ומצוות היא כי חיים רק פעם אחת, כלומר:

 

1. החיים האלו הן הזדמנות, השקעה - הם לא העניין עצמו אלא הכנה לעולם הבא. לבזבז את ההזדמנות החד-פעמית הזאת היא טעות גדולה.

זה כמו שיתנו לך הזדמנות של שלוש שנים לעבוד במלון מסוים בחו''ל עבודה לפי שעות - אם תעבדי קשה ותוסיפי שעות נוספות ותשקיעי בעבודה ותשיגי בונוסים וטיפים תוכלי לחזור לארץ עם סכום מספיק כדי לקנות בית ולהישאר עם סכום שיספיק לך להתחיל חיים טובים ונוחים. אדם חכם ינצל את ההזדמנות הזו וישקיע מאמץ וזמן כמה שהוא יכול כדי להשיג את המטרה, לעומת זאת אדם פזיז שחושב רק על הטווח הקצר יאמר 'עד שאני בחו''ל ועוד במלון אנצל את ההזדמנות להינות מהבריכה ומהחדר הנוח ולעשות טיולים ארוכים באזור - אני הרי פה רק פעם אחת' וכך יפסיד את ההזדמנות החד-פעמית שניתנה לו להרוויח את כל הטוב שבהמשך חייו.

העולם הזה הוא פרוזדור והכנה לעולם הבא - הזדמנות חד פעמית, חבל להתבלבל מהפיתויים שיש בו ולשכוח את התכלית האמיתית. הרי חיים פעם אחת.

 

2. וגם מבחינת האושר בעולם הזה - אנשים רוצים חיים טובים, אבל מה הם חיים טובים? מי הוא 'האדם המאושר'?

זו שאלה לא פשוטה, אני חושב שההנאה הכי גדולה והאושר האמיתי - יותר מכל הנאה רגעית כמו אוכל או טיול טוב - היא התחושה שאתה חי נכון, באופן אמיתי, מתוך מטרה ולטובת תכלית (יש חקירה כזו של אריסטו והמסקנה שלו היא מסקנה זהה).

נכון, התורה מגבילה אותנו מהנאות כאלו ואחרות ומלעשות דברים שאנחנו רוצים לעשות. אבל התחושה הכללית של סיפוק ושל חיים של אמת אי אפשר לקבל בלי ויתור על הנאות ודחיית סיפוקים (וזה לא קשור לדת דווקא, זה נכון גם לגבי כל מי שבוחר בחיים של מטרה סיפוק ו/או שליחות על פני הנאות רגעיות).

אז אם את מאמינה שהתורה היא אמת ואת רוצה אושר אמיתי של חיים של אמת וסיפוק אז זו הדרך שלך להגיע אליו, לכן כדאי לדחות את הסיפוקים הרגעיים בשביל האושר הכללי.

תורה ומצוות.




בתורה נאמר על תו"מ שהם "לטוב לך".

דבר שני-אנחנו מסתכלים על זה הרבה פעמים כאילו יש את המעשים שלנו על ציר אחד והצרות שלנו על ציר שני.

 

למשל-אני שומר שבת כשהוא מטייל, אני לומד כשהוא רואה סרטים, ואני לא אוכל כשהוא מכייף עם טעמים שאף פעם לא טעמתי. מצד שני- אני חי ושמח, שמח גם בתוך הלב כשהוא מן הסתם פוגש את הריקנות של החיים קצת יותר ממני, אני עובד על המידות ופעיל שלום כשהוא מנסה רק לשמור על שקט ולפעמים מתעצבן על החברים שלו בגלל שטויות, אני מקדם את החברה אל הברכות שה' הבטיח לעם ישראל שיזכו בבנים, שיסורו מהם המחלות, שלא ירעבו, שיהיה להם שפע וברכה בכל תחום ונושא, בזמן שהוא מרחיק את החברה מהמקום הזה. (ואמנם זה לא בהכרח משפיע עלי ישירות, עם כי סטטיסטית-ככל שהחברה תתקרב אל המעלה הזו זה ישפיע גם עלי.)

 

אנחנו רגילים לראות את זה כשני מישורים נפרדים-כאילו העולם/המידות/השמחה שבתוכנו הם נתון, ועכשיו אנחנו יכולים לבחור בין להנות לבין להשקיע בקיום מצוות. אבל זה לא נכון העולם הוא לא נתון קבוע. העולם יכול לרדת לשפלות נוראית ולעלות למעלות עצומות, בשפע שבו, במוסר שבו, בקדושה שלו, והכל תלוי במעשים הקטנים שלנו.

 

זה כמו לקנא באדם עצלן שבמקרה יש לו הרבה כסף. א'-הכסף עשוי להיגמר במוקדם או במאוחר, ב'-עצלות מכניסה את האדם לדיכאון, עבודה מכניסה את האדם לשמחה (ואגב, לפעמים גם עודף הנאה מכניס את האדם למצב של עייפות וחוסר חשק לעבודה שמביא לדיכאון גם כן), ג'- במאזן החברתי הכללי הוא אוכל ומתבזבז כשאני יוצר ומוסיף חיים, ד'- (סוג של הצד הרוחני של ג' לא נבראנו בשביל להתבטל, נבראנו בשביל להתקדם, לעובדה ולשומרה.

 

והוספה חשובה-אני חושב שבאמת חשוב להכניס גם הנאות לחיים (ואפילו אפשר לשלב את זה יפה בכל מיני אירועים כמו שבתות וחגים), כמובן שבצורה מאוזנת ולא מופרזת. ואני מדבר גם על הנאה של אירועים חברתיים, גם על מנוחה ושינה, גם על אכילה ושתיה, על טיולים, וכו'.

 

 

יש אנשים נראים שמחים עליזים ומוצלחים. בפועל מבפנים הם לא כך.
חיים רק פעם אחת! אז למה שאבזבז את חיי על הבל חולף? כשיש לי מנגד חיי נצח.

נ.ב כמובן שאני לא במדרגה שאני מצליח לחיות כך כל רגע אבל זה הכיון.

במיוחד כשאתה מבקש אמונה.
ובכנות- כשהסתכלתי על הכתוב בתחילה לא היה לי כוח לקרוא הכל..בכל זאת ניסתי להתעמק בסיפור אחד וממש אהבתי,המשכתי לבד כבר לסיפור השני. ממכר;)

תנסה ותראה! רק תנסה.

|בורחת|

לילט מבקש

שהניע אותי לפתוח את השרשור היה שהשקפתי לא מזמן על המתרחש בצמ"ע וראיתי שאף אחד לא כתב ממש כלום על הנועם אלימלך.
אז זה הדבר הראשון שעלה לי לראש, בכיף כמובן!

לילט.

בעיקר להזכיר שזה היום

לעלות את "אדרבה"

וגם תפילה שלו למוצ"ש:

"אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בִּתְהִלָּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, שֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִנְּךָ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ, לְהוֹדוֹת לְךָ, וְרַק אֹתְךָ לַעֲבֹד, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְשֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה יָבֹא לָנוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבָנֵי, חַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְסִיַעְתָּא דִשְמַיָּא לָנוּ וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן."

 

לילה טוב

היא לא של ר' לוי"צ מברדיטשוב?

בס"ד

והתגעגעתי לנוכחותך כאן בפורום..!

(לא נכנסתי לשמוע)

 

שאייכמן לא נתפס בארגנטינה והרבה נאצים ברחו לישראל 

הוא מספר איך הם תפסו אותם במחנות פליטים של פלסטינים

לא יחפשו אותם פה

 

היה לי 2 נוספים שהשתמשתי בהם בשביל לשאול שאלות מביכות..

אני אפילו לא זוכר מה הכינויים 

יש גם גירסא קיצבית שאני אישית אוהב..

 

האמת שבדיוק שמעתי אותו כי היה בא לי יותר קצב אחרי לופים של החתימה 

זה הדבר הכי יפה שיש!








(אולי התכוונת לפגיע.. וזה גם יפה, זה אומר שלא התכסית בשריון)

אולי יפה, אבל לא כשמתחילים לבכות כשהאח חוזר הביתה...








בעצם גם רגיש וגם רגשן

מה שעזר לי זה להשלים עם כך שזו אני ולא להתבייש בך

זה חמוד ממש, אם כי מבינה את התסכול.. אנחנו אוהבים להיות בשליטה

אולי אפשר לבחור לשחרר את הרגש מראש, במקום להילחם איתו ולחוש תסכול?

פיתחתי מומחיות לצחוק ולבכות יחד
דווקא לא נחשבת רגישה בעצמי, אבל חושבת שזו ממש יכולת טובה לדעת להתרגש!

באמת.

אני מבינה אותך כ"כ!! כי אני כזאת גם.. גם דברים קטנים יכולים ממש לרגש ולהציף אותי..
אבל, יחד עם זה, אני מעריכה כ"כ אדם שהוא רגיש ורגשן. הרגש הזה הוא גילוי של הנשמה. של משהו עמוק ופנימי מאוד. של הנשמה הגבוהה שנתן בנו בורא עולם. תעריכי את המתנה המופלאה הזו! תייקרי אותה! זו מתנה שלא ניתנה לכל אדם. לא כל אחד מסוגל להתרגש...
זו עבודה שהיא בעיני אפילו חובה. תקחי את התכונה המדהימה הזו ותנצלי אותה. תכווני אותה לטוב. תשתמשי בה במקומות טובים וחיוביים..
ב"הצלחה גדולה!!

בס"ד

והן כבר גננות..?

@יטבתה


(נראה לי...)

מוזמנת לאישי

נסיו''פ זה כאן

יהי רצון
דנחשוב מחשבות בהירות
והשם יתקננו בעצה טובה מלפניו

אליעזר רוזנפלד.



מהמם.


רגוע וכיפי.

הרוח
והחושך
והמים




.....





אני
כעיוור
אחרייך
הולך






כל הרחובות כבר ריקים
הסימטאות כולן שלו
שוב הוא לבדו
שוב רק עם צלו




לו
רק להדיב ניתן
את שחלף מזמן
איך העולם אז היה
מישתנה.....

היום אולי נדחה את בוא הליל...


אעולל כגפן שארית הרחש ואשלח מנחה לך מזמרת ליבי, כל שיד העצב לא יקרה משורש שקדים הזעם לא שדף עוד בי...

הגבתי

ארוכה, איך שהמצווה הזאת היא אחת הדברים העמוקים והנסתרים בתורה. כדאי לך לעיין שם. (אם כי הלשון שם קצת קשה)

בסופו של דבר, בצורה כללית זאת גזירה, שאין לו טעם גלוי.

אמנם, ככל שלומדים את עומק ונסתרות התורה, וסודותיה, יותר מבינים ומתחברים למצוות בניין המקדש והקרבת קרבנותיו.