סוף סוף!

היה יום משוגע בגן

לא עשה להם טוב הידיעה שאני הולכת

הרגשות סערו וההתנהגות בהתאם

אבל אני מאוהבת בהם!

וכבר מתגעגעת אליהם...

איזה כייף שמעריכים את מה שעשיתי

שיודעים לפרגן ולומר תודה 

איך נופלים וקמים למרות זאת..

רק להזהר כשנופלים- לא לעשות את זה על אנשים.. ;)

וואוו כבר יום חמישי היום

השבוע הזה עבר מהר..

ובהמשך לאתמול..

• לקום שעה לפני הזמן ולהקדים לעבודה.
• לסיים שם את מה שהתחלתי לאפיין אתמול (נדיר יחסית שאני מצליח להתרכז בעבודה שלי בבוקר).
• להכין שם רשימה של מטלות חדשה, ולספר כאילו שעשיתי אותה (בפועל עשיתי אותה ערב קודם).
• לגלות ש@מאמע צאדיקה מתעכבת בעבודה שלה.
• לקחת את הילד מהגן לאוטובוס, להספיק את האוטובוס למרות שהילד מתעכב.
• להגיע לרכב, לגלות שכזה חם לי שאני מקליד קוד שגוי. אין סיכוי שאני מגיע בזמן לפגישה.
• לחכות 6 דקות או כמה שזה היה עד שהוא ישתחרר.
• לאסוף חיילים מהטרמפיאדה (מילואים, משוחררים) ולקצר להם את הדרך.
• להשאיר את הילד אצל סבא.
• להוריד את הטרמפיסטים.
• להגיע (כמעט) בזמן לפגישה
• להחליף את כל הבגדים שלי  (להעיף מכנסיים תרמיות וגופיה חמה וכל אלה) ולהשאיר את הבגדים באוטו.
• להגיע לפגישה.

תאחלו לי בהצלחה בלנהוג ביציאה מפה. פקקי גוש דן של יום חמישי ב-17:00.

הספק לא רע 

ההספק שלי להיום:

להיות בגן

נוזפת בתלמידות על חוסר בגרות

ואז מגיעה הביתה

ומגלה שגם לי יש הרבה מה לשפר.

לפעמים היא רוצה "לזעזע" ולכן צועקת.

לא בגלל שהיא רוצה לפגוע, בהכרח

ולפעמים זה באמת מרתיח ולא לעניין עד שיש שלא מצליחים להתאפק ולצעוק..

כמה הם היו רגישים אליה לפני שהיא יצאה משליטה?

מה זה הפריע?

מה זה צרחה? (לא רק הטון משנה, בגיל קטן, יותר בקול זה מפחיד. בגיל גדול יותר הטון מזלזל בעיקר בצועק אבל המילים יכולות להיות משמעותיות מאוד)

וכו....

אני מקווה שלתלמידים שלי בחיים לא יהיה טראומה ממני

בכיתי הרבה בתקופה ההיא וממש ביקשתי מה' שישלם להם.

את המנהל תפסו על משהו לפני כמה שנים והוא ברח מהארץ ערירי ללא משפחתו.

ואותו מורה גם נעלם מהאופק (אין לי מושג לאן ולמה)

עד כמה שהשתדלתי לסלוח כנראה שה' לא וויתר (הם לא התנצלו)

א. זה שהיא צעקה עליו, זה לא אומר שהיא רצתה לפגוע בו, אלא לחנך אותו, מותר מדי פעם להרים את הקול, זה לא פשע, כמובן יש כעס מהפה ולחוץ שזה בסדר מבחינה חינוכית.
ב. לא נכון לשפוט אותה כיוון שלא יודעים מי אותו תלמיד ומה הוא מעולל, קל לצקצק מהצד אבל יש תלמידים שיכולים להוציא מהדעת והמורה היא בת אדם אחרי הכל.

ולא אסרו על הוצאת תלמידים?

והפעם שירים באווירה יותר חסידית (מוזמנים לכתוב אם אהבתם, יש לי עוד הרבה כאלה..)

מנוחה ושמחה (ברסלב)

שבת שלום

רק מחשיש אותי למה הוא לא בונה על 8 שנים...

ברור שקינמון יותר טעים!

אין מה להתווכח.

רופא בדם/ מאת אלישיב רייכנר

ביוגרפיה.

סיפורו של ד"ר שמואל גיליס.

אדם מדהים.

רופא אידיאליסט עם לב זהב.

החלק העצוב זה שהוא נרצח בפיגוע לפני כ15 שנה..

ספר מרגש ומרתק.

פנטזיה.

ספר קלאסיקה...

מעניין, מרתק ומקורי כדרכו של טולקין.

ספר הבסיס לשר הטבעות והרבה פחות מרוח ממנו..

המנורה הייתה עשויה מזהב טהור- על כך אומרים חז"ל[ במסכת מנחות כ"ח, ע"א] 
"באה זהב באה כיכר, אינה באה זהב אינה באה כיכר וכו'- הכוונה כי משאר מתכות אין עושים גביעים וכפתורים ופרחים.
הרמב"ן אומר: הזהב – מצווה לדורות והמטרה: לרומם את בית אלוקינו והמנורה נוצרת מגוש אחד של זהב שמשקלו- כיכר,למרות שמשאר מתכות גם כן כשרה, אלא שאין בהם את התכונה:"לרומם"
רש"י מסביר: מקשה אחת- גוש אחד של זהב ובעזרת כלי שנקרא קורנס - הוא מכה בה עד שתראה מהודרת עם כל הפרטים שהתורה מתארת.
הרמב"ם אומר: [הלכות בית הבחירה פ"ג ,ה"ד]
כל המנורה- כולל הפרחים הכפתורים- חייבים לעשות ממקשה אחת.
מהסיבה: זה המראה שהראה ה' למשה-כפי שמתואר במדרש:
משה התקשה בעשיית המנורה- עד שה' הצביע על המנורה ואמר: "וזה מעשה המנורה"

אם מישהו רוצה קישור:

http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&catid=136%3Aahuvaklein&id=1368%3Amenora&Itemid=165

ובכללי למיטב ידיעתי הוא קישר את זה לילד שלו.

קודם כל-

הרב שלי תמיד אומר שצריך לעשות חשבון נפש, רק אם יצא בסוף תוצאה חיובית.

ז"א שחשבון נפש זה מצויין אם זה מעודד ומצמיח את האדם,

אבל אם זה רק שובר ומייאש אותו, אז עדיף שלא יעשה.

אז איך עושים את זה (לענ"ד)?

אני חושב שהאדם צריך להכיר את הכוחות שלו- למה הוא מסוגל, ואת המצב שלו היום.

ופשוט להתקדם בצעדים קטנים, בלי לקבל על עצמו דברים שהוא כנראה לא יעמוד בהם.

וחשוב לפרגן לעצמו על הטוב שבו, ועל כל התקדמות קטנה.

והעיקר זה להאמין שה' נטע בו כוחות עצומים שהוא צריך רק לגלות אותם,

אבל מצד שני לא דורשים ממך להתקדם בצעדי ענק ולהפוך למשה רבינו בין לילה.

וכמובן שהחשבון נפש צריך לבוא עם אמונה שהכל מלמעלה, ובלי סייעתא דשמיא א"א לעשות כלום.

וצריך הרבה תפילות על כל דבר.

כל השאר במחילה- לא מעניין אותי.
מקבלת את זה ממי שאמרו.

אני בטוח שאין לו בעיה עם זה שלומדים מהתורה שלו ביום הפטירה.

הוא היה רק נגד לעלות לקברי צדיקים.

אף אחד לא אומר ללמוד רמב"ם רק ביום מסויים,

אבל כן ביום הפטירה זאת הזדמנות מצויינת להתחזק בלימוד תורתו- לכל השנה!

אז הגיוני שהיום מתמקדים יותר ברמבם מימים אחרים.

ואין פה שום בעייה.

וזה עוד בלי להזכיר את "שיפתותיו דובבות בקבר" שברור שהלימוד 

מתורתו מועיל לעילוי נשמתו, וכן- גם צדיקים צריכים עילוי נשמה.

וגם זה שביום הפטירה האור שלו מאיר יותר בעולם וזאת הזדמנות שלנו להתחבר לתורתו

(פה אני מסכים איתך שזה אולי חסידי..)

נכון שצריך להתחזק כל יום, אבל רובנו לא זוכים לזה,

אז לפחות שביום הפטירה נתחזק בלימוד הרמבם.

אף אחד לא אמר לחכות ליום הזה בשביל ללמוד רמבם, אבל הגיוני שביום הפטירה

נותנים על זה יותר דגש.

כמו להבדיל תשעה באב- נכון שצריך לזכור ולהתאבל כל יום על החורבן,

אבל היום הזה הוא מין "יום מרוכז" לנושא, שצריך לעורר אותנו לכל השנה.

וברור שכל יום שפתותיו דובבות, רק רציתי להראות שזה מועיל לנפטר ללמוד מתורתו,

לכן ביום הפטירה יש יותר עניין- בשביל העילוי נשמה.

איזה נסיונות

חזק ואמץ. 

בספר עלי שור חלק א' פרק חמישי. קראתי אותו, הוא מומלץ לענ"ד.

עריכה: מומלץ מאוד מאוד גם ללמוד את הספר משיבת נפש.

שהזכרתי לעיל בשם כמדומני @אניוהוא גם משיבת נפש של רבי נחמן ספר יסוד חשוב מאוד בעניין הקשיים שעוברים על אדם. האמת אולי הוא יותר מועיל כי הוא ספר שלם שנוגע בעניין.

רשמתי לעצמי..

חרדות, וזה דבר די מצוי ובכלל לא ביג דיל בניגוד למה שהחברה מנסה להכתיב לנו (לכולם יש חרדות לפעמים, זה מנגון טבעי, השאלה היא רק התדירות והעוצמה).

אל תהסס לבדוק את הכיוון הזה

זה גם דבר שיחסית קל לטפל בו. בע"ה תחזור להיות עצמך המוכשר והמוצלח בע"ה!

אגב שמעתי פעם עצה טובה לעניינים שכאלה, לקרוא כל יום תהילים על הסדר (כמה שאפשר). אומרים שזה ה-פתרון לענייני עקבתא דמשיחא, שזה עיקר הבעיה הזאת של הייאוש שיש בדור שלנו.

המון

אני פשוט פורק את התסכול והקושי שיש עלי, זה הכל

ברוך ה' אני מתמודד יפה (אני מעריך), אבל הקושי והכאב הוא גדול

ותודה רבה לך ולכולם על התמיכה !

תפסיק לכעוס על עצמך ותלמד להתמודד

תכלס אין כמעט דבר כזה שמירת נגיעה שלא בקשר

ההורים זה לא אתה

אכילה רגשית זה דבר שמשותף להרבה אנשים ואפשר להתמודד ולמצוא עיסוקים שממלאים אותך

לא מושלם? כמו כולנו, מה יותר טוב מניפוץ האשליה שצריך להיות מושלם....

ולהסתכל בעין טובה על האנשים שסביבך שסה"כ מנסים להתיידד

בס"ד

יש לי מיליארד דברים לעשות וכבר אין לי כוח.. ואני סתם יושבת פה ולא מצליחה להתקדם..

אבל אם אני לא אעשה אותם היום אז מחר לא יהיה זמן ואז שוב זה ידחה לי ואני לא אגיש דברים בזמן....

מה עושים ה'???

אין לי כוח כבר ללימודים האלו...

http://www.dictionary.com/browse/drek

https://en.oxforddictionaries.com/definition/dreck

כנראה מלכלוך הושאלה למילה השניה, ומשם למקבילה היידית לשאר זעקות שבר המשתמשות באנלוגיה להפרשות.

אלא אם מתייחסים למילה 'לכלוך' כמילה מלוכלכת ולמילה 'גס' כמילה גסה

http://www.iddish.co.il/Dictionary.aspx

מסתבר שזה גם "איש מגעיל/חלש" וזה היה אמור להיות המשמעות אליה התכוונתי פחות או יותר..

ואכן גם צדקתי.

יש לזה שתי משמעויות פשוט..

אחת בתור שם עצם ואחת כביטוי.

אני התכוונתי לשנייה.

כדאי לא להשתמש בו.
אפשר הרי להביע את אותו דבר במילים יפות יותר...לא?

ממש נינוח ובנעימות..

אצלנו מכנים חברים אחד את השני ככה כשזה משמש כביטוי נחמד וחברתי כזה שטיפה מסתלבט, אבל בנעימות..

אחד...

אבל שוין.

את יודעת מה זה שוין?

תסתכלי פה---  

http://www.iddish.co.il/Dictionary.aspx

כי זה להגיד 'אוף' בצורה בוטה פשוט..

גם בעברית אנשים מקללים בשביל לבטא 'אוף'.

זה לא אותו דבר.

פה באמת התרגום והמשמעות של זה בין השאר, זה גם מישהו חלש/מגעיל...

עצמכם
בשום צורה.

לכלוך מצטבר בנשמה.
זה כמו להסיר אבנית קשה אחר כך.
חבל.

ההערה הזו מכוונת באופן כללי לכל האנשים שאומרים בתום לב או בכוונה מילים שמסתבר שהן לא נעימות