פשוט רע לי זוועות...

סופריקה


למה ראו צורך לציין שהוא חוזר בתשובה
כאילו שיש לזה קשר למעשה....
לחלוטין ינהג ככה.
וגם אם כן - חטאים גם קיימים במשפחות דתיות, לצערינו. בדיוק שבוע שעבר היה שיעור בנושא 'איך יכול להיות שמישהו מוגדר דתי אם הוא לא מקפיד בבין אדם לחברו ומישהו אחר יוגדר חילוני גם אם ישמור רק תפילין או שבת ואת מצוות בנ"א לחברו'.
ובזמן ה"לא אחרון"..
ואצל כאלה שזה לא היה רק מתוך הפרעה נפשית.. ר"ל.
בכללי, ילדים קטנים, זה יותר סטאטיסטית אצל "דתיים". אולי גם סבלנות לגידולם גם בצד מישהו במצב קשה; שלפעמים יש מזה גם טוב. אבל ה"מצב" של חולי הנפש, אם אכן זה כך, לא בא מהסטאטוס הזה.
נפשית קשה ביותר. בלי לדעת אם היתה לו שמץ בחירה או לא.
לא יתכן שאדם עם משהו נורמליות יעשה כך.
ומחריד. רואים מי האשה, הילדים הקטנים, הבן של השכנים - מנות של תום וטהרה. ה' ירחם.
https://twitter.com/naftalibennett/status/823521586808586241
הוא מציין שם את האחוזים לגבי צפיה בתכנים לא רואיים (שימו לב למעלה לקטע על הנטיה להתמכרות).
ראיתי שנעלו את הדיונים הדומים, אז אפשר לנעול גם את זה. רק רציתי לשתף נתון סטטיסטי שיעדכן את החבר'ה פה לגבי ההבדל המגדרי (רמז, 71% הם רק לא בנים).
סטאז'רית בחינוך מיוחד בגן/ בבי"ס? מלמדת שנה ראשונה? אשמח לעזרתך במילוי שאלון בן 20 שאלות בלבד!
שלום, אנו סטודנטיות שנה ד' לחינוך מיוחד במכללת אפרתה.
במסגרת העבודה הסמינריונית אנו עורכות מחקר העוסק במסוגלות עצמית בקרב עובדי הוראה.
נשמח אם תוכל/י להקדיש מעט מזמנך למילוי שאלון זה. הנתונים שיוזנו ישמשו למטרות העבודה בלבד.
השאלון אנונימי ולכן מובטחת לך סודיות מוחלטת.
אנו מודות לך מאוד על שיתוף הפעולה!
תודה רבה!
אם לא אז אשמח לעזור ולענות
פסיפלורה1
פסיפלורה1
סטאז'רית בחינוך מיוחד בגן\ גננת בחנ"מ בשנה הראשונה לאחר הסטאז'.
ניתן גם גן רגיל, העיקר שיש בו ילד או שניים עם בעיות התנהגות.
פה לקצתאולי בגלל זה היא עדכנה..
אולי עכשיו תוכלי למלא![]()
פה לקצת![]()
פה לקצת

ו
על הנ"ב
נראה לי שזה הסמיילי שחיפשת 

חודש טוב וחורפי!
מפרסמת את הפורום החדש שיש לנו
לב טהור:)מישהו יודע איך עורכים קובץ פי די אף? תודה
שהיא לא וורד וכו' (כי לא מאפשר)
אפשר לערוך?
זה בעצם קובץ גרפי.
אפשר להעתיק משם את הטקסט למקום חדש אם ממש רוצים.
אז עשיתי צילום מסך
ואדפיס רק אותם..
ולגבי עריכה כללית- הכנתי משהו חדש. קצת עבודה. אבל מרוצה סך הכל 
איך שיר נולד? כמו תינוק.
קטן, מקומט ועל פניו עווית שחוק.
חיוור או כהה- תלוי במוצא,
שיער דליל על ראשו, בקושי קווצה.
לעיתים הכל פשוט החוצה מחליק,
ולפעמים צריך וואקום או חומר להזריק.
אז הראש יוצא אולי קצת סגלגל וביצתי,
והמילים נשמעות עם נופך מלאכותי,
אך היצור נולד, החרוז באוויר,
לאט יגדל ויתפתח, יתעצב לו השיר.
בקול בכי מגיח לאוויר העולם,
"ת(ק)ראו אותי", מכריז הוא לעיני כולם.
אמנם זעיר אנכי, וראשי קצת מוזר,
אך הכל בי כבר טמון-לא יראה זאת זר.
אימו של העולל בהתרגשות תתייפח,
מחבר השיר, את מילותיו מטפח,
מאכיל, מלטף, מלביש ועוטף,
מתקן, משנה, וגם קריזה חוטף.
אך בעיניו חיבה, ליבו מתרונן ועולץ,
איך נקרא לילד? שמא אריק? אולי בנץ?
גדל לו הילד, מגלה כישרונות,
מתחיל להיות עצמאי, פותח דלתות וארונות.
אזי המחבר נבהל- צריך על האוצר לשמור!
שלא יפצע ושכלום לא ישבור!
איך התפתח לכך? זאת לומר לא ידע,
התפתחות היצירה- זוהי לגמרי חידה.
הכל בוסר בתחילה, מקומט כבר אמרנו,
ופתאום גבר נהיה, כשלא הסתכלנו.
עם חיים משלו, רצונות ומחשבות,
כשהוריו או יוצרו, רק לכוון יכולים לנסות.
להחליט אז לבד, רוצים נערים ושירים,
לבחור את כיוונם ומה שלהם הכי מתאים.
להיות חופשיים חפצים חמשירים, וילדים,
כל אחד ע"פ כשרונותיו המיוחדים!
![]()
![]()
![]()
חמשירוןכיף לשמוע פירגונים.. 
[למשל, לקבוע חברותא עם מישהו שלמד איתך בישיבה התיכונית].

החיים משתנים ואנחנו משתנים
היה כיף בישיבה התיכונית וזה טוב אבל אנחנו לא רוצים להישאר בישיבה התיכונית כל החיים
אנחנו רוצים להמשיך הלאה ולבנות את חיינו
אז כרגע פחות מתחבר, אפשר לנסות לשחרר ולנסות להכיר את מי שאיתך עכשיו
או שאפשר לחפש מסגרת אחרת. יש לך את החופש לבחור ולעשות מה שרוצה
מזכיר לי שאהבתי את הכיתה שלי בחטיבה ואז בתיכון התגעגעתי לכיתה של אז
ועם הזמן הכרתי את האנשים והתחברתי והיה כיף גם בתיכון
כאילו מעפיל על הכל. גם על הלימודים האקדמיים... הכל נעשה יותר קשה וחסר תכלית.
אליפלא
נפש חיה.אחרונהנניח שאתם בכול בוקר פוגשים את אותם האנשים שמבקשים צדקה. מה עונים להם?
להתעלם זה לא אנושי, לומר "אין לי" זה שקר, ולתת להם בכל יום זה לא מעשי...
"סליחה! אני עדיין ברשות ההורים, לא יכולה להוציא מהכסף שלהם. הם תורמים בשבילי."
או "תורמת כבר"..
זה סכום שקל לעמוד בו גם אם זה ל5 אנשים ביום.
אנחנו מבקשים כל יום מה' אותם דברים בלי לעשות חשבונות אז אסור לנו לעשות חשבונות כאלו..
ובכלל, כל מי שפושט יד זה מעיד על צורך נפשי שלו לקבל. אני לא נכנס לחישובים של "לאן הכסף ילך" ו"אתה מרגיל אותו לקבל ולא לעבוד". אני פשוט נותן סכום פעוט.
ומניסיון אישי, (לא קשור למקרה שלך)
פעם בזמן השירות הצבאי נתקעתי בת.מ ללא מדים וללא כסף נסיעות והייתי חייב ללוות. התגברתי על הבושה וניגשתי לאחת הבנות שמכרה ב"דברי שיר" והדרך שבה היא חקרה אותי זכורה לי עד היום. התביישתי כ"כ.
הבטחתי אז לעצמי שלא אעשה את זה לאף אדם.
נכון שיש נצלנים וצריך לחשוב על דרך להבחין בהם וכ"ו.. אבל בעניין של פרוטות לפחות לא כדאי לעשות חשבונות.

אוריה,מצד אחד לא לקפוץ ידי מאחי האביון
מצד שני לא לתת לאנשים לנצל אותי
מוטיבציה

חוזרת

חייב לציין שליד הילד אני הרבה פעמים כן נותן משהו (מטבע קטן).
"מלכודת רווחה" קלאסית.
הם בכלל לא הכירו אותנו!
אבל יש מישהו שצריך עזרה, אז כשהוא חוזר מיום עבודה ארוך לפני שהוא מגיע הביתה הוא עובר אצלנו לעזור עם האוטו..
וכשצריך משהו מיד נותנים, בלי התלבטות בכלל, כי מישהו צריך טובה.
ואז לילה אחד פתאום זהו.
בלי הכנה מראש, בלי להתכונן.
אין אבא, אישה כזאת צדיקה שנשארת לבד. חמישה ילדים שמחים וטובים שנשארים יתומים.
איזו משפחה צדיקה! זה כזה אסון!!!
ה' למה???????????????????????????????????
ימ''לאדם חביב מאד!
עץ על מים
גדול לך!הפעמים שנסעתי השנה בלבד באוטובוסים האלו בדיוק, נסעתי איתו. לצערי אני לא מצליח לקבוע
אסון נורא ומחריד, וככל שזה יותר קרוב אלייך (גיאוגרפית, מגזרית וכו'..) זה עוד יותר מעצים את הכאב והצער הנורא.
תהי נשמתם צרורה בצרור החיים והמון המון ברכות בחלמה מהירה לכל הפצועים והפצועות.
ברוך דיין האמתפה לקצת
לב טהור:)(מצנזר משפט שהתקשורת תגיד שהוא "גזעני")
יש השערה של מישהו שהשלדה של האוטובוס (volvo b11l למיטב זכרוני) לא נועדה לסחוב כזו כמות של משקל, וכנראה משהו שם גמגם.
בס"ד
משתתפת בצער ומי ייתן ובגאולת ציון וארץ ישראל תנוחמו אמן!
![]()
![]()
![]()
לב טהור:)
אופטימיותשכחת להוסיף לקוראים, כמנהג חב"ד לילדים: "חלומות חסידיים".....

שמן פשתן

הייתי אתמול שם:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/338762
הייתי מבחוץ עם אמבולנס!

לב טהור:)בס"ד
השבוע איזה יום פגשתי את חברה שלי באוטובוס בבוקר בדרך למכללה... כשהגענו ירדנו בתחנה והלכנו לכיוון המכללה... תוך כדי שאנחנו מדברות עברנו ליד איש מבוגר, פשוט מאוד, בן עדה מסויימת שטיטא את הרחוב לאט כזה (כאילו בעייפות...) , כשעברנו לידו -אני מודה- פשוט המשכתי ללכת.. חברה שלי עזבה אותי לרגע, הלכה לכיוונו ואמרה לו- "בוקר טוב, מה שלומך? תודה רבה לך!" ואחכ הצטרפה אלי והמשיכה לדבר......
תקשיבו- מה שהדהים אותי היה החיוך הגדול של האדם הזה! כל הפנים שלו הוארו, ובבת אחת הוא נראה ככ שמח ומלא בכוח...!
זה היה ככ מהמם בעיניי!

אמרתי לה שהיא העבירה לי שיעור ככ גדול וחשוב!
ברגועשרשור שני כבר השבוע שמדבר על זה.
באמת חשוב!!
יש אצלנו בישיבה מנקה שאני אומר לה כל יום בוקר טוב,
והיא כ"כ שמחה מזה ומחזירה- בוקר טוב מה שלומך? יום טוב. בכזה חיוך![]()
אני זה שיוצא בסוף יותר מואר ושמח!
אופטימיותאבל לומר בוקר טוב זה לא נקרא לשאול בשלומו.
כי היום זה לא נחשב דרך חיבה, אלא נימוס.
אולי "מה שלומך" זה בעייה. גם לא יודע אם זה גורף.
ואפשר גם לומר להם "תודה", זה מאוד ישמח אותם.
ומסתבר שלא קורה הרבה...
פעם הייתי באיזה מקום, והסתובבה שם מנקה. הבאתי לאחי מסטיק והצעתי גם לה.
אחרי 2 דקות היא חוזרת- יש לי מישהו להכיר לך! הבן שלה. הורדתי אותה מהרעיון.
שבוע אחרי, הגעתי לאותו מקום. היא באה אלי- זאת את! יש לי מישהו אחר להכיר לך- הנכד שלה

..גם אני אומרת למנקה שבפקולטה אצלינו שלום.אופטימיותההורים שלי הרגילו אותנו שכל בוקר מוציאים למנקה כוס נס
ואם זה יום חם מביאים לו גם בקבוק מים קרים להמשך היום
השנה, לפני ראש השנה, הושבתי את אחותי הקטנה לצייר לו ציור ושלחתי אותה להביא לו עם עוגה שקנינו.
הוא היה פשוט מאושר!
עד סוכות הוא היה אומר תודה על זה כשהיה רואה מישהו מאיתנו.
ולי זה היה כייף 
זה באמת שווה
עושה להם את היום
ולפעמים גם לנו
כוס קפה שחור אבל..רחפת..שנס זה המצאה של אשכנזים, אצל ספרדים קפה זה שחור.
מקסים!פסידוניתאחרונהשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ [של ר' נחמן] שֶּׁאָמַר שֶׁעַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם עוֹשִׂין לוֹ טוֹבָה - כִּי עַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לִגְדּל וְלִצְמחַ; כְּמוֹ כְּשֶׁנּוֹטְעִין גַּרְעִין בָּאָרֶץ - אִם הָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הֲדוּקָה יַחַד לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיֻּגְדַּל וְיֻצְמַח מֵהַגַּרְעִין אִילָן, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁתֵּחָלֵק הָאָרֶץ קְצָת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לְהָאִילָן לְהִתְגַּדֵּל; כְּמוֹ כֵן עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין - עַל-יְדֵי-זֶה נוֹתְנִין לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּל וְלִצְמחַ.
(חיי מוהר"ן, עבודת השם, נ"ח)
![]()
![]()
![]()

אופטימיותאבל המנהג הוא לעשות שרשור נפרד לשירי שבת![]()
ברגועאחרונה
.אופטימיותמתוך פניני הלכה:
"מותר להתכונן בשבת למבחן במקצועות קודש שיתקיים ביום חול, הואיל ויש מצווה בעצם הלימוד. ולקראת מבחן במקצוע חול ראוי שלא ללמוד בשבת, כי השבת צריכה להיות מוקדשת ללימוד תורה, וגם מפני שעיקר כוונתו להצליח במבחן ולא כדי להחכים. ובשעת הדחק אפשר להקל, הואיל ויש ערך עצמי בלימודי החול. אבל אסור ללמוד לקראת מבחן באנגלית או שפה אחרת, כי אין בלימוד זה ערך עצמי. וכן אסור ללמוד למבחן שרגילים להתכונן אליו על ידי כתיבת תרגילים, כי רק כאשר אין חשש שיבוא לכתוב או למחוק מותר לקרוא בדברי חכמה."
ואם מכירה דעה אחרת, אז סבבה.

אתה בטוח שהם התירו לימוד שפה? או שהם כתבו חכמה?
וכשלרגע חושבים על זה..
זה מה שיחזיק את הנישואים?
מאה אלף שקל?
ובכלל, אהבה היא דבר עמוק ורציני, למה צריך לערבב אותה עם כסף?
אז...תהיו מוכנים, צוללים
גמרא בשבת: "שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה " (לפניו, לא היתה כתובה..)
עין אי"ה: "אין לנו באנושיות דבר נקדש וראוי להיות מרומם כקדושת קשר ברית הנשואין, ע"כ התורה השלמה רצתה להדריכנו שלא ע"י כפיה ואונס יבנה בית ישראל, כ"א ההכרה הפנימית הנכנסת בנפשות קדושות להכיר מה גדולה ונערכה היא הברית הקדושה של הנשואין, "כי ד' העיד בינך ובין אשת נעוריך", ע"כ התירה תורה הגירושין.(ברית הנישואין היא ברית שנובעת מקשר עמוק ויסודי, ולכן התורה הדריכה אותנו שהוא צריך לבוא מתוך אהבה ורצון ולא ח"ו מתוך כפיה)
"אמנם כאשר נתמעטו הכחות המוסריים וקשר הקדושה של ברית הנשואין התרופף, הנה ראה שמעון בן שטח שראוי להשתמש להעיר את קדושת הנשואין ולחזק מוסרותיה שלא תהי' קלה בעיניו להוציאה, ע"י השימוש בכח גרוע, בכח הקמצנות וחשבון חסכון של כסף, ותיקן כתובה לאשה. (שמעון בן שטח ראה שירידת הדורות גורמת לאנשים "לשחק" עם הנישואין ולקדש ולגרש בקלות ובלי מחשבה, לכן הוסיף את הכתובה כתנאי לנישואין, למרות היותו כח גרוע)
אבל...הכסף הוא כ"כ גשמי ושפל..איך אפשר לערבב אותו עם דבר כל כך רוחני וגבוה??
הרב עונה, במתיקות נפלאה..
"אמנם כך היא המדה הנלמדת ממדותיו של הקב"ה שלא לבוז לכל דבר, ושלא להקטין כל כח היותר שפל, ומכ"ש שלא לחפוץ באיבודו כ"א לצפות לזמן אשר יוכל להשתמש לדבר נשגב ונעלה. וזה כבר חקק השי"ת שאח"כ כאשר ע"י הכח הפחות יעשה הדבר הנשגב, ילך הדבר הנשגב בנתיבה הראויה לו. קשר הנשואין שאמנם בהמון נתחזק ע"י האמצעי המגושם הזה של קימוץ כסף הכתובה, מ"מ פועל הוא אח"כ להרשים יפה את תפארת הקדושה הראויה לו כפי מדתו."
(יש מקום חשוב בעולם, של שימוש דווקא בדברים שפלים וחסרי ערך, לרומם חלקים אחרים, רוחניים וגבוהים - למקומות גבוהים ועצומים!)
שנזכה לדעת מה הטפל ומה העיקר, מה הרוחני ומה הגשמי, ולהשתמש בגשמיות להעלות את הרוחניות..

יישר כח!
ברגע הכ"כ מרגש, החופה כבר עומדת - לקראת נישואין וזוגיות
זה פה כי הדברים נוגעים לכולם, בלי קשר לנישואין.
השימוש בדבר שלילי למטרה חיובית..
ברגוע
adar

ה' ירחם..




;-