אם בהמשך יש ביקורת על המעשה של שמעון ולוי אז איך את רוצה ללמוד ממנו בלי להתייחס לביקורת? זה לא רציני.

(אני לא מתייחס לשאלה איך להבין את הביקורת, רק לאמירה שמחלקת ביניהם. לענ"ד הביקורת לא הייתה כלפי המעשה שהוא עצמו היה ראוי ואכמ"ל)

נראה לי שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שאי אפשר ללמוד מהסיפור בלי ההמשך שלו ושאי אפשר "קודם כל ללמוד מהסיפור הזה ורק אחר כך אולי להצטרך ללימוד של ההמשך".

אובמה חגג חנוכה מוקדם בבית הלבן.

לכן הכשירו

הוא לא כתב מילה אחת על אהבת גויי.

הוא בסה"כ שמח שמכשירים את המטבח שם. 

והוא חשב שזה לשימוש קבוע, לא רק לחנוכה

ואם זה באמת היה נכון, אז זה באמת דבר נחמד..

אהה והוא גם לא כתב "הגאולה הגיע" אז אם אתה כאילו מצטט כדאי שתדייק...

איזה מזל שיש לנו את ר' נחמן

כמה חסר לנו רבנים שאומרים דברים כאלה..

האנשים נראים אמיתיים מידי.

חוצמזה שבסוף הביאו להם את המנה, רק ב'אמיתי', זאת אומרת שבאמת הייתה מנה קודם, רק הולוגרמית.

אבל אני עדיין אוחזת בדעה שלי בגלל המנה האמיתי שבסוף, וההתלהבות שלהם ממנה ומכל מה שהולך בסרטון בעצם (כי אם זאת אנימציה הם לא רואים שום דבר ששווה להתלהב ממנו.)

יכול להיות שהם מביימים התלהבות, אבל לא נראה לי.

אנימציה מאוד קל לעשות.

כל הרעיון הוא שזה הולוגרמה.

(בעיני לפחות)

אנימציה זה לא בעיה.

בדקה 2:48 הכל נעלם פתאום,  זה נראה לי סרטון..

ואח"כ המפה עוד פעם בצבע  אחר (לבן), די מוזר..

לא היית מצפה שהצופים בסרטון ימתינו את משך הזמן האמיתי שארך להביא את הצלחת. אז קיצרו.

על זה נאמר "מה לתבן את הבר" - יש חלומות שיש בהם אמת מעורב בשקר ויש חלומות שכולם הבל.

על חלום רע שמואל היה אומר "חלומות השוא ידברו" ועל חלום טוב היה אומר ההיפך.

ולגבי השאלה האחרונה, קרה לך מקרה כזה?

קרה שחלמתם על דברים שלא קרו עדיין?
ואם החלומות הושפעו מרצונות שלכם?

מה התת-מודע שלי חושב על דברים מסויימים.

(וכן, גם לי היה ה'נס' הזה, שחלמתי על מישהו שהוא חולה ובסוף התברר שהוא אכן היהה בתקופה ההיא. אבל אני לא רואה את זה כמעשה על טבעי, אלא פשוט כקריאת סימנים נכונה של התת-מודע.)

תורה, כי חלומות נגררים אחרי הפירוש שלהם, לכן כדאי לשאול ת"ח שיש לו עין טובה גם

אפשר להכנס לסוגי הפרטים של החלומות כמו שזה מבואר בזוהר ובספרי המקובלים, אבל זה לא רלוונטי לרובנו, כי החלומות האלה הם לבעלי מדרגה רוחנית מסויימת.

החלומות של רובנו נועדו לבלבל, וגם אם יש "נבואה", היא על דבר קרוב, וזה נסיון לגרום לנו להגרר אחרי שטויות.

מי שבקיא בחלומות מהסוג שיש לנו, יודע להפריד בין הבר לתבן, אבל זה לא פשוט וגם עושים את זה שלא בצורה החלטית

מה המשמעות המעשית ומה המקור?

זה אומר שאם מישהו פירש לך את החלום, מה שהוא פירש יקרה. מובא שם סיפור מצער על נוכל מנוול אחד שידע את הכלל הזה והיה עושה את זה לאנשים ומי שלא היה משלם לו טוב היה מפרש לו לרעה וככה מתו כל המשפחה של רבא.

המפרשים (נראה לי המאוחרים יותר) מסבירים שזה כמובן תלוי רק בפירוש שבאמת מתקשר לחלום בצורה נכונה, ולא משהו שתלוש מהמציאות. לטוב ולמוטב.

הסיפור עם עמונה ממשיך לגלות את הפנים האמיתיות של הרבה אנשים..

הפעם זה אתר כיפה:

"חשש: עשרות בני נוער עושים כעת את דרכם לעמונה"

"קיים חשש כי עשרות בני נוער, המרכיבים את רוב קבוצות הווטסאפ ומעודכנים בדרכי ההגעה לעמונה, יעלו אל ההר עוד הערב במטרה להיאבק נגד הפינוי."

http://www.kipa.co.il/now/70142.html

אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים!!  

(אפילו לא על אנשי הבית היהודי..)

מדמיין את עצמי מנהל שיחת טלפון קולנית במקום נטוש ואז מגלה שיש שם עוד מישהו...

איך כמעט שורפים ביצת עין...

יש לי בזה תאוריה שלמה, אבל אין לי כוח לפרוס אותה חח

וזה לא חדש לי

רק כל פעם מחדש עולה ההבנה שיש פער כל כך גדול ביננו 

עד שכמעט נפגשים מהצד השני. 

זה כמו שאחד מהם יגיד למה הדתיים האלה כל כך ככה וככה? איך תגיבי ל"תלונה" כזאת?

נתקלת בסוג מסוים מעצבן של אנשים אבל זה לא מעיד על הכלל ויש תל אביביים שהם רחוקים מלהיות שמאלניים או ציניים.. זה פשוט אופי של בן אדם.

תנסי לדון לכף זכות אפילו אם יש רגעים מעצבנים. תחשבי שכמו שאת גדלת בדרך מסוימת ככה גם הם והם לא בחרו את הדרך הזאת הם פשוט נולדו אליה. ושוב זה סוג מסוים של אנשים בלי קשר למקום מגורים או כל דבר אחר. יש אנשים ציניים בכל מקום ומכל מקום

כמו ההבדל בין ילד קטן עם סמארטפון לעומת מבוגר שמנסה לעבור ממקשים לחיצים לטאץ'

את אלו אל תקני לקשישים שאת לא מתכוונת לרמוז להם שהגיע הזמן לעבור לבית אבות.

וגם משחקי לוח כמו: 'חבילה הגיעה' של אפרים קישון ועוד

בזכותך גיליתי

שקל לי יותר לקרוא לא מנוקד.

זאת מחמאה אדירה כי זה אומר שגדלתי מאז כיתה א'.

לא כתוב פה שלא צריך ללמוד מאף אחד.

כן כתוב פה שאם מישהו מונעו מעבודת ה' אז הוא צריך לא להתייחס אליו.

ולא יסתכל על שום אדם המונעו, 
כגון אביו ואמו 
או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא,
או המניעות שיש משאר בני העולם,
המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך

תחשוב שאברהם חידש דרך בעולם שלא הייתה לפניו.

לכאורה איזה זכות יש לך לחלוק על ההורים שלך ועל כל העולם??

אבל אברהם הלך עם האמת שהוא גילה בעצמו, בלי להקשיב לכל הסביבה.

(לשיטתך- תחשוב כמה מחלוקות זה היה חוסך אם אברהם לא היה "מייסד" את היהדות..)

אני לא אומר שצריך דווקא לחלוק על ההורים, בטח לא ילדים.

אבל אדם בוגר- בהחלט כדאי שהוא יחשוב לבד מהי הדרך הנכונה, ואם ההורים שלו חושבים אחרת, אז נכון שצריך לכבד אותם, וכן ללמוד מהם מה שאפשר. אבל בסופו של דבר צריך לעשות את מה שה' ציווה.

לא מסכים שצריך לוותר על עבודת ה' בשביל השלום, ולא יודע למה אתה מתכוון שזה בד"כ גורים לעבודת ה' מעוותת.

את מי שנשמע או נראה כמפריע.

קודם כל זאת תורה של רבי נחמן שהייתה מוסתרת דורות רבים שכן לא לכולם היתה האפשרות להכיל את הכתוב.

אבל זה לימוד חזק מאוד ואמיתי. ליווה אותי רבות בחיים 

ולהבין שדווקא שאתה הולך בדרך ה' יבואו אנשים שינסו להוריד אותך מזה, והרבה פעמים יהיו הקרובים אליך ביותר (כ"כ נכון) ולזכור שאחד היה אברהם.

אחד עם השם. זו המהות, זו התכלית. 

לא חשבתי על זה ככה אף פעם... בהחלט מנחם את המרגישים לבד למיניהם

(הקשר הוא בסוף השיר)

גירסה ללא שירת נשים...

עיבוד מעניין.

אם אתה מתכוון למה שנכתב בפורום השכן אז כדאי שתכתוב את זה שם.

לא כולם נכנסים גם לפה.

אשריך!

בדיוק קראתי על איזשהוא רב שכשהוא מדבר הוא נוהג לומר שהדברים לא מכוונים לאף אחד באופן אישי אבל מי שרואה את עצמו כנפגע מהדברים אז אליו הוא כן מתכוון...

מקווה שדייקתי אבל זה היה העיקרון

זה הרב לייב חסמן זצ"ל שהיה משגיח בישיבת חברון...

ולהלן הציטוט המדויק:"אני בדבריי לא מתכוון לאף אחד, אבל אם מישהו ייפגע מדבריי, אז אליו התכוונתי" (עיתון משפחה,שם,שם)

באמת שזה משמח אותי מאוד

מה שאני אומר אני אומר כשאני משתדל לחשוב שאני עומד לפני ה'. אם מישהו בוחר להפגע מזה, ודאי שלא מוטלת עלי אשמה.

פעם החמאתי לבחורה בדייט, מחמאה מיוחדת מאוד בעניין רוחני.

והיא נעלבה עד עמקי נשמתה, ועשתה לי את המוות על זה כמה ימים ברצף.

את חושב שגם לזה אני אחראי? ודאי שלא.

מה להתכופף מול חצופים גורם לנפש

אני שמעתי אותו דבר מר' אברום שפירא זצ"ל:

אני לא מתכווין לאף אחד, אבל אם מישהו חושב שאליו אני מתכווין - אז אליו אני מתכווין.

הכוונה, בפשטות, אינה לומר שזו בעיה שלו שהוא נפגע..

אלא שהוא מדבר, נניח, על איזו תופעה - ואם אדם מרגיש שזה מכוון "אליו", כנראה שבאמת יש בו מהתופעה הזו, אז שישים לב לדברים שמכוונים אל מי שזה שייך אליו, למרות שהוא לא התכווין לאף אדם ספציפית.

אם אני אומר משהו ואתה בוחר להפגע על דעת עצמך, כנראה שאתה הבעיה.

וההפך מה שציטטת מדברי רבי אברום חריפה יותר, זה אומר שיש בך משום אותו הפגם, אני רק השלכתי את האחריות ממני הלאה

ב. אני לא הכחשתי מה שאתה אומר לגופו של נושא, אם אדם "בוחר להיפגע".. מחילה אם הבנת שאני יוצא כנגד תחושתך האישית, כלל לא התייחסתי לנושא הזה.

סתם ראיתי לנכון להעמיד את דבריו על המשמעות שהתכווין.

ולגבי האם מה שהוא אמר זה "יותר חריף". אני חושב שאלו שני מישורים: הוא דיבר על כך שכאשר מישהו חש שדברים שנאמרו על ידו מכוונים אליו, אז "אלו התכווין", כי הוא דיבר אל מי שאצלו התופעה קיימת. אף כי לא התכווין ספציפית לאיש. יש בזה כמובן גם צד של הומור, כדרכו.

אתה מדבר יותר על הצד ה"פסיכולוגי", שאם לאדם יש בעיה של פגיעות-יתר, אז זו אשמתו ולא אשמת האומר.

יש אמנם צד של השקה מסויימת בין הדברים, כי לעיתים אדם "נפגע" לא רק כי הוא פגיע, אלא כי מרגיש שיש משהו בדברים שנוגע אליו, על אף שהשני כלל לא התכווין לפגוע.

ומכל מקום, תיד טוב להיזהר כמיטב היכולת, שהרי בהלכות אונאת דברים, זה לפי הנפגע. כמובן, אם זה מחוץ ל,גבולות הסביר", כלומר - נפגע "בכח", אז מה אפשר לעשות..

לפי העובדות בשטח כנראה שראיתי אותו באירועים מסויימם, אבל אני לא זוכר כלום, לצערי...