פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1172)

בעזה תיקון אצל סבא בבית כנסת
ואז ותיקין במערת המכפלה!!

כבר 5/6 שנים ברצף

זה חודשיים

אשמח באישי

חשה אח''מית.

לקראת הסוף היו פאשלות.. לא נורא, הייתה חוויה.

שלא יהיה הוצאת שם רע.

בס"ד

לא רוצה לפרט כבר יותר מידי.. אבל להרגשתי הם ניסו "להתייעל" השנה וזה פשוט לא הלך טוב...
וגם שבאמת היו להם פאשלות רציניות מאוד מאוד בסוף!!!!!! |זועמת!|
ולסיכום- נראלי שמיציתי שם.. ובעז"ה שנה הבאה אני כבר אלמד עם בעלי..........

חלום טוב חלום שלום

עדיף, לא?

אם היא צמחונית אז-סלט
אם לא, אז עורק ראשי, נראלי טעים....

ומה עם האישי?

השאלה שלך היא מה אתה אמור לעשות ביחס אליה?
אתה חש כי היא תלתה את השלט חלילה מתוך מצוקה אישית?
לשם אתה חותר?

בגלל שאופציה ב' מגעילה אותי

את העורק הראשי של מי?

אני אמנם לא הייתי בצבא עדיין,

אבל ברור שכל שנה בישיבה משנה אותי לגמרי,

זה לא רק הכנה בשביל שלא ניפול אח"כ בצבא או בחיים ממה שהיינו,

זה מה שבונה אותנו!!!

 

אבא שלי גם אמר לי את זה, שעד היום הוא רואה מה כל שנה בישיבה עשתה לו.

 

ומעניין שפתחת את השירשור בפורום הזה

לגבי בעלי - אני יודעת מה אני מחפשת ומה חשוב לי.

אני גמור מעייפות

בקטע תורני, כל השאר לא ככ משנה

הישיבה כן פיתחה אותי מכמה בחינות, גרמה לי להוציא יכולות מהכח לפועל. (לפעמים מעבר ליכולת האמיתית שלי).
מבחינת לימוד, למדתי המון בישיבה, כי זה זמן מרוכז ללמוד. אבל אני מרגיש שאיבדתי את יכולת ניצול הזמן הטוטלית כשאני לומד ולהקדיש הכל ללמוד שהצלחתי לפני הישיבה, ובישיבה התחלתי לעסוק בעניינים נוספים וסתם מתרגלים לדבר במהלך הלימוד אז איכות הלימוד נפגמה מעט בישיבה.

נוצר לי קשר לרבנים בישיבה, שזה כיף לפנות אליהם אם יש שאלה אבל לא העליתי דברים בקשר לצבא. יתכן שבהמשך חיי אתייעץ איתם בגללל הקשר, אך זה ממש לא מחייב.

ביחס לקשר בין הישיבה לצבא, ברוך ה' זכיתי להיות ג'ובניק ולא קרבי (לדעתי תרמתי שם יותר ממה שהייתי עושה בקרבי, אילו היה לי הפרופיל המתאים) ויש לציין מתוך צער רב שעולם ישיבות ההסדר פחות חש אחריות לג'ובניקים הנמצאים שם וממילא אין קשר כמעט לישיבה במהלך השירות הצבאי מטעם המקום. אמנם, ביקרתי פעמים רבות בישיבה ושמרתי על קשר עם מספר חברים, אבל זה מתוך קשר חברותי ולא מצד המוסד.

הניסיון שלי בישיבה מדבר יותר שקיבלתי כמויות של חומר ופחות כלים, אך יש לציין כי היו לי כלים באופן כללי לפני הכניסה לישיבה.

למדתי הרבה הלכה בישיבה ואני חושב שקיבלתי הרבה ידע הלכתי לחיים בישיבה.

אני לא חושב שזה בהכרח מעיד על כל אחד, אבל גם להעיד על עצמי זה משהו - את מכירה את הקושי שהיה לי בצבא, וזה עוד אחרי שכן הייתי בישיבה... לא רוצה לדמיין מה היה קורה בלי.

לא מרגיש איזשהו חוסר מבחינה נפשית/בגרותית, סה"כ החברה שהייתי איתם היו במצב דומה לשלי אז לא היו פערים.

מבחינה תורנית באמת היה לי חסר, גם עקרונית וגם פרקטית.
עקרונית — בנאדם מתפתח מאוד בשלב הזה בחיים, וצריך לדאוג שגם העולם הרוחני יתפתח במקביל וקשה לדאוג לזה בצבא.
פרקטית — היה חסר לי קצת ידע הלכתי נצרך, באמצע טירונות קשה להתקשר לשאול על כל דבר.

אבל זה לא כזה נורא, אפשר לשרוד מצוין גם בלי זה. לא הרגשתי 'פחות דוס' מחברה אחרים ואפילו להפך, החבר'ה שהיו איתי והגיע מישיבות גבוהות (אין אצלנו הסדרניקים) לא בהכרח היו דוסים או נשארו כאלה לכל אורך השירות.

לא חושב שנכון ללכת לישיבה כדי 'להתכונן לצבא' 'להתכונן לחיים'. מחבר'ה שהגדירו ככה קיבלתי הרגשה שיש את הקב"ה, יש את החיים וצריך ללמוד לשלב ביניהם... (ברור שהם לא אמרו את זה ככה, אבל זה מה שהם שידרו)
אם ברור לאדם שהקב"ה צריך להיות מרכז חייו זה משפיע עליו מאוד, גם אם הוא בשלב בחיים שהוא ממש רחוק משם.

שקו המחשבה שלהם היה "יש את הקב"ה, יש את החיים, וצריך ללמוד לשלב ביניהם"?

מצד אחד יש אותי, את החיים שלי, תחביבים/משפחה/בילויים.

מצד שני יש את הקדוש ברוך הוא על כל מה שזה אומר, מצוות עברות וכל השאר

הם לא מבינים שזה דבר אחד
יש לי משפחה ותחביבים, אבל באופן כללי החיים שלי מוכוונים למטרה אחת, אליו

פשוט אצלי זה ישר התקשר לכמה דברים ששמעתי מהרב שרקי, שמתייחסים לנקודה אחרת לגמרי.

 

אבל מסכים בוודאי, שכפי שאתה הצגת את זה - זה ודאי לא נכון, ושלילי.

מערכת החיים של האדם סביב האלוקות, ומערכת החיים היומיומית שלו סביב מה שהוא עושה בחיים - הן אותה אחת.

שההתייחסות שלי לאלוקים וההתייחסות שלי לחיים שלי הם דברים שהבסיס שלהם אחד - אז

(דבר אחד שהבסיס שלהם אחד? כלומר, שני דברים שהבסיס שלהם אחד?)

(החיים וה' זה לכאורה דבר אחד, שהבסיס שלהם אחד - ה').

[נראלי שהדיון סמנטי בלבד, ואנחנו מסכימים על העניין עצמו]

מחילה על העצלנות להסביר

קודם כל תלוי בבן אדם עצמו...
יש כאלה שהכרחי להם ישיבה ויש כאלה שלא.
דבר שני בתור אחד שהתגייס ישר אני יכול להגיד שעברתי את השירות הצבאי בלי שום קושי דתי ונשארתי דתי בלי שום בעיה
והסיבה היחידה שאני מתחרט שלא עשיתי ישיבה בדגש על ישיבה ולא מכינה זה בקשר לחיים שאחרי הצבא זה וככה זה אצלי וזה משתנה אצל כל אחד ואחד

לא אמרתי שלא

יש לי אופי עקשן, לא רק שלא הלכתי אחורה בשירות הצבאי, ניצלתי כל רגע פנוי (וגם רגעים לא פנויים) לשבת וללמוד טיפ'לה, וגם קצת חפרתי לאנשים ולמדתי איתם תורה וכאלה.

 

מבחינה סטטיסטית, לפי מה שראיתי זה הולך ככה:

רוב הדתיים שהיו סביבי, מאלה שלא עשו הסדר, היו פשרנים במידה כזאת או אחרת חוץ מאחד שאני זוכר שרק התחזק בצבא גם.

הביני"שים והמכיניסטים כמעט כולם היו חזקים, אבל חלק, אולי רוב, מהביני"שים שהכרתי, אחרי הצבא קצת מתנתקים מההווי התורני בגלל שהתורה אח"כ נהיית להם עול וחובה והם סופרים את השניות עד הסיום של הישיבה.

 

עריכה: חייב לציין שהייתי בכמות מוגזמת של בסיסים, ובחלקם שירתתי, ונתקלתי ברמה האישית בכמה מאות חיילים, אז הסטטיסטיקה שלי לא מופרכת או משהו.

ישיבה לפני הצבא ללא ספק היא דבר הכרחי.
לרוב הבסיס הרוחני מהישיבה תיכונית ואפילו הקטנה הוא מועט יחסית ובעיקר לא מספיק מבגר.

הניסיונות בצבא רבים, ודורשים התמודדות לא פשוטה. מעטים האנשים שהתגייסו במסגרת חילונית ולא ירדו רוחנית.
חשוב להדגיש שהמון מהרוחניות והקשר לה מגיע מהבית ולא בדיוק מהישיבה. ככה ש.. זה גם פרמטר משמעותי.


הישיבה לדעתי לא בונה לקראת החיים. אבל זה כבר דיון אחר.

לא אוהב ריקודים יותר מדי, אבל מי שאוהב נהנה ללא ספק.

לא מתאים לי, זה נכון.

מיום ראשון....

ה'ממחר' השתדרג...  

מעניין איך יהיה ומה

היתה לי פאדיחה במנחה, החזן אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ותיקנתי אותו, מזל שהוא לא שמע.

ענווה זה לא אומר לא להכיר ביכולות שלי.

 

צריך להיות מודעים לעצמנו וליכולות שלנו,

אבל צריך לדעת שהכל מה' יתברך!

ברגע שמבינים את זה אז מבינים שאין סיבה אמיתית להתגאות על מישהו אחר.

 

וזה תלוי גם בזמנים- כשמרגישים עצובים וכו' אז צריך להזכיר לעצמנו את המעלות שיש בנו,

אבל כשיש יותר מידי ביטחון עצמי אז צריך להזכיר את החסרונות..

 

שנזכה!

בס"ד

 

 

שיעור של הרב ראובן פיירמן.

ניסיתי למצוא את השיעור אך ללא הצלחה.

 

ממליץ לך לנסות לחפש באתר שיעורים בנושא וללמוד על זה:

http://www.meirtv.co.il/site/

אשתדל לעדכן אם מצאתי.. ;)

אני מתהה על הקטעים שלו

מחכב לה בקוצר רוח.

  חבל שנגמרו החגים 

אם זה כייף או לא

נשאר עוד שבוע מבין הזמנים

[לא בדיחה שלי, לקחתי מפייסבוק]

פעם אחת היינו במסגרת די מצומצמת וחדשה ונציגי חיל חינוך פשוט שכחו אותנו, בפעם השניה היה טקס אבל בדיוק עליתי (במקרה?) שמירה של שלוש שעות בש.ג.

יש את התאריך הלועזי התאריך העברי וחול המועד באמצע..

גם לא בדיחה שלי

עכשיו אני חייבת ללכת לבנק (כי הזמנים ברורים) ולדואר (עם זה אין לי בעיה) ולמצוא עבודה (לא בא לי😢) וגם להתמיד בעבודה (אני מתגעגעת לבית ספר😢😢😢)

לק"י

אבל גם בשגרה יש קצת אור.

כל אחד בזמנו, ובמידה (כמו כל דבר)

היה קצר מידי..

שזה בעצם מגורים לסטודנטים אצל קשישים..

 לא מכירה ממש כדי לפרט.. אבל גוגל יעזור 

 

 

עריכה יש גם פורום לסטודנטים.. אולי שם יוכלו לעזור יותר

לדעתי שם של בן. כבד מידיי על בת...

אבל ראיתי כתוב במגילה ו"אמרה קהלת"

ומצד שני בהתחלה כתוב "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל"

את זוכרצ איפה זה כתוב בערך?
בכל מקרה לפי הידוע לי זה שלמה המלך ככה שזה איטר להיות בן... גם כל המשים שלו כצובים בלשון בן... מף

....."איזן וחקר ותיקן משלים הרבה..."



משמע
זכר.

בפרק ז פסוק כז כתוב "ראה זה מצאתי אמרה קהלת"

בכל המגילה מתייחסים אליו בלשון זכר. אבל מצד שני ברור שקהלת זה כינוי ולא שם ממש (כי זה לא נראה כמו שם), מה שמסתדר עם הדעה המקובלת שזה שלמה. המקום היחיד שמתייחסים אליו בלשון נקבה זה "אמרה קהלת" (ז כז @אליפלא) שהזכרת. את זה אפשר להסביר בשתי צורות - א. בגלל שזה כינוי אז המין שלו קצת יותר גמיש. ב. זה היה אמור להיות "אמר הקהלת" (כמו שיש ממש בסוף המגילה - הבל הבלים אמר הקהלת) והה' זזה לסוף המילה הקודמת (או שהרווח זז, תקראו לזה איך שתרצו). הבעיה בהסבר הזה, שהוא של מחקרים (עם פתח בח' ובמלעיל) ולכן אני לא אגיד אותו 🙊

עריכה: אם כתוב שהוא בן דוד והיה מלך בירושלים, זה לא משאיר יותר מדי אפשרויות. אבל מצד הפשט אפשרי שזה יהיה כל אחד ממלכי בית דוד כי "בן" זה לא דווקא בן ממש (לדוג' מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש, שלא ייתכן שהיה דור רביעי לקיש. ויש דוגמה מפורשת אבל אני לא זוכר אותה כרגע)

כי זה כינוי סופו של דבר אז אין סיבה לקרוא בו כשם (במחשבה שניה, יש הרבה שמות שאנשים קוראים בלי סיבה...). חז"ל אומרים איפשהו שכונה כאן קהלת כי אמר את המגילה בהקהל.
וערכתי בינתיים את התגובה הקודמת.
@שדות של אירוסים

בעיקרון אין סיבה שלא לקרוא בשם הזה,
קהלת זה אחד הדברים הגאוניים שקראתי בחיי,

אסתר,שיר ורות - זה שמות שמשתמשים אבל

קהלת ואיכה כנראה שמות מידי כבדים..

שעל שמן קרויה המגילה... וקהלת לא. וזה לא כזה אחלה שם (לדעתי הסובייקטיבית ביותר). וברור שאף אדם נורמלי לא יקרא לבן שלו איכה... על קהלת עוד אפשר להתווכח.

וזה גם אחד הדברים הגאוניים שאני קראתי. אני מתלבט בין מגילת קהלת לבין ספר איוב מה אני הכי אוהב...

מערכו אבל מה לעשות זה כדי לסבר את האוזן..




סורי על הבורות אבל מי כתב את איוב, איוב עצמו?

אבל יש במקום אחר בגמרא מחלוקת עם 6-7 דעות באיזו תקופה היה איוב, החל מתקופת האבות (וכך נראה לי לפי הפשט) ועד ל"לא היה ולא נברא אלא משל היה". אז כנראה שלפחות לפי חלק מהדעות לא כתב אותו משה. אגב, נשמע לי לא ממש הגיוני שאיוב עצמו יכתוב אותו, במיוחד שאולי לפי הפשט (וגם חלק מהדעות במדרש) הוא היה גוי.

תודה רבה, סחתיין על הבקיאות!!

גוי?
אז גוי צדיק.

אבל עם השמות שנותנים היום לילדים, אי אפשר לדעת...

בדיוק מהסיבה הזאת לא נשארתי ער הלילה.

וברור שהתפילה בבוקר יותר חשובה, כל העניין של להישאר ער כל הלילה

זה מנהג, וכל רב שהייתה שואל אותו היה אומר לך שעדיף לך לישון.

כידוע הרב אלישיב זצ"ל לא עשה משמר בכלל (כולל בשבועות), כי הוא חישב שאם

הוא לא ישן יצא לו ללמוד פחות באותו יום.

 

אבל יש כאלה שמצליחים גם להיות ערים כל הלילה וגם להתפלל בבוקר כמו שצריך,

ולפעמים אפילו יותר טוב מכל יום אחר (אני מאד מרגיש את זה בשבועות).

 

אבל אל תרגיש מרוסק עכשיו, תשמח שזכית ללמוד כל הלילה!

ושאתה באמת מחפש להתקרב לה' יתברך!

שואבים כוחות עוד ועוד,

זה זמן למסור את הנפש..

ואם אתה מרגיש שכדול עלייך אז תישן קצת לפני, התפילה באמ ת חשובה יותר, גם ביום כיפור צמים.
ומתפללים כל היום ובכל זאת חיים. חיים כולכם היום.
באמת שכל הציבור נותן כח, בכותל, בהר הזיתים, בישיבות, בלילי לימוד יותר קל להעביר את הלילה ולהחזיק ראש בתפילה..

בהצלחה בשנה הבאה, אלה ימים גדולים מאוד, אז מתאמצים בתחילת השנה, סיפתח טוב..
(כמובן בהתאם לכוחות, ולשמוח במקום שאנחנו)

אין זו גזירת חכמים; זהו מנהג יפה (ויפה שקראו לו "תיקון") שהנהיגו, ושמי שמעוניין לשמרו עליו להתכונן היטב (נניח: לישון היטב לפני כן), ושמי שסבור שלא יוכל לעמוד בו - ראוי יהיה שיוותר עליו. 

לשנה הבאה תנסה לעבוד על כח הסיבולת שלך בע"ה ותצליח

במילת " אחד "
שבקדושה דחזרת הש"ץ .









גמר טוב!

של שמונה עשרה

מה שלומדים זה סתם מושגים פה ושם מספרי חסידות, לא קבלה ולא כלום. וכשמתעסקים בסגולות שלא מבינים זה סתם מפתח לOCD קל. נניח להגיד שלהתעקש על מילה אחת בתפילה למרות שההלכה אומרת שזה לא שייך בכלל, זאת ודאי לא הדרך.

 

הכרתי מקרים של אנשים שניסו לעשות מה שאסור, אחד שרף את עצמו, אחת התאשפזה בחושבה שהיא המשיח, אחד חי על כדורים פסיכיאטריים עם טיקים קבועים ועוד.

מי שרוצה להתחכם עם ההלכה, שיקח בחשבון את ההשלכות.

 

הרב מרדכי אליהו זצ"ל אמר שללמד נשים ***גמרא*** גורם לרווקות מאוחרת ובעיות צניעות, שגם את זה ראיתי במו עיני. אז קל וחומר קבלה שגם ל99% מהגברים מותר רק ללמוד בלי להבין.

תחשוב מה שתחשוב
אבל גם לחרוץ ככה מילים
בלי להבין את מה ששמעת
ולשאול בנחת למקורם



היית מבין שאין לי צל צילו של מגע קל שבקלים בחכמה הזו.

כתבתי דבר שמסתמא ידוע
ונכון שיש לו יסוד בדברי קבלה.



והיום שמעתי אותו מהרב מוצפי
שהזכיר את זה.



הספיק לך?...

קבלה

 

יש לי קצת הפרעת קשב וריכוז, מותר לי לעשות פדיחות

רק
לא לפחד
טוב?..

ונראה לי שדיברנו לפני איזה שנה [או יותר] כשהייתי בניק אחר

אני כתבתי את מה ששמעתי היום מהרב מוצפי. יש?
-יופי.
- שאלת "מה, זה סגולות קבליות?"
עניתי "כן" בלי לפרט. הנחתי שאם תרצה תשאל או שיישאלו ואגיד את מה ששמעתי בפירוט.
-אחלה
- עכשיו, כתבת לי "את לומדת קיבלה כאילו?...." ופצחת בנאום חוצב להבות כנגד זה
עד כאן טוב?
- מעולה.
עניתי לך שאני לא והגבתי בהלם קל. וכתבתי שאילו היית שואל בנחת היית מבין על מה דיברתי
ואז תפסת את הטעות שהייתה לך..







אני כן מכירה בכח של לימוד הקבלה ובחשיבותו.
בלי קשר לזה, כתבתי כאן דבר
שמועיל לכולם. הזמן של מוסף משפיע מאד.
ובפרט מוסבר איך ולמה בקבלה- ואין לי בזה שום יד או רגל.

כתבתי מה שהרב אמר
לתועלת הציבור.
וגם בנות יכולות לדעת שכדאי לכוון טוב בקדושה ובפרט במילה "אחד"























































(למס"נ על קדוש ה' וקבלת ד' מתות ב"ד.)

ולא התכוונתי אני פשוט מתפלא כל פעם מחדש מכמה שאנשים ממציאים המצאות.

רק לפני כמה ימים נתקלתי ב"דתיים" (גברים ונשים ביחד) שאומרים שאין תורה שבעל פה .

 

פצל"ש זה כאילו ניק חדש? הייתי לתקופה ממש קצרה ונעלתי אותו כזה אז לא יודע אם זה נחשב, יש לי פשוט זיכרון בריא

וזה מופיע מפורש בסידורים ספרדים.



פשט לחלוטין.



ואני מבינה את הרתיעה מקבלה אבל בינה לבין סילוף יג עיקרי אמונה
מפריד הרבה....

להתמודד כי הם לא עומדים בתנאים ונפגעים, אבל זה לא רלוונטי לעניינינו

 

ולא חושב שיש סיכוי סביר שתזכרי אותי, באמת שהזיכרון שלי מוזר

הייתי גמור וגם ככה הייתי נרדם על איזה ספר
לפחות היה בוקר טוב

אתם צודקים שעדיף לישון בלילה ולהתפלל כמו בן אדם אבל אם אלך לישון בלילה רגיל , אני מפחד שתתגנב לי ללב הרגשה של סוג ב' כזה , איך זה אצלכם ? (מי שהולך לישון).

 

זה רק עוזר לשבור את הגאווה

 

ואם אתה אמיתי עם עצמך ואתה חושב שהדבר הנכון זה ללכת לישון

אז אתה תרגיש עם עצמך הכי טוב בעולם!

"זה מעשה שלו וזה מעשה שלי"

 

ואחרי שאני רואה מה קורה לחלק מהאנשים שנשארים ערים

אני מרגיש דווקא חכם

 

בד"כ זה או להגיד יאללה אני סוג ב' ולא מעניין אותי~@#!#@!$#! וזה עוזר קצת לענווה

 

דרך אחרת זה להגיד, מה פתאום???? אני סוג א' א', אבל ככה ה' שולח אותי השנה לישון. יש לי תפקיד מיוחד ושונה משל כולם

אני לא זוכר את השם של הרב,אבל רב גדול שהיה הולך לישון בלילה הזה.

זה רק מדברי קבלה.

 

וודאי שעדיף שתאמר רק ספר דברים שזה  עיקר התיקון עד חצות.

ואז לישון ולקום להתפלל.

אף אחד לא חייב אותך.

לא לשכוח לעשות מתיחות לפני הריקודים!..

מה הקשר למריחואנה?!👆

השאלה למה ארבע ולא חמש

🌿🌿🌿🌿🌿

תעשה קידוש ותלך לישון עד שיחזרו כולם מהתפילה..

דבר אחר .

שמחת תורה זה פסגה של עבודה של חודשיים כמעט מחודש אלול.
ימי הרחמים והסליחות. יום הדין. עשרת ימי תשובה. יום כיפור. סוכות. שמחת תורה.
כביכול ה מתקשה להפרד מעם ישראל ומבקש עוד חג.
משל למלך שעושה סעודה לכל הממלכה וכשכולם הולכים הוא משאיר את האוהבים שלו להיות איתם לבד. בחג הסוכות מקריבים 70 פרים כנגד אומות העולם. ביום השמיני ה רוצה להיות איתנו לבד.
עוד משל.
אחרי החתונה בחג סוכות (סוכה מעין חופה ) ואחרי שבעת ימי משתה רוצה הבעל להיות עם אשתו ביחידות. בשמחה. של חיבור. בשמחה תורה הדוד והרעיה מקבלים קצת שקט ופרטיות והתייחדות עם מכל אומות העולם. אנחנו עם ישראל ביחד בכח הביחד שמחים בתורה שה נתן לנו.. שמחים בייחוד הזה ..

אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורצית בנו
ורוממתנו מכל הלשונות
וקדשתנו במצוותיך
וקרבתנו מלכנו לעבודתך
ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת.

לתוך זה...

 

אבל אני מכור ללימוד תורה אז אני פשוט לומד כל היום, בגדול...

שחול המועד צריך להיות מוקדש לתורה]. גם בתפילה, צריך למצוא תחושות עילאיות.

1. אני חייב להתחתן (לא שזה פתרון קסם אבל די הגיע הזמן שלהיות תחת עיניהם הבולשות והביקרותיות של ההורים מיצה לשני הצדדים) 

2. למדתי ואני לומד אבל צריך משהו מעבר.

תנסה ללמוד מספרים שמרוממים אותך (אולי חסידות),

תלך לכותל, לשמחת בית השואבה לרבנים לחברים  וכו'..

 

וכשהוא אוכל הוא מעלה את האוכל לדרגת אדם.
בפרט בסעודת מצווה של חג שזה מעלה לעילא ולעילא.
ובכלל האדם צריך לשאוף להיות קדוש.
והאוכל שאוכל אדם קדוש הוא כמו קורבן שקרב על המזבח, לכן מצווה גדולה מאוד לקדושים לאכול כמה שיותר וכן מסופר במקורותינו על חכמים שהיו שמנים מאוד ללמדך כמה היו קדושים עילאיים.
אבל גם אם לא הגעת לנדרגה הזו ואתה רק שואף אליה, זו סעודת מצווה, אז תתפנק, ה' אוהב אותך ורוצה שתגמור את הצלחת.

בשנה האחרונה שיניתי את התזונה שלי בתפנית 180 מעלות בלי מתוקים שתייה ממותקת וגאנק ומטוגן וזה כמו ביגר אותי בכמה שנים טובות

הרעיון היה שלאחר יום הכפורים התרוממנו והתקדשנו מכל דבר גשמי, צמנו, התפללנו, לא ישנו. כעת, אנו יורדים לעולם המעשה, מכניסים את השמחה בעבודת ה' את התשוקה לעבוד אותו, גם בפעולות הפשוטות, האנושיות היומיומיות, המצוות המעשיות: לאכול בסוכה, לישון בסוכה, לדבר בסוכה, לעשות את הכל תחת צל השכינה. המטרה היא לשאת איתנו את המסר הזה למשך השנה.

כתבתי ממש בגדול, מקווה שתפסתי את הרעיון נכון, אשמח לתגובות

זה מה שניסיתי לקחת איתי השנה סוג של מטען לימים הרגילים מפה גם נובעת התחושה סוג של החמצה

וכל הזדמנות צריך לדעת איך לנצל. 

 

את הזמן בבית אפשר לנצל כדי לשפר את הקשרים עם בני המשפחה. (לאלו שהקשר המשפחתי שלהם 100%...).

ארוחות משפחתיות זו הזדמנות שלא תמיד יש. 

במיוחד לא בתקופת השיגרה הלחוצה. 

 

בחגים יש יותר זמן פנוי לקחת צעד אחרונה ולבדוק את עצמנו. תכונות, מידות וגם את המצב של בין אדם לקונו. 

יש אפשרות לתכנן שינויים אחרים שבאטרף של השיגרה אין זמן לחשוב עליהם. 

שיהיה יום נהדר כמו השיר הזה:

אחד הלילות הכי מוזרים שהיו לי: התחיל חלול ונגמר מרתק.

אין פה אנשים.. בטח כולם ישנים.. היה צריך לפתוח שרשור 'בוקר טוב מי ער?'

איזה כייף שהגיע שמחת תורה!
החג שאני הכי אוהבת בחודש הזה!

שיהיה חג שמח!
והלוואי ששמחת התורה תתערבב עם שמחת הגאולה!

בס"ד

 

הגעתי למסקנה שזה אחד השירים שחייב לפתוח אתם את הבוקר......

 

(ולשים לב למילים..)

 

 

וגם כייף לפתוח את הבוקר עם השיר הזה:

 

 

ושיהיה יום טוב לכולם!
וחג באמת באמת שמח!!!!