רק חמדתי לצון.. 

בס"ד

ברוך הבא לחיים האמיתיים.
נשמח להמשיך לראותך פה מפעם לפעם .

ב"הצלחה!

איזה יופי! ברוך הבא לאזרחות

שתצליח, תעשה דברים שאתה אוהב ויביאו אותך לסיפוק עצמי אמיתי בדרך הנכונה לה'.

תצליח בדרכך!

ובהצלחה בהכל

עלה והצלח בהמשך דרכך, שתצליח לתרום לעם ישראל , לעולם ולעצמך בצורה טובה, מוצלחת ומהנה גם בהמשך לאורך שנים רבות. כל זאת, מתוך הנאה, בריאות, שמחה וכל טוב.

3 שנים?

בטח למישהו יש מה לומר

אבל הוא לא מצא לי את מה שחיפשתי

אז לא הגבתי... 

וזה נראה אתר טוב למי שמחפש עבודה.

מצאתי שם משרה שקורצת לי. 

 אם רק הייתי יודעת אנגלית שוטף

מה בעצם אין בו שיש בכל האתרים האחרים?
נכנסתי כדי לראות אבל יש בשוק הרבה אתרים כאלו,
ומן הסתם האתר הזה הוקם כדי לכסות משהו שלא היה.
אם אני צודקת זה משהו שכדאי שיהיה כתוב איפשהו, ולא ישר כניסה למנוע חיפוש


בהצלחה רבה

וגם יש מקום לכולם ; )


תודה

הקטע של "מחפש/ת עבודה ב..." קצת מבלבל, כי יש אחר כך אפשרות לבחור תחום. אם הכוונה היא למקום לכתוב בו מילות חיפוש, נראה לי שכדאי לנסח את הכותרת אחרת, וגם ליצור מצב (אולי ע"י העיצוב) שיהיה ברור שלא חייבים למלא את זה.

 

האזורים - יותר הגיוני לתת כותרת של אזור, ומתחתיה לפרט את תתי-האזורים, כשאפשר לבחור או בכותרת או בתת-אזור (תסתכל איך זה ביד 2).

 

אפשרות הבחירה המרובה מאוד אינטואיטיבית ונוחה. מעולה.

 

מבחינת דרך החשיבה, נראה לי שהסדר אמור להיות: תחום, אזור, סוג, חיפוש חופשי.

 

בהצלחה!

בכוונה אין עדיין עבודות שם

כי כל מה שחיפשתי הוא אמר לי שלא נמצא

[שלך?..]

תיאור המשרה:

 ליקבי כרמל דרושים עובדים שומרי מצוות לתחום הייצור

דרישות:

 גיל 18 ומעלה 

 

הם אומרים שזה לא מתאים

והפסדתי הרבה כסף

והבנתי שאם זה היה מישהו זר כנראה שהייתי כועס עליו עד היום
אבל בגלל שזה חבר טוב התעצבנתי בזמן אמת אבל אח"כ לא הייתי מסוגל להמשיך להיות עצבני עליו וזה נתן לי את המרחב להבין שזה מה שהיה צריך להיות וב"ה שזה קרה ככה ולא אחרת.

אם זה היה מישהו זר בטח עד היום הייתי בוכה על הכסף הזה ועל כמה דפוק הייתי..



קיצר, להאמין בהשגחה פרטית יותר מקל על העניין

אבל אתה צודק לגבי חבר סתם

ולא לתת לזה להרוס את החברות.

(המקור: הלכות בית הבחירה תחילת פרק ה)

איך לא שמתי לב?

וזה לא רק רמבם.
הרמבם הוא בגלל ימי בין המצרים שאנחנו מצפים לבניין הבית.

החיזוק היומי מרבנו #839

שָׁמַעְתִּי,

שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ [את ר' נחמן]:

כֵּיצַד הִיא הַבְּחִירָה?

הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת -

שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת,

אִם רוֹצֶה - עוֹשֶׂה,

וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה - אֵינוֹ עוֹשֶׂה.

 

וְרָשַׁמְתִּי זֹאת,

כִּי הוּא דָּבָר נִצְרָךְ מְאֹד,

כִּי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם נְבוּכִים בָּזֶה מְאֹד,

מֵחֲמַת שֶׁהֵם מֻרְגָּלִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם מְאֹד,

עַל-כֵּן נִדְמֶה לָהֶם

שֶׁאֵין לָהֶם בְּחִירָה חַס וְשָׁלוֹם,

וְאֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת מַעֲשֵׂיהֶם;

 

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן -

כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לְכָל אָדָם בְּחִירָה

תָּמִיד, עַל כָּל דָּבָר,

וּכְמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה - עוֹשֶׂה.

וְהָבֵן הַדְּבָרִים מְאֹד. 
(ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה ק"י)

 

 

לבנתיים הוא מצויין

נשבר לי המסך בlg g2 והעדשה שלו כבר הייתה שבורה ממקודם, ועוד כמה נזקי קורוזיה. השבר של המסך (אני חושב שזה בכלל מגעים ולא שבר רציני) היה הזדמנות להישתדרג, אבל אין לי כסף אז חיפשתי בפייסבוק ומישהו הציע את זה למכירה במחיר סביר.

ולהצליח בהם

שיהיו דיבוריך ומעשיך לטוב כל הימים ובצורה מוצלחת ומהנה

הוא חי?

אם המדובר בשותפים ללא קשר חברותי- ההתנהלות אחרת.

בשני המקרים- עין טובה ונכונות.

בהצלחה!

מבחינת אוכל וחומרי ניקוי?

ממש תלוי בשותפים. אפשר לקבוע שכל שותף שם סכום כסף פר חודש ומתוך זה קונים ואפשר פשוט להביא ספונטנית (חודש אני, חודש X, חודש Y).

בכ"מ כדאי לא להיות קטנוניים מדי

כנ"ל לגבי מי מנקה, מי שוטף כלים וכו'.

יש חשבונות בסכום קבוע (ארנונה, ועד בית) ויש חשבונות בסכום משתנה (חשמל, מים) שהם בסיס קיומי וחייב לסכם שהחלוקה תהיה שווה בין כולם ולא שפתאום אומרים לאחד שהוא השתמש יותר במים כי הוא מתקלח פעמיים ביום ולשני שהוא משתמש יותר בחשמל והשלישי בכלל יכול לטעון שהוא לא נמצא שישי שבת לעומת האחרים ולכן הוא צריך לשלם פחות על השימוש. לא.
זה פתח למריבות וחשבונות אין סופיים וחבל.
כמובן שצריך גם שכל אחד יתחשב במאמץ הכללי לא להגיע לחשבונות מנופחים ולא לבזבז בצריכה ופה שוב- שכל אחד ידאג לרסן את עצמו כי מריבות של 'כמה אתה מתקלח' או 'איך אתה ישן עם מזגן לילה שלם או 'למה אתה משקה את העציצים שלך' יביאו רק מריבות ולהריסת השותפות.

בנוגע לניקיון של הדירה פשוט לחלק את המאמץ בשווה בין כולם ולקנות חומרים ביחד.

מעבר לזה, אני לא רואה עוד שותפות כלכלית, זה שאתם גרים באותו בית לא אומר שלכל אחד יכול להיות את הרכוש שלו. כולל חלוקת ארונות המטבח לרכוש של כל אחד, בין אם בא לך להשתמש בכלים מהודרים ובין אם יש לך סטוק של חד"פ (אלא אם כן בא לכם לקנות ביחד ואז אחד קונה סיר אחר קונה מחבת וכו')
כנ"ל לגבי אוכל, כל אחד יכול לאחסן את האוכל שלו בארון מטבח שלו או שאפשר פשוט לעשות קצבה שבועית ביחד לאוכל.
וגם אם לכל אחד יש את האוכל שלו עדיין אפשר לעשות קופה משותפת לזמן שמזמינים פיצה וכדו' ביחד

*בטח יש עוד דברים שפספסתי או שיש דברים שאני טועה לגביהם, קח בתור המלצה לא יותר.


בהצלחה, תהנו..

כנראה שזו הבעיה שלי...!

להשקות את העציצים של האחד עם המים שנוטפים מהמזגן שמפעיל השני כל הלילה - ובא לציון גואל  

קרררר

אשמח לעוד, אם יש

מראש, בכל התחומים ולדבר כל גבולות/מה חשוב לי שיהיה/מה השריטה שלי וכו'. זה גם משעשע וגם ממש יעיל.
להבין שלחיות במרחב משותף עם כמה שותפים יכול להיות כיף! אבל יכול להיות גם מאתגר ולא תמיד בדיוק כמו שאני רגילה.

כל חודש בחור תורני. לקניות. לנקיונות כלליים כגון מטבח.

כמה שותפים? זה משמעותי.

שיתופיות או 'הפרד ומשול'.
תורנות - חלוקת מטלות שבועית בין שניים או תורן שבועי. זה כולל בעיקר קניות ונקיונות.
מבחינה כלכלית כמו שאמרו, לתאם מראש. חצי חצי ולא פר שימוש. לקנות בתחילת השנה יחד את כל הציוד הבסיסי של תכשירי ניקיון (כולל מצת לגז) עד סופשנה הם לא יחזיקו מעמד. אפשר לתת לך פירוט אם יש צורך.
כלי המטבח הייתי ממליצה להביא מהבית להחזיר בסוף השנה. אם אתם יחד, וכדאי שכן כי זה רק שניים. לסמן בלקים ב-3 צבעים
פרווה בשרי או חלבי (אצלנו היה אדום כחול ירוק. הכי פשוט).

אני גרתי עם איזה 12 בנות ( הגזמתי אבל היו גם הרבה אורחות מהדירה השניה)

אפשר לעשות משהו בחוזה בינכם אם מישהו מחליט להתחתן או לעזוב איך מסתדרים מבחינת השכירות אולי אם מודיעים מראש זמן מסויים .
בטח יש פה חלק עם נסיון בזה

כשרות

גם כשהחברים דתיים יש סבירות גבוהה לבילבול בנושא הכלים בין בשר לחלב
ממליצה לשמור לעצמך כלים בסיסיים משל עצמך בארון משלך עם סימון.
וגם אז זה יכול להיות בלאגן לכן לא כדאי להשאיר אותם בכיור או במייבש כלים אם אתה לא רוצה שישתמשו בהם ללא ידיעתך.

דירה עם שותפים שאכפת להם מהנושא בתוספת הפרדה ברורה בין בשר לחלב בהחלט תתרום לעניין.

בדירת שירות היינו בנות דוסיות ואני יכולה להגיד שבפירוש ראיתי שהשתמשו במחבת או בסכו"ם לדברים חלביים ובשריים.
וכולן ידעו שיש לי ארון משלי עם הסכום שלי והסירים שלי ואעפ בטעות השתמשו בשלי גם.

גם במיקרוגל כדאי להכשיר לפני כל שימוש.
וכמובן כללים ברורים ..

גם משהו נוסף שכדאי לדאוג לו זה לאכול טוב ובריא,להמשיך לשמור על איכות חיים .

קם
אומר לה כמה משפטים כמה היא קטנה
וכמה היא מדברת על גדולים ממנה
חושב על דוגמא טובה שתוציא אותה רע ממש.



ויוצא החוצה.

אם הם היו יוצאים היה קורה מה שקרה לפני כמה שנים עם השירת נשים...

לא. מתים מכלא - זה שונה לחלוטין מ-לא מתים מכלא... 

התכוונתי לכל חילול ה' הגדול שהיה בעקבות זה.

כמו שסבתא שלי אמרה- עדיף שהם היו אוטמים אוזניים ונשארים, ולא מעוררים את כל הפולמוס הציבורי שהתעורר אח"כ, שגרר גם לכל העניין עם החרדים...

(נכון שלא כולם אומרים שחייבים לצאת, אבל יש דעה כזאת)

(היו לי כמה פעמים שיצאתי בארועים של שירת נשים, דיברנו מראש עם המג"ד והוא דאג שזה יהיה בסוף כדי שנוכל לצאת בלי בעיה.)

מי ששומר מצוות ה' והולך על פי דרכו- הדבר האחרון שאפשר להגיד עליו כמובן זה "חילול ה'". אני תמהה אפילו מהאמירה.

זה שהתקשורת שלנו שמאלנית ואנטי דתית ובחרה לעשות מזה פולמוס זה לא בעיה שלנו וכמובן לא של החיילים.
לא היה להם אפשרות לדעת מה המעשה שלהם יעורר, וכן- כשהם יצאו, הם לא עשו זאת ברעש ותופים ומילים לא מתאימות. הם פשוט יצאו. כך שזו הדרך הכי ראויה שהם היו יכולים לבחור בה באותו רגע. לא רואה דרך יותר מתאימה מזו.

אבל, במקרה הזה, טוב שיוצאים..

המילה 'דת' מופיעה בספר דברים: "אש דת למו", לא כמו המרצה הזאת אמרה

כמה מהמרצים שלי בקורסים שונים, העירו הערות מתוך "ביקורת המקרא" (וגם עשיתי קורס שלם בנושא), אבל על הרוב הם דיברו בכבוד על התנ"ך, ובנוסף נתנו לי להעיר הערות, ואם לא הייתי מספיק בתוך השיעור, היינו מלבנים את הדברים אחר כך.

פעם שמעתי הרצאה של רב בדיוק על הנושא הזה והצגתי בדיוק את אותה קושיה על דבריו.

הרב ענה שזה אשדת, במילה אחת.

זאת היתה ההרצאה היחידה ששמעתי מפי הרב יגאל לוינשטיין לפני שש שנים.

הרציניים נשארים באקדמיה ומרצים מול אנשים שממש רוצים לשמוע... 

לא יודעת אם אפשר לקום וללכת

כי מדובר במפקדים ויכול להיות שהם מעוניינים להמשיך ולהתקדם בצבא,

ואז כל הערה קטנה בתיק האישי יכולה להשפיע על מינויים עתידיים..

צריך לפעול בשיקול דעת.

ועדיין לצאת.

כי לא תמיד חכם לעשות משו שמוגדר (בעיני אחרים) 'פרובוקטיבי'. כמו לצאת באמצע..
יש דרכים אחרות למחות.

גם ע"ח עונש וכדו'.

תקראי את הכתבה. פה זה וודאי צריך לקרות.

השעו אותה כרגע מלהרצות, ובודקים מה לגבי המשך העסקתה..

תוצאה רצויה?
לדעתך, הייתה תוצאה אחרת טובה יותר אם חלק מהחיילים היו יוצאים באמצע?
הם מחו. בדרך אחרת.

ב. חיילים שיוצאים+כתבה יכול לגרום להד גדול יותר ולהשפעה רחבה יותר על צהל.

ראית את השיחה של הרב יגאל?

ואם כן, אז צריך שיהיו הרבה חיילים שילכו עם האמת שלהם חזק וברור.

(למרות שהבנתי שזה לא כ'כ פשוט כמו שזה נשמע, יש מצבים שאם אתה לא מתיישר לפי הדעות של צה''ל - מעיפים אותך. ולפעמים יש מצבים שכן עדיף ''לספוג'' כדי להשפיע בהמשך.
עדיפות של חכם על צודק.)

ועדיין לא יצא לי לשמוע אותו. רוצה בזמן הקרוב..

אני חייל
מכיר היטב את הבעיה.
ולא חסרים לי סיפורים שידעתי מתי לדרוש ולהלחם ומתי לשחרר. צריך תבונה.

ואחר כך מנסה למזער נזקים מול החברים החילונים שישבו איתי שם, ושככל הנראה לא היו יוצאים החוצה בהפגנתיות. במידה והייתי נשאר הייתי יכול גם ממש לדעת מה היא אמרה כדי להתמודד עם זה. 

תֹׂשׁוּבָה גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה

גַּם הִפְלִיג מְאֹד בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה, וַ

אֲפִלּוּ כְּשֶׁנֹּפְלִים מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם,

וְכָל אֶחָד נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אַף-עַל-פִּי-כֵן

אָסוּר לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ,

כִּי תְשׁוּבָה גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה,

עַל-כֵּן

אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם,

כִּי אִם יִזְכֶּה יִהְיוּ נַעֲשִׂין מֵעֲוֹנוֹתָיו עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי,

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז"ל - שֶׁנִּתְהַפְּכִין הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת.

וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת,

רַק הַכְּלָל: שֶׁמִּכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלַן

יְכוֹלִים לַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּנָקֵל,

כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר,

וְהָעִקָּר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ -

שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִלִּצְעֹק אֶל ה'

וּלְהִתְחַנֵּן

וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.
(שיחות הר"ן, ג')

והראנו-
שנזכה לראות כבר בבנינו.

(כאן היה תמונה יפה שנפש שלחה וציף לא הצליחה לעלות)


[ב] בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקודש ובין קודש הקודשים, עובייו אמה. וכיון שבנו בית שני, נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממידת הקודש או ממידת קודש הקודשים; לפיכך עשו קודש הקודשים עשרים אמה תמימות, ועשו הקודש ארבעים אמה תמימות, והניחו אמה יתרה בין הקודש וקודש הקודשים. ולא בנו כותל בבית שני, אלא עשו שתי פרוכות--אחד מצד קודש הקודשים, ואחד מצד הקודש, וביניהן אמה, כנגד עובי הכותל שהיה בראשון; אבל במקדש ראשון, לא הייתה שם אלא פרוכת אחת בלבד--שנאמר "והבדילה הפרוכת, לכם . . ." (שמות כו,לג)

חזקי ואמצי ציף!

תובנת בוקר: זה טוב שעמוס. יש אנשים שלא עמוס להם וזה בדרך כלל לא מסיבות טובות.

קיץ אינסופי..😰

היה לי קשה לקום. הספקיי בינתיים כוללים שיחת טלפון איומה (עלינו על התקלה בסוף!) ועוד כמה דברים קטנים באחד הרכיבים השווים פה שאולי ישתדרג בקרוב.

יש

חום ראשון

חום שני

חום שלישי

וכן הלאה

מה שכן- אם יש לך חסימה, היא צריכה לחסום.

ותוכל להסב את תשומת ליבם לגבי הפרסומת, הם ישמחו לטפל.

ממש לא תקין בעיני

קורה.

לא מצדיק את העניין, אבל זו הסיבה למצב.

כל הזמן גולשים מתלוננים על זה, ולא נראה טיפול בשטח.

אני נתקל בתלונות על זה מדי פעם, אבל לא נתקל בפרסומות עצמן.

מאתר דתי אני מצפה לא להכשיל

ועלוני שבת אתה לא קורא?
לפני שבועיים פרסמו במצב הרוח תמונה מוגדלת על כל העמוד של כלה עם מחשוף ובלי שרוולים (שליש גן עדן).
אין מצב שזה נכנס בטעות לעריכה. זו המדיניות.
כל מה שמכניס כסף הוא כשר

וצריך להחרים עלון כזה בטח לא להכניס לבית כנסת.
זה שהוא כלכלי לא מעניין הוא מונהג ע"י רב וככה נוא נתפס אחרת זו הונאה

לא מצדיקה את ערוץ 7
אלא פוסלת את העלון..

אני לא בא לתקוף, רק רוצה לעורר חשיבה:

אמנם, הסיפור לא יהודי, אבל יש משהו ללמוד ממנו וכדברי חז"ל "חכמה בגויים תאמין":

שני נזירי זן יצאו מהכפר אל המנזר, מרחק שלושה ימי הליכה. בדרכם הגיעו לנהר, שם פגשו נערה צעירה שביקשה מהם לסייע בידה לחצות לגדה השניה. ללא היסוס, העלה הנזיר הזקן את הנערה על גבו והעביר אותה לצידו השני של הנהר.
יומיים מאוחר יותר, כאשר הגיעו הנזירים למחוז חפצם, פנה הנזיר הצעיר אל חברו ואמר: אני כבר יומיים חושב והופך בזה ולא מבין, הרי אסור לנו לגעת בנשים. מדוע הסכמת לקחת את אותה נערה על גבך?

אני, אמר הנזיר הזקן, לקחתי את הנערה מצידו האחד של הנהר אל צידו השני והשארתי אותה שם – ואילו אתה – נושא את אותה נערה צעירה כבר יומיים על כתפייך.

נראה לי שזה ברור

סתם נקודה למחשבה, כמה להתייחס לזה לאחר מעשה...

הבהרתי, לא ניסיתי לתקוף אותך ואת דבריך, אבל ניסיתי לעורר חשיבה בכיוון אחר

יש תקלה שחוזרת על עצמה וצריכה טיפול

לא הבנתי שדובר על תקלה חוזרת...

הסיפור (בצורה היהודית לפחות)על חסיד ומתנגד שהלכו בדרך.
החסיד ראה נערה טובעת,ללא היסוס קפץ והציל אותה.
אחרי שעתיים המתנגד אומר לחסיד "שעתיין אני מנסה להבין מה בסיס ההיתר".
החסיד ענה לו "אני החזקתי אותה 5 דקות בידים, אתה מחזיק אותה שעתיים בראש"

הוא מגיע מדתות המזרח...

אם לא שמת לב, המקור מספר על נזירי זן

מבטאת יותר את הכורח שבדבר. שזה יפה.

למרות שאני גם מכיר את הגירסא שלך..

יהודי בא להתייעץ עם רבו על שמירת העיניים וסיפר שכשהוא נתקע בעץ הוא בורח שמא הייתה זו אישה.
אמר לו הרב שכשהוא נתקע באישה הוא חושב שזה עץ...
"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך".

שנינו נעדיף לא להגיע למצב שנצטרך להתלבט אם להעביר.

בשביל זה יש הלכה. המסר מהסיפור נכון חלקית, אבל יש גם מסר בעייתי.

יכול להיות שרימון חוסם אותן?

או למייל שהוא מפנה אילו.
מניסיון. מטופל