אז אולי עדיף כבר שתתקשרי 073-724-6000 מענה ההלכה לכל השאלות 

בגלל שהצום נדחה

רק הסתייגויות, לא עקב הפמינזם הגואה אלא עקב חוש המוסר המפותח ומידת הרחמנות הטבועה בכל יהודי טוב.

אגב, בקצב הזה אתה לא תצטרך להיות חמוד, תעלה דרגה לקומת ה'נסיך' . 

(פרגנתי.. אה? )

@נפש חיה. נכון?

קיצור, רק ה' יודע מה רע בלהיות ג'נטלמן..  לא מבינה אתכם. זה הכי גברי שיש.

התייאשתי ממך סופית.

אבל יש מבצע "חבר מביא חבר"

אמרת

@אריק מהדרום

אני רציני!!

אתה יודע?? יש לך מכונות מתאימות וכו??

טוב תקשיבו, אם יש לכם שם של חברה שלאו דווקא מעסיקה יהודים, גם טוב.

כאן

יישר כח על המאמץ, זה חשוב מאד. כמו שדרשו חז"ל "ומנין כשהוא קונה לא תהיה קונה אלא מיד עמיתך ת"ל או קנה מיד עמיתך".

נחמד.

(הוא חיבר שני פסוקים לא קשורים לפסוק אחד אבל לא נורא...)

גם ערבים ימש וגם ניקו כמו הפרצוף של מוחמד איכס

המקרר מפוצץ במעדנים לשבת, וגם עוגת שוקולד עם אגוזים, ובשר ודגים וכל מטעמים.

בהצלחה לך

מסתבר..

(ושאף אחד לא יעיז לתפוס לי אותו כי הוא עוד יחזור לשימוש...  )

....

צ"ל "תנועה אינסופית" או לחילופין "נסיעות אינסופיות" (נסיעה היא מעבר ממקום למקום).

@שמן פשתן

@dora

כנסו מהרררר לכ"א שלו!!!!!!

שיישאר עגול ויפה

ואם יעל מהדרום תתחיל להגיב בציניות נדע שזה אתה

"קומי רוני בלילה 
לראש אשמורות

שפכי כמים לבך
נוכח פני השם"

של קרדונר.

ועוד מלא קרדונר.


ואחר כך [או לפני כן,, הסדר לא משנה]
ומלא גיל עקיביוב.
ומלא אריאל זילבר ואריק איינשטיין.
וחווה אלברשטיין.
ואברימל'ה פריד. טונות.
ומרדכי בן דוד. מלא.


ופיוטים.
וחזנות.
קצת מכל דבר....

@רב מג של מילים

שאלה מקסימה!
 

     .

השיר/פיוט של האיבן עזרא ''לך קלי תשוקתי''

עם דגש על המילים: 

''הבִינֵנִי עֲבוֹדָתְךָ             וְלָךְ תִהְיֶה עֲבוֹדָתִי

הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה                     וְתִרְצֶה אֶת תְשׁוּבָתִי''

וכתוב "מעשה אצבעותיך" באות ה"א.

וכן "השמיים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע" [תהלים יט א]

ע"פ כ"י לנינגרד.

שמתי לב שהרבה מהתנ"כים החופשיים מבוססים עליו.

לא הבנתי מה רצית לומר.

כתב יד לנינגרד הוא בן יותר מ1000 שנה, ההשכלה היא בת 250 שנה (אם כבר היה אפשר לומר שזה שינוי של הקראים, אבל מה הקשר? ).

"מעשי ידיו" כביכול יש שתי רשויות 

או סיבה אחרת, לא יודעת בדיוק. כרגע זה סברא שיש לי עכשיו. 
נודה למי שיחכים אותנו בזה]



שהשי"ת ייתן לנו כח.
אמן.

מסכים איתך שהגרסה המסתברת כנכונה היא 'מעשה' (ולו מהסיבה שזאת גרסת כתר אר"צ, שמעיון בו נראה שייתכן שזו הגהה - דבר שלאו דווקא גורע מערכה ואולי אף להיפך כי כמו שכתב הרמב"ם "הגיהו בן אשר").

נכון שיש משמעות מכרעת לנוסח המקובל, אפילו מבחינה הלכתית (לעניין מסורת התורה למשל). אבל בהחלט יש משמעות גם לגרסאות ונוסחאות שונות.

כתב יד לנינגרד משובש מאוד בנוסח האותיות. רק בתורה יש כ120 טעויות(!) בכתיב האותיות (ההגדרה של טעויות היא: סתירה בין הערות המסורה בכתב היד עצמו לבין נוסח האותיות שבו), ובנ"ך יש עוד כמות נכבדה. כך שלא מן הנמנע שכאן יש עוד טעות. בניקוד ובטעמים הוא נחשב הרבה יותר מדויק.

להרחבה אפשר לראות ovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#.D7.A1.D7.99.D7.9B.D7.95.D7.9D_.D7.94.D7.AA.D7.95.D7.A6.D7.90.D7.95.D7.AA">כאן.

כתר ארם צובא לעומתו נחשב המדויק ביותר מכל הבחינות (אותיות, ניקוד, טעמים, הערות מסורה). רק במקומות שבהם הוא חסר נעשה שחזור לפי כתב יד לנינגרד ועוד כתבי יד הקרובים לכתר.

כך שסביר להניח שזו לא גרסה שונה אלא פשוט טעות סופר. גם מבחינה לשונית הגרסה "מעשה" מסתברת יותר.

סופר הכתר הוא בן בויאעא, ובן אשר הוא המסרן (כלו', מי שכתב את הניקוד, הטעמים והערות המסורה או בקיצור כל מה שהוא לא נוסח האותיות). במספר מקומות הוא הגיה טעויות של בן בועיא, והיו אפילו שני עמודים שהוא כתב מחדש בשלמותם, כנראה שפשוט היו בהם יותר מדי טעויות. כנראה שזו אחת מההגהות שבן אשר תיקן את בן בויאעא.

הוא משתמש בלנינגרד בקטעים שאין את הנוסח של הכתר.

כתב יד לנינגרד הוא אחד מכתבי היד החשובים של נוסח המסורה, כיוון שהוא הקדום ביותר שיש לנו נוסח מלא שלו. ראה כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%D7%93_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93

ברויאר מתבסס על כתר ארם צובא, כפי שכבר כתבו פה, שהוא כתב היד שנחשב לכתב היד המדויק ביותר של נוסח המסורה, ראה כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90

וראה שם את סמיכת ידו של הרמב"ם על כתב יד זה. 

נוסחי המקרא זה דבר שונה לחלוטין, שלא לעניין לדבר עליו בפורום הזה בהרחבה. הכוונה היא לשינויי גירסאות בין נוסח המסורה (התנ"ך הרגיל שאתה משתמש בו - לא משנה על איזה כתב יד הוא מתבסס) לבין תרגום השבעים, מגילות קומראן, נוסח התורה השומרונית וכדו'. כל אלו נוסחים שהמסורה דחתה, וכתבי היד של נוסח המסורה אינם מתייחים אליהם כלל. 

ההבדלים בין כתבי היד של נוסח המסורה מזעריים ביותר (אותיות אהו"י, שינויי ניקוד, לפעמים אפילו שינוי אות שמשפיעה על הקריאה, כפי שמופיע בשרשור הזה - אבל לא יותר מזה), ואילו בין הנוסחים השונים יכולים להתגלות הבדלים מרחיקי לכת (למשל: בתורה השומרונית ישנו חיוב לבנות מזבח בכניסה לארץ... בהר גריזים! - במקום בהר עיבל כפי שמופיע בנוסח המסורה; ועוד הבדלים כאלו ואחרים). 

התגעגענו... (אני לפחות ).

שתי שאלות:

א. למה נוסחי המקרא זה דבר שלא לעניין להרחיב עליו בפורום לדעתך? כי זה יכול לעורר שאלות על "תורה מן השמים"? (ואם כן אז מה?)

ב. לגבי ההגדרה של "שינויי נוסח/גרסה" - למה שינויים בן כתבי היד והמסורות המקובלות (כמו "בפניהם" ו"לפניהם" במגילת אסתר) לא נחשבים לשינוי נוסח? כי הם שינויים פחות משמעותיים משינויי מילים או פסוקים? (ואם כן אז מה?)

[בתור דוגמה - בפסוק "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים" יש כתב יד שכתוב בו "תשעים ותשע שנה" (ונראה שיש נוסח כזה גם בחז"ל), האם זה נחשב שינוי רק כנוסח או הבדל בין כ"י או מסורות?]

אני בחפירה בצפון הרחוק בשבועיים האחרונים, ואת מעט הזמן שיש לי לעצמי אני מנצל לשיחות עם חברתי היקרה ולכתיבת עבודות... 

א. כי זה ירגיז אנשים, ואין לי עניין להרגיז אנשים. 

ב. זה עניין של הגדרות שרירותיות, ואפשר גם לנסח הגדרות אחרות.

באמת היום מקובל להתייחס לרוב שינויי קרי-כתיב כאל גירסאות שונות שנמסרו, ושלא רצו לבטל אותן אז שימרו את שתיהן - האחת כקרי והשניה ככתיב. 

בגדול מה שבאמת משנה במחקר זה ההבחנה בין שתי תופעות שונות - 1. שגיאות במסירה (טכניות לרוב: טעויות סופר, קריאה לא נכונה של מלים, העתקה על פי השמיעה, השמטה מחמת הדומות וכו'), שהן בעיקרן 'טכניות'. 

2. שינויים מכוונים. 

בכל אחת מהתופעות הקריטריונים לקביעת הנוסח המקורי יהיו שונים, כמובן (לגבי 1 - איזו מהטעויות אפשר להסביר יותר בקלות; לגבי 2 - מה נראה כ'תיקון' ומה נראה כמקור, ועוד).

בבדיקת הטקסט השלם אם רוב ההבדלים הם מן הסוג הראשון יתייחסו אל שני הטקסטים כאל שני כתבי יד שונים של אותו הנוסח. אם רוב ההבדלים הם מן הסוג השני יתייחסו אל שני הטקסטיים כאל שני נוסחים שונים שנמסרו (כאשר מכאן ואילך בכל נוסח יכולות להתרחש גם טעויות מסוג 1). 

למשל: ישנם הבדלים בין התורה בנוסח המסורה לבין החומש השומרוני, שיש להתייחס אליהם כאל טעויות מסוג 1. ואז בהתייחסות למקרים הללו יש להתייחס לתורה השומרונית (מבחינת המחקר) כאל 'כתב יד', גירסה, ולא נוסח חדש. למרות זאת, מאחר שהטקסט השלם שונה מנוסח המסורה בכמה נקודות קריטיות ובעלות משמעות (כמו הדוגמה שהבאתי לגבי הר גריזים; אבל יש עוד דוגמאות רבות לכך, אני יכול לפרט אם אתה מעוניין), מתייחסים אל נוסח החומש השומרוני כאל נוסח בפני עצמו. 

כיוון שבין כתבי היד השונים של נוסח המסורה לא ניתן בכלל למצוא שינויים מכוונים שניתן להסבירם ממניעים אידיאולוגיים (ברמת הפשט; ייתכן שברבדים אחרים יימצאו הסברים עקרוניים לחילופים הללו), הם נחשבים פשוט להבדלים טבעיים שיימצאו בכל מסורת שתנסה להעביר במשך שלושת אלפים שנה, ולא לנוסחי מסירה שונים. 

ונהנה מהן. 

א. לא ידוע לי מקור תורני כזה. אבל מאחר שיש תפיסות כאלו לגבי דברים שלא נשתמרו בחומשים שלנו ("זאטוטי בני ישראל" וכדו') ניתן להחיל אותן גם על השינויים הללו (ולתלות את העובדה שהשינויים הללו כן נכנסו באיחורם / בכך שהם דקים יותר, לרוב - מלבד השינויים 'מפני הכבוד' וכדו'). 

ב. אני הייתי מכניס שינויים דקדוקיים והגהות בהבדלים מן הסוג הראשון, לפחות בספירה הסופית של ההבדלים כדי להגדיר את מהות ההבדל בין הטקסטים (אם הם 'נוסחים' או 'כתבי יד'): בכל העברה של מסורת במדויק עשויות ליפול טעויות סופר, ועשוי להתקיים מצב שבו מעתיק מבקש לתקן את מה שהוא סבור שזו טעות סופר. זה לא מעיד על ניסיון ליצור מסורת חדשה או משהו כזה. זה תיקון.