נפשי סועה מסער.
התעוררתי הפעם.
קורא כתבה לא נורמלית על מאי גולן.
נאבקת בציפורניה בכל אומר חייה על ערש חייה.
ברחובות פשע, אונס, ואף גבול רצח.
דרום תל אביב מי יושיעך?
אז קודם כל - תפילה. תפילה תפילה.
אבל אז חשבתי אולי, כדאי ללכת על מהלך של "פנים אל פנים".
קריאה פשוטה וברורה של "אל תעמוד על דם רעך"
אם אני ואתם יושבים בנינוחות בפתח תקווה בירושלים, בתל אביב
בתקוע בבית א-ל, בחדרה וכו' וחיים את חיינו.
אזור שלם נכבש בכוח הביזוי וההשפלה.
בצורה מחפירה ונוראה. ואזלת יד ואפס עצור ועזוב.
וזעקת הצדק מושתקת כרגיל
ע"י מוסר נוצרי הזוי- של חמלה על תינוקות זרים,
ונוצר חורבן שאין כדוגמתו.
וליושבים שם אין את הכוח הכסף או החזון לצעוק. אז נראה שהמשימה עומדת לפתחנו.
אולי "פנים אל פנים"- לפני שמגיעים למקום שהדברים מוחלטים
זה רלוונטי בהקשר הזה? חשבתי- 2000 איש יוצאים ומכסים במשך שנה כל אחד 1000 בתים (50 שבועות 20 בתים בפעם- 4 שעות בפעם)?
כדאי באותה הזדמנות להציף את הנושאים האחרים- הבדואים בדרום, החוסן היהודי אל מול הערבים? אפשר ללכת על כל הקופה?
"אם תרצו אין זו אגדה"
אני יודע שהדברים נשמעים קצת הזויים, אבל המציאות הזוייה הרבה יותר.
והמאבק הכי גדול- זה לצאת לצאת "מתחת לגפן" שכל כך נוחה לנו.
זה הלימודים, זה הישיבה זה הדייטים, זה המשפחה זה העבודה.
כל זה משכיח מאיתנו מציאויות שלא ניתן להשלים איתם..
היש 2000 איש שרוח חיה בקרבם ובוערים על נושאים אלו?
"האנשים אשר נגע ה' בליבם"
היפתחו דלתות?
מעגלי שיח?
זעקות שדה?
כדאי שנתעורר לתנועה.
למען שמו באהבה
)
- צעירים מעל עשרים
- צעירים מעל עשרים
.